רבקה אופנבך

רבקה אופנבך

מוסמכת במדעי החקלאות. רכזת תחום הירקות וחקלאות אורגנית (משנת 1987) במו"פ ערבה תיכונה וצפונית. ריכוז המחקרים בגידולים העיקריים: פלפל, עגבניות, חציל, מלון, אבטיח וגידולים חדשים. המחקרים מתמקדים בעיקר בגידול מוגן בבתי צמיחה (חממות, בתי רשת ומנהרות עבירות). נלמדות שיטות אגרוטכניות שונות למגוון הגידולים, תגובות הגידול לתנאי עקה על רקע של אקלים קיצוני (טמפ' גבוהות ונמוכות) מליחות מים גבוהה, מחסור במים וגידול על קרקע שולית.

מחלקות

צור קשר



פרסומים אחרונים
  • 10
    חודשים
    ago
    גידול פלפל בבית צמיחה בשיטת האי-פליחה, ניסוי רב שנתי, תחנת זוהר 2013-2016
    ירקות

    גידול פלפל בבית צמיחה בשיטת האי-פליחה,
    ניסוי רב שנתי, תחנת זוהר 2013-2016
    רבקה אופנבך, יורם צביאלי, עמי מדואל, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
    כתובת המחברת: rivka@arava.co.il
    תקציר
    עיבוד אינטנסיבי של הקרקע כרוך בהוצאות כספיות משמעותיות (שכר עבודה , קומפוסט, דלק, בלאי של כלי עבודה, הקמה ופירוק מערכת השקיה). בשנים האחרונות, על רקע עלייה משמעותית בתשומות חקלאיות החלה להתבסס בקרב חקלאי הערבה שיטת אי פליחה ממניעים תקציביים בלבד. תהליך נוסף שהחל בערבה בעשור האחרון הוא מעבר מסיבי לתעלות גידול במגוון תשתיות, גידול בתעלות הזנה מהווה דוגמה קלאסית לאי-פליחה. מטרת העבודה לבחון את השפעת אי פליחה בגידול פלפל בבית צמיחה בתחנת זהר שבכיכר סדום במהלך שלוש עונות גידול. הניסוי נערך בתחנת הניסויים "זהר" בכיכר סדום, במהלך 3 עונות גידול 2013/14 , 2014/15, 2015/16, בשלושה טיפולים אגרוטכניים: (1) אי פליחה ( ללא עיבוד) בתעלת הזנה, (2) עיבוד עם קומפוסט, (3) עיבוד ללא קומפוסט.
    בסיום עונת הניסוי הראשונה בשנת 2013/14, התקבל הבדל מובהק ביבול הכללי שהניב הפלפל בטיפול עיבוד עם קומפוסט 13.0 ק"ג/מ"ר בהשוואה ליבול שהתקבל בגידול בקרקע בעיבוד ללא קומפוסט 11.3 ק"ג /מ"ר, פחיתה של 13 אחוז ביבול הכללי בהשוואה לאי פליחה. הבדל מובהק התקבל גם ביבול ליצוא בטיפול עיבוד עם קומפוסט 10.7 ק"ג /מ"ר בהשוואה לעיבוד ללא קומפוסט 9.3 ק"ג /מ"ר ובאי פליחה 9.1 ק"ג/מ"ר. בעונת הגידול השנייה (2014/15) והשלישית (2015/16) לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים השונים. בסיכום של שלוש שנות הניסוי, התקבלה השפעה מובהקת של אי פליחה בשנת הגידול הראשונה בלבד, בפחיתה ביבול בטיפול ללא עיבוד (87%) בהשוואה לטיפול העיבוד עם קומפוסט (100%), בשנתיים הבאות כבר לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים. לאור התוצאות שהתקבלו נראה כי יש לוודא בחזרות נוספות (אותם ניתן יהיה לבצע במסגרת תכנית מחקר המשכית) באתרי גידול נוספים (מלבד תחנת זוהר) את הדירות התוצאות.
    המחקר ההמשכי יאפשר לגבש מסקנה סופית לגבי אי הפליחה ויסייע לאתר את "הגורם" המוביל להפחתה ביבול.

    אי פליחה

    Greenhouse bell pepper (Capsicum annuum) cultivation using no-tilling method. 3-year trail 2013/14-2015/16, Zohar experimental station.
    Rivka Offenbach, Yoram Zvieli, Ami Maduel, Rami Golan, - Northern and Central Arava Tamar R&D
    Writer address: rivka@arava.co.il

  • 2
    שנים
    ago
    מערכת ליצור משולב של תוצרת חקלאית טרייה וחשמל סולארי בחממות בערבה – ‏גידול פלפל בחורף ומלפפונים באביב, תחנת יאיר 2016/17
    ירקות

    מערכת ליצור משולב של תוצרת חקלאית טרייה וחשמל סולארי בחממות בערבה - ‏גידול פלפל בחורף ומלפפונים באביב, תחנת יאיר 2016/17
    רבקה אופנבך, שבתאי כהן, אפי טריפלר, אורן בר-לבן, אבי אושרוביץ, יניב בן-פלאי, יורם צביאלי, אסף בוקיש, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
    יוסי קשתי - המכון להנדסה חקלאית, מכון וולקני, מנהל המחקר החקלאי
    יאיר סלומון - Sunboost בע"מ
    כתובת המחברת: rivka@arava.co.il
    תקציר
    שילוב מערכת פוטו-וולטאית (PV) על גג חממה עשויה לשפר את התחרותיות בשני אופנים (א) ישירות מיצור החשמל, (ב) העלאת אינטנסיביות הגידול ושיפור הרווחיות כתוצאה מזמינות חשמל בעלות נמוכה. שילוב מערכת PV להפקת חשמל מעל מערכת גידול חקלאית אינו מובן מאליו מכיוון ששתי מערכות הייצור מתחרות על שני משאבים סביבתיים - קרינה וקרקע. עם זאת, יש להבחין כי מבחינה חקלאית אחד המשאבים, קרי קרינת השמש אינו מנוצל במלואו במהלך העונות החמות ולמעשה יש צורך בהצללה בעונות אלו (בעיקר בפלפל), בעוד שמרבית ייצור החשמל על ידי מערכות PV מתרחש בתקופות אלו. הנחת המחקר היא שמערכת אופטית ייחודית שפותחה יכולה לקיים מערך פאנלים סולריים על גגות של חממות מחופות בפלסטיק או ברשת נגד חרקים, בהן גדל גידול המגיב למנות גדולות של קרינה כגון פלפל וזאת ללא פגיעה בגידול. מערכת סולרית המוצבת באופן ייחודי וחדשני, מאפשרת בחורף חדירת אור מרבית לתוך המבנה, ובשאר עונות השנה המערכת האופטית מגבירה את יעילות התמרת הקרינה לאנרגיה חשמלית ובמידת מה מאפשרת תנאי אקלים נוחים יותר לגידול בתוך החממה. הנחת המחקר היא שניתן לשלב מערכת פוטו-וולטאית תוך מינימום פגיעה בתפוקות החקלאיות כאשר שילוב המערכת מבוצע על שטח שולי משטח גג חממה ייעודית, בצמידות אל המרזבים ובשילוב עם לוחות אופטיים מתאימים (בוסטרים). הפתרון הנבחן בעבודה זו הוא פתרון אשר יאפשר הכוונה עונתית של הקרינה אשר מצד אחד תבטיח הגעה של מקסימום קרינה בתקופת החורף אל תוך החממה ומצד שני תאפשר שימוש כלכלי במערכת פוטו-וולטאית. המטרות הספציפיות הינן: 1.לבחון ולאשש את ההנחה כי התקנת הפנלים והבוסטרים בצמידות למרזב אינה פוגעת בתפוקות החקלאיות. 2. לבחון את המודל ההנדסי, לפיו מוצב מערך פנלים ורפלקטורים אופטיים על גבי מבנה חממה ‏בשטח 1.7 דונם, שקונסטרוקציית הגג שלו תותאם לעמידה בעומסים שייווצרו על מנת לספק ‏רמות קרינה נאותות לצמחים בחורף. 3. להפיק חשמל מפאנלים סולריים המתוגברים במגברים אופטיים, להניב תוצרת חקלאית ‏טרייה בחממה מבלי ‏להקטין את היצרנות החקלאית, ולהדגים את יכולת הגדלת התשואה הכוללת ליחידת השטח.‏ 4. אפיון רמת הקרינה בחממה במהלך היום לאורך כל השנה. חממה משולבת PV הוקמה בעונת 2016/17 בתחנת יאיר בשיתוף עם חברת סנבוסט (Sunboost). כיוון המרזבים במבנה הוא מזרח מערב, ורוחב המפתח 8 מטר. מרחק בין עמודים בניצב למרזב הוא 8 מטר ומאפשר 5 ערוגות (כיוון צפון דרום). פנלים (CdTe - Thin Film) באורך 120 ס"מ וברוחב 60 ס"מ הוצבו במקביל למרזב מצדו הצפוני - פונים דרומה בשלושת המרזבים הדרומיים. מצדם השני של שניים מהמרזבים הוצבו לוחות בוסטר. המבנה הוקם באופן המאפשר השוואת שני טיפולים חקלאיים עם PV בשלושת המפתחים הדרומיים לעומת ביקורת ללא PV בשלושת המפתחים הצפוניים וכמו כן השוואה בין שורת הפנלים שאינה מוצלת בחורף ושאין ממולה בוסטרים לשורות הפנלים הפנימיות המוצלים בחורף והזוכים להגברה אופטית בקיץ.
    נבחנו 2 מחזורי גידול, פלפל ומלפפון. מחזור גידול ראשון: נשתל (28/8/16) פלפל מהזן 7158 למבנה המכוסה כולו ברשת 25 מש ומעליה רשת 40% צל למשך 42 יום. כיסוי הגג הוחלף בהמשך (12/11/16) מרשת המש ל ליריעת פוליאתילן מפזר. נבחנו 2 טיפולים: 3 מפתחים ביקורת בהיקף של 850 מ"ר ו- 3 מפתחים בהיקף של 850 מ"ר עם פאנל סולרי ובוסטר. הוכנו ערוגות בכיוון צפון דרום, הצמחים נשתלו בשתי שורות לערוגה אומד של 3,125 צמחים לדונם. הקטיף החל ב- 18/12/17 והסתיים ב 6/3/17. מחזור גידול שני: נשתל (24/3/17) מלפפון מהזן מאיה למבנה מכוסה בפוליאתילן. כיסוי הגג הוחלף מפוליאתילן לרשת צל 40% ב- 24/4/17. הקטיף החל ב- 23/4/17 והסתיים ב- 30/5/17.
    בשני מחזורי הגידול התקבלו יבולים זהים בחלקות במבנה עם פאנלים סולריים בהשוואה לביקורת ללא הפאנלים.
    פוטנציאל ייצור החשמל לדונם מוערך בכ- 26,000 קווט"ש לשנה לדונם (rated power 15 KWp) עבור הדור הראשון וצפוי לעלות ל 34,000 קווט"ש לשנה לדונם עם שיפורי היעילות הצפויים. פוטנציאל שקול להכנסה נוספת של כ 11,000 ש"ח לשנה לדונם תחת ההנחות שמרניות (הסדר מונה נטו בניצול של כ 80% מהחשמל בתוך המשק בתעריף ממוצע של 42 אג' לקווט"ש) ורווח נקי של כ 9,000 ש"ח לשנה לדונם. שימושים שונים בחשמל בחממה או במשק למטרות שונות (דוגמת איוורור, קירור באידוי, טיפול במים) עשויים לשפר ולהגדיל את היבולים שיביא לרווח משמעותי אף יותר.
    בעונה הבאה ייבחן פלפל בעונת גידול נוספת, ייאספו נתונים על ייצור חשמל PV ותושלמנה מדידות הקרינה בתוך החממה. תחשיב כלכלי מפורט יהווה חלק מדוח המשך.

    A system for combined harvesting of Fresh agriculture produce and solar electricity in greenhouses in the Arava valley, Winter bell pepper and Spring Cucumber Crops, yair Experimental Station, 2016/7
    Rivka Offenbach, Shabtai Cohen, Oren Barlavan, Avi Oshrovitz, Rami Golan, Yaniv Benpili, Yoram Zvieli, Asaf Bukish - Northern and Central Arava Tamar R&D
    Yair Salomon - Sunboost Ltd
    Yossef Kashti, Agricultural research organization (ARO) Volcani Center, Agricultural Engineering
    Writer address: rivka@arava.co.il

  • 2
    שנים
    ago
    השוואת גידול שלשה זני שלפח בתנאי הערבה
    ירקות

    רמי גולן, סווטלנה גוגיו, שי אהרון, שושי אליהו, רבקה אופנבך, דודו אלקיים

    בשנה האחרונה החל שווק מוצלח של שלפח
    (Physalis peruviana דובדבן היהודים) בסופרמרקטים ובחנויות מיוחדות בארץ. עקב השיווק והמשוב שקבלנו מהקניינים נערכה בחינה זו של זני שלפח לבדיקת פרי מתוק יותר מהזן 485 אשר הינו גדול צבעו צהוב ירוק ובעל טעם חמוץ מתוק. נבחנו 3 זנים: 485, זן וותיק חמוץ מתוק. 400, זן קטן פריו כתום וטעמו מתוק, ו- 900, זן שפריו בינוני, צבעו כתום קרם, וטעמו מתוק. במטרה לבחון את מרכיב היבול והאיכות של שני הזנים המתוקים לעומת הזן החמוץ מתוק 485 הועמד בעונת 2006/7 ניסוי בבית צמיחה בתחנת יאיר. מועד השתילה היה מאוחר מאוד וכתוצאה היה אחור בקטיף והפרי היה על השיח כ-5 חודשים. הזן 485 הראה למרות המגבלות יבול נאה של 1.3 ק"ג\מ"ר. הזן 400 המועדף על ידי הקונים בגלל מתיקותו הניב 0.7 ק"ג\מ"ר (כמחצית מיבולו של הזן 485) והזן 900 יבולו היה 0.6 ק"ג\מ"ר. שיעור הסידוקים (2-6%) והריקבונות (1-9%) היו נמוכים מאוד למרות שהפרי היה על השיח תקופה ארוכה מאוד. הזן 900 התנהג בצורה שונה לחלוטין מזו של שאר הזנים: הזן החל להיקטף ב-25/2/07 וכמות הפרי שנקטפה ממנו עלתה עם הזמן. לזן היו בעיות מחסורים חמורות וכתוצאה היה נזק חמור לעלים והוא נתקף על ידי אקריות בצורה אגרסיבית שגרמה לנו לעקור אותו לפני הזמן. לזן 900 יש פרי גדול יותר מזה של ה-400 והוא מתוק יותר מזה של הזנים 485 ו-400. לכן נראה שיש צורך ללמוד את הסיבה למחסורים בצמח וללמוד את הגידול שלו בכדי שיהיה אפשרי לגדל אותו בתנאים מיטביים ולמצות את הפוטנציאל השיווקי שלו.

עוד...