דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    האם פירות תחת עקה טובים/בריאים יותר? התפקיד של נוגדי חמצון בתגובת פלפל לעקת חום
    ירקות

    הרצאה בסיכום עונת פלפל בערבה 26/5/14

    האם פירות תחת עקה טובים/בריאים יותר?
    התפקיד של נוגדי חמצון בתגובת פלפל לעקת חום
    חגי יסעור 1 ואלי בית-ינאי 2
    1המחלקה לחקר ירקות וגידולי שדה, מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי, 2המחלקה לפרמקולוגיה, ביה"ס לרוקחות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
    hagai@agri.gov.il

    פלפל (Capsicum annum L.) הינו מקור מצוין לחומרי טבע בעלי פעילות בריאותית כגון: חומצה אסקורבית, קרוטנואידים ותרכובות פנוליות. ריכוזי חומרים האלו קובעים באופן חלקי את הפעילות נוגדת החמצון ואת האיכות התזונתית. קרוטנואידים הינם חומרים נוגדי חמצון וידועים ביכולתם לצמצם ואף למנוע מחלות שונות כגון: סרטן ומחלות כלי דם שונות. חומרים נוגדי חמצון אלו מנטרלים קבוצות של חמצן פעיל ועל ידי כך מעכבים הופעת מחלות "זיקנה" כדוגמת ירוד (קטרקט). מנגן הינו מיקרו אלמנט החיוני להתפתחות תקינה של הצמח, בעל תפקיד מפתח במערכת הפוטוסינטטית ומשמש כקופקטור באנזימים נוגדי חמצון.
    פירות פלפל המתפתחים תחת מבנים (חממות ובתי רשת) בתנאי הקיץ הישראלי נחשפים לטמפרטורת גבוהות. טמפרטורת גבוהות אלו גורמות לשינויים בתהליכים פיזיולוגים, ביוכימיים והתפתחותיים חשובים. אחת התופעות הנובעות מחשיפת פירות הפלפל לטמפרטורת גבוהות הינה חטטי חום המאופיינת בשלב הראשון בתמותת תאים בציפת הפרי ובשלבים מתקדמים גורמת להתמוטטות הרקמה כולה, כנראה כתוצאה מנזקי חמצון. נזקי חום אלו פוגעים ביכולת ההשתמרות של הפרי, בהמשך להתרככות מהירה וקיצור חיי המדף של הפרי. נזקים אלו מושפעים ממשך החשיפה לטמפרטורות גבוהות ומטמפרטורות המינימום השוררות במהלך הבשלת הפרי.
    בעבודה זו אנחנו מראים שטמפרטורת גבוהות משנות את רמת הפעילות נוגדת החמצון של פרי הפלפל בשלבי הבשלה שונים. פעילות זו נקבעה במספר שיטות אנליטיות: ORAC, FRAP, CV, DPV. ישנה שונות בפעילות נוגדת החמצון בין זני פלפל, רמת הפעילות נמצאת במתאם לרמת העמידות לנזקי החום. תגבור במנגן בצורת קורטין מנגן לתמיסת ההשקיה ועל ידי כך הגדלת ריכוז המנגן מ- 0.3 ל- 2.5 ח"מ השפיעה על הפעילות נוגדת החמצון כפי שנמדדה בפרי. יתרה מכך זני הפלפל הגיבו בצורה שונה לתוספת המנגן. ניסוי זה וניסויים בגידול במצע מנותק הראו שתוספת מנגן לתמיסת ההשקיה מפחיתה משמעותית את רמת הנגיעות בחטטי חום. כמו כן נראה שיש מתאם בין תכולת המתכות מנגן, ברזל ואבץ בפרי לבין רמת הסבילות לחטטי החום.

    מחבר חגי יסעור, אלי בית ינאי

  • 1
    ינו
    ניהול מושכל של הדישון וההשקיה בגידולי פלפל
    ירקות

    הרצאה בסיכום עונת פלפל בערבה 26/5/14

    ניהול מושכל של הדישון וההשקיה בגידולי פלפל, ירקות ומטעים בערבה
    שלמה קרמר
    שירות שדה, מחוז הנגב ערבה, שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    shlomo@arava.co.il

    צעד קטן בשיפור ניהול וייעול גידול הפלפל וירקות אחרים ניתן לעשות על ידי מתן תשומת לב רבה יותר לאופן בו מדשנים ומשקים. צריכת הדשן של הצמחים בתחילת העונה נמוכה מאד. עקב הצורך להשקות בכמות הגדולה בהרבה מצריכת הצמחים הן ההשקיה והן אספקת הדשנים עם מי ההשקיה מאד לא יעילים. כ-10 ימים שבועיים לאחר השתילה, כאשר הצמחים כבר התבססו, ניתן ליעל את אספקת הדשן על ידי התאמה טובה יותר של הכמות המוספת לשטח ביחס לצריכת הצמחים בפועל. עודפי הדשנים גוררים עליה במוליכות החשמלית של תמיסת הקרקע עקב הצטברותם בקרקע. חלק מהדשנים המצטברים ניתן לנצל בהמשך העונה.
    היחס המאפיין את קליטת יסודות ההזנה החשובים בגידול הירקות הנהוגים בערבה הוא: על כל 1 ק"ג חנקן הנקלט בנוף הצמחים ובפרי נקלטים כ-1.5 ק"ג אשלגן וכ- 0.1 ק"ג זרחן. גידול צמחים בתמיסה מימית היה מחייב לדאוג לאספקת יסודות אלו לתמיסה ביחסים המוצגים. הקטנת כמות האשלגן למשל ביחס לחנקן תגרור צמצום קליטת החנקן, הזרחן ושאר היסודות החיוניים להתפתחות הצמח. בעת גידול בקרקע המצב שונה לחלוטין היות ויסודות ההזנה מתנהגים באופן שונה במערכת הקרקעית. יוני האשלגן בעלי המטען החיובי נספחים לשטח הפנים של חלקיקי הקרקע ולחרסית הנמצאת במידה מעטה או רבה בקרקע. תהליך זה של יצירת מאגר אשלגן בקרקע מתרחש בקצב מהיר הנמדד בדקות. במידה וריכוז יוני האשלגן בתמיסה הקרקע פוחת בעקבות קליטה על ידי הצמחים, יוני אשלגן ספוחים משתחררים שוב תוך מספר דקות לתמיסה ועומדים לרשות הצמחים.
    יוני הזרחן מגיבים עם יוני סידן ליצירת משקע של סידן זרחתי. התהליך אורך כמה שעות עד שכל עודפי הזרחן בתמיסה שוקעים. הריכוז הטבעי של הזרחן בתמיסת הקרקע בתנאי המים והקרקע בערבה הוא בתחום של 3-4 מג\ליטר. ריכוז הזרחן הגבוה המומלץ בתחילת הגידול בשטחים שעברו חיטוי כימי הוא כ-30 מג\לליטר – פי 10 מריכוז שיווי המשקל בתמיסת הקרקע. ממשק דישון זה, הנחוץ לביסוס גידול הפלפל, יוצר מאגר גדול מאד של זרחן בקרקע היכול לעמוד לרשות הצמחים בהמשך העונה.
    צריכת המים של הצמחים הולכת ועולה ממועד השתילה ועד לסוף אוקטובר. במועד זה הירידה ברמת ההתאדות וההתייצבות בגודל נוף הצמחים משאירים את צריכת המים באותה רמה. מסוף נובמבר עם התקצרות היום והירידה במעלות החם צריכת המים של הצמחים הולכת וקטנה עד לסוף ינואר-אמצע פברואר. צריכת המים הגבוהה קשורה הן לחנטת פירות על הצמחים והן להתרחבות גודל הנוף. בשלב זה המליחות בתמיסת הקרקע הולכת ועולה ובכדי לייצבה יש צורך להגדיל את מנת המים. ככל שתכולת המלחים במי ההשקיה גבוהה יותר (גם עקב דישון עודף) יש צורך בהגדלת כמות המים המיועדת לשטיפת עודפי מלחים מנפח בית השורשים הפעיל. בהתאם לכמות המים העומדת לרשות המגדל תיגזר רמת המליחות אשר תיוצר בבית השורשים. במרבית המצבים אין רואים את השפעת עליית המליחות על התפתחות הצמחים. בעת בחינה השוואתית של הנושא נמצא כי העלייה במליחות תמיסת הקרקע מאיטה את קצב הגידול של הצמח וגוררת הקטנה בגודל הפרי.
    תכנון מוקדם של היקפי השטח המגודל בהתאם לכמות המים והקפדה על תשומת דשנים נכונה יכולים לתרום להשאת היבול וההכנסה מכל יחידת גידול.

  • 1
    ינו
    העשרה בחמצן בבית השורשים בפלפל
    ירקות

    הרצאה בסיכום עונתצ פלפל בערבה 26/5/14

    השפעת טיפולי העשרה באוויר ובמי חמצן על ריכוזי החמצן בבית השורשים ועל יבול פירות בפלפל, תחנת יאיר 2013/14
    אביתר איתיאל 1, אבי אושרוביץ 2, שבתאי כהן 2, רבקה אופנבך 2, יורם צביאלי 2, רמי גולן 2
    1שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
    Eviatar@arava.co.il

    מחסורי חמצן בבית השורשים קורים בתנאי טמפרטורת שורש גבוהים במיוחד (>30 מ"צ), כאשר קצב נשימת השורש גבוה משטף החמצן המגיע. בפלפל נמצאה רגישות גבוהה במספר הפירות לריכוזי החמצן המומס בטווח שבין 6-16 ח"מ. בניסויים שהתבצעו בתחנת יאיר בערבה בשנים: 2010-1012, נמצאה תגובה שלילית של 1% ביבול הביומסה של פלפל שנחשף לריכוזי חמצן נמוכים ב- 700 ח"מ מהביקורת. בעונת 2012/13 נבחנו בפעם הראשונה טיפולי העשרה באוויר אטמוספרי באמצעות טפטוף טמון בתחתית בית השורשים עם טפטפת כל 20 ס”מ על השלוחה. לא נמצאה השפעה על ריכוזי החמצן בקרקע ולא על יבול הפירות והביומסה. באותה עונה נערכו בדיקת היתכנות לצינור מזיע (טרפלקס, רשפים, ישראל) ונמצא שבהזרמת אוויר לקרקע (ללא צמחים) באמצעות צינור זה ישנה אחידות בספיקה האורכית והשפעה תוספתית לריכוז החמצן במרחק רדיאלי של עד 10 ס"מ, בשיעור פוחת, ובממוצע של כ- 15%.
    בעונה זו נבחנו שלושה טיפולי העשרה מול טיפול ביקורת בשתי תשתיות בית שורשים: א. נש"מ במעטפת פלריג, ב. נש"מ במעטפת פוליאתילן. טיפולי העשרה כללו: 1. ביקורת ללא העשרה, 2. העשרה באמצעות מי חמצן שהוזרקו למי ההשקיה בריכוז של 350 ח"מ, 3. העשרה באוויר אטמוספרי באמצעות שלוחת טרהפלקס (רשפים, ישראל) מוטמנת בעומק 20 ס"מ במרכז בית השורשים, 4. שתי שלוחות טרהפלקס מוטמנות. הטיפולים הופעלו באופן רציף, מה-25/7 ועד ה-,1/12 בסה"כ 126 ימים.
    יבול הפירות ומספרם הושפעו מטיפולי העשרה בחמצן. טיפול העשרה באוויר אטמוספרי באמצעות שתי שלוחות טרפלקס הניב תוספת מובהקת יחסית לביקורת של 20 ו 17% במספר וביבול הפירות, בהתאמה. השפעה זו באה לידי ביטוי מלא כבר בקטיף של ה-2/12, פירות שנוצרו בתחילת חודש ספטמבר. ריכוזי החמצן השעתיים בטיפול זה נמצאו גבוהים מאלו שבביקורת ב כ- 2% (ריכוז מוחלט) בעומק 20 ס"מ, סמוך לשלוחת הטרהפלקס כ-0.5% בעומק 10 ס"מ. ריכוז החמצן היממתי בטיפול זה נמצא יציב ולא הושפע מטמפרטורת הקרקע.

  • 1
    ינו
    גידול חציל בערבה לייצוא ולשוק המקומי 2015/16
    הגנת הצומח

    משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    שירות ההדרכה והמקצוע
    אגף הירקות

    דצמבר 2015

    גידול חציל בערבה לייצוא ולשוק המקומי

    עדי סויסה, סבטלנה דוברינין - שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    יורם צביאלי, רמי גולן, רבקה אופנבך, שבתאי כהן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

    כללי
    בארץ מגדלים חצילים כל השנה. בחורף עיקר הגידול מתמקד בערבה ובבקעת הירדן, בקיץ ובסתיו באזורי החוף הממוזגים יותר. שיטות הגידול מגוונות - מגידול בשטח פתוח המקובל בשפלה הפנימית ובבקעת הירדן עד גידול חסוי במנהרות עבירות או בחממות כמקובל בערבה ובאזורי החוף. הגידול בטמפ' נמוכות בחורף מחייב חנטה מאולצת ע"י שימוש בהורמונים או גידול זנים פרתנוקרפיים.

    השפעות האקלים בגידול החסוי
    החציל הינו ירק קיצי הדורש מעל טמפרטורת מינימום של 14 מ"צ בלילה לחנטה ולהתפתחות הפרי, אך מצד שני, בטמפרטורות יום גבוהות וברמת קרינה חזקה הפרי סובל מבעיות צבע ואיכות. צמח החציל סובל מתנאי אקלים קיצוניים. חום גבוה גורם לנשירת פרחים וחנטים. לחות גבוהה גורמת לעידוד התפתחות מחלות אוהבות לחות וקשות הדברה, במיוחד בוטריטיס וקשיונה גדולה. מחלת הבוטריטיס תוקפת במקומות שבהם מצטברת לחות, כמו פרחים, חנטים צעירים ומפרקים, וחודרת לפצעים או לשריטות. אוורור של המבנה ע"י פתיחת וילונות או אוורור מאולץ גם בתנאי חימום הינו תנאי להצלחה בהדברת מחלות קשות אלה.
    רגישות החציל לטמפרטורות נמוכות מתבטאת בהבהרת עלים תחתונים עד היווצרות נקרוזות, האטת תהליכי צימוח, האטת קצב ההנבה והפרעות בחנטה ובהתפתחות הפרי. בתנאים הכלכליים הקיימים היום, לא נמצא עדיין צידוק כלכלי לחימום. למרות זאת, במקרים מסוימים יש יתרון לגידול בחימום וכדאי להיוועץ בנושא במדריך.

    בחירת החלקה
    הצמח רגיש לקרה ולכן אין לשתול אותו באזור נמוך הידוע כרגיש לקרה. מומלץ לגדל כך שכיוון השורות יהיה צפון -דרום בגידול בהדליה במנהרות עבירות, כדי למנוע מכות שמש. החציל גדל היטב במגוון קרקעות - מכבדות עד חוליות, אך יש להקפיד על ניקוז טוב בגידול בקרקע כבדה. הצמח אינו רגיש למליחות.

    חיסול הגידול הקודם
    גידול חציל רגיש למחלות קרקע (דוררת במיוחד) ונמטודות, לכן גידול נכון מתחיל בחיסול הגידול הקודם באמצעות תכשירי מתאם סודיום או קונדור לפי הצורך (ראה דפון "סניטציה" שיצא לאור בערבה).

    הכנת הקרקע
    מומלץ להוסיף קומפוסט (לפני חיטוי קרקע) בשיעור של כ-5 מ"ק לדונם אחת ל-5 שנים. אם רמת הזרחן בקרקע גבוהה (>50 ח"מ), רצוי להימנע משימוש בקומפוסט כדי למנוע עודף זרחן. חידוש סימון הערוגות יבוצע על ידי מתלמים המותקנים במרווח המתאים לרוחב הערוגה.
    מומלץ לבצע שטיפת קרקע לאחר הצנעת הקומפוסט והעיבוד המעמיק במשתת פראפלאו. השטיפה תתבצע בטפטוף (ראה הנחיות מפורטות לשטיפת קרקע בדפון נפרד, המלצות להכנת הקרקע לעונת הגידול). עיבוד מעמיק בפראפלאו יבוצע בקרקע יבשה ככל הניתן, דבר שיבטיח פתיחה לעומק 60-50 ס"מ ושבירת הרגבים ללא הפיכת שכבות. אם מצניעים קומפוסט, מומלץ להוסיף מתלם מרכזי רחב לפתיחת תלם למיקום הקומפוסט.
    יצירת חריץ במרכז הערוגה למיקום שלוחת הטפטוף תיעשה במעגלה או במתלם גלגלון לחץ. במקרה שהקרקע לאחר התיחוח תפוחה מדי, מומלץ להנחיתה במעגלה חלקה שתצויד במרכזה בבליטה אשר תיצור חריץ למיקום שלוחת הטפטוף במרכז הערוגה.
    לאחר הרכבת מערכת הטפטוף חשוב לבדוק את תקינותה לפני חיפוי הקרקע בפוליאתילן. פורסים שלוחה אחת לערוגה, כאשר מרווח הטפטפות יותאם ככל האפשר למרווח הצמחים בשורה. מומלץ לבצע חיטוי קרקע לשטחים שהוכנס קומפוסט מחשש לנוכחות נגעים כגון זרעי עשבים ומחלות..

    סוג המבנה והכיסוי
    ניתן לגדל במנהרות 1"-2" או בחממות (גידול ארוך, שתילה מוקדמת והארכת העונה לתוך האביב).
    השתילה תתבצע כאשר המבנה ללא כיסוי (שטח פתוח). פריסת הפלסטיק תתבצע לא לפני אמצע אוקטובר, כאשר הטמפ' יורדות. בהמשך הגידול באביב, ניתן יהיה להוסיף רשת צל על מנת להוריד את הטמפ' במבנה. מומלץ להשתמש ביריעות תרמיות (IR) בעלות תוסף אנטי-פוג (AF). תוסף זה תפקידו למנוע עיבוי טיפות מים בחלק הפנימי של גג המבנה ובכך למנוע את הרטבת הצמחים. במנהרות מומלץ להשתמש בפלסטיק חד-שנתי משום שבמהלך החורף פותחים פתחי אוורור ולא ניתן יהיה להשתמש בו לאחר מכן. יש להימנע משימוש בפלסטיק חוסם UV העשוי לפגוע בצבע החציל.

    חיפוי וחיטוי הקרקע
    יריעת פוליאתילן שקופה משמשת הן לחיטוי סולרי (בתוספת חומר חיטוי במידת הצורך) והן לחיפוי בזמן הגידול. עובי היריעה יהיה גדול מ-0.035 מ"מ. השתילה מתבצעת לתוך החיפוי, ולכן היריעה צריכה להיות עם תוסף חוסם קרינה קצרת גל, דבר שיבטיח את שרידותה למשך העונה. לשיפור פעולת החיטוי הסולרי היריעה צריכה להכיל תוסף אנטי-פוג.
    בגלל הרגישות החציל למחלות קרקע, מומלץ לבצע חיטוי קרקע לפני כל גידול. חיטוי סולרי הוא החיטוי המומלץ, אך אם ידוע כי השטח נגוע בפגעי קרקע קשי הדברה, מומלץ לשלב חיטוי כימי. כנגד נמטודות מומלץ חיטוי בתכשיר פלדין, ואילו כנגד עשבים, מחלות קרקע ומזיקי קרקע מומלץ לחטא באחד מתכשירי מתאם סודיום (אדיגן סופר, אדוכם סיפר). החיטוי בשני התכשירים גם יחד אמור להדביר את מרבית מחוללי הפגעים בקרקע. חשוב מאוד לפתוח חורי שתילה גדולים (20-25 ס"מ קוטר) בחיפוי הקרקע לפחות שבוע לפני השתילה כדי לאפשר אוורור ונידוף יעיל של שאריות חומרי החיטוי העלולות לפגוע בקליטת השתילים ולמנוע עומס חום בזמן השתילה אשר עלול לעכב את התפתחות הצמחים. השתילה תבוצע בקרקע לחה כאשר גוש השתיל רווי.

    זנים
    לזנים הותיקים (קלאסיק, 1726, סינטיה) קשיי חנטה בטמפ' נמוכות. לקבלת פרי בזנים אלו עם רדת הטמפ' יש לרסס חומרי צמיחה (חנטון, אורסט וכו'). זנים אלה בעלי פרי עם חיי מדף קצרים ולא מומלצים ליצוא.
    ישנם זנים פרתנוקרפיים (חסרי זרעים) בעלי חיי מדף ארוכים ומתאימים ליצוא. בזנים אלה, אין צורך בריסוס בחומרי צמיחה, ניעור או דבורים כדי להשרות חנטה בטמפ' נמוכות ובכך ניתן לחסוך ימי עבודה.
    הזנים המומלצים הם 206 ו- Havana (פרתנוקרפים, עדן זרעים), קלאסיק (זן רגיל, הזרע סידס). בשוק קיימים זנים נוספים שעדין בבדיקה.

    עומד צמחים
    מספר הענפים הממוצע הרצוי לדונם הוא כ-3,200 ענפים. ניתן להשיג זאת במספר דרכים א. שתילה כל 40 ס"מ והשארת 2 ענפים לצמח. ב. שתילה כל 50 ס"מ והשארת 2 או 3 ענפים לצמח. ג. שתילה כל 60 ס"מ והשארת 3 ענפים לצמח. בשתילים מורכבים יש להשאיר 3-4 ענפים לצמח.

    שתילים מורכבים
    מניסויים שנערכו בשתילים מורכבים ומגידול בחלקות מסחריות עולה כי השתיל המורכב מאד וגטטיבי וחזק בהשוואה לשתיל רגיל. הגידול המורכב דורש התאמת השקיה ודישון מעט שונות מהשתיל הרגיל, לכן מומלץ לשתול אותם בפתיחת מים נפרדת כך שניתן יהיה במידת הצורך לתת מנות מים ודשן מופחתות (25% פחות יחסית לצמח חציל רגיל), למניעת עודפי מים והופעת הצהבות עלים. מומלץ לשתול את השתילים המורכבים במועד השתילה המאוחר בהתאם לאזור.

    מועדי שתילה
    מומלץ לשתול באמצע ספטמבר ועד לאמצע אוקטובר (בכיכר סדום). שתילה מוקדמת עלולה לסבול מבעיות חנטה, ושתילה מאוחרת מיבול נמוך יחסית עקב כניסה לחורף של צמח לא מפותח.

    הדליה ועיצוב
    הדליה הולנדית: מדלים את הצמחים על גבי חוטים ומדלים את שני הענפים הראשונים המתפתחים מההסתעפות הראשונה, הענף השלישי יהיה זה שיתפתח מאחד משני הענפים הראשיים. ענפים תחתונים המתפתחים בחיקי עלים מתחת להסתעפות הראשונה יזורדו בבסיסם. מומלץ להסיר עלים מצהיבים בחלק התחתון של הצמח הנראים לעתים בשלב המתקדם של הגידול. פרחי החציל מופיעים כתפרחת בעלת 3-1 פרחים, כאשר פרח אחד גדול משמעותית מהאחרים. מהפרח הגדול מתפתח חציל איכותי לשיווק, ומהפרחים המשניים יתפתחו חצילים מאורכים וצרים שאינם שיווקיים. יש הנוהגים להסיר את פרחי המשנה ולהשאיר רק את הפרח הראשי.
    הדליה ספרדית: מדלים את הצמחים באמצעות חוטי ברזל אופקיים הנמתחים לאורך השורה ונתמכים במספר עמודים (קורדונים) התקועים בקרקע. ניתן להציב כל 2-3 מטרים עמוד ולהדלות בהדליית קורדונים רגילה.
    ניתן לשלב את שתי השיטות, להתחיל מעיצוב והדליה הולנדית ולעבור בהמשך (בצמחים מעל גובה 1 מטר) להדליה אופקית ללא זירוד.

    חנטה
    בזנים פרתנוקרפיים אין צורך לרסס בהורמון להשריית חנטה, וגם אין צורך בשימוש בדבורים. דבורים עלולות לייצר זרעים, דבר שאינו רצוי.
    בזנים לא פרתנוקרפיים (קלאסיק, הזרע סידס) שימוש בדבורים יגרום ליצירת זרעים ולפירות כבדים, דבר לא רצוי, לכן נהוג לרסס בתכשיר משרה חנטה. החומר המומלץ הוא אורסט בריכוז של 0.5%. בגידול החסוי מומלץ לרסס ישירות לתוך הפרחים. מרססים פרח שעדיין במצב סגור למחצה. קצב הריסוס יותאם לקצב הופעת פרחים חדשים: בתקופות החמות כל 5 ימים, ובתקופות הקרות מדי 7-8 ימים.

    קטיף
    הקטיף יעשה לפי הצבע האופייני לזן ובגודל המתאים לפי דרישת היצואן או השוק המקומי. הפרי הנדרש לייצוא הוא במשקל 300-450 גרם. את הפרי יש לקטוף בעזרת מקטפות, על העובדים לחבוש כפפות על ידיהם בזמן הקטיף. הפרי ייאסף בשדה לארגזי פלסטיק נקיים ויבשים, שבתחתיתם פלסטיק בועות להגנה ממכות מכניות, כאשר חשוב להקפיד שלא לשים יותר משתי שכבות של פרי. יש להקפיד לסדר את הפירות כך שהעוקץ של פרי אחד לא יפגע בפרי אחר. יש לקטוף עם עוקצים קצרים ככל האפשר. תדירות הקטיף המקובלת היא פעם בשבוע בגידול במנהרה, ובגידול בבית רשת יכול להגיע למרווחים גדולים יותר וזאת בהתאם לגודל הפרי.

    טיפול לאחר קטיף, מיון אריזה
    לפני האריזה מקובל לטבול את העוקצים באחד מתכשירי ה- NAA הבאים בריכוז 100 ח"מ: אגריטון, אלפאנול, אלפארון, אלפטין, אמיגו או בולרו, למניעת השחרת העוקצים. לאחר הטבילה יש לייבש את הפרי.
    המיון יעשה לגודל ולפגמים כמו התעגלות של הפרי. יש לשים לב למיון עדין בכדי לא לשרוט את הפרי ולא לגרום לפצעי לחץ במהלך המיון.
    אם האריזה נעשית בשתי שכבות יש לחצוץ בין השכבות בנייר עבה 80 גרם (אפשרי גם פלסטיק בועות אך לא אסתטי).
    טמפ' אחסון 12 מ"צ ו- 95% לחות. אם נדרש אחסון למעלה משבועיים יש לבחון אפשרות חיטוי מוקדם באחד מתכשירי הכלור הבאים בריכוז של 150 ח"מ: טהרספט או כלורן. לחילופין ניתן להשתמש בתכשיר ספורקיל 100 ח"מ. יש לארוז בשקיות אווירה מתואמת של החברות המצויות בשוק.
    יש להקפיד על שרשרת קירור עד להגעת הפרי ללקוח.

    הגנת הצומח
    כנימת עש הטבק – בכל שלבי הגידול צפויה נגיעות בכנימות עש הטבק. המזיק הוגדר כווקטור לווירוס נימור חציל מתון (EMMV). הופעת הווירוס בערבה אינה סדירה, צמחים בודדים נתקפים וישנם שנים שהוא לא נמצא כלל. מטפלים בזיהוי המזיק באחד תכשירים המומלצים בחוברת ההמלצות. יש יתרון לטיפול לסירוגין בתכשירים כימיים מקבוצות פעולה שונות למניעת פיתוח עמידות ע"י המזיק. בנגיעות התחלתית (בוגרים בודדים של כנימת עש הטבק) ניתן להשתמש בתכשיר ורימרק בהגמעה.

    מחלות אוהדות לחות (חלפת, קשיונה ובוטריטיס) - פגעים אלה מופיעים עם ירידת הטמפרטורות ותחילת הגשמים. מחלת בוטריטיס תוקפת במקומות שבהם מצטברת לחות, כמו פרחים, חנטים צעירים ומפרקים, וחודרת לפצעים או לשריטות. מטפלים לאחר הגשם או אחת ל-10 ימים, ועוברים לטיפול שבועי עם הופעת הפגע. ניתן להוסיף להורמון (עם ירידת הטמפ' ועליית הלחות) חומר נגד בוטריטיס. פעולה זו מטרתה למנוע התפתחות בוטריטיס על עלי הכותרת של הפרח שנשארים צמוד לחנט.
    מחלת קשיונה גדולה תוקפת את הצמח, בדרך כלל בגבעול וגורמת לנבילתו. מטפלים בזיהוי הפגע. התפתחות חלפת בתנאי הגידול בערבה היא נדירה אך קיימת, ומטפלים עם זיהוי המחלה. טיפול בחומרים המומלצים המופיעים בחוברת ההמלצות לפי כל אחד מהפגעים.

    קמחונית – יכולה לגרום לנזק קשה ועדיף לטפל למניעה באחד מהחומרים המומלצים. ישנם שתי שיטות הטיפול: הגמעה ובהמשך ריסוס ושיטה שניה מתבססת רק על טיפולים בריסוס. להגמעה ניתן להשתמש רק בתכשירים חוסן/איתן ופריורי אקסטרה. כשבועיים לאחר הטיפול האחרון בהגמעה יש להתחיל בטיפולים בריסוס.

    אקרית אדומה - יש להתחיל בטיפולים עם הופעת הפגע, כשאוכלוסיית האקריות עדיין קטנה. תדירות הטיפולים תלויה בשיעור הנגיעות. האקרית היא ממזיקיו הקשים של החציל, והזנחת הטיפול - משמעה אובדן יבול ואיכות באביב.

    תריפס קליפורני - שוכן בפרחים וגורם פגיעה בהם ובפירות. עלול לפגוע בחנטה ולהעביר את וירוס הנבילה של העגבנייה (TSWV). עם הופעתו יש לטפל בחומרים המומלצים והיעילים או לשקול פיזור פשפש טורף מסוג אוריוס.

    אקרית עיוותים - פוגעת בפירות ובקדקודי הצמיחה. מומלץ טיפול מונע בשלבי הגידול המוקדמים בגופרית או באחד החומרים המומלצים, מכיוון שהמזיק קשה לזיהוי לפני הופעת הנזק.

    זבוב מנהרות - פוגע בעלווה. מומלץ לטפל רק עם הופעת נגיעות משמעותית.

    לבירורים נוספים: עדי סויסה 0502156690, סבטלנה דוברינין 0506241632, יורם צביאלי 0523665994,
    רמי גולן 0546699856

    כל ההמלצות הכלולות בפרסום זה הן בגדר עצה מקצועית בלבד ועל מקבל העצה לנקוט מנהג זהירות.