דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  השפעת חימום יום על יבול הפירות בפלפל

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  השפעת חימום יום על יבול הפירות בפלפל

  אביתר איתיאל, יורם צביאלי-שה"מ, משרד החקלאות, ב"ש.
  שי אהרון, דורית, ריבקה אופנבך, שבתאי כהן, דודו אלקיים,עמי מדואל, ישראל צברי, רמי גולן- מו"פ ערבה.
  ד"ר איתן פרסמן- מינהל המחקר, מכון לגידולי שדה, מכון וולקני,משרד החקלאות.

  תקציר
  השפעת חימום היום במהלך החורף על יבול הפרות בפלפל, נבדקה בשתי תחנות מחקר בערבה בשני ניסויים נפרדים.
  בתחנת יאיר נשתלו שני זני פלפל (סליקה- חברת אפעל, ורפסודה -חברת מכתשים), בתשע חממות. בחודשי החורף, למשך
  כ-100 ימים, הופעלו משטרי טמפרטורת יום שונים באמצעות סגירת הוילונות בחממות. בחלק מהחממות הותקנו וונטות שפעלו על מנת להחליף אוויר עם החוץ, ובחממה נוספת בוצעה העשרת פד"ח באמצעות הזרקת גז קר.

  בשני הזנים לא התקבלה תוספת יבול פירות כתוצאה מחימום יום. בזן סליקה התקבלה תוספת של כ- 30% במספר הפרות הראויים ליצוא, וזאת רק בחממות שנסגרו חלקית ושבהן טמפרטורת היום לא עברה את סף 28-30 מעלות. בחממות שנסגרו לחלוטין, בהן הטמפרטורה הגיעה עד כדי 35 מעלות, פחת היבול הכולל וליצוא, ובכך אוששו התוצאות מעונת הניסוי הקודמת. ריכוזי הפד"ח הנמוכים יותר שנמדדו בחממות בהן לא בוצעו חילופי אויר, לא היוו מגבלה ליבול הפירות. עליית ריכוזי הפד"ח עד כדי 800 ח"מ אומנם גרמה לצימוח נמרץ יותר אך הניבה תגובה מאוד מתונה ביבול הפירות.

  בתחנת זהר שבכיכר סדום נשתלו שישה זני פלפל בשתי חממות. בחממת הביקורת, הוילונות היו מופשלים 24 שעות במשך כל תקופת הטיפולים (1/12-1/3), ואילו בחממה בה בוצע חימום יום נסגרו הוילונות: מזרח, מערב, וצפון באופן קבוע, ואילו וילון דרום היה סגור במהלך היום, והורם בלילה.
  בכל ששת הזנים התקבלה עלייה ביבול הכולל בעקבות החימום יום בשיעור של 10% עד - 40%. תוספת זו נגרמה מעלייה במספר הפרות ובמשקלם. במרבית הזנים חלה ירידה ביבול ליצוא עקב עליית שיעור הפרות המעוותים שנמצאו חסרי זרעים.

  מתוצאות שני הניסויים ניתן להסיק שההשפעות על היבול הכולל וליצוא כתוצאה מסגירת החממה במשך היום מותנות בזן ולא ניתן לאמץ את השיטה באופן גורף. כמו כן אפשרי שהעלייה ביבול הכולל שהתקבלה בתחנת זהר, התאפשרה עקב טמפרטורת לילה גבוהה יותר מאשר בתחנת יאיר, ואם כך, הרי רק במקומות בהם טמפרטורת לילה גבוהות יחסית (שאינן יורדת מתחת ל-10 מעלות) צפויה להתקבל תוספת יבול.
  הפגיעה בחיי המדף אומנם כללית, אך מידתה מותנה בזן וניתן להקטינה ככל שנבין את הגורמים המשפיעים.

  פתח
• 1

  ינו
  דוח ניסוי השקיה ותשתיות בתירס בתחנת זהר 2004/5

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  דוח ניסוי השקיה ותשתיות בתירס בתחנת זהר 2004/5

  אביתר איתיאל, יורם צביאלי-שהמ, משרד החקלאות
  עמי מדואל,דורית, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, -מו"פ ערבה
  אלון בן גל- ולקני, קרקע ומים,תחנת גילת.
  אורי שני-פקולטה לחקלאות, רחובות

  תקציר ומטרת העבודה

  מטרת העבודה הייתה לבחון תגובת צמחי תירס לזמינות מים בבית השורשים.
  הצמחים נשתלו ע"פ חמש תשתיות גידול מהן ארבע תשתיות במצע פרלייט בתעלה בהשוואה לתשתית קרקע מקומית בלתי מופרת. טיפולי התעלות כללו: פרלייט שפוך ישירות בתוך התעלה, שני טיפולי יריעות פלריג בצפיפות שונה בהם מונחת היריעה בתעלה ובתוכה שפוך הפרלייט, וטיפול נוסף הנקרא : נשמ 100, בו נמצאת שכבת חצץ בבסיס התעלה ועליה מונחת היריעה, ובתוכה פרלייט.
  עד למועד פיצול הטיפולים גדלו הצמחים במשטר השקיה אחיד, ומאז למשך 30 ימים, הופעלו ארבע טיפולי השקיה ביחסים קבועים: 0.5, 1 , 2 , ו-3 מקדמי החזר ל- ET(max) מדוד.
  בהשפעת טיפולי ההשקיה התקבל עקום אופטימום בו עלה יבול החומר הטרי עד לערך של ET=2 ולא מעבר לכך.
  הטיפול " נשמ 100 " השיג במנת ההשקיה הנמוכה ביותר יבול גבוה משאר הטיפולים בשיעור של כ-50%. בשלושת טיפולי ההשקיה הגבוהים לא התבלט טיפול זה.
  מבין ארבעת התשתיות שהשתתפו במבחן הסטטיסטי, הייתה הקרקע המקומית נחותה ונבדלה מטיפול
  הפרלייט בפלריג 200 . לא נמצא יתרון לטיפולי היריעות ע"פ פרלייט שפוך ישירות בתעלה. כמו כן גם לסוג היריעה לא נמצאה כל השפעה.

  פתח
• 1

  ינו
  ניסוי השקיה ותשתיות קרקע בגידול חסה – תחנת זהר 2004/5

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  ניסוי השקיה ותשתיות קרקע בחסה בתחנת זהר 2004/5

  אביתר איתיאל, יורם צביאלי - שהמ, משרד החקלאות
  עמי מדואל,דורית חשמונאי, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, -מו"פ ערבה
  אלון בן גל- ולקני, קרקע ומים,תחנת גילת.
  אורי שני-פקולטה לחקלאות, רחובות

  תקציר
  שתילי חסת עלים צהובה גודלו בשני מחזורים במהלך החורף בבית צמיחה בתחנת זהר. מספר ימי הגידול היה כ-40 ימים בכל מחזור. עד למועד פיצול הטיפולים, כ-10 ימים מהשתילה, גדלו הצמחים במשטר השקיה אחיד, ולמשך 30 הימים הבאים הופעלו ארבע טיפולי השקיה ביחסים קבועים: 0.5, 1 , 2 , ו-3 מקדמי החזר ל- ET(max) שנמדד מליזימטר שהוצב בחלקה. מנות המים לטיפולי ההשקיה בשני מחזורי הגידול היו דומות: 25 ,50 ,100, ו-150 מ"מ.
  הצמחים נשתלו ע"פ חמש תשתיות גידול מהן ארבע תשתיות במצע פרלייט, וביקורת שנשתלה בקרקע חול מקומית.
  מבין טיפולי הפרלייט, במנת המים הנמוכה, השיג הטיפול "נשמ 100 " את משקל הנוף הרב ביותר וזאת בשני הניסויים. תגובה מעין זו מצביעה על התייעלות בהשקיה בתשתית נשמ 100. יבול החסה עלה ככל שעלתה מנת המים באופן של עקום אופטימום. השחרת קצוות העלים הופיעה מוקדם והייתה חמורה יותר בטיפולים בהם נוף החסה היה מפותח יותר ומשקל השורשים נמוך יותר.

  פתח
• 1

  ינו
  אגרוטכניקה של גידול מלון אביבי בהדליה במנהרות עבירות

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  אגרוטכניקה של גידול מלון אביבי בהדליה במנהרות עבירות,
  משק גל עין יהב 2004/5
  רבקה אופנבך, יורם צביאלי, רמי גולן, ישראל צברי - מו"פ ערבה
  אביתר איתיאל - שה"מ, לה"ד נגב משרד החקלאות
  איתי גל - עין יהב

  תקציר
  בניסוי שנערך בגידול מלון אביבי במנהרות עבירות, בשטח מסחרי בעין יהב, נבדקה השפעת שיטת הגידול בצורת "סוכה", קטום עלים שבועיים לפני הקטיף, עומד בשני הזנים 6003 וסיגלו על מרכיבי היבול ואיכותו ועל תופעת החמת הקליפה.
  מלון מהזנים 6003 (הזרע) וסיגלו (כצ"ט) נזרע ישירות בשטח (23.11.04), גידול הצמחים נעשה בהדליה.
  6003 – הזן העיקרי בשטחי הגידול האביבי הראה רגישות גבוהה בשנים שעברו להחמת קליפה בעוד הזן סיגלו הראה עמידות לתופעת ההחמה בשנה שחלפה.
  בסיכום התצפית לא נמצאו הבדלים משמעותיים ביבול הכללי והראוי ליצוא בגידול בסוכה בהשוואה לביקורת, גידול רגיל ללא סוכה אך עם אחוז יצוא גבוה במעט בסוכה 7.5 בהשוואה לגידול הרגיל 7.5 קג'/מר'. הגדול בסוכה לא השפיעה על אפילות. נמצא אחוז פרי סדוק נמוך בשיטת הגדול בסוכה. התמוטטות חיצונית הייתה מעט גבוהה בסוכה בעיקר בסיגלו 41% לעומת 35% בגידול הרגיל. ריכוז הסוכר בפרי היה נמוך יותר בסוכה לעומת הגידול הרגיל : 9.0 לעומת 9.3 ב- 6003, ו – 10.2 בהשוואה ל – 9.8 בסיגלו.
  שיעור החמות הקליפה בזן 6003 בסוכה גבוה יותר בהשוואה לגדול ללא סוכה ( 0.3 בהשוואה
  ל – 0.1 בהתאמה). בניסוי זנים שנעשה במנהרה הצמודה לניסוי האגרוטכניקה נמצאו מספר זנים אשר לא הראו כלל סימפטום של החמת הקליפה. בזן סיגלו בתצפית זו לא נמצאה החמה בהשוואה ל-6003. יש לציין כי תופעת החמות הפרי, תופעה אשר הייתה בין הגורמים העיקרים לפסילת הפרי במיון בשנה שחלפה, הופיעה באופן כללי בשיעור נמוך מאוד.
  הורדת עלים – הקטינה את הפרי בשני הזנים בהשוואה לביקורת, הקטינה סידוקים בשני הזנים (ב- 6003 ירידה מ – 2.4 ל – 1.8 ובסיגלו מ – 2.4 ל – 2.1. הקטינה החמות בזן 6003, והקטינה יבול כללי 7.6 בהשוואה ל – 7.2 ב- 6003 , ובסיגלו 7.9 בהשוואה ל – 7.3 קג'/מר'. ציון האיכות הכללי לחלקות שהורידו בהן עלים גבוה יותר ב – 6003 4.6 בהשוואה ל – 5.- ובסיגלו 2.8 בהשוואה ל – 3.3, הגורם העיקר אחוז נמוך של פרי רך, פרי רקוב וג'ינג'ים. בסיגלו יש ירידה בכמות הסוכר עקב הורדת העלים ב - 6003 אין השפעה.
  עומד- העלאת העומד מעלה ב – 10% את הפרי הגדול במעבר משני שתילים למ' ל – 3, ומורידה
  ב – 20% את הגודל הגדול במעבר ל – 4 שתילים בהשוואה ל – 3 שתילים למ'. הקטנת העומד העלה את היבול ליצוא ב-6003 אולם מעלה את כמות הפרי הקטן ומקטינה סידוקים. אף כי ציון האיכות של עומד הצפוף (4 צמחים למטר ערוגה) גבוה יותר, ההשפעה לא ברורה .
  נתוני האקלים במנהרות - לא נמצא הבדל משמעותי בטמפרטורה ובלחות בין המנהרות השונות כפי שנמדד במרכז המנהרות. במדידות שנערכו בצד הצפוני והדרומי של המנהרות נמצא כי בצד הדרומי, באמצע היום, בחלק מהימים הטמפ' גבוהה יותר מאשר בצד הצפוני, הלחות גבוהה יותר באמצע היום בצד הדרומי של המנהרה.
  הטיפולים האגרוטכניים לא שינו את הטמפרטורה והלחות במנהרות.
  לסיכום, מוצע לבחון בעונה הבאה מגוון זנים חדשים ולאתר את הזנים עם רגישות נמוכה לתופעת ההחמה. בנוסף, יש לנסות שוב לאפיין את הטיפולים האגרוטכניים באמצעותם ניתן אולי להקטין את עוצמת ההחמה, קרי, קטום עלים וגדול בסוכה.
  הבעת תודה
  תודתנו נתונה מקרב לב למשפחת גל על הטיפול בשטח והיוזמה בביצוע הניסוי. לאלי ברדוגו וסווטלנה שוייחט טכנאי בקרת האיכות של תחנת "יאיר" על הטיפול המסור בפרי.

  פתח