אביתר איתיאל

אביתר איתיאל

צור קשר



פרסומים אחרונים
  • 9
    חודשים
    ago
    בחינת ההשפעה של השקיה חלקית בלילה על ייעול השימוש במים של עצי מטע בערבה 2020-22
    מטעים

    תקציר
    הנחת המחקר הגורסת שניתן השיג יבולים טובים יותר באמצעות פיצול מנת ההשקיה למנה עיקרית הניתנת בשעות היום ומנה חלקית בשעות הלילה, נבחנת בשני ניסויים שהוצבו בשנה זו, 1. ניסוי בעצי תמר בתחנת יאיר ו 2. ניסוי בעצי מנגו בחלקה מסחרית בחצבה. השפעות על היבול יבחנו רק בקטיפים ובגדידים בשנים 2021, ו 2022. בניסוי בתמרים מהזן מג'הול נבחנים שני טיפולי השקיה: א. 100% מההשקיה ביום, ו ב. 80% ביום ו 20% בלילה. בעונה זו החלו מדידות בקצב התארכות הלולב, משקל הכפות, ומליחות תמיסת הקרקע. בשלב זה נמצא שמספר ומשקל הכפות פחת בשיעור משמעותי בטיפול ההשקיה המפוצלת יחסית להשקיה בודדת ביום. בנוסף נבחנה השונות המרחבית ליבול הפירות טרום הפעלת הטיפולים, בגדיד של 2020 ונמצא שהשונות הינה אקראית. עובדה שתקל בהמשך על ניתוח התוצאות. בניסוי בעצי המנגו נבחרו שני טיפולי השקיה: א. 100% יום, ו ב. 100% לילה אשר הופעלו החל מסיום קטיף פירות 2020, מתחילת חודש יולי 2020. בעת הזו מתבצעות המדידות הבאות: א. רטיבות באמצעות טנסיומטרים, ב. מדידות רטיבות ומליחות באמצעות חיישני TDR, ג. מליחות באמצעות משאבי תמיסת קרקע. לא ניתן בשלב זה לדווח על השפעות כלשהן לטיפולי ההשקיה.

  • 9
    שנים
    ago
    השפעת התשתית, אופן יישום הקומפוסט ומנת ההשקיה בפלפל אורגני, תחנת יאיר, 2013/14
    ירקות

    השפעת התשתית, אופן יישום הקומפוסט ומנת ההשקיה בפלפל אורגני, תחנת יאיר, 2013/14
    איתיאל א' - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    חשמונאי ד', אופנבך ר', אושרוביץ א', צביאלי י' - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
    כתובת המחבר: Eviatarel2014@gmail.com
    תקציר
    שיטת הנש"מ בה מיישמים מחסום קפילארי מאפשרת השגת רטיבות גבוהה במנות מים נמוכות. להפחתת מנות ההשקיה בפלפל אורגני צפוי יתרון רב בשל ההתייעלות בהזנת הצמח בנוסף לייעול השימוש במים. כמויות הדשן המומס במי ההשקיה צפויות לפחות במידה רבה בשל הירידה בכמות מי ההשקיה, ולהקטין בכך את זיהום מי התהום בחנקות.
    נמטודות עפצים וחופשיות תוקפות גידולי חממה רבים ומהוות נטל על הגידול, המגדל והסביבה. הפחתת הנגיעות בקרקעות חוליות ובגידול אורגני אפשרית ע"י חסימת חדירתם לבית השורשים באמצעות יריעה בעלת חורים מיקרונים, משולבת בתשתית הנש"מ.
    מערך תשתיות קרקע הוכן בתחנת יאיר לקראת עונת 2009/10 וכלל את תשתיות בית שורשים הבאות: א' תשתית עם מחסום של שכבת חצץ שהוטמנה בעומק 40 ס"מ מתחת לפני הקרקע, ב' תשתית ביקורת בה שימשה קרקע בלתי מופרת. בעונת 2012/13 הוספו לניסוי שתי תשתיות: ג' נש"מ נמטודות-מצע קומפוסט, ד' תעלת הזנה-מצע קומפוסט. בשתי התשתיות א' ו ב' נבחנו שני אופני יישום קומפוסט: (1) הצנעת הקומפוסט בתיחוח, (2) פיזור ע"פ הקרקע ללא הצנעה. כל תשתיות הניסוי נבחנו בשתי מנות מים, רגילה (100%) ומופחתת (60%).
    בעונה המדווחת (2013/14) הצטיינה התשתית נש"מ נמטודות קומפוסט במספר וביבול הפרי לעומת עונה שעברה בה נמצא טיפול זה נחות כנראה מסיבות של מליחות יתר. זו שנה ראשונה מתוך חמש שנות ניסוי (2009/10-2013/14) בה נמצאה נחיתות לפיזור קומפוסט ללא הצנעה, אך שיעור הפחיתה היה רק ב 5%. בעונות הבאות ניתן יהיה לקבוע האם זה אירוע נקודתי או תחילתה של מגמה. ירידה במנת ההשקיה ב 34% גרמה לפחיתה של 10% ביבול הכולל, יבול ליצוא, ומשקל כלל הצמח. גם השפעת ההשקיה הינה חדשה ולא נמצאה בחמש העונות הקודמות.

    Effects of root zone format, irrigation quantity and compost mode of application on bio-organic grown pepper.
    Ityel Eviatar - Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
    Hashmonai D., Oshoroviz A., Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I. - Central and Northern Arava-Tamar R&D
    Writer address: Eviatarel2014@gmail.com
    Keywords: capsicum, compost, organic matter

  • 9
    שנים
    ago
    תגובת פלפל לתעלות הזנה רב שנתיות, שנה רביעית 2013/14
    ירקות

    תגובת פלפל לתעלות הזנה רב שנתיות, שנה רביעית 2013/14
    אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    כתובת המחבר: Eviatarel2014@gmail.com
    דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר

    תקציר
    לפני כעשור החלו חקלאים בגידול בתעלות טוף בגידול פלפל בערבה, כאשר מבחן ההצלחה היה השגת יבולים שאינם נופלים מהביקורת, יציבים לאורך שנים, וללא עיבודי קרקע. החשיבות להימנע מעיבודי קרקע קיבל משנה חשיבות לאחר הוצאת התכשיר מתיל ברומיד משימוש. ב-1/6/2010 הוכנה חלקת ניסוי בבית רשת בתחנת יאיר בערבה ובה שישה טיפולים, מהם ארבע טיפולי תעלות הזנה עם מצע קומפוסט בעומק אחיד של 10 ס"מ ובמידות רוחב של 0, 20, 40 ו-60 ס"מ אשר יצרו נפחי מצע של: 6.25, 12.5, 25, ו- 37.5 ליטר למ"ר, בהתאמה. בנוסף שני טיפול ביקורת (1) במנה של 6.25 ליטר קומפוסט למ"ר מפוזר ומתוחח על פני הערוגה מידי שנה ו (2) ערוגה מתוחחת ללא מתן קומפוסט כלל. בסיום הגידול בעונה הראשונה והשניה, בארבעת טיפולי תעלות ההזנה בלבד, נגזמו הצמחים לגובה הקרקע והנוף פונה ללא מערכת השורשים שהושארה בקרקע. בשני טיפולי הביקורת כל הצמח פונה כולל מערכת השורשים ובוצע עיבוד קרקע כמקובל. מתוצאות יבול הפירות בשנה השניה של הניסוי שוב לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים.
    בעונה המדווחת (2013/14) נבחנו רק שני טיפולי הביקורת: ערוגה מתוחחת עם ובלי קומפוסט בשיעור של 6.25 קוב לדונם. יבול הפירות הגיע לכדי 8.1 ו 8.5 ק"מ למ"ר בהתאמה, ללא הבדל מובהק בין שני הטיפולים. תוצאות שנה רביעית (2013/14) לניסוי תואמות את התוצאות שהתקבלו משלושת העונות הקודמות (2010/11, 2011/12 ו- 2012/13) ומלמדות שבתנאים ששררו בניסוי אין צידוק ליישום קומפוסט גם לאחר הפסקה של שלוש שנים ללא מתן.

    Four years evaluation of pepper grown in nutrition canal. 4th year report.
    Ityel Eviatar - Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
    Hashmonai D., Oshoroviz A., Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I. - Central and Northern Arava-Tamar R&D
    Writer address: Eviatarel2014@gmail.com
    Keywords: capsicum, compost, organic matter

    מחבר אביתר איתיאל, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן

עוד...