דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    בחינת גידול פלפל במחזור מים באיכות מים שונה בחממה מבוקרת אקלים בכיכר סדום
    ירקות

    בחינת גידול פלפל במחזור מים באיכות מים שונה בחממה מבוקרת אקלים בכיכר סדום - תחנת זוהר 2002/3

    שבתאי כהן, רבקה אופנבך, רמי גולן, עמי מדואל - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
    אשר בר-טל, מרים קינן, שושנה סוריאנו - כימיה של הקרקע והזנת הצמח, המכון למדעי הקרקע מים והסביבה, מנהל המחקר החקלאי, בית-דגן
    בני אלוני, לאה קרני - ירקות, המכון לגד"ש, מנהל המחקר החקלאי, בית-דגן

    תקציר
    מטרות
    מטרת המחקר העיקרית היא לייעל השימוש במים בגדול פלפל בבית צמיחה בכיכר סדום ובערבה, המצויד במערכות לצינון האוויר ולהתפלת מים. המטרה ללמוד את השפעת המחזור ברמות מליחות שונות על התפתחות ויבול פלפל ועל המליחות והרכב המים והשפעת המוליכות החשמלית על התנהגות זנים רגישים להמלחה לעומת עמידים יחסית בתנאי המחזור השונים.
    שיטות
    הניסוי התקיים בחממה בתחנת זוהר, עין תמר כיכר סדום וכלל כלל שלושה טיפולים עיקריים: שלוש איכויות מי המקור 0.5, 1.7, 3.5 דצמ"ס וערכי סף להקזת מים, 2.5, 4, 6.5 דצמ"ס, בהתאמה. טיפול משנה בכל טיפול נשתלו שני זנים: מזורקה כזן רגיש לשחור פיטם ו סליקה העמיד יותר לשחור פיטם. כל טיפול היה בארבע חזרות בשיטת הבלוקים באקראי.
    תוצאות
    במזורקה ישנה ירידה ביבול עם העלייה ברמת המוליכות חשמלית בין הטיפולים 0.2,1.5,3.2 והיבול הכללי בהתאמה : 13,4 ,16,8, 18,0 ק"ג למ"ר, הירידה בזן זה היא משמעותית ביותר ובמיוחד ביבול ליצוא המתבטא בירידה של כ 50% ביבול המתאים ליצוא .
    בסליקה יבול לטיפולים ההמלחה: 0.2,1.5,3.2 והיבול הכללי בהתאמה 17,8 19,4 18,9 ק"ג דונם הירידה בזן זה היא משמעותית ביותר ובמיוחד ביבול ליצוא.
    השפעת ההמלחה על יבול בשני טיפולי המחזור של 0.2 ו-1.5 dS/m-1 בזן סליקה ישנו יתרון מסוים ביבול לטיפול 1.5 על פני טיפול 0.2 ההבדל כנראה אינו מובהק אין הסבר להבדל זה ההבדל נובע בעיקר ממספר פירות רב יותר. בטיפול המחזור המלוח 3.2 ישנה ירידה ביבול הנובעת מירידה בגודל הפרי בלבד ירידה ב-7.5% בגודל הפרי בטיפול המלוח לעומת טיפול 0.2 הירידה ביבול מקבילה באחוזים לירידה בגודל הפרי. ההפרש בין הטיפולים 1.1 ק"ג למ"ר ביבול כללי ומגיע לירידה של 1.8 ק"ג למ"ר .
    מאזן מים
    מהתוצאות עולה כי ניתן לקבל יבול גבוה בזנים המתאימים ובהפרש מתאים בין מי מקור למי הקזה. ניתן לקיים משטר מים חסכוני ביותר בתנאי כיכר סדום, המגיע לניצול של כ 97% מהמים המוספים למערכת מחזור המים בחממות השומרות על אוירה לחה במבנה, ומאפשרות ירידה בטרנספירציה.

  • 1
    ינו
    תגובת פלפל לתשתיות קרקע בבית רשת בערבה
    ירקות

    ניסוי ראשוני זה מטרתו לבחון חלופות לתשתית גידול לפלפל לשיטה המקובלת בה מצפים את כלל השטח בשכבת חול מיובא לגובה של 50-40 ס " מ . לשם כך אותר שטח בתחנת יאיר בערבה המוגדר כקרקע חמדה ( טבלה 5 בנספחים ). קרקע זאת מתאפיינת ברמת אבניות גבוה ובמוליכות מים נמוכה . תעלות לעומק 30 ס " מ נחפרו ובמקום הקרקע המקומית שהוצאה הוכנסו חול ( מאותו מקור כמו זה ששימש בטיפול הציפוי ), טוף , ופרלייט . כל טיפול הושקה בתדירות ובכמות שנראתה כמתאימה לו . צמחי פלפל מהזן 7157 נשתלו בסוף אוגוסט בצמד שורות לערוגה . הגידול בקרקע החמדה סבל במרבית שלבי הגידול מחוסר אחידות . במספר קטעים ניקבו שלוליות על פני השטח כתוצאה מאיטום הקרקע . במהלך החורף ירדו מספר גשמים אשר גרמו לנזקי המלחה בחלות החמדה עד כדי המתת הצמחים . בעוד שבכל יתר טיפולי התעלות לא נצפו נזקים כלל . שתי פריצות דשן שקראו במהלך הניסוי גרמו לנזקי המלחה בטיפול החמדה , אך לא פגעו כלל ביתר הטיפולים . מתוצאות קטיף הפירות ניתן להסיק שהגידול בקרקע המקומית נפל ביבול הכולל מציפוי החול . טיפולי התעלות : חול , טוף , ופרלייט לא נפלו ביבולם מטיפול ציפוי החול , שהינו תשתית הגידול המקובלת .

  • 1
    ינו
    רשת צל כמזרון לח
    ירקות, פרחים, מטעים

    רקע לשיטות צינון התנדפותי
    תיאור שיטת צינון המשתמשת ברשת צל כמזרון לח

  • 1
    ינו
    נפח שורשים מתוחם (נש”מ) בפלפל: ניסוי היתכנות בתחנת זוהר 2004
    ירקות

    נפח שורשם מתוחם (נש"מ) בפלפל: ניסוי הייתכנות בתחנת זהר 2004

    אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות
    עמי מדואל - מו"פ ערבה
    תקציר
    בניסוי לבדיקת הייתכנות גידול פלפל בשיטת הנש"מ (נפח שורשים מתוחם) בכיכר סדום, נשתל הזן "מכבי" (חברת
    הזרע) ב-04/2/1 בשטח פתוח במנהרה נמוכה, בשלב מאוחר יותר הוסרה המנהרה והצמחים גדלו תחת כיסוי רשת
    %20 .בניסוי נבדקו שני סוגי יריעות פלריג בהשוואה לביקורת ללא יריעה. כמו כן נבדקו ניפחי נש"מ שבאו לידי ביטוי
    בעומק הטמנת היריעה. נעשתה השוואה בין מצע חול מקומי למצע טוף בתוך הנש"מ, ונבדקה השפעתו של טוף ניתוק
    מתחת ואו מעל ליריעה.
    לשיטת הנש"מ, נמצא יתרון ע"פ הגידול בקרקע המקומית במספר הפירות הכולל וליצוא. שילוב היריעה עם הטוף
    ניתוק תרם אף לעליה במשקלם. תרומה זו ניתן ליחס לתכולת מים גבוהה יותר במצע הטוף במצב מנותק מאשר
    במצב ללא ניתוק, כפי שנימדד ברגשי הלחות .
    סוג היריעה לא השפיע באופן עקבי על מספר או משקל הפירות.
    מצע הגידול השפיע על משקל הפירות ושיעור הנגיעות בשחור פיטם, שהיה גבוהה בכל מיקרה. טיפול החול הניב
    משקל פירות רב יותר ופחות נגיעות בשחור פיטם. משקל הפירות עלה ככל שעלה נפח (עומק) המצע. יש להניח שיתרון
    זה תלוי בתקופת הגידול בה גדלו הצמחים ובתנאי הכיסוי. ערכי ה- VPD הגיעו עד ל-9 קילופאסקאל, ואילו בחודשי
    הסתיו מגיעים הערכים הממוצעים ל- 2-3 קילופאסקאל בלבד. בבדיקות חזותיות שנעשו בסיום הניסוי באמצעות
    הרמת היריעה, נמצאו מעט מאוד שורשים שעברו את היריעה וחדרו לקרקע (איור 14).