קרקע ומים
מקורות המים בערבה התיכונה מוגבלים, וכמו-כן, ריכוז המלחים שבהם גבוה. בנוסף, מכסות הקרקע לגידול מצומצמות ולכן קיים צורך בפיתוח שיטות השקיה ודישון בהן יושגו יבולי שיא מחד, ומאידך, יצומצמו כמויות המים להשקיה. הצפי לירידה הדרגתית במליחות מי ההשקיה מחייב בחינה מקיפה של איכות המים האופטימלית לגידולים נפוצים באיזור, על מנת להשיא את הרווח.
התחום מתמקד בשני נושאי מחקר עיקריים:
- ייעול השימוש במים - במוקד זה מפותחות גישות וממשקי השקיה ודישון, המתאימים לאיכות המים ולמגבלת הכמות (בסקאלה יומית ועונתית). לדוגמה, ניסוח פרוטוקול השקיה חלקית בלילה לייעול הדחת המלחים; השפעת ההשקיה בטפטוף טמון על מלון חורפי ואביבי; אופטימיזציה של המרווח בין הטפטפות, ספיקתן והגידול.
- בחינת התגובה של גידולים לעקות סביבתיות - חקר ההשפעה של עקות יובש ומליחות, אקלים, וכן רמות שונות של יסודות הזנה על יבול ואיכות של גידולים המצויים בסל המקומי. תחום מחקר זה מאפשר הבנה מקיפה לגבי אפשרויות הגידול תחת תנאים נתונים של כמות מים ואיכותם, ובהמשך, ניתוח אגרו-כלכלי מקיף לגבי רווחיות גידולים בתנאי סביבה שונים.
קבוצה
יצירת קשר
דוחות אחרונים
-
השפעת עומס היבול בדקל התמר על תנועת המים ברצף קרקע-צמח-אטמוספירה
מטעים, קרקע ומיםע"י אפי טריפלרהשפעת עומס היבול בדקל התמר על תנועת המים
ברצף קרקע צמח אטמוספירהאפי טריפלר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
נפתלי לזרוביץ' - המחלקה לחקלאות באזורים צחיחים, קמפוס שדה בוקר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
כתובת המחבר: effi@arava.co.il
תקציר
מתחילת שנות ה-90 חלה עלייה מתמדת בהיקף השטחים של מטעי התמרים, בעוד כי ההיצע למים להשקית תמרים בערבה עולה בקצב איטי יותר. המחקר הנוכחי מתרכז בקשר בין זרימת המים ליבול בדקל התמר, כשההנחה היא ששינוי במבלע סוכרים חזק כמו הפרי, ישפיע על מידת הייצור הפוטוסינטתטי בעלים ומכאן על צריכת המים של עץ התמר. על מנת להגיע למשטר השקיה יעיל, המביא לפרי איכותי ביותר מחד, ושאיננו בזבזני ומונע גידול בהיקף הנטיעות (בשל מגבלת מכסות המים) מאידך, יש להבין טוב יותר את אופי השימוש של דקל התמר במי ההשקיה כחלק ממערכת של קרקע-צמח-אטמוספירה. מטרת המחקר היא לבחון את הקשרים בין עומס היבול לבין צריכת המים של העץ בשלבים שונים במהלך עונת הגידול של התמר; ובין השימוש במים, השימוש במוטמעים והפעילות הפוטוסינטתית של העץ.
הניסוי נערך בעונת 2015/16. 12 עצי תמר בני שבע שנים מהזן מג'הול הממוקמים בתחנת יאיר בחצבה חולקו לשני טיפולי עומס יבול (0 ו- 100 אחוזי פרי). בכדי לאפיין את מצב המים בעץ ובסביבתו, מתחילת חודש אפריל נמדדו בצורה רציפה פרמטרים שונים בקרקע, בגזע ובאוויר ונאספו נתונים תקופתיים לגבי גודל הפרי, רמת הסוכר בו ואיכותו וכן מדידות פוטוסינתזה בעלים. נמצא כי עצי תמר בעומס יבול גבוה מטמיעים יותר פד"ח, צומחים לאט יותר וצורכים יותר מים מאשר עצים בעומס יבול בינוני ונמוך. בתקופת צבירת הסוכר הבדלים אלו גדלים. עצים בעלי עומס יבול רב מאופיינים בקצבי צימוח וגטטיבי איטי יותר בתקופה הנ"ל, בהשוואה לעצים בעלי עומס יבול נמוך. השפעת עומסי היבול על שימוש במים וחילופי גזים המשיכה גם לאחר הגדיד, והתבטאה בקצבים גבוהים העצים שהיו עמוסים בפירות, בהשוואה לעצים ללא פי, כנראה לצורך מילוי של אוגרי פחמימות ומים בעץ יש צורך לבסס את הממצאים על ידי ניסויי ההמשך המתוכננים בעונה 2- 3, על מנת לראות המשך המגמה בעצים מבחינת צריכת מים ומאזני פחמן.הבעת תודה
תודה לקרן המדען הראשי של משרד החקלאות על מימון תוכנית מספר 23-03-0001.
אנו מודים לשולחן תמר במועצת הצמחים על תמיכתו במימון הניסוי.
תודה לטוביה סטרייקר ויניב בן פלאי מתחנת יאיר, על העזרה והתמיכה הטכנית, ליובל שני מאונ' בן גוריון על העזרה בתחזוקת אוגרי הנתונים.
תודתנו נתונה לקק"ל על תמיכתה במערך הניסויים של מו"פ ערבה.Crop load effects on SPAC water fluxes of date palms
Effi Tripler, Soil and Water, Central and Northern Arava R&D-Tamar. Sapir, M.P. Arava 86825. Email: effi@arava.co.il.
Naftali Lazarovitch, Wyler Department of Dryland Agriculture, French Associates Institute for Agriculture and Biotechnology of Dryland, Ben-Gurion University of the Negev, Sede Boqer Campus, 84990. Email: lazarovi@bgu.ac.il. -
גידול פלפל עם השקיה בטפטוף במים מליחים באמצעות השקיה אוטונומית בשליטת טנסיומטרים
ירקות, קרקע ומיםע"י מולי זקסגידול פלפל עם השקיה בטפטוף במים מליחים באמצעות השקיה אוטונומית בשליטת טנסיומטרים
עונת 2016/17
מולי זקס - שרות שדה, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
יצחק קליין - המכון לקרקע ומים, מנהל המחקר החקלאי
אפי טריפלר, רבקה אופנבך, אבי אושרוביץ, טוביה סטרייקר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
כתובת המחברת: molliesacks@gmail.comתקציר
פיתוחים טכנולוגיים של השנים האחרונות אפשרו את הורדת ספיקת הטפטפת ובעקבות כך את שיעור ההשקיה לערכים הדומים לשיעור קליטת המים על ידי צמחים. כיום ישנן מערכות של השקיה עם טפטפות מווסתות בספיקות נמוכות באופן כזה שההשקיה יכולה להינתן לאורך כל שעות היום. שאלת המחקר העיקרית עוסקת בבירור ההשפעה המשולבת של ספיקת הטפטפת ומליחות מי ההשקיה על קליטת מים ויסודות ההזנה על יבול פלפל. שאלת המחקר נבדקה בניסויי שדה בתחנת יאיר (מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר). שתילי פלפל מהזן קנון נשתלו (8/8/16) בבית רשת 25 מש. נעשה שימוש בבקר השקיה של חברת טבעטרוניק, אשר הפעיל את ההשקיה באופן אוטונומי בהתאם למתח סף שנמדד בטנסיומטר בודד בעומק ובמרחק של 15 ס"מ מהטפטפת בכל טיפול. בכל הטיפולים המרווח בין הטפטפות 20 ס"מ, ספיקת הטפטפת 1.6 ל'\ש', ואיכות מי ההשקיה EC=2.8 dSm-1. נבחנו ארבע מתחי מים בקרקע: 9 סנטיבר, 12 סנטיבר, 15 סנטיבר ו- 18 סנטיבר בהשוואה להשקיה לפי מקדם השקיה ביחס להתאדות פנמן. הטיפולים החלו לאחר 42 יום מהשתילה. השיטה הביאה לחיסכון של 18% בהשקיה במתח של 15 סנטיבר בהשוואה לכמות המים ביחס לביקורת ללא פגיעה ביבול. עקב הפסקת השקיה בטיפול 15 סנטיבר, כ- 50 יום משתילה למשך 6 ימים, הצמח צרך פחות מים במשך הגידול. ביתר הטיפולים כמות המים הייתה דומה או מעט יותר מהביקורת. בטיפול 9 סנטיבר, השקיה אוטונומית הביאה למיתון הגליות בקטיף – לקטיף רציף למשך העונה והשקיה של 8% יותר מים בהשוואה לביקורת.Growing Peppers with Drip Irrigation using Autonomous Irrigation controlled by Soil Water Tension using Saline Water
Mollie Sacks – Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
Isaac Klein – Soil and Water Institute, ARO
Efi Tripler, Rivka Offenbach, Avi Userovitz and Tovia Strijker – Central and Northern Arava Tamar R&D
Contact Author: molliesacks@gmail.com
Abstract. An autonomous irrigation controller, based on soil water tension measurements was used for irrigating peppers in a sandy soil using saline water (EC 2.8 dSm-1) during the winter season in a net house in the Arava. The experiment was carried out on winter grown peppers cv. Canon in a 40 mesh net-covered greenhouse in the Mid-Arava Valley of Israel. The 5 treatments tested included a control based on current irrigation recommendations and tensiometer controlled treatments of -9 kPa, -12 kPa, -15 kPa and -18 kPa threshold tension irrigation. Soil water tension was monitored every 15 minutes and uploaded to a server for visual inspection and data analysis. Irrigation was by 1.6 liter h-1 drippers, spaced 0.2 meters on the laterals, placed adjacent to the plants, applying a continuous and uniform concentration of fertilizers to all treatments. Data collected included records of irrigation timing and volume of water applied, total and marketable yield, number of fruits and fruit weights. At the end of the experiment the soil was sampled for salinity. The results showed that the autonomous irrigation maintained the pre-set threshold tension steadily. There were no significant differences between treatments in total yield (91 - 73 T/ha), marketable yield (73 - 62 T/ha) and size of the fruit (150 -275 grams). Water savings of 18% were obtained by unintentionally stopping the irrigation for 6 days, 50 days after planting in the -15 kPa treatment. The -9 kPa threshold treatment produced higher amounts of fruit during January compared to the other treatments. The threshold tension irrigations did not cause soil salinity. -
הנחיות לביצוע בדיקות קרקע לבדיקות מעבדה עונת 2017/18
ירקות, קרקע ומיםע"י עודד פרידמןהנחיות לביצוע בדיקות קרקע לבדיקות מעבדה
עודד פרידמן, עדי סויסה, דויד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
יורם צביאלי, שבתאי כהן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
תוצאות בדיקות מעבדה של דגימות הקרקע מכילות מידע מדויק על תכולת היסודות והמלחים בקרקע, ומהוות כלי עזר לקבלת החלטות בנושאי הכנת הקרקע (קביעת הצורך לתוספת קומפוסט או דשן יסוד), דישון שוטף (סוג הדשן), השקיה ושטיפות הקרקע. את בדיקות המעבדה ניתן לבצע במעבדות שירות שדה בגילת וביוטבתה.
מומלץ לבצע בדיקות קרקע לפני העונה כדי לקבוע את הצורך להוספת קומפוסט ודישון יסוד בהכנת החלקה, ולבחירת סוגי הדשן להמשך העונה. כמו כן, תוצאות הבדיקות יינתנו הכוונה לצורך בשטיפת מליחות הקרקע. מומלץ לבצע לפחות שתי בדיקות קרקע במהלך העונה כדי לכוון את ההשקיה והדישון בצורה מדויקת וחסכנית.
הנחיות לדיגום נכון:
1. קידוחי הדגימה יבוצעו באמצעות מקדח קרקע, ליד הטפטפת הקרובה לצמח. לכל חמישה דונם, 10 קידוחים לעומק 20 ס"מ לגידולי ירקות. לשטחי מטעים יש לבצע בעומקים 20-40-60 ס"מ. כל הדגימות מ 10 הקידוחים, מהשטח הנבדק, יאספו לדלי ויעורבבו למדגם אחד.
2. להלן הבדיקות הנדרשות:
• N P K (חנקן, זרחן ואשלגן). בדיקות האשלגן מבוקשות לביצוע בשתי שיטות: אשלגן חליף ובדיקת אשלגן במיצוי CaCl2. יש לבקש מהמעבדה לבצע בשתי השיטות.
• EC (מוליכות חשמלית כאומדן למליחות). יש לבקש מהמעבדה לבצע בעיסה רוויה.
• SP (% מים בעיסה רוויה, אומדן ליכולת הקרקע לאחוז מים, מושפע משיעורי החול, סילט וחרסית בקרקע).
• אחוז חומר אורגני.
• טקסטורה (מרקם: שיעורי חול, סילט, וחרסית בקרקע) מומלץ לבצע בדיקה זו באופן חד פעמי לחלקה.
3. דגימה תכיל כ 500 גרם קרקע. את הדגימות יש להכניס לשקית נייר ולשקית פלסטיק פתוחה.
4. יש לסמן את השקיות במספרים רצים ולצרף בדף את המקרא למספרים: שם חקלאי, מושב, חלקה, תת חלקה, עומק דגימה. יש לפרט את סוגי הבדיקות המבוקשות.
5. ניתן להזמין דוגם באמצעות מעבדת שירות השדה בגילת.
6. לתיאום הבאת דגימה למעבדה בגילת: 089928680, איריס, רעיה.
7. לתיאום הבאת דגימה למעבדה ביוטבתה: 086355790, ויקי.
8. עודד פרידמן החליף את שלמה קרמר (ג'וחה) בתפקיד מדריך שירות שדה. ניתן להיעזר בעודד בכל נושא הקשור לנושאי קרקע ומים וכמובן בביצוע בדיקות הקרקע.
עודד: 0525833191 oded_friedman@yahoo.comצוות המדריכים כולו עומד לרשותכם לפיענוח תוצאות הבדיקות ויעוץ נוסף.
בהצלחה
