דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 373 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 1
    ינו
    הערכת חומר אורגני וקומפוסט
    פרחים, הגנת הצומח, ירקות

    הערכת חומר אורגני וקומפוסט
    שלמה קרמר
    מקורות החומרים האורגנים המשמשים לטיוב קרקע בשדות חקלאיים מגוונים והם: זבל מרפתות, זבל עופות מלולים, אשפת ערים ובוצת שפכים. כל החומרים האורגנים צריכים לעבור טיפול והכנה על מנת שהם יהפכו לחומר אורגני מיוצב המוגדר כקומפוסט. המאפיינים הבולטים של קומפוסט הם העדר ריח או ריח קל ביותר של אמוניה, טמפרטורה נמוכה הדומה לטמפרטורת הסביבה, ומירקם בעל חלקיקים קטנים (2 ס"מ ומטה).
    בארץ קיים תקן ישראלי לקומפוסט (ת"י 801) משנת 2000. על פי התקנות כל מי שמצהיר כי הוא מוכר קומפוסט חייב לעמוד בדרישות התקן.
    מפורטות בקובץ הבדיקות הנדרשות

  • 1
    ינו
    המלצות להתמודדות עם מחלת הכשותית בליזיאנטוס, עונת 2013
    פרחים, הגנת הצומח

    המלצות להתמודדות עם מחלת הכשותית בליזיאנטוס, עונת 2013
    יאיר נשרי , יעקב גוטליב, חיים קפלן
    רקע ותנאי התפתחות
    קבוצת פטריות זו משתייכת לפטריות האצה (פיקומיצטים) והן ספציפיות לפונדקאים הנתקפים. פטריות קבוצה זו מתפתחות בד"כ בתנאי הרטבה וטמפ' נמוכות (תנאי החורף הישראלי, טמפ' 15 – 25 מ"צ). לצורך נביטת הפטרייה נדרשים תנאים של הרטבה (100% לחות) על פני העלים ולצורך נביגת הפטרייה (הופעת הנבגים המשמשים להפצתה) יש צורך בתנאים של לחות גבוהה (70 -90 אחוז לחות). התפטיר מופיע בעיקר בצד העליון של העלים והוא לעיתים עדין מאד (בוורדים) או גס (ליזיאנטוס, לוע הארי, נורית). בליזיאנטוס וחמנית הכשותית היא סיסטמית.
    בליזיאנטוס תוקפת הכשותית בעוצמה רבה בעיקר בחלקות בהן קיימים תנאי הרטבה לאורך שעות רבות במהלך היממה בעונת החורף (בד"כ חלקות בעלות תנאי איוורור לקויים ).
    בליזיאנטוס ובגידולים נוספים התפרצות של הפטרייה בתנאים מיטביים להתפתחותה עלולה להשמיד חלקות.

    דף קשר זה נועד להקל על החקלאים את ההתמודדות עם הפטרייה תוך הצגת היצע התכשירים העומדים לרשותם, חלוקתם לקבוצות השונות והכרת המאפיינים שלהם.

    למעשה ניתן לחלק את התכשירים לשלוש קבוצות:

    1. תכשירים סיסטמיים – תכשירים אלו נעים בכל חלקי הצמח ולכן מגנים עליו באיבריו השונים. תכשירים אלו הם בד"כ קורטיביים כלומר, מרפאים, אם יפגשו תפטיר בחלקי הצמח יקטלו אותו. החיסרון של תכשירים אלו הוא בכך שהם מאוד ספציפיים באתר הפעולה של הפטרייה ולכן עלולים ליצור עמידות של הפטרייה כנגדם.

    2. תכשירים טרנסלמינרים - פרוטקנטים – תכשירים אלו חודרים לצמח ונעים בתוך העלה מצידו האחד לצידו השני. פעולתם הסיסטמית מועטה ולכן יקטלו אך ורק נבגי פטריה שחדרו לרקמת העלה שבו נמצא התכשיר. יישום וכיסוי מיטבי של התכשיר יבטיח הדברה טובה רק של הרקמות הקיימות ולכן יש חשיבות בטיפולים חוזרים שיבטיחו כיסוי גם של הרקמות החדשות המתפתחות. גם תכשירים אלו עובדים על אתרים ספציפיים בפטרייה ולכן בעלי סבירות גבוהה להתפתחות של עמידות.

    3. תכשירים פרוטקטנטים – נמצאים על הרקמה החיצונית של הצמח. נבג של הפטרייה המתחיל לנבוט הפוגש תכשיר פרוטקנטי, יודבר מיד. מכאן יתרונם הבולט של תכשירים אלו. המסוגלים לפגוע בנבג עוד לפני שהפטרייה החלה להתפתח בצמח. לתכשירים אלה לרוב, פחות מתפתחת עמידות של גזעים שונים של הפטרייה. החסרון הבולט של תכשירים אלו הוא בכך שיש צורך בריסוסים תדירים שלהם על מנת להגן בקביעות על רקמת הצמח החיצונית הצמח ובדומה לתכשירים הטרנסלמינרים יש צורך בכיסוי מלא של הנוף על מנת שהגנה על הצמח תהיה מיטבית.

    בברכה,
    יאיר נשרי , יעקב גוטליב - שה"מ
    חיים קפלן – חברת לוקסמבורג

  • 1
    ינו
    מחלת הכשותית בליזיאנטוס Peronospora chlorae מניעה והדברה
    הגנת הצומח, פרחים

    מחלת הכשותית בליזיאנטוס Peronospora chlorae מניעה והדברה
    יאיר נשרי, יעקב גוטליב, נטע מור, שמעון ביטון
    החל מתקופה זאת ועד סיום החורף אנו מצויים בתנאים המתאימים להתפתחות מחלת הכשותית בליזיאנטוס.
    הפטרייה הגורמת למחלה מאופיינת בהתפתחות על רקע של תנאי לחות וטמפרטורות מתונות - נמוכות והתפשטותה מהירה מאוד. חוסר עירנות וטיפולים לא מדויקים כנגדה עלולים לגרום לנזק קשה עד כדי אבדן הגידול.

  • 1
    ינו
    סקירת הגנת הצומח בפלפל בערבה – עונת 2011/12
    הגנת הצומח

    סקירת הגנת הצומח בפלפל בערבה - עונת 2011/12
    הרצאה בסיכום עונת פלפל 2011/12 בערבה, מרכז ספיר 21/5/12

    סבטלנה דוברינין svetyd@gmail.com

    מדריכת הגנת הצומח, רפרנטית הגנת הצומח בפלפל, לה"ד נגב, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

    משנת 1996 התחילו מגדלי פלפל בודדים להיחשף לשימוש בהדברה ביולוגית. כמות המגדלים ומספר הדונמים גדלו בהדרגה עם השנים גם בעקבות ההצלחה של ממשק ההדברה המשולבת, וגם בעקבות הירידה ביעילות של תכשירי הדברה הכימיים הקיימים. משנת 2010 על בסיס ההצלחות בענף הפלפל יושם פרויקט ארצי להסבת שטחי הירקות לשימוש בממשק הדברה ביולוגית משולבת. נכון להיום מגדלים בערבה ובכיכר סדום למעלה מ- 19,000 דונם פלפל כאשר כ- 17,000 דונם מתוכם משתמשים בהדברה ביולוגית.
    הצלחת הממשק תלויה במספר גורמים: במקצועיות של פקח מזיקים, נכונות ומוכנות של המגדל לשיתוף פעולה וחומר ביולוגי איכותי. במצב שבו אחד הגורמים לא קיים נוצרת בעיה קשה ביישום ממשק הדברה הביולוגי. הקשר בין פקח מזיקים ומגדל מוביל להצלחה מרובה, גם כשהחומר הביולוגי חסר זמנית או לא במיטבו. היוצרות קשר טוב תורמת לכך שהמגדל אינו מסתבך בבעיות הגנת הצומח בשדה, פקח המזיקים מתפקד ללא שיבושים, הלקוחות מקבלים תוצרת נקייה מקוטלי מזיקים, והחברות המסחריות מגדלות ומשווקות אויבים טבעיים.
    בעונה האחרונה עדיין נותרו מספר מגדלים שאינם משתמשים בהדברה ביולוגית. במהלך העונה, לקראת חודש נובמבר, בשטחי הפלפל של אותם המגדלים נוצרה בעיה חמורה בהדברת תריפס הפרחים המערבי (הקליפורני), אשר פיתח עמידות לתכשירי ההדברה העומדים לרשותו. במסגרת הפרויקט "שימוש מושכל בתכשירי הדברה על ידי בדיקת עמידות של המזיקים" המתקיים בערבה דרומית, נשלחו תריפסים ממספר מגדלים מפארן לבדיקת עמידות למעבדה של דר' מוראד גאנם במכון וולקני במשרד החקלאות. בקבלת התוצאות ניתנו המלצות למגדלים. מהתוצאות נראה שמדובר על עמידות של אוכלוסיות המזיק במבנים הספציפיים. הגישה הפרטנית לטיפול במזיק שעבר בדיקת עמידות, נותנת כלים להתמודדות יעילה יותר בממשק הדברה כימית – משולבת. העונה נרשמה חדירה מסיבית של התריפס הקליפורני לשדות פלפל באמצע ספטמבר. הרבה משטחי הפלפל בהם מיושמת הדברה ביולוגית, שהיו או לפני הכנסת פשפש טורף או במהלך ההכנסה בעת חדירת המזיק וניתן בהם טיפול כימי בתכשירי טרייסר אולטרה או ספרטה. ברוב החלקות זה היה הטיפול היחיד כנגד התריפס במהלך כל העונה.
    מחלות הנגרמות על ידי נגיפים: למרות הופעת כנימות עלה בתחילת העונה לא נרשמו הרבה שדות פלפל נגועים בנגיף צהבון האמיר Pepper yellow leaf curl virus (PYLCV), המועבר על ידי המזיק. הקפדה על טיפול בתכשיר אימידקלופריד (קונפידור ודומיו) בממשק הדברה ביולוגית משולבת וסגירה מיטבית של המבנים כרגיל תורמים להגנת הצמח מפני המזיק. נגיף כתמי הנבילה של העגבנייה Tomato spotted wilt virus (TSWV), המועבר על ידי התריפס, כבר שנה שניה נמצא בערבה על "אש נמוכה". במהלך הטיפול בצמחים חולים בווירוס זה חשוב מאוד להכניסם אל תוך שקית פלסטיק ולהשאירם סגורים למספר שבועות מתחת לשמש כדי לקטול את התריפסים הנמצאים על אותם הצמחים. קיים חשש גדול, כי פינוי הצמחים ללא סגירה בשקית, יגרור פיזור של תריפסים נגועים בתוך החלקה. זריקת צמחים נגועים שאינם ארוזים כהלכה בשקית לאתר האורגני, תביא לחדירת תריפסים נגועים מאותם הצמחים לחלקות הסמוכות לאתר.