דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 26

  אוק
  תכשירי הדברה לפגעים באבטיח 2023-24

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י סבטלנה דוברינין

  ערכו:
  סבטלנה דוברינין, נטע מור ולידן פלאח-בלוק
  שירות ההדרכה והמקצוע משרד החקלאות ופיתוח הכפר

  פתח
• 29

  ספט
  בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא 2018/19

  ירקות, בקרת איכות לאחר קטיף

  ע"י מילי זנבר

  בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא 2018/19
  מילי זנבר, יורם צביאלי, רבקה אופנבך, סבטלנה גוגיו, יניב בן פלאי, מוטי אושרוביץ, אבי אושרוביץ - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  עדי סויסה - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחברת: milimoprn@gmail.com

  תקציר
  בשנים האחרונות חקלאי הערבה המגדלים חציל ליצוא סובלים מבעיות איכות קשות. במהלך החורף – פסילות רבות על רקע התפתחת מחלת העובש האפור על קליפת הפרי והעוקץ. לקראת סוף החורף ובאביב – השחרה פנימית והתמוטטות ציפת הפרי. מטרתו של מחקר זה לבחון טיפולים שונים לאורך עונת הגידול ולנסות לפתח פרוטוקול קטיף ואחסון ליצוא חציל איכותי.
  החל מחודש נובמבר 2018 ועד מרץ 2019 נדגמו פירות חציל מזן 206 (עדן זרעים, גדות אגרו) מארבע חלקות במנהרה עבירה בתחנת יאיר (שתילת ספטמבר). פירות אלה שימשו לצורך אפיון מידת ההשחרה הפנימית ביום הקטיף, וכן לבחינת השפעת טיפול אקלימציה (קירור הדרגתי), אריזה בשטח והשפעת סוגי אריזה שונים על איכות החציל בתום תקופת האחסון. נמצא כי החל מחודש פברואר הופיעו השחרות פנימיות בחציל כבר ביום הקטיף. מהשוואת סוגי האריזות נמצא כי לאריזת ה-Extend (סטפאק) יתרון בהפחתת נזקי ההשחרה הפנימית. אריזת שטח בחודשי החורף ובתחילת האביב האטה את התרככות הפרי בהשוואה לאריזה בבית האריזה. הסיבה לכך נובעת, כנראה, מאיבוד מים מהפירות אשר אינם נארזים בסמיכות לקטיף. ביתר מדדי האיכות לא נמצא הבדל בין אריזת שטח לאריזה בבית האריזה. בחצבה, טמפ' המינימום היומית הממוצעת הנמוכה ביותר מתקבלת בחודש ינואר ועומדת על 9 מ"צ. פירות אשר יחנטו במהלך ינואר יתפתחו תוך חשיפה לטמפ' תת אופטימאליות ויקטפו במהלך פברואר ומרץ עם שיעור גבוה של השחרות פנימיות וירידה באיכות הפרי. ישנה חשיבות למציאת פתרונות להעלאת טמפ' המבנה ו/או הקניית סבילות לפירות אשר חונטים במהלך חודשי החורף. בעונת המחקר הבאה אנו מתכננים לערוך השוואה בין סוגי מבנים שונים (מנהרה, בית רשת וחממה) תוך מעקב אחר טמפ' האוויר, הקרקע והפרי במהלך הגידול וכן אפיון איכות הפרי. כמו כן, בכוונתנו לבחון יישום ריסוסי שטח בשמנים וחומרים משטחים בעלי פוטנציאל להפחתת נזקי צינה.

  Developing Postharvest Protocol for Exported Eggplants 2018/19
  Mili Zanbar, Yoram Zvieli, Rivka Offenbach, Svetlana Gogui, Yaniv Ben Pilee, Moti Osherovitz and Avi Osherovitz - Central and Northern Arava Tamar R&D
  Adi Suisa - Extension Service, Ministry Agriculture and Rural Development.

  פתח
• 29

  ספט
  בחינת דישון מופחת בפלפל בבית רשת 2019-20

  ירקות, קרקע ומים

  ע"י עודד פרידמן

  בחינת דישון מופחת בפלפל בבית רשת
  עודד פרידמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  רבקה אופנבך, אבי אושרוביץ, מוטי אושרוביץ, סבטלנה גוגיו, קטרינה צעירי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  כתובת המחבר: odedf@shaham.moag.gov.il
  תקציר
  חנקן הינו היסוד הרביעי בשכיחותו בצמח אחרי פחמן, חמצן ומימן רוב החנקן נקלט לצמח בצורת יון החנקה (NO3-) וחלקו הקטן כאמון (NH4+). ישנם מספר גורמים המשפיעים על זמינות החנקן בקרקע לצמח: שיעור הרטיבות, מליחות תמיסת הקרקע, אקטיביות החנקה והטמפרטורה. זמינות החנקן בקרקע נדרשת בהתאמה לשלב הפיסיולוגי של הצמח.
  מטרת הניסוי לבחון מחדש את רמת הדישון בגידול פלפל בערבה על מנת לדייק את פרוטוקול הגידול ולמנוע דישון יתר. פלפל מזן קנון (7158, זרעים גדרה) נשתל (10/8/19) בתחנת יאיר בבית רשת 25 מש תחת רשת 40% צל שהוסרה 40 ימים משתילה. הניסוי כלל שני טיפולי דישון מופחת לעומת דישון מלא בטיפול ביקורת והוצב בבלוקים באקראי בארבע חזרות.
  בניסוי המדווח לא נמצאו הבדלים ביבול הפירות בין טיפולי הדישון. אנו מניחים שרמות הדישון בטיפול הביקורת היו גבוהות יתר על המידה ולכן לא נצפה מחסור בטיפולים בהם מנת הדשן הייתה חצי מהביקורת.

  Evaluation of reduced fertilization in net-house peppers.
  Oded Fridman - Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
  Rivka Offenbach, Avi Oshrovitz, Moti Oshrovitz, Svetlana Gogio, Katarina Tzairi - Central and Northern Arava Tamar R&D
  Writer address: odedf@shaham.moag.gov.il

  פתח
• 28

  ספט
  בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא 2020/21

  ירקות, בקרת איכות לאחר קטיף

  ע"י מילי זנבר

  בחינת טיפולים לאחר הקטיף לשיפור חיי המדף של חציל ליצוא
  זנבר מילי1, סויסה עדי2, צביאלי יורם1, גוגיו סווטלנה1, אופנבך רבקה1, אושרוביץ מוטי1, אורן תמיר1, אלקלעי טוביה שרון3, אזולאי תמר3, צ'לופוביץ' דני3 ופליק אלי3.
  1 מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר, 2 שירות ההדרכה והמקצוע, 3 המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני, מנהל המחקר החקלאי
  כתובת המחברת: milimoprn@gmail.com
  תקציר
  יצוא פלפל טרי מישראל יורד בעקביות במהלך השנים האחרונות עקב תמורות נמוכות ולעיתים אף שליליות למגדלים. ישנה חשיבות למציאת חלופות למגדלי הערבה התיכונה והצפונית המתבססים בעיקר על גידול זה. חציל עשוי להוות חלופה. חקלאי הערבה המגדלים חציל ליצוא סובלים מבעיות איכות קשות. במהלך החורף - פסילות רבות על רקע התפתחת מחלת העובש האפור על קליפת הפרי והעוקץ. לקראת סוף החורף ובאביב - השחרה פנימית והתמוטטות ציפת הפרי. כתוצאה מכך משלוחים רבים נפסלים על רקע של איכות ירודה וההפסד לחקלאים גדול. טמפרטורת האחסנה המיטבית של החציל הנה 12 מ"צ, ובטמפרטורה הנמוכה מ-12 מ"צ מופיעים נזקי צינה כשקעים על גבי קליפת הפרי וכן כהשחרה פנימית של הזרעים וציפת הפרי. פירות חציל אשר יחנטו במהלך החורף, בערבה, יתפתחו תוך חשיפה לטמפ' תת אופטימאליות ויקטפו במהלך פברואר ומרץ עם סיכוי גבוה להופעת השחרות פנימיות וירידה באיכות הפרי. המחקר המדווח נערך במטרה לפתח אמצעים לצמצום נזקי צינה בפירות חציל המיוצאים מהערבה. נערכה סדרת ניסויים בתחנת יאיר ובחלקה מסחרית במושב עין יהב (משק יותם גינת), במהלך עונת הגידול 2020/21. נבחנה מידת נזקי צינה בחציל ביום הקטיף ולאחר אחסון ב-12 מ"צ. בנוסף, נבדקה השפעת אחסון חציל בטמפ' תת אופטימאלית; 4 מ"צ, על מידת נזקי הקור. חשיפת הפרי לתנאים אלו נערכה למשכי זמן שונים; 4, 6 ו-8 ימים מקטיף, לצורך אפיון קצב התפתחות השחרות פנימיות ונזקי קור על גבי קליפת הפרי. במהלך העונה נבחנה גם יעילותם של טיפולי טבילה לאחר קטיף, בהשריית סבילות לצינה. הטיפולים שנבדקו כללו טבילה בביופילם (0.03%), ביופילם (0.03%)+אתנול (0.3%), ברסינוליד 5ppm וטיפול ביקורת. הפירות המטופלים אוחסנו ב-4 מ"צ למשך 6 ימים ושלושה ימים נוספים ב-20 מ"צ. בתום תקופת האחסון התבצעה הערכה של מידת נזקי הקור בקליפה ובציפת הפרי. כמו כן, נבחנה השפעת ריסוס שטח במעכב אתילן 1-MCP על הופעת נזקי צינה לאחר שישה ימי חשיפה ל-4 מ"צ ושלושה ימים נוספים ב-20 מ"צ. קטיף הפרי בוצע יום ושבוע לאחר יישום הטיפול בשטח.
  בעונה זו לא נצפו נזקי קור בחציל ביום הקטיף וגם לא לאחר אחסון ממושך ב-12 מ"צ. להערכתנו הסיבה לכך קשורה לחורף המתון עם טמפ' מינימום של 10 מ"צ ויותר בחצבה בחודשי הגידול, למעט אירוע קור בודד במהלך ינואר. בפירות חציל שאוחסנו למשך שישה ימים ב-4 מ"צ הופיעה השחרה פנימית בשיעור של כ-20%. לטיפולי הטבילה לאחר הקטיף לא הייתה השפעה על מידת נזקי הקור בחציל. פירות חציל שנחשפו למעכב אתילן 1-MCP לפני הקטיף, גילו סבילות משופרת לצינה, הבאה לידי ביטוי באחוז השחרות פנימיות נמוך יותר בהשוואה לפירות ביקורת לא מטופלים.
  לאור השוני האקלימי בין עונה לעונה ישנה חשיבות לפתח מודל החוזה התפתחות נזקי קור תוך זמן קצר בתנאי מעבדה. כלי מחקרי זה יסייע בהבנת השפעותיהם של חומרים שונים על סבילות הפרי לצינה. מתוצאות עונה זו עולה כי חשיפת הפרי הקטוף למשך שישה ימים ל-4 מ"צ גורמת לנזק צינה המופיע כהשחרה פנימית בשיעור של כ-20%. המשך המחקר צריך להתמקד באיתור חומרים נוספים בעלי פוטנציאל להקניית סבילות לצינה לפירות חציל תוך חשיפת הפרי לטמפ' תת אופטימאלית; 4 מ"צ למשך שישה ימים. חומר שימצא יעיל, יבחן גם בשטח לפי הצורך ותנאי האקלים בגידול.

  Evaluation of postharvest treatments for improving fruit quality and shelf life of eggplant for export
  Mili Zanbar, Yoram Zvieli, Svetlana Gogiu, Rivka Offenbach, Moti Oshrovitz, Tamir Oren - Northern and Central Arava-Tamar R&D
  Adi Suisan - Extension Service (Sha’ham), Ministry of Agriculture and Rural Development
  Sharon Alkalai-Tuvia, Tamar Azulay, Dani Chalupowicz, Eli Fallik – ARO, the Volcani Institute, Dept of Postharvest Science, Rishon LeZiyyon.

  Writer address: milimoprn@gmail.com
  Keywords: Arava, Solanum melongena

  פתח