דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינת טיפולי הדברה כימיים להקטנת נזקי תריפס הקיקיון בגידול ליזיאנטוס

  פרחים, הגנת הצומח

  ע"י יואל מסיקה

  בחינת טיפולי הדברה כימיים להקטנת נזקי תריפס הקיקיון בגידול ליזיאנטוס
  יואל מסיקה, יאיר נשרי, עירית דורי, ליאנה גנות, דוד בן יקר, אורי פטקין

  תריפס הקיקיון גורם לעיוות ניצני הצמיחה ולעצירת הגידול שבאים לידי ביטוי בגובה הצמחים. ככול שפעילות המזיק גבוהה יותר (אוכלוסיות גבוהות יותר) כך נגרם נזק כבד יותר לגידול, המתבטא בצמחים נמוכים יותר שאינם ניתנים לשיווק.
  בניסוי נערך בעונת 2007/8 בחוות הבשור (מו"פ דרום) בחממה בשטח של כ-1/3 דונם בזן בלבואה כחול, נבחנו מספר תכשירי ההדברה. התכשירים פרוקליים, רופסט ו- XDE-175 שנבחנו בגל הפריחה הראשון, וטרייסר בשני הגלים (גם בלחץ הדבקה גבוה) נמצאו יעילים מאוד בהדברת התריפס ובמניעת הנזק ע"ג הפרחים והפחיתו באופן מובהק את אחוז הפרחים הנגועים לעומת חלקות הביקורת.
  התכשירים מוסורול ויידט ותיונקס שנבחנו בגל השני בלחץ הדבקה גבוה של המזיק, לא היו יעילים בהדברת התריפס ובמניעת נזקיו גם בתקופות בהם רוססו התכשירים בתדירות של פעמיים בשבוע.
  יעילות ההדברה של התכשירים השונים תלוייה מאוד באופן היישום בכך שתחדיר את התכשיר למקומות שבהם מסתתרים התריפסים (בד"כ בתוך תפרחות הפרחים או בחיק העלה). בכדי להגיע למקומות אלה חשוב להשתמש במרססי גב מפוח ובגודל טיפה קטן ככול האפשר.

  פתח
• 1

  ינו
  הדברת כנימת עש הטבק בטרכליום באמצעות האקרית הטורפת Amblyseius swirskii

  פרחים, הגנת הצומח

  ע"י דנית פרקר

  הדברת כנימת עש הטבק בטרכליום באמצעות האקרית הטורפת Amblyseius swirskii

  דנית פרקר, שמעון פיבוניה - מו פ" ערבה תיכונה וצפונית
  פיליס ויינטראוב, סופיה קלייטמן - המחלקה לאנטמולוגיה, מרכז מחקר גילת מינהל המחקר החקלאי

  כנימת עש הטבק Bemisia tabaci Gennadius הנה מזיק קשה רב-פונדקאי בחקלאות בכלל ובגידול פרחי הטרכליום בפרט. כנימת עש הטבק (כע"ט) היא מזיק הסגר באירופה ונוכחות דרגות הכנימה השונות במשלוח פרחים עלול להביא לפסילתו. עד היום אופן ההדברה העיקרי הינו שימוש באינסקטיצידים, אולם מאז התפתחות העמידות לקבוצת הניאונקוטינואידים (קונפידור ודומיו) יש קושי רב להשיג ניקיון ממזיק זה בשדה באמצעות הדברה כימית. בניסוי שנערך בתחנת יאיר בערבה בעונת 2007/8 נבחנה האקרית הטורפת ממין אקרית הסבירסקי Amblyseius swirskii כמדביר ביולוגי כנגד כע"ט בטרכליום בהשוואה להדברה הכימית ולביקורת לא מטופלת. ההדברה הכימית נבחנה בשני אופנים: הדברה כימית רגילה (ריסוסים עליונים בלבד) לעומת הדברה כימית המשלבת בתוכה הגמעת קונפידור במינון גבוה. הטרכליום אשר נשתל בניסוי זה הנו מהזן בלו-שיין (כחול). לשם מעקב וניתוח תוצאות הניסוי בוצעו בשטח במשך העונה מספר בדיקות מדגמיות. נמצא שרמת כע"ט בוגרים שנלכדו במלכודות דבק צהובות הייתה דומה בכל הטיפולים, לאורך כל שנת הניסוי. בתקופת קיץ וסתיו 2007 רמת הלכידה במלכודות הניטור הייתה גבוהה, אך על הצמחים נראו פרטים מעטים בלבד של כע"ט. בהמשך העונה רמת הנגיעות ירדה ונשארה נמוכה לכל אורכה. נראה שלכידת בוגרים במלכודת דבק אינה מהווה מדד לרמת הנגיעות בכע"ט בטרכליום. לעומת זאת, כאשר נספרו זחלים וגלמים על דגימת עלים נמצאו הבדלים בין הטיפולים השונים. לאורך רוב עונת הגידול רמת כע"ט בצמחי הטרכליום בחלקות הטיפול הביולוגי הייתה נמוכה יותר מהטיפולים הכימיים. לאקרית הסבירסקי שפוזרה במנהרות מהלך הסתיו והאביב היה קושי להתבסס במהלך החורף והקיץ. במהלך העונה חדרה לחלקות הביקורת אקרית טורפת מקומית שזוהתה כמין פיטוס לימוני Euceius scutalis Athias. אקרית זו מצויה בערבה באופן טבעי וידועה כטורפת של כע"ט. כנראה שאקרית זו מתאימה יותר לתנאי האקלים בערבה בהשוואה לאקרית הסבירסקי והופעתן של המקומיות הביאה לכך שבמהלך האביב ותחילת הקיץ נמצאה רמת כע"ט הנמוכה ביותר דווקא בחלקות הביקורת הלא מטופלת. בעונה הבאה נמשיך להשוות בין יעילות ההדברה בטיפולים כימיים וביולוגיים ונבחן הטיפול הביולוגי גם בטרכליום לבן היות ויתכן ויש משמעות לזן הטרכליום בהקשר להתבססות האקריות הטורפות.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת טיפולי המרצה (Vernalization) על מועד ואיכות הפריחה בנוריות

  פרחים

  ע"י מעין פלוס קטרון

  השפעת טיפולי המרצה (Vernalization) על מועד ואיכות הפריחה בנוריות
  מעין פלוס קטרון, קרן אלבז, אבי אושרוביץ, דורית חשמונאי, איריס ידידיה, גדעון לוריא, אמנון נבון, יאיר נשרי

  גידול הגיאופיטים בישראל מצוי מזה מספר שנים בעליה מתמדת ומנצל יתרון יחסי בשיווק, בתקופות בהן ארצות מתחרות אינן בשוק. לאחר בחינת מספר פקעות ובצלים לפרחי קטיף במו"פ ערבה, התברר כי ניצול והסבה של תשתיות גידול מתוחכמות כמו חממות, מצעים מנותקים, חימום ותאורה, לגידול גיאופיטים מאפשר להקדים עונת הפריחה והקטיף בהשוואה לאזורים אחרים בארץ, ולהגיע לתוצאות טובות ההופכות את הגיאופיטים בערבה כגידול נוסף בסל הפרחים של הערבה וכאלטרנטיבה משתלמת לגידולי המסה שאינם רווחיים. פרח הנורית מקבוצת זני האלגנס שנכנסו לגידול מסחרי הינם בעלי פוטנציאל כלכלי אך אפילים בפריחתם.
  בעבודה שנערכה בתחנת יאיר בערבה במשך שלוש עונות גידול (2005/6-2007/8) נבחנה השפעת טיפולי המרצה Vernalization)) שונים על הקדמת מועד הפריחה.
  המרצה רגילה (4 מ"צ למשך 4 שבועות ו- 9 מ"צ למשך שבוע), המרצה איטלקית (קירור הדרגתי של הפקעות ל- 13 מ"צ למשך שבוע ו- 9 מ"צ למשך שבוע נוסף ואח"כ 4 מ"צ למשך שבוע ויציאה הדרגתית מקירור) ושתילה במגשי זריעה. למרות שנראה היה כי השתילה במגשים יכולה להוות פתרון לא נמצא לה יתרון על פני שתילה רגילה. המרצה רגילה הביאה לפריחה המוקדמת ואף לכמות פרחים כוללת טובה יותר. שתילה במגשים עשויה להוות פתרון כאשר שטח השתילה עדיין לא מוכן או כשהמטרה לשתול מוקדם מהמקובל. במקרה כזה יש להקפיד להקשיח את המגשים לפני העתקתם לקרקע ויש לקחת בחשבון בעיות קליטה בחלק מהשתילים.
• 1

  ינו
  השפעת משטרי הצללה שונים על איכות ויבול ליזיאנטוס

  פרחים

  ע"י מעין פלוס קטרון

  השפעת משטרי הצללה שוני על איכות ויבול ליזיאנטוס

  מעין פלוס קטרון, אבי אושרוביץ, קרן אלבז, דורית חשמונאי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  אמנון נבון, יאיר נשרי - לה"ד נגב שה"מ, משרד החקלאות
  מישל זכאי, מאיה לוגסי - המחלקה למדעי החיים והמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון
  רבקה אופיר - מרכז מחקר ופיתוח חצבה, המכון לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

  גידול הליזיאנטוס בארץ מכוון בעיקר לחודשי החורף והאביב, כאשר ייצור הליזיאנטוס באירופה מצומצם ביותר והמחירים גבוהים. לשם כך, יש צורך לשתול את הצמחים מוקדם ככל האפשר בעונה (עד אוקטובר), כאשר טמפרטורת האוויר עדיין גבוהה. הדבר גורם לעיכוב חזק בהתפתחות הצמחים ולדחיית הפריחה ומהווה בעיה. כדי לאפשר קליטה טובה של הצמחונים ולהוריד את הטמפרטורה, החקלאים מצלים את השטחים ממועד השתילה לתקופות שונות הנקבעות באופן אמפירי.
  עד כה, לא נבדקה לעומק את השפעת הצללה על יבול ואיכות הליזיאנטוס בערבה.
  מטרות המחקר העיקריות לתקופת המחקר היו (1) לבחון את השפעת משטרי הצללה על התפתחות צמחי ליזיאנטוס, במיוחד על מועד ההתמיינות לפריחה, מועד הפריחה ואיכות הפרחים ו- (2) להעמיד מערכת שתאפשר למפות את הגורמים הביוכימיים התורמים לפריחה בליזיאנטוס.
  הניסוי נערך בתחנת יאיר בערבה במשך 4 עונות חקלאיות, מ-2004/5 עד 2007/8. בשנת המחקר הראשונה ראינו כי הצללה כבדה פגעה הן באיכות והן בכמות ענפי הפריחה בזן אקו לבן. בעונה זו ההצללה הייתה לפרקי זמן ארוכים של 58 ימים תחת רשת 75% צל. בשנה השנייה קיצרנו את משכי ההצללה וראינו כי הטיפול המיטבי היה של 5 שבועות תחת רשת 50% או 3 שבועות תחת רשת 75% צל, הזן שנבחן בעונה זו היה מאריאצ'י לבן. משטרי הצללה היו 67% ו-88 בפועל . בשנה השלישית בדקנו שילוב של משטרי הצללה שונים ותאריכי שתילה. משכי ההצללה לא עברו את ה- 5 שבועות. מבחינת מועדי שתילה המועד של ה- 28/09 הביא להקדמה של כשבוע בשני הזנים לעומת המועד של ה- 16/10. הצללה גרמה לדחיית מועד ההתמיינות לפריחה בכל הזנים. כמות העמילן הייתה מצומצמת ביותר בכל הצמחים, דבר המצביע על התלות של צמחי הליזיאנטוס בהספקה רציפה של מוטמעים מתהליך הפוטוסינתזה.
  בשנה הרביעית בה נשתלו השתילים ללא צל ורק לאחר ההתמיינות נפרסו רשתות צל של 90% למשך 3 שבועות למדנו כי גם הצללה לאחר התמיינות פגעה בכמות ענפי הפריחה שנקטפו ובמועד הקטיף בגל הראשון.

  פתח