דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  תצפית בהדברת כשות (Cuscuta) ע”י תכשיר נחושתי “קוציד”

  פרחים, ירקות, מטעים, הגנת הצומח

  ע"י יעקב גוטליב

  תצפית בהדברת כשות (Cuscuta) ע"י תכשיר נחושתי "קוציד"
  יעקב גוטליב
  הסוג כשות שייך למשפ' החבלבליים וכולל כ-200 מינים של טפילי עלווה עם מגוון גדול של פונדקאים באזורי תפוצה המשתרעים על פני כל היבשות. בארץ נפוץ בעיקר המין כשות השדות- (Cuscuta campestris )
  הכשות הינו צמח עשבוני חסר עלים ושורשים ובעל גבעולים דקים בצבע זהוב. בשלב הראשון להתפתחותו מתנהג הנבט כצמח עצמאי ורק לאחר "איתור" פונדקאי מתאים הופכת הכשות לטפיל מוחלט והקשר שלה עם הקרקע פוסק. הכשות יוצרת באיזורי המגע עם הצמח "מצוצות" החודרות לרקמת הצמח הנטפל ושואבות ממנו את רוב הזנתה. הכשות מתרבה ע"י זרעים אך גם וגטטיבית ע"י קטעי גבעול המועברים בעיקר בזמן הפעילות החקלאית. הזרעים נובטים בעיקר באביב אך גם בקיץ (בעיקר בתנאי שלחין).
  הכשות יוצרת זרעים שבחלקם הם בעלי קליפה קשה ובלתי חדירה כמעט למים וגאזים. זרעים אלו יכולים לנבוט גם לאחר 10 שנים ויותר והם עמידים לקוטלי עשבים ולתכשירים המשמשים לחיטוי קרקע.
  הכשות גורם הן לנזק ישיר בכך שנוכחותו משרה עיכוב על קודקוד הצמיחה של הפונדקאי וכופה על הצמח הפונדקאי להזרים חומרי צמיחה אל הטפיל, והן לנזק עקיף משום שלפי התקנות הבינלאומיות נוכחות של קטעי כשות או זרעים שלו פוסלים תוצרת צמחית המיועדת לייצוא ובפרט זרעים של קטניות שונות.הכשות ידועה גם כבעלת יכולת העברה של מחלות וירוס ומיקופלסמה.

  למרות שבמשך השנים נבחנו בארצות רבות גישות הדברה שונות (אגרוטכניות ,ביולוגיות וכו') מתבססת הדברת הכשות בעיקר על הדברה כימית בקוטלי עשבים. ישנם תכ' המונעים את הצצת הכשות כגון : דאקטל, קרב, אלאכלור (לאסו אלפאז אלנקס), דיניטרואנילינים ( טרפלאן, סטומפ ודומיהם) סנפשוט ואחרים.
  "תת גישה" נוספת היא זו הממליצה על שימוש בתכ' שאינם בררניים תוך כדי פגיעה ברמה זו או אחרת גם בצמח התרבותי. גישה זו מיושמת בעיקר בשלב של כשות מבוססת ובמוקדי נגיעות בלבד. התכשירים המשמשים לצורך זה הם דו-קטלון, בסטה (ודומיו), ראונדאפ (ודומיו) ועוד.

  בנוסף לאמור לעיל נמצא כי תכ' שונים שאינם מוגדרים כקוטלי - עשבים הביאו להדברה או/ו לעיכוב הכשות. לדוגמא: שמן נים (Neem oil), מיצויים של יבלית ודורת ארם צובא, מלחי סידן, חנקת אשלגן.
  תכ' נחושת המשמשים בעולם כולו להדברת מחלות ידועים גם כצורבניים (פיטוטוקסיים) במ' גידולי כגון מלפפון, אפרסק, נץ חלב ועוד.
  בתצפית הנוכחית נבדקה השפעת התכשיר נחושתי קוצייד על הכשות.

  פתח
• 1

  ינו
  גמרת לקטוף, שרוף!

  הגנת הצומח, ירקות, פרחים

  ע"י סבטלנה דוברינין

  גמרת לקטוף, שרוף!
  סבטלנה דוברינין

  המלצות לחיסול שטח גידול בסיום העונה
  בתום כל גידול שהוא המיועד להוצאה, מומלץ לחסל את השטח מיד עם גמר הקטיף האחרון בתכשיר מתאם-סודיום (אדיגן, מתמור, אדוכם). כמות התכשיר היא 15-20 ליטר לדונם במערכת הטפטוף עם 5-7 מ"ק מים לדונם, בהתאם לעומק בית השורשים.
  חובה לוודא לפני ההפעלה שמערכת המים בשטח המטופל מנותקת מיתר המערכת כדי לא לפגוע בשטחים השכנים קיימים.
  חובה לקרוא את התווית ולפעול בהתאם. רצוי להתקשר עם אנשי השדה של החברה לקבלת תדרוך מתאים ועזרה בביצוע הטיפול.
  לאחר 7-10 ימים אפשר להוציא את הצמחים. מומלץ להשאיר את המבנים סגורים למשך כשבוע עד להתייבשות הצמחים.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת יריעות כיסוי וחיפוי קרקע שונות על יבול וחיי מדף של בזיל בחורף

  פרחים

  ע"י דפנה הררי

  במסגרת פרויקט בחמש שנים האחרונות גדל ענף התבלינים ב 10-15% לשנה כאשר הבזיל מהווה כ- 35% מכלל יצוא התבלינים. הואיל ובזיל הוא גידול קיצי מובהק, וזקוק לטמפרטורה גבוהה להתפתחות תקינה, התקיים מרבית הגידול באזורי בית שאן, בקעת הירדן והבשור, כשבחורף חוממו המבנים ל- 16- 18 מ"צ. עם עלית מחירי הדלקים והירידה בתמורה, הועברו שטחים רבים בכיכר סדום לגידול בזיל בחורף, על מנת לנצל את היתרון היחסי של טמפרטורות נוחות באזור זה. מטרת המחקר היא לייצר ידע מעשי לשימוש מיטבי ויעיל באמצעים אגרוטכניים חסכוניים באנרגיה כחלופה לתוספת חימום בגידול בזיל בחורף באזורי הגידול המסורתיים. הניסויים בתחנת הניסויים זוהר בוצעו בעשר מנהרות עבירות של "1 מכוסות ביריעות פוליאתילן שונות עם פתחי אוורור מכוסים ברשתות 50 מש. כל מנהרה רבע דונם (40 מטר אורך). כל פתחי הכניסה למנהרות כוסו ברשת 50 מש. הכניסה למנהרות נעשתה דרך מסדרון עם כניסה ראשית אחת שפיתחה כוסה ברשת חרקים כפולה על מנת למנוע חדירת מזיקים.
  נבחנו שני חיפוי קרקע ושלושה כיסויים למבנים. בכל חזרה הוצבו אוגרי נתונים טמפ' ולחות, כל חלקה נשקלה והועברה לבדיקת כשר ההשתמרות באחסון וחיי מדף במחלקה לאחסון במינהל למחקר חקלאי. במקביל נערכו תצפיות אצל חקלאים בסוגי פלסטיק שונים ובמבנים שונים, בעלי אורך ורוחב שונים. השימוש ביריעות לכיסויים ובחיפויים שונים לא הביא להבדל מובהק בטמפ' ובלחות שבמבנים השונים. בלילות הצינה הטמפ' החיצונית לא ירדה מתחת ל- 2-3 מעלות צלסיוס (מ"צ). במנהרת התצפית שבה נפרס מסך תרמי, במהלך הלילה, קיבלנו הפרשי טמפרטורה גדולים, עד כ- 8 מ"צ בהשוואה למבנים סמוכים ללא מסך. ביבול ובאיכותו לא נראו הבדלים משמעותיים בין הטיפולים, גם לא החלקות שגודלו תחת המסך התרמי. צמחי בזיל מהקצירים הראשונים הראו תוצאות מעולות לאחר אחסון המדמה יצוא ימי. לאחר אירוע הצינה, צמחי בזיל מהקציר הרביעי ואילך התקבלה ירידה משמעותית באיכות, שאינה מאפשרת שיווק. עם תום עונת הגידול הוחלט להמשיך בבדיקה של כיסויים שונים ושימוש במסך תרמי. המטרה העיקרית להגיע לייצור בזיל איכותי בעונת הגידול הבעייתית (פברואר - מרץ) תוך שימוש באמצעים אגרוטכניים וללא שימוש במקור אנרגיה חיצוני.

  דפנה הררי, עמי מדואל, רמי גולן, שמעון פיבוניה, דורית חשמונאי, איציק אסקירה,דוד סילברמן, סבטלנה דוברינין, דוד קניגסבוך, מאיר טייטל, יגאל אלעד
• 23

  ינו
  רשתות צל להגנה מפני קרה

  ירקות, מטעים, פרחים

  ע"י מאיר טייטל

  רשתות צל להגנה מפני קרה
  מאיר טייטל, אורי פייפר, יורם צביאלי

  בניסוי שדה שנערך בעונת 1992/3 בבית רשת של משק רני חן, מושב פארן נבדקה מספר סוגי רשת ליכולתם להגן על צמחי הפלפל מנזקי קרה.
  בקרה ששררה בלילות 16-18 ינואר 1993, סיפקה רשת האלומיניום הגנה טובה לצמחי הפלפל, לעומת שאר הרשתות.
  הרצאה ביום עיון לאחר הקרה, פארן 21/02/2008

  פתח