ביוטכנולוגיה
הנהלה
קבוצה
יצירת קשר
דוחות אחרונים
-
ביסוס גידול האמפ כגידול שדה חקלאי תעשייתי חדש בישראל
ביוטכנולוגיהע"י עופר גורןביסוס גידול האמפ (Cannabis sativa L.) כגידול שדה חקלאי תעשייתי חדש בישראל
סיכום תצפיות באבני איתן, לכיש ותחנת יאיר (ערבה תיכונה)
עופר גורן 1 שמעון פרגמניק 2, שבתאי כהן 3, שאול גרף 4, משה פליישמן 51שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, חוקר ראשי, ריכוז הפרויקט, בחינת גידול האמפ בחוות לכיש,
דוא"ל ofergor@shaham.moag.gov.il
2שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר בחינת גידול האמפ בחוות לכיש. דוא"ל shimonp-sha@shaham.moag.gov.il 3מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר, בחינת האמפ בתחנת יאיר, אימייל sab@inter.net.il
4מו"פ צפון, בחינת גידול האמפ בחוות אבני איתן, אימייל shaoulgraph@gmail.com
5המח' למדעי עצי הפרי, המכון למדעי הצמח, מנהל המחקר החקלאי, יבוא זרעים ויצירת סמנים לבידול האמפ מקנאביס, אימייל vhmoshea@agri.gov.ilהמפ HAMP קנאביס
תקציר
שני זני האמפ נבחנו בשלושה אזורי גידול (ערבה תיכונה ,מישור החוף ורמת הגולן) ובמספר מועדי זריעה לשם ייצור זרעים והפקת שמן. לאור קשיי נביטה של הזן SUO-31 (המכונה 109), נעשתה בחינת הגידול בזן 'פינולה' (המכונה להלן 108). נתקבלה שונות רבה ביבול הזרעים שנעה מ-18 ק"ג/ד'/מזרע בערבה ל-140 ק"ג/ד'/מזרע בגולן. בבדיקת תכולת קנבינואידים נמצא כי רמת ה-CBD משתנה בין אזורי הגידול ולאורך תקופת הגידול. נמצא כי בערבה עקב תנאי העקה היבול היה נמוך מאוד וכן כמעט שלא נוצרו קנבינואידים ובכלל זה CBD. בלכיש התקבלו רמות CBDA גבוהות יחסית, של כ-3%, בהשוואה ל כ-0.01% בערבה ולתכולה בטווח 0.2%-1.6% בגולן. בבחינת עיתוי איסוף תפרחות, ברמת הגולן, לאחר 7 שבועות מזריעה, נראתה תכולת ה- CBDA הגבוהה ביותר, 1.6%. כמו כן ברמת הגולן התקבלה כמות גבוהה יחסית של קרוב ל-0.5% THC בצמחים בתחילת הגידול. איכות השמן לא הושפעה מאזור הגידול. עם זאת, קיימים הבדלים לא גדולים אך מובהקים בתכולת חומצות שומן ספציפיות אשר מהוות מדדי מפתח באיכות השמן. הרכב השמן הושפע ממועד הזריעה. נבחנו שיטות לאיפיון סמנים לקנבינואידים בצמחי האמפ באמצעות PCR ואנליזת הרכב קנבינואידים באמצעות HPLC. -
מציאת ביו-נמטוצידים להדברת נמטודות טפילות לצמחים המבוססים על מיצויים מצמחי מדבר
ביוטכנולוגיהע"י חיים חזןמציאת ביו-נמטוצידים להדברת נמטודות טפילות לצמחים המבוססים על מיצויים מצמחי מדבר
חיים חזן1, אוין טוי הונג וו1, טל גור1, טולוונימי אדה-אג'אי1, יעל בר לבן1,2
1מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר, 2מו"פ מדבר וים המלח
כתובת המחברת: barlavan@adssc.orgתקציר
נמטודות יוצרות עפצים מהסוג Meloidogyne spp. גורמות לנזקים כבדים בגידולי חקלאות וכיום מהוות "גורם מגביל" בגידולי ירקות ופרחים. נמטודות יוצרות העפצים הן טפילים אובליגטורים ולכן חייבות צמח חי לצורך התפתחותן והתרבותן. עד לשנת 2004, ניתן היה להדביר נמטודות קרקע ע"י חיטוי הקרקע לפני השתילה במתיל ברומיד. אולם, החל משנת 2005, נאסר השימוש בחומר זה ברוב המדינות המפותחות כולל מדינת ישראל. כיום, עדיין לא נמצא חומר יעיל לקטילת נמטודות, כימי או ביולוגי.
בשוק חומרי ההדברה מצויים היום מספר נמטוצידים אשר מבוססים על זרחנים אורגנים. שימוש בהם עלול לגרום לשאריתיות חומרים מסוכנים בפירות ומכאן, לפגיעה בבריאות האדם. מעבר לשימוש בנמטוצידים אורגנים, טבעיים וידידותיים לסביבה חיוני לצורך שמירת בטיחות המזון.
"ספריית הערבה" הינה אוסף של יותר מ- 200 צמחים שנאספו וקוטלגו ממדבר הערבה, ומדרום הארץ. הספרייה משמשת כמקור תרכובות ותמציות טבעיות לסריקה (high throughput screening) על מנת לזהות חומרים פעילים עבור תחומי מחקר שונים. בסדרת ניסוי מעבדה שנערכו בתחנת יאיר בשנים 2017-2019 נבדקו מיצויים צמחיים שונים על התפתחות ועיכוב גידול נמטודות בצלחות מצע ובצמחי בוחן.
מתוצאות הניסויים עולה כי קיים פוטנציאל שימוש במיצוי הצמח 20G כנגד נמטודות עפצים. המיצוי אינו טוקסי לצמחי הפלפל וניתן יהיה ליישמו באופן סיסטמי דרך מערכת ההשקיה. בעתיד תיבחן אפשרות לגידול מסחרי של צמח זה לצורך הפקת זרעים אשר ישמשו להדברה. -
גידול אצות ליצור קרטנואידים אסתקסנתין מהמטוקוקוס 1992-93
ביוטכנולוגיהע"י אפרים כהןמשה רייז, שושנה ארד
