דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  גיל הצמח לתחילת חנטה בפלפל 2003

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  לימוד השפעת עיתוי החנטה ומועד השתילה על גידול פלפל בכיכר סדום 2003-2002

  חוקרים שותפים:
  עמי מדואל, רבקה אופנבך - מו"פ ערבה
  אביתר איתיאל, יורם צביאלי – שה"מ משרד החקלאות

  תקציר
  בכיכר סדום נהוג לשתול את הפלפל החל ממחצית ספטמבר ועד תחילת אוקטובר. ניסויים בהקדמת מועד השתילה לא הניבו תוספת ביבול וזאת בשל הטמפרטורות הגבוהות ששוררות באזור זה.
  ההנחה כי הקדמת מועד השתילה ללא הקדמת מועד חנטת הפירות מאפשרת להגיע עם צמח מפותח יותר המסוגל לשאת יבול רב יותר, נבדקה בעונת 2001/2 בחמישה זני פלפל בשלושה מועדי שתילה. מתוצאות הניסוי הסקנו שדחיית החנטה למשך 50 ימים משתילה לא שיפרה את היבול הכולל בהשוואה ל-30 ו-40 ימים, אך לא ניתן היה להפריד את השפעת דחיית החנטה מהשפעת העונה קרי: ירידה בטמפרטורות ובאורך היום.
  בעונת 2002/3 העמדנו את הניסוי באופן שיאפשר להפריד בין שני הגורמים. הניסוי כלל שלושה גורמים. הזנים: סליקה וניבלה נשתלו בשלושה מועדי שתילה: 2 ,9 ,ו- 17 לספטמבר. בכל מועד שתילה הופעלו שלושה טיפולי דחיית חנטה: 34 , 42 ,ו- 49 ימים משתילה לתחילת חנטה.
  מתוצאות הניסוי הסקנו שבתנאי כיכר סדום דחיית חנטה מעבר ל-34 יום, במועדי שתילה החל
  מה- 9/9 (מועדים מוקדמים מהמקובל בכיכר), פגעו ביבול הכולל בזן סליקה ולא השפיעו כלל בזן ניבלה. תוצאה זו תואמת את המסקנות מהניסוי בעונה הקודמת. המסקנה היותר כללית לגבי השפעת דחיית החנטה בפלפל הינה, שלא קיימת השפעה על היבול לטיפולי דחיית חנטה בתחום 30 ועד 50 ימים משתילה. במידה ומועד השתילה מתאחר יחסית למועד האופטימלי, ואו ירידת הטמפרטורות בסתיו מקדימה את הממוצע הרב שנתי, יגרום טיפול כזה לירידה ביבול.

  פתח
• 1

  ינו
  ניסוי הכוונת השקיה בפלפל 2003

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  הכוונת ההשקיה באמצעות מערכת פיטומוניטור
  אביתר איתיאל - לה"ד נגב שה"מ, משרד החקלאות
  יורם צביאלי, רבקה אופנבך, רמי גולן - מו"פ ערבה
  אהרון ברדה - מושב צופר
  תקציר
  צמחי פלפל מהזנים לורקה ופרקר גודלו בבית רשת מסחרי 25 מש בצופר. במחצית חודש אוקטובר 2002 חוברו שתי תחנות פיטומוניטור (פיטק יד מרדכי) לשני חלקות טיפול השקיה. הטיפול המסחרי הופעל על פי שיקולי המגדל ואילו הטיפול "פיטו" הופעל על סמך ניתוח הנתונים שהתקבלו מתגובת רגשי המערכת. החל ממחצית אוקטובר ניתן היה זהות באמצעות קריאות הרגשים לילות בהם ערכי ה VPD (גירעון לחץ אדי המים. הפרש בין לחץ האדים במצב רוויה לבין לחץ האדים הנמדד בפועל) גרמו לדיות בשעות הלילה. בפועל, קיבל טיפול זה רק השקיות לילה החל ממחצית אוקטובר ועד תחילת חודש מרץ.
  מספר ההשקיות ועיתוים נקבע בטיפול "פיטו" על סמך תגובת רגש קוטר הגבעול בזן פרקר.
  מתוצאות הניסוי עולה שטיפול "פיטו" הניב יבול כולל גבוה יותר בשיעור של 33% ו- 15% בזנים פרקר ולורקה, בהתאמה, יחסית לטיפול הביקורת.
  תוצאה זו של עלייה ביבול הכולל תואמת את הממצאים מניסוי דומה שבוצע לפני שנה בזן לורקה. נמצאה גם עליה קטנה ביבול ליצוא, אולם מרבית התוספת שהתקבלה ביבול הכולל התבטאה בפירות שנפסלו ליצוא בגלל עיוותים כאשר סיבת העיוותים אינה ברורה.
  מלבד בעיה, זו לא נמצאה כל השפעה להשקיות הלילה על מדדי האיכות בפירות הפלפל ובכלל זה על סידוקי פרי, זאת בניגוד לדעה הרווחת של השפעה שלילית בנושא זה.
  השקית לילה יכולה להקל על מערכת חלוקת המים במושב צופר על רקע של "צווארי בקבוק" בספיקת המערכת בעת דרישה מרובה של מים להשקיה ביום.

  פתח
• 1

  ינו
  עומדים בפלפל בצופר 2002/3

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  השפעת מרחקי הצמחים בתוך השורה על יבול הפלפל, צופר 2002/3
  אביתר איתיאל, יורם צביאלי – שה"מ משרד החקלאות
  רבקה אופנבך - מו"פ ערבה
  אלי שקותאי - מושב צופר

  תקציר
  בניסוי שנערך בעונת 2002/3 בבית רשת במושב צופר נבדקה השפעת המרחק בתוך השורה על יבול הפירות בשני ניסויים נפרדים: בשורה בודדת (90 ס"מ בין שורות) ובצמד שורות (רוחב ערוגה 142 ס"מ). בשני הניסויים, לא נמצאה השפעה של המרחק בין הצמחים על גובה היבול הכולל וליצוא בטווח 25-50 ס"מ. בניסוי בשורה בודדת נמצאה עליה מובהקת במשקל הפרי במעבר מצפיפות של 30 ל-50 ס"מ בין הצמחים, בשיעור של 6%.
• 1

  ינו
  גידול פלפל בשורה בודדת, כיכר סדום 2002/3

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  גידול פלפל בשורה בודדת: השפעת מרחקי השורות, ומרחקי הצמחים בתוך השורה על יבול הפלפל בכיכר סדום, תחנת זוהר 2002/3
  עמי מדואל, רבקה אופנבך - מו"פ ערבה
  אביתר איתיאל, יורם צביאלי - שה"מ, משרד החקלאות

  תקציר
  עלות השתילים הגבוהה מחייבת להכיר היטב את התרומה לתוספת שתילים ליחידת שטח נתונה.
  בניסוי שבוצע לפני שנה יצרנו שילובים שונים במרחק בין שורות הגידול למרחק בתוך השורה. תחום מרחקי השורות שנבדק: 100-140 ס"מ והמרחקים בתוך השורה של 20-40 ס"מ.שילובים אלו יצרו עומדים בתחום: 1.8-5 צמח/מ"ר. מתוצאות שנה קודמת למדנו שהיבול לא הושפע מעליית המרחק בין הצמחים בתוך השורה, ואילו ככל שעלה המרחק בין השורות כך פחת היבול. בשנה זו קבענו להמשיך את בדיקת המרחק בין השורות בתחום: 120-60 ס"מ, ואת המרחק בתוך השורה בתחום 30-50 ס"מ. הבדיקה נעשתה כמו לפני שנה, בזן סליקה.
  מתוצאות שתי עונות הניסוי ניתן להסיק שבגידול בשורה בודדת, למרחק בתוך השורה בתחום של 50-30 ס"מ, אין כל השפעה על מספר ומשקל הפירות ליחידת שטח . המרחק בין השורות בגידול בשורה בודדת בתחום 120-60 ס"מ בין השורות, גרם לעליה במספר ומשקל הפירות למ"ר בשיעור של 25%. גם במקרה זה לא נמצאה כל השפעה על משקל הפרי. שיעור התוספת שהתקבל בגין ציפוף השורות מ-120 ל-100 ס"מ היה 17% ופחת ל-6% בציפוף נוסף מ-100 ל-80 ס"מ. התגובה שקיבלנו בציפוף מ-80 ל-60 ס"מ אינה צפויה ואין לה הסבר. התוצאה האופטימלית מהבחינה הכלכלית היינה בהצבה של 80*50 ס"מ.בהצבה כזו מתקבל עומד של 2,500 צמח לדונם. עליה בעומד בגין תוספת צמחים בתוך השורה לא תניב כל תוספת ביבול, בעוד שציפוף השורות מעבר ל-80 ס"מ, סביר שיגרום לתוספת שאינה כלכלית,למרות שדבר זה לא הוכח בניסוי.

  פתח