ירקות
ענף הירקות מהווה כ 75% משטחי הגידול בערבה התיכונה והצפונית כשהגידול העיקרי כיום הוא פלפל.
מו"פ בתחום הירקות מתמקד בפלפל, אך גם בעגבניות, חצילים, מלון, תות שדה וגידולים אחרים.
נושאי המחקר העיקריים:
- בחינת גידולים, זנים חדשים ושיטות גידול משופרות - בחינת פוטנציאל היבול ואיכויות הפרי. לימוד השימוש בשתילים מורכבים להתמודדות עם מצבי עקה.
- ייעול השימוש במים באיכויות שונות וברמות דשן משתנות - לימוד בקרת ההשקיה והדישון באמצעות ליזימטרים, טנסיומטרים וחיישנים שונים (רטיבות, מליחות). לימוד צריכת דשנים, הפחתת רמת הדישון החנקני לבקרת הגידול ולהקטנת זיהום הקרקע.
- התמודדות עם מחסור בקרקע איכותית - פיתוח דרכים אלטרנטיביות לגידול בקרקע, בתעלות קבועות ובמצעים מנותקים.
- אמצעים להורדת עלויות גידול - אי פליחה, ייעול הקטיף באמצעות מיכון, אגרוטכניקה של גידול חצילים, אגרוטכניקה בגידול שורה בודדת, שיטות איסוף נתונים לייעול העבודה.
- היבטים אקולוגיים – חקלאות ברת קיימא - שימוש בקומפוסט תוצר של שאריות חקלאיות מקומיות להאבסת בעלי חיים וכמצע גידול.
- חממה סולרית - בדיקת גידול ירקות בחממה חדשה עם פאנלים סולריים (PV).
קבוצה
יצירת קשר
דוחות אחרונים
-
תחשיב גידול פלפל בערבה
ירקותע"י ברכה גלתחשיב גידול פלפל בערבה, יולי 2017
ברכה גל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמרפלפל בחממה מיון עצמי, מיון קבלן
פלפל בבית רשת מיון עצמי, מיון קבלןהתחשיבים כוללים טבלאות רגישות של הריווחיות ליבול, מחיר יצוא, כמות מים, מספר ימי עבודה בגידול, עלות יום עבודה, עלות מיון קבלן.
-
השפעת איכות המים וכמותם על צמח ופרי הפלפל לפני ואחרי הקטיף
ירקותע"י אלי פליקהשפעת איכות המים וכמותם על צמח ופרי הפלפל לפני ואחרי הקטיף
אלעזר פליק, שרון אלקלעי-טוביה, יעקב פרצלן, דני צ'לופוביץ, יגאל אלעד וחגי יסעור - מרכז וולקני, מינהל המחקר החקלאי
רבקה אופנבך, שבתאי כהן, רמי גולן, אפי טריפלר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
כתובת המחבר: efallik@volcani.agri.gov.il
תקציר
אחת הבעיות הקשורות בהגדלת היבול של פרי הפלפל בערבה ובאזורי גידול מדבריים אחרים, נובעת מצמצום כמויות המים העומדות לרשות החקלאים והמלחתם באזורים אלה. בעשור האחרון חלה הידרדרות משמעותית באיכות המים בערבה ורמת המוליכות החשמלית עלתה בלמעלה מיחידת dS/m, בממוצע. מגמה זו תמשיך ביתר שאת, במידה ולא תיערך התפלת מים בקנה מידה גדול בעתיד הקרוב.
מטרות המחקר - מטרת המחקר המרכזית הנה לימוד השפעות מליחות וכמות המים על מדדים הורטיקולטוריים, פיסיולוגיים, פתולוגיים במהלך גידול הפלפל על איכות הפרי לאחר הקטיף, כאשר מטרות המחקר העולות מהמטרה המרכזית: א. השפעת כמות ואיכות המים על קצבי צבירת יבול שונים ברקע הבדלי טמפרטורת מינימום - איכות ותזמון ההנבה; ב. השפעת התפתחות המחלות קמחונית ועובש אפור על איכות הפרי הנקטף; ג. השפעת המלחה וכמות מי השקיה על מדדים פיסיולוגיים, פתולוגיים, ביוכימיים ותזונתיים בפרי הקטוף ועל רגישות הפרי לנזקי צינה במהלך אחסנה בטמפרטורות הנמוכות מ-7 מ"צ.
שיטות העבודה – הניסוי שנערך בתחנת יאיר בשתי עונות גידול (2014/15-2015/16) בחן יבול כולל ואיכותו של פלפל מזן "קנון" בתגובה לשלוש רמות מליחות של מי ההשקיה וברמות השקיה שונות. איכות הפרי לאחר הקטיף נבדקה בעזרת מספר מדדי איכות פיסיולוגיים, פתולוגיים וביוכימיים לאחר אחסנה של שבועיים ב-7 או 4 מ"צ ו-3 ימים ב-20 מ"צ. נערכו בין 2 ל-4 ניסויים בכול עונה, תלוי במזג האוויר ואיכות הפרי ההתחלתית.
תוצאות עיקריות – רגישותו של יבול הפלפל למליחות נמוכה מהדגם המקובל בספרות המדעית. זאת בעיקר עקב משטר הזנה חנקנית המעודד יצירת חנטים, ללא תלות באיכות המים וכמותם. מספר החנטים היה דומה בכל רמות ההשקיה והמליחות.
פלפל רגיש לאיכות המים וכמותם, בעיקר בתנאי אקלים קיצוניים השוררים בתקופת הגידול הראשונה קרי, אוגוסט
עד אוקטובר.
מסקנות והמלצות - השפעת כמות ואיכות המים על צמח הפלפל, היבול וכושר אחסנת הפרי נמצאה משמעותית יותר לגבי יבול הפרי, אך פחות משמעותית לגבי כושר אחסנתו של הפרי לאחר הקטיף. מליחות של 2.8 EC, עם כמויות מים משתנות אינה מהווה גורם שלילי הקשור ליבול, איכות הפרי לאחר הקטיף ומרכיביו הבריאותיים.
ניתן לפצות על הפחיתה ביבול ברמת מליחות 2.8 דצ"ס/מ', על ידי תוספת של השקיה, לרמה של פי שתיים מהדיות
הפוטנציאלית.
