המלצות למגדלי אבטיחים, 2014
דרכי ההתמודדות עם הווירוס CGMMV
דרכי ההפצה של הווירוס CGMMV בדלועים כוללים מקורות מידבק ראשוניים, זרעים וקרקע, וגורמי הפצה משניים במהלך השתילה והגידול.
להלן כללי "עשה ואל תעשה", שמטרתם לצמצם, ולעתים אף למנוע, את הופעת הווירוס בשטחי הגידול.
תמר אלון, מדריכת הגנת הצומח, שה"מ
יפתח גלעדי, מדריך ירקות וגד"ש, שה"מ
שמשון עומר, מנהל אגף ירקות, שה"מ
הרצאה במסגרת יום עיון לסיכום עונת גידול פלפל בערבה 23/5/2013
התמוטטות חורפית של פלפל – אפיון הגורמים לתופעה
שמעון פיבוניה ורחל לויטה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
יוג'י אוקה - מח' לנמטודות, המכון למדעי הקרקע המים והסביבה, מרכז מחקר גילת
אביתר אתיאל וסווטלנה דוברינין - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
כתובת המחבר: shimonp@arava.co.il
תקציר
תופעת ההתמוטטות החורפית בפלפל, נבילת צמחים בוגרים במהלך החודשים דצמבר עד פברואר, ידועה בערבה מזה שנים רבות. השימוש במתיל ברומיד לחיטוי קרקע הפך במהלך השנים את ממדי התופעה לזניחים. בשנים האחרונות הופיעה התמוטטות פלפל חורפית במימדים רחבים יחסית בעונות גידול 2004/5 ו-2006/7. התופעה נצפית בעיקר באזורים הקרים יחסית בערבה, בפארן, צופר ופחות בעין יהב. בשנים האחרונות נצפתה גם תופעה נוספת של נזק לצמחים, האטה בצימוח ואף איבוד טורגור עד כדי נבילה. עיקר הנזק לצמחים נצפה במהלך הסתיו, בנובמבר, ובאביב, בפברואר. הגורם שאובחן היה נמטודה מהמין Pratylenchus penetrans. במסגרת העבודה נבחן האם יש אינטראקציה בין הנזק מהנמטודה לנזק מהפטרייה ונבחנה היעילות של חומרים ביולוגיים שונים כנגד הפטרייה. בניסויים שנערכו בחדרי גידול מבוקרים בתחנת יאיר אולחו צמחי פלפל בשילובים של פיתיום ונמטודות שבודדו מצמחים נובלים ומהקרקע. הצמחים גודלו בטמפרטורות ממוצעות של 25, 20, 14 ו- 8 מ"צ. בנוסף נבחנה היעילות של חומרים ביולוגיים למניעת תמותת הצמחים. הבחינה בוצעה על צמחי פלפל שגדל בעציצים בתנאי גידול מבוקרים. נבדק מועד היישום המתאים והמינון הדרוש. בטמפרטורות 25 ו- 14 מ"צ לא נראה כל נזק לצמחים המאולחים בהשוואה לצמחי בקורת. לעומת זאת בטמפרטורה של 8.6 מ"צ נצפתה תמותת צמחים רבה שהחלה כשבועיים ממועד האילוח. בטמפרטורה של 10.5 מ"צ נצפתה תמותת צמחים חלקית שהחלה שבועות רבים ממועד האילוח. מין הפיתיום נשלח לזיהוי במעבדה בחו"ל ונמצא כמין Pythium sp. החדש למדע.
החומר רידומיל (Metalaxyl) נמצא יעיל למניעת תמותת הצמחים. כאשר היישום בוצע בטמפרטורה של 20 או 14 מ"צ נמנעה תמותת הצמחים מפיתיום לאחר שעברו לטמפרטורה של 8 מ"צ. אולם, כאשר היישום בוצע בטמפרטורה הנמוכה יעילות הטיפול הייתה פחותה. הטמפרטורות 20 ו- 14 מ"צ מייצגות את טמפרטורת הקרקע הממוצעת בפארן בתחילת חודש נובמבר ובתחילת דצמבר, בהתאמה. לא נמצאה החמרה ברמת הנזק לצמחים שאולחו בשילוב של פיתיום עם נמטודות. ולא נמצא שינוי ברגישות הצמחים מבחינת הטמפרטורות. לא נמצאו עד עתה חומרים ביולוגיים שמנעו תמותת צמחים מפיתיום חורפי. נראה שהחומר קאנון (אשלגן זרחיתי, Potassium Phosphite) הביא להפחתה ברמת התמותה של הצמחים מפיתיום. לא נמצאה אינטראקציה בין נמטודות מהמין Pratylenchus penetrans ופיתיום חורפי בהקשר להחמרה אפשרית של הנזקים לצמחים.
התוצאות שהתקבלו מסבירות היטב את הקשר בין מופע המחלה, בית הגידול ותנאי הסביבה. בעשור האחרון נצפתה התמוטטות רבה יחסית בעונות גידול 1999/2000, 2004/5 ו- 2006/7. ואכן, בשנים אלו הטמפרטורה בחודשים דצמבר וינואר הייתה נמוכה מהממוצע לאורך זמן. הסבת בתי רשת לחממות בשטחים שסבלו בעבר מהתמוטטות חורפית הביאה לפחיתה ניכרת ברמת ההתמוטטות. מדידות טמפרטורות קרקע שנערכו בעונה האחרונה בחממות ובתי רשת מסבירות את התופעה. באזורים אקלימיים זהים, טמפרטורת המינימום בקרקע בחממות גבוהה מזו שבבתי רשת. בעונת הגידול 2011/12 היו בערבה תנאים טובים להתפתחות התמוטטות חורפית בשדות. החקלאים ברובם ישמו רידומיל שאושר השנה לשימוש בפלפל והנזק שנצפה לצמחים בשדות המסחריים היה שולי.
הבעת תודה
תודה לקרן המדען הראשי במשרד החקלאות על מימון תוכנית מספר 603-0257-12
Characterization of the causal agents of the winter collapse of peppers in the Arava
Shimon Pivonia and Rachel Levita - Plant protection, Central and North Arava R&D, Sapir 86825. E-mail: shimonp@arava.co.il
Oka Yuji - Dept. of Nematology, Gilat Research Center, ARO
Etiel Eviatar and Dobrinin Svetlana - Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
Keywords: Pythium sp.
חיטויי קרקע והצנעת שאריות הגידול: תוצאות 6 שנות ניסוי בפלפל
שמעון פיבוניה, רחל לויטה ועמי מדואל - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
כתובת המחבר: ShimonP@arava.co.il
תקציר
פלפל הוא הגידול המרכזי בערבה התיכונה. עם הפסקת השימוש במתיל ברומיד לחיטוי קרקע, החל השימוש בתכשירי מתאם סודיום לחיטוי הקרקע. מאז, ברוב השטחים לא נצפו בעיות מיוחדות הקשורות למחלות קרקע, למעט עלייה מסוימת ברמת ההתמוטטות החורפית הנגרמת ע"י פיתיום ונזקים מנימיות (נמטודות) חופשיות מהמין Pratylenchus penetrans שלא היו מוכרים בעבר. בעבודה זו אנו בוחנים לאורך זמן על חלקות קבועות את השפעת החיטויים על התפתחות ויבול הפלפל. עד עתה חלפו שש עונות גידול מתחילת הניסוי (2007/8-2012/13). בארבע השנים האחרונות נוספה בשטח הניסוי גם בדיקה של הצנעה בקרקע של הצמחים מגידול קודם. כיום יש צורך במציאת פתרונות חלופיים לפינוי ושריפת שאריות הצמחים בתום העונה. האלטרנטיבה של הצנעת השאריות בשדה היא המועדפת מבחינת החיסכון בכוח אדם ומבחינות נוספות, במידה ואינה מזיקה לגידול הבא.
הניסוי נערך בתחנת זוהר בכיכר סדום בחממה בה גדל בעבר פלפל. לא היו ידועות בעיות מיוחדות של פגעי קרקע בחלקה לפני תחילת הניסוי. בשלושת השנים הראשונות, זן הפלפל הנבדק היה סליקה, בשנתיים הבאות 7158 ובשנה האחרונה אימפריו. בתום שתי עונות ניסוי לא נמצאו הבדלים מובהקים ביבול הפלפל בין טיפול ביקורת לטיפולי החיטוי שכללו חיטוי סולרי, חיטוי סולרי בשילוב עם אדיגן וחיטוי באדיגן שניתן בטפטוף ללא חיטוי סולרי. למרות שלא נמצאה פחיתה מובהקת ביבול, בחלקת הביקורת ללא חיטוי הצמחים נראו באופן כללי פחות טוב. בתום השנה השלישית נמצאה פחיתה מובהקת ביבול טיפול הביקורת בהשוואה לשלושת הטיפולים האחרים. בשנה הרביעית בוצע חיטוי סולרי על שטח הביקורת ללא חיטויים משלושת השנים הקודמות. בתום העונה לא נצפתה בטיפול זה פחיתת יבול. ושוב בתום שתי עונות ללא חיטוי נמצאה פחיתה מובהקת ביבול בשטח הלא מחוטא. בתום שנה שלישית לבדיקת ההשפעה של הצנעת הצמחים לא נמצא הבדל סטטיסטי בין טיפולים בהם הוצנעו שאריות הצמחים מעונה קודמת, ירוקים ו/או לאחר חיסול באדיגן, לטיפולים בהם פונו מהשטח שאריות הצמחים מעונה קודמת. בעונה הרביעית (2012/13) נמצאה פחיתה מובהקת ביבול בחלקות עם הצנעת חומר ירוק. בשטח בית רשת נגוע בפיתיום (Pythium aphanidermatum) נמצא שהחיטוי הסולרי והחיטוי המשולב, סולרי ואדיגן קטלו ביעילות את הפיתיום, בביקורת הלא מחוטאת הייתה תמותת צמחים מלאה ובטיפול החיטוי באדיגן בלבד הייתה הדברה חלקית. החיטויים בניסוי בוצעו תחת רשת 50 מש.
לסיכום ועל פי התוצאות עד עתה, נראה שבשטח ללא היסטוריה של מחלות קרקע חשוב מאד לבצע חיטוי כלשהו לפני כל עונת גידול פלפל בערבה. ללא חיטוי קרקע יש סיכון גדול לפחיתה ביבול גם בלי שנראה סימני מחלה בצמחים. מבחינת יעילות החיטויים, השילוב של אדיגן וסולרי הוא היעיל ביותר, אחריו ו/או דומה לו ביעילותו הוא החיטוי הסולרי ואחריו החיטוי באדיגן ללא פלסטיק. לכן אחת לשנתיים עד שלוש עונות לפחות חשוב לבצע את החיטוי המלא, סולרי ואדיגן. כמובן שאין הדברים אמורים לשטח עם בעיות ידועות, למשל בשטח עם בעיית נימיות נצטרך לבצע את החיטויים והטיפולים הדרושים לפני כל עונה. בתום שלוש שנות ניסוי לא נמצאו הבדלים בין פינוי להצנעת הצמחים בקרקע. אולם בשנה הרביעית נמצאה פחיתה מובהקת ביבול של טיפול הצנעת צמחים ירוקים לעומת יבול טיפול הצנעת צמחים לאחר קטילה באדיגן. סוגיית ההצנעה תיבדק גם בעונה הבאה.
