רשימת חומרי הדברה מותרים לשימוש בחצילים המיועד ליצוא 2021-22
ברשימה זו מובאים ניכם תכשירי ההדברה המורשים לשימוש בחצילים על-פי הרישוי שלהם בישראל.
ימי ההמתנה של התכשירים הינם ימי ההמתנה בישראל
גידול זני אבטיח סתווי תחת רשת 50 מש בשיטות הפריה שונות
תחנת זוהר, 2020
עדי סויסה1, יורם צביאלי2, שלומי וקרט2, דודי קדוש2, שמעון פיבוניה2, שמשון עומר1
1שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
כתובת המחברת: adisuisa@shaham.moag.gov.il
תקציר
גידול אבטיח סתווי ללא גרעינים בערבה התיכונה והצפונית התרחב והגיע בעונת 2020/21 לכ- 1,300 דונם כאשר חקלאים רבים רואים בגידול זה פוטנציאל כלכלי טוב. להגנה בגידול הסתווי בערבה, נוהגים המגדלים לשתול מתחת לרשת אגריל או תחת רשת 50 מש, ולהסיר את הכיסוי לצורך האבקה וחנטה. באופן זה, נחשפים הצמחים לסכנת הדבקה בווירוסים, לפגיעה משמעותית ביבול ובאיכות הפרי. מרגע הסרת הרשת נדרשים החקלאים ליישם חומרי הדברה להגנת הגידול. לאור הירידה ביעילות החומרים הנמצאים כיום בשוק ומתוך רצון לצמצם את השימוש בחומרי הדברה, נבחן הגידול תחת רשת 50 מש לאורך כל תקופת הגידול. בניסוי הקדמי שנערך בסתיו 2018 בתחנת יאיר נמצא כי ניתן לגדל בשיטה זו אך יש לבצע התאמות במשטר השקיה ודישון ובחירת זנים בעלי עוצמת צימוח חלשה. לאור הקשיים בקבלת חנטה בתנאי הסתיו הקיצוניים עלה הצורך בבחינת שיטות שונות להפריה. תוצאות ניסוי קודם שנערך בעונת 2019/20 הראו כי זנים בעלי עוצמת צימוח חלשה אכן מתאימים לגידול תחת רשת 50 מש. נראו הבדלים ביבול המשווק ובאחוז הפרי הגדול בשיטות ההפריה השונות בתוך כל זן וטיפול ההפריה באמצעות הורמון הראה כי קיים פוטנציאל לקבלת יבול גבוה יותר שלא הגענו אליו באמצעות דבורי דבש או בומבוס. לכן החלטנו לקיים השנה ניסוי ובו הוחלט לבחון את טיפול ההפריה באמצעות מווסתי צמיחה מול הפריה באמצעות דבורי דבש ובומבוס יחד באותו מבנה.
בניסוי המדווח שנערך בעונת הסתיו 2020 נבדקו 6 זני אבטיח לא מורכבים בשתי שיטות הפריה. הניסוי נשתל (17/8/2020) בתחנת זוהר ב- 2 מנהרות מכוסות רשת 50 מש. בכל אחת מהמנהרות ההפריה נעשתה בעזרת אחד מהטיפולים: הורמון או דבורי בומבוס יחד עם דבורי דבש. בכל מנהרה נבחנו ששת הזנים ב- 4 חזרות. כיסוי הרשת נותר סגור למשך כל תקופת הגידול.
תחילת פריחה תועדה ב 3/9/2020. בתאריך 8/9/2020 הוכנסו כוורות למנהרות וניתן טיפול הורמון ראשון. לאחר מספר ימים בהן לא נראתה פעילות של דבורי הבומבוס, בפתיחת הכוורת ראינו שהדבורים מתות. החלפנו את כוורת הבומבוס לחדשה בתאריך 15/9/2020. הצימוח במנהרת הדבורים התעצם כי לא התקבלה חנטה, דבר שגרם ליציאת הצמחים מאיזון. הזן המפרה, שהוא בעל צימוח חלש ביחס לשאר הזנים, לא הצליח להתחזק ולהוציא פריחה מכיוון שהוא התכסה בצימוח של הזנים שנבחנו בניסוי. בנוסף, נראה כי הטמפרטורה הגבוהה ששררה במנהרה פגעה בגרגירי האבקה. בסופו של דבר החלטנו לוותר על מנהרת הדבורים מכיוון שלא הייתה כמות מספקת של פרי במנהרה זו. במנהרת ההורמון שני הריסוסים הראשונים (8/9/2020 ו- 13/9/2020) הניבו פרי לא איכותי. רק מהריסוס השלישי (17/9/2020) והלאה (22/9/2020, 29/9/2020, 4/10/2020 ו- 13/10/2020) הפרי שהתקבל היה בעל איכות נורמלית. הקטיף החל בתאריך 20/10/20 (71 ימים משתילה) עד 23/11 (כחודש). הפרי הקטוף מוין בתחנת זהר למדדים המקובלים בשיווק פרי לשוק המקומי. כמו כן נבחנה איכות הפרי: בימי הקטיף נפתחו פירות להערכת האיכות במדדים הבאים: מוצקות וצבע הציפה, עובי הקליפה, חלילות, נוכחות זרעים, TSS וטעם.
מבחינת יבול בלטו הזנים: 51019, טלקה ורד גראנט, ששמרו על רמה גבוהה של יבול משווק ופרי גדול. מבחינת איכות בלטו הזנים: פסיניישן זן הביקורת איכותי מאוד, רד גראנט מסתמן כזן איכותי גם הוא. 2035 זן מידי איכותי.
אנו מציעים לנסות ולגדל שוב בשתי השיטות את הזנים שנבחנו העונה יחד עם זנים נוספים מטיפוס פסיניישן, זאת על מנת להגיע למועד המתאים ביותר לשתילה תוך שימוש בדבורים להפריה.
תכשירים להדברת פגעים בקישואים
ערכו: נטע מור, סבטלנה דוברינין
להלן רשימת תכשירי ההדברה לשימוש בקישואים. המידע נלקח ממאגר הנתונים של ה"שירותים להגנת הצומח ולביקורת, https://pesticides.moag.gov.il/#/pages/tachshirim . הכתוב בדפון זה אינו משמש תחליף לרשום בתווית התכשיר, לכן לפני כל שימוש בתכשיר כלשהו חובה לוודא את המינון, ימי ההמתנה ושאר הפרטים שבתווית.
ככלל, על מנת למנוע התפתחות עמידות לתכשירי הדברה ופחיתה ביעילות התכשירים, מומלץ לרסס לסירוגין בתכשירים מקבוצת פעילות שונה. קבוצות הפעילות מופיעות בטבלה במספרים, במיון לפיIRAC ו- FRAC (Insecticide/Fungicide Resistance Action Committee) - ארגונים עולמיים למיון קוטלי מזיקים ומחלות לפי אופן פעילות או חומר פעיל). תכשירים המסומנים בירוק מורשים לשימוש גם בגידול האורגני.
מחלת הקמחונית בפלפל ודרכי ההתמודדות עמה
ספטמבר 2021
סבטלנה דוברינין, נטע מור, תמר אלון, דוד סילברמן, ליאור אברהם, שחר פינקוביץ – שה"מ
יגאל אלעד - מנהל המחקר החקלאי
