דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    השפעת איכות מים ומנות מים על גידול פלפל בקרקע בכיכר סדום.
    ירקות

    השפעת איכות מים ומנות מים על גידול פלפל בקרקע בכיכר סדום.

    דו"ח למחקר – 603-1004-05

    שבתאי כהן,עמי מדואל, רבקה אופנבך, רמי גולן. - מו"פ ערבה

    אביתר איתיאל, שלמה קרמר,יורם צביאלי – משרד החקלאות לה"ד נגב

    מבוא.
    בישראל בשנת 2001 גובשה תוכנית להתפלת מים שתהווה אחד הפתרונות למחסורי המים של מדינת ישראל. התוכנית מבוססת על התפלת מי הים התיכון ומים מליחים מאזור הנגב ואולי אף מהערבה. צפוי כי בשנת 2015 יותפלו כ -800 מלמ"ק בשנה. המים המותפלים ישתלבו במערכת המים הארצית הקיימת, ויופנו לכל הצרכים כולל השקיה. מים אלו שונים בהרכבם באופן משמעותי מהמים שמסופקים היום להשקיה. יש להניח שריכוז של מרבית היונים במים המותפלים יהיה נמוך יותר בהשוואה למים המסופקים כיום. חלק מהיונים אינם נחוצים לצמח בעוד אחרים כגון סידן, מגניון וסולפט נחוצים.
    התפלה של מים קיימת במקומות רבים בעולם. שיטות ההתפלה שונות וכוללות את שיטת האידוי, שיטת ההקפאה, שיטת האלקטו-דיאליזה ושיטת האוסמוזה ההפוכה. השיטה האחרונה היא המקובלת ביותר ומיושמת גם בארץ במספר מתקנים כולל אלו אשר באשקלון (כ50מלמ"ק) באילת ובניצנה. ההרכב הכימי של המים המותפלים תלוי בשיטת ההתפלה ובמקור המים (Fessas, 2001). התפלת מים בשיטה של אוסמוזה הפוכה מרחיקה את מרבית היסודות שנמצאים בתמיסה ומשנה את ההרכב הכימי של המים בצורה משמעותית. הפחתת המלחים והיונים מהמים נחשבת כשיפור איכות המים. במרבית המודלים העוסקים היום בממשק המים של מדינת ישראל ממליצים על התפלת מים ואפילו מי קולחים על מנת להקטין את כמות המלחים הנתרמת בכל שנה לקרקעות ולאקוופירים (ירון וחו' 1999). התפלת המים מרחיקה חלק ניכר מיסודות החיוניים לצמח כולל: סידן, מגניון וסולפט (טבלה 1)

    בערבה בשנים האחרונות מצאי המים הקיים אינו גדל בקצב הגדלת השטחים והמים הופכים להיות אחד הגורמים העיקריים המגבילים את יכולת הרחבת המשקים כאשר לעיתים מעצם הקטנת כמויות המים ליחידת שטח עלולים להיווצר נזקי המלחה הפוגעים ביבול המתקבל.
    כיום חלק ניכר ממי ההשקיה בערבה משמש להדחת המלחים מאזור בית השורשים ומדובר בעשרות אחוזים ממי ההשקיה וזאת מכיוון שמי ההשקיה בערבה מליחים ומכילים בכל מ"ק מים בין 1 ק"ג ל 2 ק"ג מלחים במי ההשקיה (לפני דישון) מלחים אלו ברובם אינם נקלטים ונשארים בתמיסת הקרקע ויש להדיחם כל העת ולמנוע הצטברות באזור בית השורשים.
    עם השימוש בטכנולוגית התפלת מים ישנה הרחקה של רוב המלחים מהמים כולל יוני הכלור והנתרן כבר במתקן ההתפלה יונים אלו מהווים את עיקר הגורמים לבית המלחת אזור בית השורשים עקב כך הנחת העבודה היא כי ניתן יהיה להשתמש בכמויות מים קטנות יותר מתוך כך שאין כמעט צורך להדיח מלחים באזור השורשים כי מלחים אלו סולקו בתהליך ההתפלה ורוב המים ישמשו את צריכת המים בצמח לצורך קירור באמצעות טרנספירציה ולתהליכים מטבוליים שונים .
    מטרות הניסוי
    א. בחינת האפשרות לחיסכון במים בשימוש במים מותפלים המכילים מעט מלחים
    באמצעות הקטנת מנות המים היומיות.
    ב. מטרת משנה- בנית ממשק השקיה מתאים לשימוש במים מותפלים בפלפל.

  • 1
    ינו
    בחינת השפעת תחרות שכנים במרחב בית השורשים על התפתחות הצמח והיבול במלון סתווי
    ירקות

    בחינת השפעת תחרות שכנים במרחב בית ה שורשים על התפתחות הצמח והיבול במלון סתווי (כיכר סדום 2004).
    אמנון בוסתן – אוניברסיטת בן גוריון
    יורם צביאלי, שבתאי כהן, עמי מדואל, רמי גולן, ישראל צברי, רבקה אופנבך – מו"פ ערבה
    הבעת תודה – לחב' סמקו נציגי דה רויטר בישראל, על תרומת הזרעים לניסוי

    בעבר מצאנו שיבול הפרי ואיכותו במלוני סתיו עלו כתוצאה ממעבר משלוחת טפטוף אחת בערוגה – לשתיים. מטרת הניסוי בשנה זו (סתיו 2004) היתה לבחון השערה, שלהגדלת המרחב הזמין לבית השורשים של כל צמח קיימת תרומה משמעותית לשיפור הביצועים. ערכנו ניסוי פשוט בשני זנים (1537 ו- 1859), שכלל שלושה טיפולים בעומד צמחים זהה (3125 לדונם), אשר עיקר ההבדל ביניהם הוא במרחב הניתן לבית השורשים של כל צמח; מרחב זה קטן ביותר בטיפול OP, בו שני צמחים שותפים לנפח הרטבה אחד, גדל מעט בטיפול VP, בו השותפות חלקית, והוא גדול במיוחד בטיפול SO, בו כלל אין שיתוף בין הצמחים. ספיקת הטפטפות בטיפול OP הותאמה לשרת שני צמחים. יבול הפרי הכללי בטיפול SO היה כ- 3.14 לעומת 2.69 ק"ג למ"ר בשני הטיפולים האחרים. ניתוח הסיבות לכך מראה, ששיתוף בטפטפת בין צמחי מלון יוצר תחרות על מרחב מחיה קרקעי הפוגעת בהתפתחות הנוף והשורשים של חלק מהצמחים, מגדילה את אי-השוויון ביניהם וגורמת להפחתה במספר הפרות לצמח ומתוך כך – ביבול. הסרת התחרות באמצעות הכפלת מספר השלוחות לערוגה והעמדת טפטפת לצמח ללא מתחרים הביאו לשיפור משמעותי ביבול הכללי ובהתפלגות גודל הפרי, למרות שהיבול ליצוא לא עלה במידה משמעותית. למגדלים בקרקעות חוליות בעלות מוליכות הידראולית נמוכה, אשר סובלים מיבולים נמוכים מ- 2 טון יצוא לדונם או מזהים שיעור ניכר של צמחים ללא פרי, מומלץ לנסות מעבר לשתי שלוחות לערוגה וצמח יחיד לטפטפת.

  • 1
    ינו
    תחשיב גידול פלפל בבית רשת בערבה 2006
    ירקות

    תחשיב גידול פלפל בבית רשת בערבה כולל תחשיב השקעות טבלאות רגישות לתרומה א-ב-ג

    יורם צביאלי, אביתר איתיאל, איציק פוסלסקי, ישראל צברי

  • 1
    ינו
    ניטור גורמי מחלה במדגים בנגב ובערבה
    חקלאות מים

    ניטור גורמי מחלה במדגים בנגב ובערבה
    דינה זילברג - המכון לחקר המדבר, אוניברסיטת בן גוריון
    תקציר
    במהלך 2004 נבדקו דגים משמונה מדגים ברמת נגב ובערבה, כולל ארבעה מדגים ותיקים, שלושה חדשים
    ותחנת הניסיונות יאיר. בסה"כ נבדקו 200 מקרים שונים במהלך השנה. הבדיקות כללו בדיקת טפילים
    וחיידקים. טפילים שנמצאו הם בעיקר מקבוצת הפרוטוזואה ומונוגניאה. מחלות חיידקיות נגרמו ע"י
    חיידקים אופורטוניסטים, בעיקר מקבוצת האארומונס. דגים מיובאים מבחוץ (בארץ ובעולם), היוו מקור
    מרכזי לגורמי מחלה שהביאו להתפרצות מחלות בחוות, (או בקרנטינה של החוות).
    הבדיקות שנערכו: בדיקת טפילים ובדיקת חיידקים. גורמים סביבתיים ואחרים גם כן נשקלו.
    בדוח סיכום כללי של הממצאים הבולטים בחוות השונות.

    מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture ניטור גורמי מחלה במדגים בנגב ובערבה