דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    פיתוח מערכת משולבת לחסכון במים ולהארכת העונה בגידול פלפל בערבה
    ירקות

    פיתוח מערכת משולבת לחסכון במים ולהארכת העונה בגידול פלפל בערבה

    דו"ח סופי - ינואר 2006
    שבתאי כהן, דודו אלקיים, רמי גולן ,ישראל צברי, רבקה אופנבך – תחנת "יאיר", מו"פ ערבה
    יוסל אנטולי – מרכז ספיר ותחנת יאיר
    אמנון בוסתן – המכונים למחקר שימושי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

    תקציר
    החקלאות בערבה ובכיכר סדום מבוססת על היתרונות האקלימיים של אזורים אלה (קרינת שמש וטמפרטורות אופטימאליות בחורף ושימוש במים מליחים מקומיים) ותוצרתה מיוצאת בהצלחה רבה לאירופה בחורף ובאביב. שימור כושר התחרות בשווקי היצוא מותנה בהגדלת הכמות המשווקת, בהארכת עונת השיווק ובהעלאה מתמדת של איכות התוצרת. השגת מטרות אלה תלויה ביכולתנו להתגבר על מחסור חריף במים ובקרקע, במציאת פתרון לאילוח הקרקע ובהפחתת השפעת תנאי גידול בעייתיים בעונות השוליים. גידול במצעים מנותקים הוא אחת הדרכים המבטיחות לפתרון בעיות אלה. מערכת הכוללת גידול במצע מנותק ומיחזור מי ההשקיה מהווה תשתית לפיתוח אמצעים לבקרת טמפרטורת מצע הגידול, שהיא גורם חשוב מאוד אך זנוח, המשפיע על ביצועי הצמח. במחקר זה הקמנו מערכת צינון שורשים (22 מ"צ) ע"י השקיה בפולסים קצרים וצפופים של מים מקוררים במערכת ממחזרת. גידול הבוחן היה פלפל בבית רשת בתחנת יאיר בערבה. בשתי שנות הניסוי לא נמצאה ההשפעה המקווה של הטיפול על היבול או על איכותו. צינון השורשים שיפר במידת מה את פיזור הקטיף על פני העונה. מצאנו שבבתי רשת, רוב כמות המים (60%) מנוצלת בשלהי העונה בעוד היבול באותה עת קטן ובאיכות ירודה. לאור ההצלחה הטכנית הרבה של מערכת הצינון אנו מציעים לבחון אותה בגידולים אחרים, שהינם בעלי תגובה משמעותית יותר לטיפול בהשוואה לפלפל.

  • 1
    ינו
    ניסוי זני מלון במנהרות עבירות, תחנת זוהר כיכר סדום אביב 2004-5
    ירקות

    ניסוי זני מלון במנהרות עבירות, תחנת זוהר כיכר סדום אביב 2004-5
    יורם צביאלי, רבקה אופנבך, רמי גולן, ישראל צברי – מו"פ ערבה
    עמי מדואל – תחנת זוהר, מו"פ ערבה
    אביתר איתיאל – שה"מ, לה"ד נגב משרד החקלאות

    תקציר
    בניסוי זנים שנערך בתחנת זוהר נבדקו 8 זני מלון. הניסוי נשתל במנהרות עבירות (20.12.04), בגידול שרוע ובהדליה.
    קטיף בגידול שרוע החל ב- 21.3.05 ונמשך עד 7.5.05, סה"כ 17 קטיפים.
    קטיף בגידול בהדליה החל ב- 20.3.05 ונמשך עד 7.5.05, סה"כ נערכו 20 קטיפים.
    היבול הכולל שהתקבל בניסוי היה בין 4.4 ל6.4 ק"ג\מ"ר בגידול שרוע ובין 6.2 ל7.7 ק"ג\מ"ר בגידול בהדליה. היבול ליצוא היה בין 1.8 ל3.8 ק"ג\מ"ר בגידול שרוע ובין 2.6 ל5.3 ק"מ\מ"ר בגידול בהדליה. הזן 10183 בלט ביבולו בגידול בהדליה (5.3 ק"ג\מ"ר) על פני יבול זן הביקורת 6003 (3.7 ק"ג\מ"ר).
    תופעת ההחמות, גורם עיקרי בפסילת פרי בשנים קודמות, לא נצפתה כלל בניסוי זה.
    הזנים 10182, SIGLO ו- MASTERIO בלטו בשיעור סוכר גבוה בפרי (10.6 ו-10.1 בהתאמה).
    מוצע להעמיד לבדיקה נוספת את הזנים 10182 ו-10183.

  • 1
    ינו
    המלצות למערך שטיפה לפלפל ומלון
    ירקות

    המלצות למתקן לשטיפה והברשה חמה של פלפל ומילון לאחר הקטיף, עונת 2006/7

    אלי פליק – מינהל המחקר החקלאי
    רוני אמיר, איציק פוסלסקי – שרות ההדרכה והמקצוע
    רמי גולן – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

    התנאים לפעולת מערך השטיפה נקבעו על סמך מחקרים וניסיונות שנעשו במשך העשור האחרון ונועדו להשיג טיפול מיטבי להבטיח ניקיון ולהקטין התפתחות ריבונות במהלך אחסנה ממושכת.

    הפרי נשפך בעדינות למסוע בעל 'עין אלקטרונית', עם ווסת מהירות לקביעת מהירות המסוע המזין את התוצרת "לתוך" המכונה, ובכך קובע את משך חשיפת הפרי למים החמים. תחילה, הפרי עובר שטיפה "קרה", ממשיך מיידית לשטיפה החמה, ומשם לתעלת הייבוש ומערך המיון והאריזה.

  • 1
    ינו
    השפעת איכות מים ומנות מים על גידול פלפל בקרקע בכיכר סדום.
    ירקות

    השפעת איכות מים ומנות מים על גידול פלפל בקרקע בכיכר סדום.

    דו"ח למחקר – 603-1004-05

    שבתאי כהן,עמי מדואל, רבקה אופנבך, רמי גולן. - מו"פ ערבה

    אביתר איתיאל, שלמה קרמר,יורם צביאלי – משרד החקלאות לה"ד נגב

    מבוא.
    בישראל בשנת 2001 גובשה תוכנית להתפלת מים שתהווה אחד הפתרונות למחסורי המים של מדינת ישראל. התוכנית מבוססת על התפלת מי הים התיכון ומים מליחים מאזור הנגב ואולי אף מהערבה. צפוי כי בשנת 2015 יותפלו כ -800 מלמ"ק בשנה. המים המותפלים ישתלבו במערכת המים הארצית הקיימת, ויופנו לכל הצרכים כולל השקיה. מים אלו שונים בהרכבם באופן משמעותי מהמים שמסופקים היום להשקיה. יש להניח שריכוז של מרבית היונים במים המותפלים יהיה נמוך יותר בהשוואה למים המסופקים כיום. חלק מהיונים אינם נחוצים לצמח בעוד אחרים כגון סידן, מגניון וסולפט נחוצים.
    התפלה של מים קיימת במקומות רבים בעולם. שיטות ההתפלה שונות וכוללות את שיטת האידוי, שיטת ההקפאה, שיטת האלקטו-דיאליזה ושיטת האוסמוזה ההפוכה. השיטה האחרונה היא המקובלת ביותר ומיושמת גם בארץ במספר מתקנים כולל אלו אשר באשקלון (כ50מלמ"ק) באילת ובניצנה. ההרכב הכימי של המים המותפלים תלוי בשיטת ההתפלה ובמקור המים (Fessas, 2001). התפלת מים בשיטה של אוסמוזה הפוכה מרחיקה את מרבית היסודות שנמצאים בתמיסה ומשנה את ההרכב הכימי של המים בצורה משמעותית. הפחתת המלחים והיונים מהמים נחשבת כשיפור איכות המים. במרבית המודלים העוסקים היום בממשק המים של מדינת ישראל ממליצים על התפלת מים ואפילו מי קולחים על מנת להקטין את כמות המלחים הנתרמת בכל שנה לקרקעות ולאקוופירים (ירון וחו' 1999). התפלת המים מרחיקה חלק ניכר מיסודות החיוניים לצמח כולל: סידן, מגניון וסולפט (טבלה 1)

    בערבה בשנים האחרונות מצאי המים הקיים אינו גדל בקצב הגדלת השטחים והמים הופכים להיות אחד הגורמים העיקריים המגבילים את יכולת הרחבת המשקים כאשר לעיתים מעצם הקטנת כמויות המים ליחידת שטח עלולים להיווצר נזקי המלחה הפוגעים ביבול המתקבל.
    כיום חלק ניכר ממי ההשקיה בערבה משמש להדחת המלחים מאזור בית השורשים ומדובר בעשרות אחוזים ממי ההשקיה וזאת מכיוון שמי ההשקיה בערבה מליחים ומכילים בכל מ"ק מים בין 1 ק"ג ל 2 ק"ג מלחים במי ההשקיה (לפני דישון) מלחים אלו ברובם אינם נקלטים ונשארים בתמיסת הקרקע ויש להדיחם כל העת ולמנוע הצטברות באזור בית השורשים.
    עם השימוש בטכנולוגית התפלת מים ישנה הרחקה של רוב המלחים מהמים כולל יוני הכלור והנתרן כבר במתקן ההתפלה יונים אלו מהווים את עיקר הגורמים לבית המלחת אזור בית השורשים עקב כך הנחת העבודה היא כי ניתן יהיה להשתמש בכמויות מים קטנות יותר מתוך כך שאין כמעט צורך להדיח מלחים באזור השורשים כי מלחים אלו סולקו בתהליך ההתפלה ורוב המים ישמשו את צריכת המים בצמח לצורך קירור באמצעות טרנספירציה ולתהליכים מטבוליים שונים .
    מטרות הניסוי
    א. בחינת האפשרות לחיסכון במים בשימוש במים מותפלים המכילים מעט מלחים
    באמצעות הקטנת מנות המים היומיות.
    ב. מטרת משנה- בנית ממשק השקיה מתאים לשימוש במים מותפלים בפלפל.