דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינת עומדים פלפל – צופר 2002/3

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  לימוד השפעת מרחקי השתילה בתוך השורה על יבול פלפל בבית רשת
  צופר 2002/3
  אביתר איתיאל - לה"ד נגב שה"מ משרד החקלאות
  רבקה אופנבך, רמי גולן, יורם צביאלי, ישראל צברי - מו"פ ערבה
  אלי שקותאי - מושב צופר

  תקציר
  השפעת מרחקי השתילה בתוך השורה על יבול הפלפל מהזן לורקה נבדקה בשני ניסויים נפרדים שנערכו בגידול ב שורה בודדת וב צמד שורות לערוגה בבית רשת במושב צופר (שתילת 15/9/02).
  בשני הניסויים לא נמצאה השפעה מובהקת של המרחק בין הצמחים בטווח 25-50 ס"מ, על גובה היבול הכולל וליצוא.
  בגידול בצמד, בהסתכלות על הצמח הבודד, התקבל פיצוי מלא לעליית המרחק מ 30 ל 50 ס"מ בתוך השורה ז"א, עם הירידה בעומד, נוספו פירות על הצמח הבודד וסך היבול לא השתנה כלל.
  בגידול בשורה בודדת נראית מגמה של ירידה ביבול הכולל עם ריווח השתילים בשורה. בניסוי זה התקבלה עליה מובהקת במשקל הפרי בשיעור של 6% במעבר ממרחק שתילה של 30 ל 50 ס"מ בין הצמחים.

  פתח
• 1

  ינו
  מועד שתילה וגיל הצמח לחנטה במלון סתיו 2002/3

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  מלון סתיו הגדל בכיכר סדום מיועד לשיווק לאירופה בתקופה נובמבר-דצמבר. יבול משווק נמוך של כ-2-2.5 טון לדונם ומחירים נמוכים מהווים בעיה כלכלית לגידול.
  הניסוי המדווח נערך בעונת 2002/3 ומהווה המשך לניסוי שבוצע לפני שנה בזן 5080, בו הופעלו ארבע טיפולי דחיית חנטה באמצעות הסרת פירות. מתוצאות הניסוי למדנו שטיפולי הסרת הפירות גרמו לפחיתת היבול הכולל וליצוא. ככל שמתקדמת העונה מתקצר אורך היום והטמפרטורות יורדות, ועל כן קימת האפשרות שהתגובה שקיבלנו אינה נובעת מדחיית החנטה אלא מהשפעת האקלים. בעונת 2002/3 החלטנו לבצע את הניסוי במשולב עם מועדי שתילה שונים. הזן 7303 נשתל בשלושה מועדים החל מתחילת ספטמבר. מתוצאות הניסוי ניתן להסיק שטיפולי דחיית החנטה לא העלו את היבול הכולל וליצוא.קימת ירידה בגובה היבול ככל שמתאחרת השתילה מה-2/9 ואילך. ניתן להסיט את הקטיפים בחמישה ימים באמצעות מניעת חנטה למשך שבוע ממועד החנטה הטבעי, כלומר מ-25 ל- 31 ימים משתילה ללא פגיעה ביבול ובאיכותו. דחיית חנטה של 14 ימים גרמה לפחיתה משמעותית ביבול ובאיכותו.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת עומדים בגידול פלפל (צמד בערוגה) – ככר סדום 2003

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  לימוד השפעת רוחב הערוגות (שתילה בצמד), ומרחקי השתילה בתוך השורה על יבול הפלפל בכיכר סדום, 2003-2002
  אביתר איתיאל - שה"מ משרד החקלאות
  עמי מדואל, רבקה אופנבך, יורם צביאלי - מו"פ ערבה

  תקציר
  עלות השתילים הגבוהה, מחד, ותוספת העלות בעבודה וציוד כתוצאה מהצבת יותר ערוגות ליחידת שטח מאידך, מחייבם להכיר את התרומה לתוספת שתילים בשורה, ולציפוף מרווחי הערוגות. היבט נוסף הוא נוחות בעבודה מבחינת תנועת העובדים בשבילים.
  בניסוי שנערך בתחנת זהר שבכיכר סדום בעונת הגידול 2002/3 בדקנו את השפעות המרחק בין הערוגות (שתילה בצמד) בתחום 180-120 ס"מ, והמרחק בתוך השורה בתחום 60 -30 ס"מ בזן סליקה. מהתוצאות שהתקבלו ניתן להסיק שתוספת היבול הכולל כתוצאה מציפוף הצמחים בשורה הייתה קטנה ביותר. הציפוף מ-60 ל-50 ס"מ לא תרם כלל, ואילו המעבר מ-50 ל-40 ס"מ תרם לתוספת יבול כולל של 0.6 ק"ג/מ"ר. ציפוף נוסף בתוך השורה מ-40 ל-30 ס"מ לא הניב כל תוספת . היבול ליצוא, ומשקל הפרי לא הושפעו מציפוף הצמחים בשורה.
  השפעת ציפוף הערוגות (שתילה בצמד) על ידי הקטנת המרווחים מ-180 ל-120 ס"מ תרמה לתוספת מובהקת ביבול הכולל וליצוא של 20%. תוספת היבול השולית לכל מדרגת ציפוף הולכת ופוחתת. 50% מהתגובה התקבלה במעבר מ-180 ל-160 ס"מ. במעבר מ-160 ל-140 ס"מ התקבלה תוספת יבול כולל וליצוא של כ- 0.5 ק"ג/מ"ר. מאחר ושינוי זה משמעותו תוספת שורות בשיעור של 14% וכרוך בתוספת ציוד ועבודה, הרי עליה זו ביבול הנה על גבול הצידוק הכלכלי.
  ההצבה שהניבה את היבול המקסימלי הייתה 120*40 בעומד צמחים של 4200 לדונם.
  ההצבה המיטבית בהיבט הכלכלי הנה 160*40 בעומד צמחים של כ 3100 לדונם.

  פתח
• 1

  ינו
  גיל הצמח לתחילת חנטה בפלפל 2003

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  לימוד השפעת עיתוי החנטה ומועד השתילה על גידול פלפל בכיכר סדום 2003-2002

  חוקרים שותפים:
  עמי מדואל, רבקה אופנבך - מו"פ ערבה
  אביתר איתיאל, יורם צביאלי – שה"מ משרד החקלאות

  תקציר
  בכיכר סדום נהוג לשתול את הפלפל החל ממחצית ספטמבר ועד תחילת אוקטובר. ניסויים בהקדמת מועד השתילה לא הניבו תוספת ביבול וזאת בשל הטמפרטורות הגבוהות ששוררות באזור זה.
  ההנחה כי הקדמת מועד השתילה ללא הקדמת מועד חנטת הפירות מאפשרת להגיע עם צמח מפותח יותר המסוגל לשאת יבול רב יותר, נבדקה בעונת 2001/2 בחמישה זני פלפל בשלושה מועדי שתילה. מתוצאות הניסוי הסקנו שדחיית החנטה למשך 50 ימים משתילה לא שיפרה את היבול הכולל בהשוואה ל-30 ו-40 ימים, אך לא ניתן היה להפריד את השפעת דחיית החנטה מהשפעת העונה קרי: ירידה בטמפרטורות ובאורך היום.
  בעונת 2002/3 העמדנו את הניסוי באופן שיאפשר להפריד בין שני הגורמים. הניסוי כלל שלושה גורמים. הזנים: סליקה וניבלה נשתלו בשלושה מועדי שתילה: 2 ,9 ,ו- 17 לספטמבר. בכל מועד שתילה הופעלו שלושה טיפולי דחיית חנטה: 34 , 42 ,ו- 49 ימים משתילה לתחילת חנטה.
  מתוצאות הניסוי הסקנו שבתנאי כיכר סדום דחיית חנטה מעבר ל-34 יום, במועדי שתילה החל
  מה- 9/9 (מועדים מוקדמים מהמקובל בכיכר), פגעו ביבול הכולל בזן סליקה ולא השפיעו כלל בזן ניבלה. תוצאה זו תואמת את המסקנות מהניסוי בעונה הקודמת. המסקנה היותר כללית לגבי השפעת דחיית החנטה בפלפל הינה, שלא קיימת השפעה על היבול לטיפולי דחיית חנטה בתחום 30 ועד 50 ימים משתילה. במידה ומועד השתילה מתאחר יחסית למועד האופטימלי, ואו ירידת הטמפרטורות בסתיו מקדימה את הממוצע הרב שנתי, יגרום טיפול כזה לירידה ביבול.

  פתח