מטעים
המטעים בערבה התיכונה והצפונית כוללים בעיקר תמרים, כרמי ענבי מאכל ומנגו. בנוסף מספר קטן של מטעי פפאיה, גויאבות, ארגן ומורינגה. גידול המטע העיקרי בערבה הוא התמר כאשר בכל מושבי הערבה ישנם מטעי תמר כענף משותף, לצד מטעי תמרים שנטעו באופן פרטי בחלקות החקלאים.
מו"פ בענף המטעים מתמקד כיום בנושאי ייעול השימוש במים באיכויות שונות, בשיפור האגרוטכניקה, הגה"צ ובהכנסת גידולים חדשים לאזור.
מחקרי המטעים נערכים בשלושה מוקדים תחנת זהר, תחנת יאיר ולאחרונה גם בשלוחת פארן שבה ניטעו כרם לענבי מאכל ומטע נשירים, אפרסקים נקטרינות ומשמש.
תמרים
נערכים מחקרים בנושאים הבאים:
בחינת השפעת הפחתת כמות ההשקיה על תמרים מזן מג'הול במהלך השנה ולפני הגדיד,
ויסות היבול ע"י דילול פרי.
הגנת הצומח: הדברת עש התמר הגדול ומחלת הכוויה שחורה.
גפן
מחקרים אגרוטכניים ובחינת התאמת זנים לתנאי הערבה. המחקר נערך בתחנת יאיר.
אינטרודוקציה של גידולים וזנים חדשים
נבחנים גידולים שונים כמו מנגו, משמש, פיטאיה, אפרסקים, נקטרינה ומשמש, במסגרת החיפוש אחר גידולים אלטרנטיביים לאזור, בכפוף לאילוצי כדאיות כלכלית ומיעוט בתשומות, בעיקר בכוח אדם.
ניסוי מטעים במים מותפלים בכיכר סדום
מנגו וגפן נבחנים בתחנת זוהר בהשקיה במים המהולים במי מתפיל EC 1.5-1 . נבחנת התאמת של זנים מקדימים לתנאי כיכר סדום.
הנהלה
קבוצה
יצירת קשר
דוחות אחרונים
-
השפעת שיטות דילול פירות ועומס פרי על יבול תמר מזן מג’הול בערבה התיכונה וצריכת ימי העבודה
מטעיםע"י שלמה קרמרהשפעת שיטות דילול פירות ועומס פרי על יבול תמר מזן מג'הול בערבה התיכונה וצריכת ימי העבודה
שלמה קרמר - יועץ בנושאי השקיה ודישון
אבי סדובסקי - מו"פ ערבה דרומית
יעקב רביץ, נמרוד שווקה - "תמרים מהמדבר" מושב חצבה
כתובת המחבר: shlomo@arava.co.ilתקציר
בעונת הגדיד 2016 נערך במטע התמרים "תמרים מהמדבר" במושב חצבה ניסוי בשיטות שונות של דילול וקביעת עומסי הפרי. יעילות העבודה נבחנה באמצעות תוכנת PickApp. נבחנו טיפולי דילול פרי ל 8, 12, 16 ו 20 פירות לסנסן בסבב אחד, מספר אשכולות לעץ 16, 20, 24 ודילול בשני סבבים. הדילול בוצע בשיטה הנהוגה במטע המסחרי, הוצאת מרכז האשכול בשיטת המעצור וקיצור סנסנים סופי באשכולות מוכנים ובסבב שני השלמת הדילול בשאר האשכולות. בטיפול אחד בוצע קיצור ידה בלבד בסבב ראשון וכשלשה שבועות מאחר יותר בוצע קיצור הסנסנים ל 12 פירות לסנסן. בסיכום התוצאות נימצא כי הטיפול בו קוצרו הסנסנים לרמה של 20 פירות הניב את היבול הכללי 136 ק"ג/עץ והארוז 98 ק"ג\עץ הגבוה ביותר. טיפול זה נבדל באופן סטטיסטי רק מהטיפול בו קוצרו הסנסנים ל 8 פירות (כללי 92 ק"ג\עץ, ארוז 70 ק"ג\עץ) ומהטיפול בו צומצם מספר האשכולות ל 16 בלבד לעץ (כללי 87 ק"ג\עץ, ארוז 64 ק"ג\עץ). הקטנת עומס הפרי לא תרמה להגדלת שיעור הפרי הגדול ואף הקטינה את היבול. משך הזמן אשר נידרש לטיפול באשכול בשיטת קיצור הידה לפי המעצור בשלב הראשון ללא קיצור הסנסנים ובשלב השני כשלשה שבועות מאוחר יותר קיצור הסנסנים היה הקצר ביותר, כ-2 דקות לאשכול לעומת כ-3 דקות לאשכול במימשק המישקי. -
השפעת עומס היבול בדקל התמר על תנועת המים ברצף קרקע-צמח-אטמוספירה
מטעים, קרקע ומיםע"י אפי טריפלרהשפעת עומס היבול בדקל התמר על תנועת המים
ברצף קרקע צמח אטמוספירהאפי טריפלר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
נפתלי לזרוביץ' - המחלקה לחקלאות באזורים צחיחים, קמפוס שדה בוקר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
כתובת המחבר: effi@arava.co.il
תקציר
מתחילת שנות ה-90 חלה עלייה מתמדת בהיקף השטחים של מטעי התמרים, בעוד כי ההיצע למים להשקית תמרים בערבה עולה בקצב איטי יותר. המחקר הנוכחי מתרכז בקשר בין זרימת המים ליבול בדקל התמר, כשההנחה היא ששינוי במבלע סוכרים חזק כמו הפרי, ישפיע על מידת הייצור הפוטוסינטתטי בעלים ומכאן על צריכת המים של עץ התמר. על מנת להגיע למשטר השקיה יעיל, המביא לפרי איכותי ביותר מחד, ושאיננו בזבזני ומונע גידול בהיקף הנטיעות (בשל מגבלת מכסות המים) מאידך, יש להבין טוב יותר את אופי השימוש של דקל התמר במי ההשקיה כחלק ממערכת של קרקע-צמח-אטמוספירה. מטרת המחקר היא לבחון את הקשרים בין עומס היבול לבין צריכת המים של העץ בשלבים שונים במהלך עונת הגידול של התמר; ובין השימוש במים, השימוש במוטמעים והפעילות הפוטוסינטתית של העץ.
הניסוי נערך בעונת 2015/16. 12 עצי תמר בני שבע שנים מהזן מג'הול הממוקמים בתחנת יאיר בחצבה חולקו לשני טיפולי עומס יבול (0 ו- 100 אחוזי פרי). בכדי לאפיין את מצב המים בעץ ובסביבתו, מתחילת חודש אפריל נמדדו בצורה רציפה פרמטרים שונים בקרקע, בגזע ובאוויר ונאספו נתונים תקופתיים לגבי גודל הפרי, רמת הסוכר בו ואיכותו וכן מדידות פוטוסינתזה בעלים. נמצא כי עצי תמר בעומס יבול גבוה מטמיעים יותר פד"ח, צומחים לאט יותר וצורכים יותר מים מאשר עצים בעומס יבול בינוני ונמוך. בתקופת צבירת הסוכר הבדלים אלו גדלים. עצים בעלי עומס יבול רב מאופיינים בקצבי צימוח וגטטיבי איטי יותר בתקופה הנ"ל, בהשוואה לעצים בעלי עומס יבול נמוך. השפעת עומסי היבול על שימוש במים וחילופי גזים המשיכה גם לאחר הגדיד, והתבטאה בקצבים גבוהים העצים שהיו עמוסים בפירות, בהשוואה לעצים ללא פי, כנראה לצורך מילוי של אוגרי פחמימות ומים בעץ יש צורך לבסס את הממצאים על ידי ניסויי ההמשך המתוכננים בעונה 2- 3, על מנת לראות המשך המגמה בעצים מבחינת צריכת מים ומאזני פחמן.הבעת תודה
תודה לקרן המדען הראשי של משרד החקלאות על מימון תוכנית מספר 23-03-0001.
אנו מודים לשולחן תמר במועצת הצמחים על תמיכתו במימון הניסוי.
תודה לטוביה סטרייקר ויניב בן פלאי מתחנת יאיר, על העזרה והתמיכה הטכנית, ליובל שני מאונ' בן גוריון על העזרה בתחזוקת אוגרי הנתונים.
תודתנו נתונה לקק"ל על תמיכתה במערך הניסויים של מו"פ ערבה.Crop load effects on SPAC water fluxes of date palms
Effi Tripler, Soil and Water, Central and Northern Arava R&D-Tamar. Sapir, M.P. Arava 86825. Email: effi@arava.co.il.
Naftali Lazarovitch, Wyler Department of Dryland Agriculture, French Associates Institute for Agriculture and Biotechnology of Dryland, Ben-Gurion University of the Negev, Sede Boqer Campus, 84990. Email: lazarovi@bgu.ac.il.
