ירקות
ענף הירקות מהווה כ 75% משטחי הגידול בערבה התיכונה והצפונית כשהגידול העיקרי כיום הוא פלפל.
מו"פ בתחום הירקות מתמקד בפלפל, אך גם בעגבניות, חצילים, מלון, תות שדה וגידולים אחרים.
נושאי המחקר העיקריים:
- בחינת גידולים, זנים חדשים ושיטות גידול משופרות - בחינת פוטנציאל היבול ואיכויות הפרי. לימוד השימוש בשתילים מורכבים להתמודדות עם מצבי עקה.
- ייעול השימוש במים באיכויות שונות וברמות דשן משתנות - לימוד בקרת ההשקיה והדישון באמצעות ליזימטרים, טנסיומטרים וחיישנים שונים (רטיבות, מליחות). לימוד צריכת דשנים, הפחתת רמת הדישון החנקני לבקרת הגידול ולהקטנת זיהום הקרקע.
- התמודדות עם מחסור בקרקע איכותית - פיתוח דרכים אלטרנטיביות לגידול בקרקע, בתעלות קבועות ובמצעים מנותקים.
- אמצעים להורדת עלויות גידול - אי פליחה, ייעול הקטיף באמצעות מיכון, אגרוטכניקה של גידול חצילים, אגרוטכניקה בגידול שורה בודדת, שיטות איסוף נתונים לייעול העבודה.
- היבטים אקולוגיים – חקלאות ברת קיימא - שימוש בקומפוסט תוצר של שאריות חקלאיות מקומיות להאבסת בעלי חיים וכמצע גידול.
- חממה סולרית - בדיקת גידול ירקות בחממה חדשה עם פאנלים סולריים (PV).
בתום כל עונת גידול אנו עורכים כנס ובו מציגים נתונים על העונה, ומסקנות מרכזיות מהניסויים. אתם מוזמנים לצפות במצגות שהוצגו:
הנהלה
קבוצה
יצירת קשר
דוחות אחרונים
-
אגרוטכניקה בגידול חציל 2016/17
ירקותע"י עדי סויסהניסוי אגרוטכניקה בחציל, תחנת יאיר 2016/17
עדי סויסה, יואל חדד - שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
רבקה אופנבך, יורם צביאלי, רמי גולן, אורן בר-לבן, אבי אושרוביץ, יניב בן פלאי, אסף בוקיש, סבטלנה גוגיו, קטרינה צעירי, דנית פרקר, נאוה פיטשון, אפי טריפלר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
כתובת המחברת: adisuisa@arava.co.ilתקציר
בשנים האחרונות חלה עליה בשטחי גידול חציל בערבה. העלייה המשמעותית ביותר נצפתה בגידול בבתי רשת ובחממות בעונה שחלפה, זאת בעקבות "מתווה הפלפל". שטח החציל בערבה הגיע בעונת 2015/16 לכ- 1,200 דונם. מניסויי העבר נמצא כי הזנים הפרתנוקרפים הניבו יבול גבוה ביחס לזן קלאסיק. במספר ניסויים בהם נבדקו שתילי קלאסיק מורכבים נמצא כי ההרכבה תרמה לעליה ביבול האיכותי. בחינת סוגי הדליה על הזן קלאסיק נבחנה בעבר ובה נמצא כי אין השפעה על היבול. כיסוי המבנה גם כן נבחן בעבר ונמצא יתרון בגידול תחת רשת לזן 206 ביחס לזן קלאסיק. הניסוי המדווח נערך בהמשך לסדרת הניסויים שנערכה בעבר ובעקבות העלייה בשטח הגידול בערבה, במטרה לבחון את מגוון שיטות הגידול הקיימות אצל חקלאי הערבה היום ולהעריכן מבחינת היבול ואיכות הפרי.
ניסוי אגרוטכניקה בחציל נערך בעונת 2016/17 בתחנת הניסויים יאיר. בניסוי נבדקו שני זנים, האחד פרתנוקרפי 206 (עדן זרעים) והשני דורש שימוש במווסתי צמיחה לצורך הפריה, הזן קלאסיק (הזרע סידס). הניסוי נערך בשתי מנהרות כאשר אחת מכוסה פלסטיק והשנייה מכוסה רשת 25 מש. בכל מנהרה נבחנו הזנים בגידול משתילים רגילים ומורכבים על כנת מינואט (א.ב. זרעים), ובשיטת הדליה הולנדית לעומת ספרדית. כל טיפול נשתל ב- 4 חזרות. הניסוי נשתל (15/9/16). צמח כל 60 ס"מ, בטיפול הדליה הולנדית הושארו 3 ענפים לצמח, כמקובל. הקטיף החל ב- 18/11/16 ונמשך עד 26/4/17. סה"כ נערכו 27 קטיפים.
מתוצאות הניסוי ניתן לראות כי הזן 206 הינו בעל יבול יצוא גבוה יותר יחסית לזן קלאסיק. הטיפול שהביא לעליה המשמעותית ביותר ביבול היה הרכבת השתילים, וזאת בכל השילובים. התוספת ליבול היצוא בצמחים המורכבים נובעת ככל הנראה ממספר פירות גבוה יותר למ"ר ביחס לצמחים הרגילים ללא הרכבה. מהניסוי עולה כי הזן 206 אפיל ביחס לזן קלאסיק. בגידול תחת פלסטיק אחוז פרי ליצוא היה גבוה בשני הזנים ביחס לגידול תחת רשת 25 מש. לשיטת ההדליה ההולנדית נמצא יתרון בשיעור גבוה יותר של פרי בצבע שחור בשני הזנים, אך בסוף העונה נראה כי הזן קלאסיק שמר על הצבע השחור בצורה טובה יחסית לזן 206. ההרכבה בזן 206 תרמה לשיפור הצבע ביחס לצמחים לא מורכבים, ולעומת זאת בזן קלאסיק גרמה ההרכבה לתוצאה הפוכה, לקבלת שיעור גבוה יותר של פירות סגולים. האיכות הטובה ביותר הושגה בגידול תחת פלסטיק בהדליה הולנדית בזן 206 בשני סוגי השתילים, ובזן קלאסיק באותה שיטת גידול בצמחים לא מורכבים בלבד.
לסיכום, מתוצאות ניסוי זה עולה כי הזן 206 בעל פוטנציאל יבול גבוה בצורה משמעותית ביחס לזן קלאסיק, וכי יש להשקיע ולהמשיך לבחון דרכים לשיפור איכות הפרי ליצוא בעונות הבאות. כמו כן נראה שוב יתרון משמעותי ביבול לגידול תחת כיסוי פלסטיק ולשימוש בשתילים מורכבים ולכן מומלץ לבצע מבחן כנות בעונה הבאה, ובו לבחון גם כנות חדשות של חציל המצויות בשוק. -
המלצות גידול קישואים בערבה וכיכר סדום 2018
ירקותע"י יורם צביאליהמלצות גידול קישואים בערבה וכיכר סדום 2018/19
יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
עדי סויסה, נביל עומרי, סבטלנה דוברינין, שמשון עומר - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפרמבוא
גידול קישואים בערבה מקובל בעונת הסתיו המאוחר ו\או לקראת האביב. קישוא מתאים לשילוב כדו-גידול אחרי מלון סתיו ו\או לפני מלון אביב מאוחר, בשטח פתוח, במנהרות עבירות ובחממות. המגבלות העיקריות של הגידול הן רגישות רבה לווירוסים והצורך בכוח אדם רב בקטיפים תכופים ורצופים.
ראה בקובץ המלצות מפורטות להכנת השטח, בחירת הזן ושלבי הגידול
