מטעים
המטעים בערבה התיכונה והצפונית כוללים בעיקר תמרים, כרמי ענבי מאכל ומנגו. בנוסף מספר קטן של מטעי פפאיה, גויאבות, ארגן ומורינגה. גידול המטע העיקרי בערבה הוא התמר כאשר בכל מושבי הערבה ישנם מטעי תמר כענף משותף, לצד מטעי תמרים שנטעו באופן פרטי בחלקות החקלאים.
מו"פ בענף המטעים מתמקד כיום בנושאי ייעול השימוש במים באיכויות שונות, בשיפור האגרוטכניקה, הגה"צ ובהכנסת גידולים חדשים לאזור.
מחקרי המטעים נערכים בשלושה מוקדים תחנת זהר, תחנת יאיר ולאחרונה גם בשלוחת פארן שבה ניטעו כרם לענבי מאכל ומטע נשירים, אפרסקים נקטרינות ומשמש.
תמרים
נערכים מחקרים בנושאים הבאים:
בחינת השפעת הפחתת כמות ההשקיה על תמרים מזן מג'הול במהלך השנה ולפני הגדיד,
ויסות היבול ע"י דילול פרי.
הגנת הצומח: הדברת עש התמר הגדול ומחלת הכוויה שחורה.
גפן
מחקרים אגרוטכניים ובחינת התאמת זנים לתנאי הערבה. המחקר נערך בתחנת יאיר.
אינטרודוקציה של גידולים וזנים חדשים
נבחנים גידולים שונים כמו מנגו, משמש, פיטאיה, אפרסקים, נקטרינה ומשמש, במסגרת החיפוש אחר גידולים אלטרנטיביים לאזור, בכפוף לאילוצי כדאיות כלכלית ומיעוט בתשומות, בעיקר בכוח אדם.
ניסוי מטעים במים מותפלים בכיכר סדום
מנגו וגפן נבחנים בתחנת זוהר בהשקיה במים המהולים במי מתפיל EC 1.5-1 . נבחנת התאמת של זנים מקדימים לתנאי כיכר סדום.
קבוצה
יצירת קשר
דוחות אחרונים
-
heat shock שבירת תרדמת חורף בגפן אורגנית באמצעות שוק חומני
מטעיםע"י דפנה הררישבירת תרדמת חורף בגפן אורגנית באמצעות שוק חומני (heat shock)
עונות 2013-2016
דפנה הררי, שמעון פיבוניה, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
אתי אור, תמר הללי - המחלקה לעצי פרי, מנהל המחקר החקלאי
אברהם ארבל רפי רגב, מוטי ברק, אבי שלו, גיא לידור - המכון להנדסה חקלאית, מנהל המחקר החקלאי
כתובת המחברת: dafnahr@arava.co.il
תקציר
גידול ענבי המאכל בערבה התיכונה, בשטח פתוח ובחממות, הינו ענף ותיק ורווחי תודות ליכולת ההבכרה בהשוואה לשאר אזורי הארץ. שילוב בין הביקוש לתוצרת אורגנית ונקייה מחומרי הדברה לבין מיעוט מחלות ומזיקים בערבה (תודות לאקלים יבש ולבידוד היחסי) הוביל ליוזמה לפתח גידול אורגני של ענבי מאכל שעשוי לשפר את הרווחיות ולהרחיב את מגוון שווקי היעד.
בצד יתרונות האקלים החם בערבה לגידול גפן, קיימת מגבלת התעוררות עקב קיום חורף חם יחסית. שגרת הגידול בכרמי מאכל רגילים מחייבת שימוש בציאנאמיד חומצי (אלזודף) כשובר תרדמה אפקטיבי הנמצא בשימוש מסחרי בגפן. מאחר ובכרם אורגני אין אפשרות להשתמש בשוברי תרדמה כימיים איתור חלופות להערת הגפן הוא תנאי לביסוס הגידול בערבה.
על רקע ההשפעות השליליות של ציאנאמיד על חיות פקעים שאינם בתרדמה עמוקה ולאור המגמה לצמצם שימוש בכימיקלים בחקלאות, בחן המחקר המדווח אפשרות לשבירת תרדמה באמצעיים פיזיקליים בכרם אורגני בתנאי הערבה. פתרון מן הסוג המוזכר עשוי להעניק יתרון מהיבטים של איכות הסביבה ובריאות הציבור הן בכרם קונבנציונלי והן בכרם האורגני.
מטרות העל של המחקר: פיתוח שיטה לשבירת תרדמה בכרם אורגני. כאשר המטרות הספציפיות של המחקר הנן:
1. בחינת תגובתם של ייחורים חד-פרקים של זני הענבים המגודלים תחת ממשק אורגאני לשוק חום בטמפרטורות גבוהות ומשכי זמן קצרים.
2. פיתוח מכונה מתאימה, מבוססת חימום בגז, ליישום שוק חום בכרם ענבי מאכל בהדליה בצורת Y.
3. בחינת השפעת יישום שוק של חום לגפנים אורגניות על-פי המתכונות אשר נמצאו יעילות במעבדה במועדים שונים של זמירה ובחינת מאפייני התעוררות (מועד ואחידות) ויבול (כמות כוללת, מספר אשכולות, גודל ענבים).
הניסויים נערכו בתחנת יאיר בעונות הגידול 2014-2016. ניסויי מעבדה נערכו בזמורות מנותקות במטרה לכייל את תגובת פקעי הגפן לשוק החום ולייצר עקומת תרדמה. בהמשך, נערכו ניסויים בשדה ובחלקת הכרם האורגני שבמקום בעזרת מכונת חימום ליישום של שוק חום בכרם. המכונה כללה תא חימום מבודד וחצי-סגור מחומם בגז לטמפרטורה רצויה, הרוכב מעל שורת גפנים, ומונע באופן עצמאי במהירות אחידה כדי לחשוף את הגפנים לחום הדרוש ובמשך זמן רצוי. הניסוי בוצע בשני מועדים לעונה ובשתי עונות עוקבות 2014/15 ועונת 2015/16 כדי לבדוק השפעת מועד הטיפול. מכונת החום הופעלה בארבעה אופנים שונים: מעבר בודד, מעבר כפול, חום גבוה וחום נמוך. התנהגות הגפנים המטופלות הושוותה לזו של גפנים משורות מקבילת שלא נחשפו לטיפול חום. בעונת 2015/16 הועמדה בנוסף בקורת של טיפול בשובר תרדמה כימי ציאנאמיד חומצי (אלזודף).
עקומת תרדמה – בזן ארלי סוויט, נמצאה התנהגות לא עקבית ויוצאת דופן בפקעים שיכולה להעיד על אי כניסה לתרדמה או תרדמה מאוד שטחית. לעומתו, בזן מיסטרי תועדה התנהגות נורמלית.
מתקן החימום פעל בהצלחה בתנועה מעל שורות הגפנים תוך שמירת הטמפרטורה בין 150-220 מ"צ, ובהתאם למטרות שהוצבו, למתן שוק חומני לפקעי הגפן הרדומים. בעונה הראשונה, יישום הטיפול החומני היה מוקדם ולא התקבל יתרון בהתעוררות וביבול. בעונה השנייה, הטיפול החומני יושם מאוחר יותר, ושיעור ההתעוררות בטיפולי החום נפלה מזו שהתקבלה בתגובה לציאנאמיד. בחלק מהטיפולים התקבל עיכוב בהתעוררות בהשוואה לביקורת דבר העשוי להעיד על נזק שהושרה על ידי הטיפול.
ההישג הטכנולוגי המרשים של פיתוח מתקן נייד ליישום שוק חום במעבר דרך שורות מודלות בכרם לווה במחסום פיזיולוגי שלא אפשר השראה של גירוי חום שישווה ביכולתו לגירוי המושג בשימוש בציאנאמיד בתנאי כרם פתוח בערבה. למרות התרדמה המוגבלת של פקעי ארלי סוויט לא נמצאה השפעה מזיקה של טיפולי החום למעט השפעתו המזיקה של הטיפול הכפול (הלוך ושוב) על מספר התפרחות. העובדה שציאנאמיד חומצי אפשר המרצת התעוררות והעלאת רמתה מראה כי הפיזיולוגיה של הפקע ותנאי הסביבה מאפשרים הקדמת התעוררות, בתנאי שאופי הגירוי מתאים לסביבה. ידוע ש ציאנאמיד מאפשר גירוי ראוי גם בתנאי טמפרטורה נמוכה בחורף. לעומת זאת, קיימת אפשרות שגירוי החום בתנאי שטח פתוח בערבה אינו מהווה גירוי בעצמה הראויה להמרצת התפתחות הפקעים, בהשוואה לביקורת.Dormancy release of organic grapevines by a heat shock
Dafna Harari. Shimon Pivonia, Rami Golan - Central and Northern Arava-Tamar Research & Development
Boaz Zion, Etti Or, Avraham Arbel, Tamar Halali, Rafi Regev, Moti Barak, Avi Shalev, Guy Lidor - Volcani Center ARO
Baruch Luzon - Extension service, Ministry of Agriculture & Rural Development
Writer address: dafnahr@arava.co.il
