מטעים
המטעים בערבה התיכונה והצפונית כוללים בעיקר תמרים, כרמי ענבי מאכל ומנגו. בנוסף מספר קטן של מטעי פפאיה, גויאבות, ארגן ומורינגה. גידול המטע העיקרי בערבה הוא התמר כאשר בכל מושבי הערבה ישנם מטעי תמר כענף משותף, לצד מטעי תמרים שנטעו באופן פרטי בחלקות החקלאים.
מו"פ בענף המטעים מתמקד כיום בנושאי ייעול השימוש במים באיכויות שונות, בשיפור האגרוטכניקה, הגה"צ ובהכנסת גידולים חדשים לאזור.
מחקרי המטעים נערכים בשני מוקדים תחנת זהר ותחנת יאיר.
תמרים
נערכים מחקרים בנושאים הבאים:
בחינת השפעת הפחתת כמות ההשקיה על תמרים מזן מג'הול במהלך השנה ולפני הגדיד,
ויסות היבול ע"י דילול פרי.
הגנת הצומח: הדברת עש התמר הגדול ומחלת הכוויה שחורה.
גפן
מחקרים אגרוטכניים ובחינת התאמת זנים לתנאי הערבה. המחקר נערך בתחנת יאיר.
אינטרודוקציה של גידולים וזנים חדשים
נבחנים גידולים שונים כמו מנגו, פיטאיה, אבוקדו ובננה, במסגרת החיפוש אחר גידולים אלטרנטיביים לאזור, בכפוף לאילוצי כדאיות כלכלית ומיעוט בתשומות, בעיקר בכוח אדם.
ניסוי מטעים במים מותפלים בכיכר סדום
מנגו וגפן נבחנים בתחנת זוהר בהשקיה במים המהולים במי מתפיל EC 1.5-1 . נבחנת התאמת של זנים מקדימים לתנאי כיכר סדום.
הנהלה
קבוצה
יצירת קשר
דוחות אחרונים
-
עובש שחור בתמר – לימוד התפתחות המחלה וחיפוש אחר דרכים להפחתת הנזק
הגנת הצומח, מטעיםע"י שמעון פיבוניהשמעון פיבוניה, רחל לויטה, יהודה רוט, גבריאל פריזם, סבטלנה גוגיו, טוביה סטרייקר, שלומי וקרט – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
כתובת המחבר: ShimonP@arava.co.ilתמרים הם ענף המטע העיקרי בערבה. עובש שחור בתמר הנגרמת ע"י Aspergillus niger
היא מחלה עיקרית בפרי תמר מג'הול.
החל משנת 2017 נערך במו"פ ערבה מחקר על גורמי המחלה ודרכי התמודדות עימה. בדו"ח זה מובא סיכום תוצאות הניסויים בנושאים הבאים: מועד חדירת הפטרייה לצמח, התבטאות המחלה והתפתחות הנבגים בפרי, הקשר בין עומס פרי והתפתחות המחלה בפרי, הקשר בין מועד גיזום הכפות ורמת ההשקיה לרמת העובש השחור בפרי התמר, שימוש בקוטלי מחלות ומווסתי צמיחה והשפעתם על התפתחות המחלה.תודות
תודה מקרב לב למוטי ארנון מעידן, ניב יעקבי מעין חצבה ותם דותן מנאות הכיכר אשר במטעים אותם הם מנהלים בוצעו מירב הניסויים המוזכרים בעבודה זו. תודה על שאפשרו וממשיכים לאפשר את קיום הניסויים במשך כל השנים ותודה על המאמצים הרבים מצידם להצלחת הניסויים. תודה רבה לאפי טריפלר על העזרה בקביעת מנות ההשקיה. תודה לחברות תפזול, אדמה מכתשים ולידור על אספקת תכשירי ההדברה לניסויים. רב תודות ליורם צביאלי על העזרה בעריכת הדו"ח. תודתנו נתונה לקק"ל ולמשרד החקלאות על תמיכתם במערך הניסויים של מו"פ ערבה.Black mould in dates - studying the development of the disease and looking for ways to reduce the damage
Shimon Pivonia, Rachel Levita, Yehuda Rot, Gavriel Prizam, Svetlana Gogiu, Tovia Stryker, Shlomi Vakrat - Central and Northern Arava-Tamar R&D
Author's address: ShimonP@arava.co.il
Keywords: Aspergillus niger, date palm, Arava -
בחינה כלכלית של גידול בננה בערבה התיכונה
מטעיםע"י אריה וולקאריה וולק - יועץ כלכלי למו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
avolk@013.net.ilלאור הצורך לאיתור ענפי גידול חקלאים אלטרנטיביים בערבה התיכונה הועמד בשנת 2022 ניסוי ראשוני לגידול בננה בתחנת יאיר (מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר). הניסוי נמשך שתי עונות גידול. עם סיומו הועמדו נתוני הגידול ותוצאות היבול בבסיס בחינה כלכלית לחישוב עלות הייצור והרווחיות של הבננה בערבה בהשוואה לגידול בננה בעמק הירדן.
מתוצאות הניסוי עולה כי ניתן להגיע בערבה ליבול גבוה כמו באזורים האחרים (10 טון לדונם). בדיקת פיזור הקטיפים בתחנת יאיר על פני חודשי השנה (לפי חלקת הניסוי שנבחנה מיולי 2022 עד יולי 2023) אינו מראה ייתרון ברמת הפדיון הממוצע לדונם בהשוואה לעמק הירדן.
יחד עם זה, ברור שלמגדלים בערבה יש חיסרון יחסי בגידול בננות הנובע ממחיר מים גבוה (1.9 ₪ למ"ק) ומכמות מים גבוהה (2300 מ"ק לדונם) ונתונים אלה גורמים לעלייה משמעותית בעלות הייצור. מניתוח הרגישות עולה כי במחירים שניתן כיום לקבל עבור בבננות, לא ניתן להגיע לרווחיות בתנאי הערבה.
לאור תוצאות הניסוי והניתוח הכלכלי, נראה כי לא כדאי להשקיע בגידול מסחרי של בננות בערבה אלא אם יימצאו השיפורים הטכנולוגיים ואגרונומים שיקטינו משמעותית את עלות הייצור. -
פיתוח פרוטוקול גידול בננות בערבה התיכונה
מטעיםע"י שבתאי כהןפיתוח פרוטוקול גידול בננות בערבה התיכונה, תחנת יאיר 2021-23
שבתאי כהן, מוטי אושרוביץ- מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
אורטל בחשיאן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אריה וולק – יועץ כלכלי למו"פ ערבה
כתובת המחבר: sab@inter.net.ilתקציר
לאור הצורך לאיתור ענפי גידול חקלאים אלטרנטיביים בערבה התיכונה הועמד בשנת 2021 ניסוי ראשוני לגידול בננה בתחנת יאיר. מטרת הניסוי הייתה בחינה ויצור פרוטוקול גידול בננות בערבה, אפיון כמויות המים הנדרשות לגידול בננות בערבה על רקע תנאי הקיצון השוררים באתר הניסוי השפעת איכויות מים שונות על ביצועי הצמח, התפתחותו וההנבה.
שתילי בננות מהזן "זליג" נשתלו ב-18/3/21 בבית צמיחה מכוסה ברשת פנינה 30% צל בשטח כ 800 מ"ר. הגידול נבחן בשלוש איכויות מי השקיה: מי שתייה, מהולים ומליחים, ברמות מוליכות חשמלית של 0.8, 1.6, ו 2.5 דציסימנס למטר, בהתאמה. תוצאות ראשוניות ומעקב אחר התפתחות החלקה שהושקתה במי קו מליחים (2.5 דציסימנס למטר) הצביע על נזק רב לצמחים עד כדי ניוונם, והיבול היה נמוך ולא מסחרי. המשך הניסוי התמקד בשימוש בשתי איכויות מים, מותפלים ומהולים.
בסיכום הניסוי, היבול שהמתקבל בהשקיה במים מהולים במוליכות חשמלית של 1.6 dS/m הגיע ל 6,976 ק"ג לדונם והיה נמוך בכ-35% לעומת יבול הבננות שהושקו במים מותפלים במוליכות חשמלית של 0.5 dS/m שעמד על 10,715 ק"ג לדונם. ההבדל נובע ממספר כפות הפרי וממשקל האשכול הממוצע, שני גורמים בהם נבדלים הטיפולים באופן מובהק. שאר מדדי היבול, משקל הבננה הבודדת, אורכה וקוטרה לא נבדלו ביניהם.
צריכת המים השנתית להשקיה במים מותפלים בניסוי הייתה בין 2,300 ל-2,500 מ"ק לדונם בשנה, וזאת נוכח התאדות שנתית פוטנציאלית של כ-2,900 מ"מ בשנה. מחישוב כלכלי שנערך על בסיס תוצאות היבול עולה כי ברמת השקיה הנדרשת בערבה, על רקע מחיר המים הגבוה ומחיר התוצרת הנמוכים בישראל גידול הבננות אינו כלכלי.
