פיתוח שיטות להארכת חיי מדף ושמירה על איכות הפלפל 2020-21
ירקות, בקרת איכות לאחר קטיףפיתוח שיטות להארכת חיי מדף ושמירה על איכות הפלפל
מילי זנבר1, שמעון פיבוניה1, סבטלנה גוגיו1, יורם צביאלי1, מוטי אושרוביץ1 ותמיר אורן1.
עדי סויסה2 ודוד סילברמן2.
1מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, 2שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
כתובת המחברת: milimoprn@gmail.com
תקציר
בשנים האחרונות יורדים בעקביות היקף יצוא פלפל מהערבה והתמורה לחקלאים. הגורמים העיקריים לתמורות הנמוכות: 1. היעדר יעדי שיווק - כיום, רוסיה מהווה יעד היצוא העיקרי והתמורות עבור התוצרת המגיעה ליעד זה נמוכות מאד. יצוא ימי ליעדים רחוקים יותר דוגמת המזרח הרחוק וארה"ב לא מתאפשר כיום עקב זמני תובלה ארוכים וחיי מדף קצרים של הפלפל. 2. איכות ירודה של התוצרת - פירות המגיעים לשווקי היעד סובלים לעיתים קרובות משיעורי ריקבון גבוהים ואיבוד מים גבוה הפוגע במידת המוצקות של הפרי. האחסון בקור הוא אחד הכלים היעילים לשמירת איכות תוצרת חקלאית טרייה עקב דחיית תהליכי הבשלה והזדקנות ועיכוב התפתחות פתוגנים. אולם, נזקי צינה המתפתחים בעקבות חשיפת רקמות הצמח לטמפרטורה נמוכה מהווים מגבלה משמעותית ביכולת האחסון. פלפל הינו גידול בעל רגישות לקור ולרב נזקי הצינה יתפתחו בטמפרטורה נמוכה מ-7 מ"צ. מטרתו של מחקר זה לבחון היתכנות לאחסון פלפל בטמפ' תת אופטימאלית; 4 מ"צ, תוך שילוב טיפולים שונים להפחתת נזקי הצינה ובכך לאפשר את הארכת משך התובלה. בניסוי שנערך בעונת 2020/21 נבחנו שני זני פלפל; 'קנון' (אדום, 'זרעים גדרה') ו'ניל' (צהוב, 'הזרע') שנקטפו מבית רשת בתחנת יאיר. נערכה השוואת טמפ' אחסון; 4 מ"צ לעומת 7 מ"צ בשילוב טיפולים שונים להפחתת נזקי צינה. כל הפירות נטבלו למשך חצי דקה ב-150ppm כלור לפני יישום הטיפולים. הטיפולים כללו 30 שניות טבילה ב: 150ppm כלור (ביקורת), 5ppm ברסינוליד (חומר ניסיוני, תפזול) ו-0.65% diphenylamine (DPA, תרסיס). בנוסף, נבחנה יעילותו של 1.25% ג’יברלין (ג'ברלון, גדות) בזן 'קנון'. ובזנים דלוקס (צהוב 'גדות אגרו') ו'קנון' נבחן מוצר פטנטי של חברת SAVE FOOD המבוסס על 80ppm Peracetic Acid בשילוב 700ppm תערובת חומצות אורגניות. היישום נערך בטבילה (30 שניות) על פירות פלפל שעברו שטיפה חמה (55 מ"צ למשך 15 שניות בתוספת 150 ח"מ כלור טהרספט Troclosene sodium, קונצפט). לאחר יישום הטיפולים אוחסנו הפירות ב-4/7 מ"צ בהתאם לטיפול למשך 21 יום ושלושה ימים נוספים ב-20 מ"צ. בתום תקופת האחסון התבצעה הערכה של מדדי איכות הפרי; מוצקות, שיעור ריקבון, נזקי עוקץ, חטטי קור וחריגי צבע. להורדת טמפ' האחסון לא הייתה השפעה על שיעור הפרי הרקוב בזן קנון. שיעור הריקבון בפירות פלפל מזן ניל נמצא נמוך לאחר אחסון ב-4 מ"צ בהשוואה לאחסון ב-7 מ"צ. שיעור התרככות הפרי בפירות פלפל מזן קנון נמצא נמוך לאחר אחסון ב-4 מ"צ בהשוואה לאחסון ב-7 מ"צ. להורדת טמפ' האחסון לא הייתה השפעה על שיעור התרככות הפרי בזן ניל. שיעור חטטי הקור בזן ניל עמד על כ-8% לאחר אחסון ב-4 מ"צ בהשוואה ל-4% לאחר אחסון ב- 7 מ"צ. כאשר זן זה אוחסן ב-4 מ"צ בשילוב עם טיפולים להקניית סבילות לצינה; ברסינוליד או DPA, שיעור חטטי הקור לא היה גבוה מזה של פירות הביקורת שאוחסנו ב-7 מ"צ. שיעור הריקבון של פירות פלפל אשר טופלו במוצר SAVE FOOD היה נמוך בהשוואה לפירות הביקורת; 10% לעומת 30% בהתאמה. גם שיעור הפרי המוצק היה גבוה בפירות שטופלו במוצר SAVE FOOD בהשוואה לפירות הביקורת. שיעור התרככות הפרי של פירות פלפל מזן קנון אשר טופלו ב-1.25% ג'יברלין היה נמוך בהשוואה לפירות הביקורת; 10% לעומת 45% בהתאמה.
לסיכום, תוצאות המחקר תומכות בהשערה לפיה הורדת טמפ' האחסון עשויה לעכב התפתחות ריקבון פטרייתי והתרככות פירות פלפל באחסון ממושך. ניתן להשרות סבילות לצינה בפלפל ע"י שימוש בהורמונים צמחיים (אנטי-אוקסידנטים) וכן לשפר את איכות הפרי המאוחסן ע"י טיפול בחומרי חיטוי אלטרנטיביים. יש להמשיך ולאתר חומרים אשר יקנו סבילות לצינה ו/או יהיו יעילים בהפחתת שיעור הריקבון והאטת קצב הזדקנות פירות פלפל. ככל שימצאו טיפולים כאלה ישנה חשיבות לפעול לרישויים על מנת להקנות כלים נוספים לחקלאים בהתמודדות עם בעיות האיכות ופסילת התוצרת המיוצאת מהערבה.
