B.Sc.Agr
מדריכת גידול ירקות בערבה וכיכר סדום.
הדרכה יומיומית אישית של חקלאי האזור, תכנון וביצוע פעולות הדרכה קבוצתיות כולל הרצאות, ימי עיון, ימי הדגמה, סיורים ותערוכות. תכנון וביצוע ניסויי שדה, תצפיות וחלקות הדגמה. הסקת מסקנות מהניסויים והתצפיות שנערכו ופרסומן, פרסום חומר הדרכתי בכתב, קיום מגע עם מוסדות מחקר ואנשי מקצוע להעמקת הידע והחידושים בענף. התמחות בגידולים שונים ממשפחת הסולניים והדלועים.
ניסוי זני פלפל אביב 2018
עדי סויסה, דוד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
יורם צביאלי, רבקה אופנבך, מוטי אושרוביץ, יניב בן פלאי, שבתאי כהן, רמי גולן, סבטלנה גוגיו, אבי אושרוביץ, אסף בוקיש, דנית פרקר, קטרינה צעירי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
כתובת הכותב: adisuisa@shaham.moag.gov.il
תקציר
עונת גידול הפלפל הסתווי בערבה מסתיימת בקטיפי אפריל מאי. בעת זו רובו ככולו של הפרי מופנה לשוק המקומי. עם עליית הטמפרטורה, הזדקנות שטחי הגידול מהשתילות הסתוויות ועלייה בבעיות הגנת הצומח יורדת איכות הפרי המשווק מהשטחים הוותיקים. לאור הביקוש לפרי באיכות טובה בחודשים אפריל מאי לשוק המקומי נוצר צורך בבחינת זני פלפל בשתילות חורפיות שיניבו פרי בעונה האביבית ותחילת הקיץ. על מנת להמשיך וללמוד את הבעיות הקיימות בגידול פלפל לעונה זו ולהכיר טוב יותר את פוטנציאל הזנים בגידול, הועמד בתחנת יאיר בעונת חורף 2017/18 ניסוי זנים. בניסוי נבחנו שישה זנים של פלפל אדום שנשתלו (10/1/2018) בבית צמיחה ובמנהרה עבירה. קטיף החל ב 24/4/18 ונמשך עד 4/6/18. הפרי הקטוף מוין לפי המדדים המקובלים בשיווק לשוק המקומי.
היבול הכללי והאיכותי שהתקבל בגידול בחממה היה גבוה באופן מובהק בכל הזנים ביחס לגידול במנהרה, אנו סבורים כי בעונת גידול נוחה ללא קרות או אירועי קיצון אין יתרון לגידול במנהרה, יחד עם זאת, חשוב לזכור כי גידול בתנאים אלה איננו אופטימלי בייחוד בחורף בו שוררות טמפ' נמוכות במיוחד, בו ייתכן כי ניתן יהיה לראות את יתרון הגידול במנהרה.
בגידול בחממה הזנים 10088 ו Top 142 לא נבדלו בכל הפרמטרים מהזן רעם. לזן Top 142 יתרון במשקל פרי גבוה בגידול בחממה ביחס לזן הביקורת. בגידול במנהרה הזן ארמדה היה בעל יבול כללי נמוך ביחס לזן הביקורת, אך יבול סוג א' היה זהה לזן הביקורת. לזן זה יש יתרון במשקל הפרי הגבוה ביחס לזן הביקורת בגידול במנהרה.
המלצות גידול פלפל אביבי בערבה 2018/19
עדי סויסה, דוד סילברמן, עודד פרידמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
יורם צביאלי, שבתאי כהן, רבקה אופנבך - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
ניסוי אגרוטכניקה בחציל, תחנת יאיר 2016/17
עדי סויסה, יואל חדד - שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
רבקה אופנבך, יורם צביאלי, רמי גולן, אורן בר-לבן, אבי אושרוביץ, יניב בן פלאי, אסף בוקיש, סבטלנה גוגיו, קטרינה צעירי, דנית פרקר, נאוה פיטשון, אפי טריפלר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
כתובת המחברת: adisuisa@arava.co.il
תקציר
בשנים האחרונות חלה עליה בשטחי גידול חציל בערבה. העלייה המשמעותית ביותר נצפתה בגידול בבתי רשת ובחממות בעונה שחלפה, זאת בעקבות "מתווה הפלפל". שטח החציל בערבה הגיע בעונת 2015/16 לכ- 1,200 דונם. מניסויי העבר נמצא כי הזנים הפרתנוקרפים הניבו יבול גבוה ביחס לזן קלאסיק. במספר ניסויים בהם נבדקו שתילי קלאסיק מורכבים נמצא כי ההרכבה תרמה לעליה ביבול האיכותי. בחינת סוגי הדליה על הזן קלאסיק נבחנה בעבר ובה נמצא כי אין השפעה על היבול. כיסוי המבנה גם כן נבחן בעבר ונמצא יתרון בגידול תחת רשת לזן 206 ביחס לזן קלאסיק. הניסוי המדווח נערך בהמשך לסדרת הניסויים שנערכה בעבר ובעקבות העלייה בשטח הגידול בערבה, במטרה לבחון את מגוון שיטות הגידול הקיימות אצל חקלאי הערבה היום ולהעריכן מבחינת היבול ואיכות הפרי.
ניסוי אגרוטכניקה בחציל נערך בעונת 2016/17 בתחנת הניסויים יאיר. בניסוי נבדקו שני זנים, האחד פרתנוקרפי 206 (עדן זרעים) והשני דורש שימוש במווסתי צמיחה לצורך הפריה, הזן קלאסיק (הזרע סידס). הניסוי נערך בשתי מנהרות כאשר אחת מכוסה פלסטיק והשנייה מכוסה רשת 25 מש. בכל מנהרה נבחנו הזנים בגידול משתילים רגילים ומורכבים על כנת מינואט (א.ב. זרעים), ובשיטת הדליה הולנדית לעומת ספרדית. כל טיפול נשתל ב- 4 חזרות. הניסוי נשתל (15/9/16). צמח כל 60 ס"מ, בטיפול הדליה הולנדית הושארו 3 ענפים לצמח, כמקובל. הקטיף החל ב- 18/11/16 ונמשך עד 26/4/17. סה"כ נערכו 27 קטיפים.
מתוצאות הניסוי ניתן לראות כי הזן 206 הינו בעל יבול יצוא גבוה יותר יחסית לזן קלאסיק. הטיפול שהביא לעליה המשמעותית ביותר ביבול היה הרכבת השתילים, וזאת בכל השילובים. התוספת ליבול היצוא בצמחים המורכבים נובעת ככל הנראה ממספר פירות גבוה יותר למ"ר ביחס לצמחים הרגילים ללא הרכבה. מהניסוי עולה כי הזן 206 אפיל ביחס לזן קלאסיק. בגידול תחת פלסטיק אחוז פרי ליצוא היה גבוה בשני הזנים ביחס לגידול תחת רשת 25 מש. לשיטת ההדליה ההולנדית נמצא יתרון בשיעור גבוה יותר של פרי בצבע שחור בשני הזנים, אך בסוף העונה נראה כי הזן קלאסיק שמר על הצבע השחור בצורה טובה יחסית לזן 206. ההרכבה בזן 206 תרמה לשיפור הצבע ביחס לצמחים לא מורכבים, ולעומת זאת בזן קלאסיק גרמה ההרכבה לתוצאה הפוכה, לקבלת שיעור גבוה יותר של פירות סגולים. האיכות הטובה ביותר הושגה בגידול תחת פלסטיק בהדליה הולנדית בזן 206 בשני סוגי השתילים, ובזן קלאסיק באותה שיטת גידול בצמחים לא מורכבים בלבד.
לסיכום, מתוצאות ניסוי זה עולה כי הזן 206 בעל פוטנציאל יבול גבוה בצורה משמעותית ביחס לזן קלאסיק, וכי יש להשקיע ולהמשיך לבחון דרכים לשיפור איכות הפרי ליצוא בעונות הבאות. כמו כן נראה שוב יתרון משמעותי ביבול לגידול תחת כיסוי פלסטיק ולשימוש בשתילים מורכבים ולכן מומלץ לבצע מבחן כנות בעונה הבאה, ובו לבחון גם כנות חדשות של חציל המצויות בשוק.
