בחינת טכנולוגיות שונות לגידול בזיל בכיכר סדום ללא חימום, היבטים אנרגטיים
פרחים עקב עליה חדה במחירי האנרגיה כדאיות גידול של תוצרת חקלאית לייצוא ולשוק המקומי בתנאי חימום אינה כלכלית במרבית המקרים. חלופה ראשונה לגידול ללא חימום היא בחירת האזור החקלאי המתאים לעונת הגידול המבוקשת בעיקר בעונת החורף והחלופה השנייה היא מעטפת ייצור מתאימה (מבנה, כיסוי, חיפוי ועוד). מרבית גידול הבזיל בישראל התרכז בעבר באזורי גידול שונים בהם נדרש לחמם במהלך החורף. כיום יש כ-400 דונם מנהרות לגידול בזיל בכיכר המיועדים ליצוא בעונת החורף. עם זאת, תנאי הסף לגידול בזיל ללא חימום בחורף באזור כיכר סדום הינם גבוליים, וכפי שנצפה השנה נזקי צינה פגעו בגידול ובהכנסה הכספית של המגדלים. במטרה לבחון אמצעים פסיביים לשיפור תנאי הגידול במנהרות עבירות נבחנו שילובים שונים של יריעות חיפוי ומסך תרמי במועדי שתילה שונים. הדוח עוסק בממצאים המתייחסים ליריעות הכיסוי והמסך התרמי. חשיבות ממצאי הביניים היא בממצאים המתייחסים ליריעות הכיסוי בניסוי. הבדלים ניכרים נמדדו בין היריעות התרמיות שנבחרו לניסוי לבין יריעת IR ערבה המקובלת בשימוש באזור כמו גם באזורים אחרים בעיקר לכיסוי מנהרות עבירות ולעיתים גם חממות. טמפרטורת היריעות התרמיות במנהרות (2-4) היו בממוצע 4-4.5 מעלות מעל אפס בהשוואה ליריעת "ערבה" שבה נמדדה טמפרטורה של מינוס 4-5 מעלות. לא נצפו כל נזקי צינה בטיפולים השונים (מנהרות 2-4) כמו גם ביריעת "ערבה" (מנהרה 1) אך זאת מכיוון שבמנהרה זו נעשה שימוש בו זמנית במסך תרמי ששמר על טמפרטורת מינימום גבוהה יחסית ואשר מנע נזקי צינה. בבדיקה אקראית בכיכר במנהרות לגידול בזיל נצפו נזקי קרינה רבים במנהרות שכוסו ביריעת "ערבה". מסך תרמי הביא לתוספת ממוצעת של 4-6 מעלות בטמפרטורת המינימום בהשוואה למנהרות האחרות בהן לא הותקן מסך. חיפויי הקרקע תרמו בין מעלה ל2 מעלות בטמפרטורת האוויר בהשוואה למנהרה ללא חיפוי קרקע כמו גם לטמפרטורת צמח גבוה יותר.
לחות יחסית – הלחות היחסית במנהרה ללא חיפוי קרקע היתה גבוהה משמעותית בהשוואה למנהרות בן נפרס חיפוי קרקע ונפרס מסך תרמי.
אסקירה יצחק, נורית שפירא, עמי מדואל, דורית חשמונאי, אשר לוי
