דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינת הישרדות CGMMV בקרקע וכושרו להדביק מלונים בתנאי הערבה

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י שמעון פיבוניה

  בחינת הישרדות CGMMV בקרקע וכושרו להדביק מלונים בתנאי הערבה

  שמעון פיבוניה, דנית פרקר, רחל לויטה – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  ויקטוריה רינגולד , אביב דומברובסקי – המכון להגנת הצומח, מרכז וולקני, מנהל המחקר החקלאי
  כתובת המחבר: ShimonP@arava.co.il

  תקציר
  נגיף ניקוד ומוזאיקה של עלי המלפפון Cucumber green mottle mosaic virus ( (CGMMV משתייך לסוג Tobamovirus. נגיפים מקבוצה זו ידועים ביציבותם הרבה וביכולתם להשתמר תקופות ארוכות בקרקעות, בשאריות צמחים ועל קליפת הזרע ולעיתים גם ברקמות פנימיות יותר של הזרע. דרך נוספת להשתמרות נגיפים אלו היא באמצעות הדבקת צמחיית הבר. CGMMV מהווה מזיק קשה למלפפון בישראל מתחילת שנות ה- 2000. בשנים האחרונות הוא הופיע גם במלון בערבה ובאבטיח ברחבי הארץ. הנגיף מועבר ביעילות רבה ע"י מגע ידיים. הוא נמצא בשעריות העלה (טריכומות) וכל מגע קל גורם לשבירתם ולהפצה יעילה מאד עם הידיים, ביגוד הנוגע בצמח וכדומה. בשל ההפצה היעילה מאד בצורה זו, בגידולים בהדליה בהם יש מגע ידיים רב עלולים צמחים נגועים ספורים לאלח מבנה שלם. לכן יש חשיבות רבה למנוע הכנסת צמחים נגועים למבנה ולאתר ולעקור צמחים נגועים לפני שמתחילים בפעולות ההדליה. בעבודה שבוצעה בתחנת יאיר בערבה נבחן כושר ההשתמרות של הנגיף בקרקע וכושר ההדבקה שלו כתלות בחיטוי הקרקע ובמשטר הגידולים. במרץ 2012 אולחו שתילי מלון בנגיף וגודלו בשדה למשך שלושה חודשים. השדה הנגוע חולק לשלושה משטרי חיטוי בניהם בקורת ללא חיטוי וחיטוי סולרי. על מחצית השטח של כל טיפול גודל מלון סתיו שרוע בשטח פתוח שנשתל בחודש יולי ועל כל השטח גודל מלון אביב מודלה במנהרות שנשתל בתחילת דצמבר. בכל טיפול הוטמנו חלקי שורש וגבעול שהוצאו אחת לחודש לבדיקת נוכחות הנגיף וכשר ההדבקה שלו. כעבור חודש מהטמנת הדוגמאות ולאחר ביצוע החיטויים כל הדוגמאות שנבדקו בכל הטיפולים היו אינפקטיביות והדביקו צמחי בוחן בנגיף. לאחר חודשיים ואילך נמצא הנגיף אך לא הייתה יכולת אינפקטיבית באף אחת מהדוגמאות מכל הטיפולים. מבין הצמחים שנשתלו בשדה בסתיו ובאביב על קרקע נגועה, לא נמצא אף צמח עם סמני נגיעות ב- CGMMV. תוצאות אלו מראות שנגיף זה אינו יציב לאורך זמן ואינו שורד זמן רב בקרקע ובשאריות הצמחים בתנאי הערבה בקיץ. על פי התוצאות, הסיכון למעבר הנגיף מגידול אביבי נגוע ודרך הקרקע לגידול סתווי הנשתל לאחר כחודש, הוא גבוה. הסיכון להעברת הנגיף מגידול מלון אביב נגוע לגידול מלון חורף, הנשתל לאחר כחודשיים וחצי ויותר מגידול קודם, הוא נמוך והסיכון להעברת הנגיף מהקרקע לצמחים שנשתלו באביב נוכחי, כארבעה חדשים ויותר מתם גידול אביב קודם שהיה נגוע בנגיף, הוא נמוך מאד. חשוב להדגיש שהניסוי נערך פעם אחת ובגודל מדגם קטן ויש להתייחס לתוצאות במשנה זהירות.

  הבעת תודה
  רב תודות לאילון גדיאל, יובל ברזילי, אבי אושרוביץ ודורית חשמונאי על עזרתם הרבה לביצוע הניסוי.

  פתח
• 1

  ינו
  חיטוי חצילים ליצוא

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י רמי גולן

  חיטוי חצילים ליצוא
  רמי גולן וסווטלנה גוגיו – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  כתובת המחבר: gram@netvision.net.il

  חצילים מיוצאים מישראל לצרפת ובעיקר לרוסיה. מהלך השיווק של החצילים כולל הובלה ימית לרוסיה האורכת כ-14 ימים עד להגעה ועוד יומיים שלשה עד להגעה לנקודות המכירה. אורך חיי המדף של החציל המיוצא ללא טיפול לאחר קטיף וללא ביטנה מיוחדת הינו כשבועיים. הסיבות העיקריות לירידת האיכות ולקיצור חיי המדף הינן התפתחות ריקבון על הפרי והעוקץ ואיבוד מים הגורר ירידה במוצקות בחיי המדף והשחרות עוקץ החציל. תופעות אלו מלוות את העונה בעיקר מחודש פברואר ואילך אולם יש שנים בהן תופעת הריקבון מתחילה מוקדם יותר, אף בחודש דצמבר. יצוא החצילים מהערבה נעשה בהיקפים קטנים בעיקר משום הבעיות הללו. לטענת החברות המייצאות, נדרשים כשלושה שבועות חיי מדף בכדי לאפשר מכירה לאורך כל העונה לשוק ובכך לאפשר קיום ענף של יצוא חצילים מישראל.
  בעבר, טיפולים בחצילים לאחר קטיף שכללו טבילה או שטיפה של הפירות בחומרי חיטוי גרמה תמיד לעליה ברמת הריקבון, וזאת משום הקושי ביבוש הרטיבות מתחת לעלי הגביע והעוקץ. בכדי לפתור את בעיית הריקבון נערך ניסוי בשיטת חיטוי חדשנית המשתמשת בערפל המיוצר בשיטה אולטרה-סונית ובאוהל פלסטיק. הניסוי נערך בעונת 2012/13 בתחנת יאיר. פירות חציל חוטאו באמצעות כלור (טהרספט, Troclosene sodium, חברת קונספט) אשר בא במגע עם הפרי באמצעות לחות שנוצרה באמצעות מכשיר המייצר תהודה אולטרה-סונית ולאחר מכן אוחסן ב-12 מעלות למשך 17 ימים. במהלך האחסון הפרי נבדק פעם בשבוע למציאות ריקבון. שיעור הריקבון בפרי ועל העוקץ בטפול החיטוי באמצעות הלחות האולטרה-סונית והכלור הגיע לאחר 17 ימים ל- 8% בלבד לעומת 100% ריקבון לפרי שלא עבר חיטוי.
  בעתיד, יש לבחון חיטוי זה פעם נוספת בכדי לוודא הדירות בתוצאות. מוצע לנסות שימוש בסוגי ביטנה שונים על מנת לבחון את ההשפעה המשולבת של החיטוי והביטנה על חיי המדף של החציל, וזאת במטרה להגיע לחיי מדף של 3 שבועות.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת חומרים לחיטוי פלפל ליצוא

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י רמי גולן

  בחינת חומרים לחיטוי פלפל ליצוא
  רמי גולן וסווטלנה גוגיו – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  כתובת המחבר: gram@netvison.net.il
  פלפל ליצוא עובר בשלב המיון הראשון בבית האריזה שטיפה וחיטוי. מהלך השטיפה של הפלפל הינו 15 שניות ובמהלכו הפרי מוברש ונשטף במים המכילים חומרי חיטוי. בעבר, חומר החיטוי העיקרי היה ספורקיל (Sporekill) אולם החומר הוצא משימוש עקב שאריתיות. כיום, חומר החיטוי העיקרי הוא כלור. במטרה למצוא חומר תחליפי לכלור הועמדו בעונת 2012/13 ניסויים בתחנת יאיר.
  פירות פלפל מזן סובק אשר נקטפו יום קודם טופלו בחומרים טהרספט (Troclosene sodium) 150 ח"מ, כלורן (Calcium hypochlorite) 150 ח"מ, סבון LQ בריכוז 0.4% ללא אמוניום רבעוני, וחומצה ציטרית בריכוזים שונים. הטיפול נבחנו ב 4 חזרות כשבכל חזרה 15 פירות. הטיפולים נערכו בטבילה למשך 15 שניות ולאחר מכן יבוש באוויר למשך כחצי שעה. לאחר הטיפול אוחסן הפרי בטמפרטורה של 7 מעלותו 96% לחות יחסית והוצא פעם בשבוע לבדיקת עובשים וריקבון. במהלך העונה נערכו 3 ניסויים זהים.
  רמת העובשים שהיו על הפרי והעוקצים בטיפולי הLQ היתה גבוהה מהביקורת ולכן לא מומלץ להמשיך להשתמש בחומר זה לחיטוי הפלפל. רמות העובשים בכלורן היו דומות לאלו של הטהרספט ולכן מומלץ להמשיך להשתמש בחומר זה במקביל לטהרספט. החומצה הציטרית בריכוז 1% הצליחה להוריד את כמות העובשים על הפרי והעוקץ לרמה של טיפול הביקורת (טהרספט). יש לבחון את הטפולים בעונה הבאה פעם נוספת בכדי לראות הדירות בתוצאות.

  פתח
• 23

  ינו
  בחינת חומרים כנגד זבוב הדלועיים Dacus ciliatus במלון

  הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  בחינת חומרים כנגד זבוב הדלועיים Dacus ciliatus במלון

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, עמי מדואל – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  כתובת המחבר: shimonp@arava.co.il

  הזבוב דקוס הדלועיים Dacus ciliatus תוקף חנטים צעירים של פירות ממשפחת הדלועיים ובכלל זה מלפפון, קישוא, אבטיח ומלון. החנטים בהם מתפתחות רימות הזבוב מתעוותים בד"כ באזור ההטלה, ומתפתח בהם ריקבון מקומי. הזבוב תוקף גם דלועי בר כמו אבטיח הפקועה. בערבה זבוב זה מהווה מזיק בעיקר בגידול המלון. הזבוב מתפתח היטב בטמפרטורות הגבוהות של הערבה. בעונת האביב הזבוב מופיע בשטחי הגידול במהלך חודש מרץ והלאה באזור כיכר סדום ובמהלך חודש אפריל בערבה התיכונה. בעונת הסתיו הזבוב מופיע בערבה התיכונה בד"כ במהלך ספטמבר ויותר מאוחר בכיכר סדום. כדי למנוע או להפחית מנזקי הזבוב בשדות מומלץ לרסס אחת לשבועיים עם החומרים טלסטאר ו/או מוספילן. חומרים אלו נמצאו יעילים במבחני מעבדה אך לא נבדקו בתנאי שדה. בעבודה זו נבחנה יעילות חומרים אלו וחומרים נוספים כנגד הזבוב. כמו כן נבחנה שיטה להפחתת רמות הזבוב בשדה בתום העונה כדרך אפשרית להפחתת רמות האוכלוסייה לעונה הבאה. בניסוי שנערך בעונת 2011/12 בתחנת זוהר כיכר סדום נבחנו חומרים בריסוס כנגד הדקוס. נמצא שהחומר טלסטאר בריסוס אחת לשבועיים מהופעת הזבוב במבנים הפחית את רמת הנזקים בהשוואה לביקורת. החומרים האחרים שנבחנו (ביניהם מוספילן) לא נמצאו יעילים. בניסוי אחר נבחנה השפעת הריסוס בלבאיציד בתום העונה על אוכלוסיית רימות הזבוב בפירות. צמחים עם חנטים נגועים בדקוס רוססו בחומר שישה ימים לאחר ניקוי השטח מחנטים נגועים ויזואלית. נמצא שהריסוס הפחית הן את רמת ההתגלמות והן את רמת הגיחה של בוגרים. סך פחיתת הבוגרים בהשוואה לביקורת לא מטופלת היה 88%. לטיפול כזה של ריסוס בתום העונה, לאחר קטיף אחרון, פוטנציאל להפחתת רמת הדקוס בשדות, רק במידה ויתבצע ע"י כל החקלאים המגדלים מלון.

  דאקוס

  פתח