דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  מדדים לקטיף זני פלפל ירוקים וחומים

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  בשנים האחרונות נוצר בשווקי היצוא ביקוש לשווק פלפל ירוק וחום. כתגובה לביקוש החלו חברות זרעים בטיפוח זנים חדשים. ניסויי המגדלים והיצואנים לייצא את הפלפל בצבעים הללו נתקלו בבעיות צבע רבות בהגעה לקניינים משום שהזנים בהם השתמשו עוברים מירוק וחום לצהבהב. כל זה נובע מכך שהצבע המבוקש הינו צבע של הפרי הלא בשל וקטיף של פלפל בשלב ההבשלה גורר התפתחות צבע במהלך ההובלה והגעה של פרי צבעוני. על מנת להקטין את ממדי התופעה יש צורך בפיתוח מדדים לקביעת מועד קטיף הפלפל הירוק והחום כך שהקטיף יהיה בשלב בו הפרי במקסימום הגודל וכך שלא יפתח צבע במהלך ההובלה.
  בניסוי שנערך במהלך עונת 2009/10 בבית רשת בתחנת יאיר נבחנו הזנים 71800 (זרעים גדרה) ו- 88 (אפעל) המיועדים לקטיף ירוק והזן 71700 (זרעים גדרה) המיועד לקטיף בצבע חום. סומנו חנטים ב-3 מועדים 26/11/09, 30/11/09 ו- 18/1/10. קוטר הפרי נמדד על השיח באמצעות מד קוטר פעמיים בשבוע עד להגיעו לקוטר הסופי. חלק מהפרי המסומן נקטף לפני ההגעה לגודל המקסימאלי וחלק נקטף לאחר מכן. הפרי המסומן הושהה בתנאי סימולציה ליצוא למשך 17 ימים ב-7 מעלות ו- 96% לחות יחסית ו-3 ימים נוספים ב- 20 מעלות ונבדק לקביעת איכותו לאחר ההשהיה.
  תוצאות הניסוי מלמדות כי את זמן הקטיף המתאים ניתן לאתר בשתי דרכים: 1. באמצעות מדידת קוטר ממוצע של קומת קטיף בהתייחס לתקופת החנטה 2. על ידי ספירת הימים שעברו מתקופת החנטה של קומת הפרי. מספר הימים וקוטר הפרי תלויים בתקופה ובזן. פירות הזן 71800 שחנטו באמצע נובמבר היו מוכנים לקטיף לאחר 85 ימים, לעומת פירות שחנטו בסוף נובמבר אותם יש לקטוף לאחר 102 ימים, ואילו חנטות של אמצע ינואר ניתן לקטוף כבר לאחר 57 ימים. לכן יש לבנות טבלאות קטיף לפי תקופות לזנים השונים כפי שקיימות טבלאות כאלה בפרי הדר.

  Means to determine the readiness of green pepper for harvest
  Rami Golan, Svetlana Gogio, Rivka Offenbach Yoram Zvieli
  Keywords: Post harvest, green pepper maturity, shelf life, firmness, color, pepper diameter

  רמי גולן, סווטלנה גוגיו, רבקה אופנבך, יורם צביאלי

  פתח
• 1

  ינו
  מיהול מים מותפלים עם מליחים לייעול השימוש במים בחקלאות ומזעור נזקים סביבתיים

  ירקות, פרחים

  ע"י רבקה אופנבך

  נפתלי לזרוביץ, אלון בן גל, אורי ירמיהו, עמי מדואל, רבקה אופנבך, שבתאי כהן

  את המינרלים החסרים ממים מותפלים המיועדים לחקלאות ניתן להוסיף כדשן או לחילופין לספק אותם על ידי ערבוב עם מים מליחים שריכוז היסודות הללו בהם גבוה. שאלת המחקר היא, האם ערבוב מים מותפלים עם מליחים להוספת המינרלים שהורחקו בתהליך ההתפלה ודרושים לצמח על מנת לקבל יבול מיטבי הינו פתרון נכון, כלכלי ובר קיימא מבחינה סביבתית? מטרת המחקר היא לבחון את הגישות השונות באספקת המינרלים החסרים לצמח (ערבוב או הוספת דשנים) המושקה במים מותפלים.
  מטרות ייחודיות של המחקר הם: א. כימות היתרונות והחסרונות של ערבוב מים מותפלים עם מים מליחים מבחינת גידול צמחי פלפל, בזיל, ועגבנייה וזיהום הסביבה. ב. התאמה ובחינה של תהליכים במודלים המשלבים זרימת מים והסעת מלחים ברצף קרקע, צמח ואטמוספרה להערכת היבול ונזקי סביבה כתלות באיכות והרכב מי ההשקיה. ג. יחסים בין מינראלים חיוביים ושליליים בקליטה על ידי הצמח ובהצטברות בצמח.
  המחקר מבוסס על ניסויים בצמחים בתנאים מבוקרים ובחלקות חצי מסחריות. במחקר גם שימוש במודלים למערכת קרקע- צמח - אטמוספרה. מספטמבר 2009 עד מאי 2010 בוצעו שני ניסויים בגידול פלפל (Capsicum annuum) מהזן סליקה. ניסוי אחד במערכת של 24 ליזימטרים בחממה בגילת והשני ב-12 ליזימטרים ובחלקות שדה בחממה חצי מסחרית בתחנת זוהר שבכיכר סדום. בניסויים נמצא כי בהשקיה עם מים מעורבבים ניתן לקבל יבולים השווים לאלה שגדלו עם מים מותפלים מדושנים אך זאת רק כאשר מעלים את מנת ההשקיה ביותר מ-20%. העלות הסביבתית של השקיה עודפת כאשר מליחות המים עולה מ-0.9 (מותפלים מדושנים) ל-2 ד"ס/מ' (מעורבבים מדושנים) היא משמעותית מאחר וכמות המלחים הנשטפים מעבר לבית השורשים הינה כפולה במים המעורבבים בהשוואה למים המותפלים.

  Blending of desalinated and saline water for efficient agricultural and responsible environmental use
  Naftali Lazarovitch, Alon Ben-Gal, Uri Yermiyahu, Ami Maduel, Rivka Offenbach, Shabtai Cohen
  Keywords: Irrigation, Salinity, Lysimeters, Bell peppers

  פתח
• 1

  ינו
  מערכות חוסכות אנרגיה בחממות – תחנת יאיר 2008/9

  ירקות, פרחים

  ע"י רבקה אופנבך

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, דודו אלקיים, אבי אושרוביץ, אריאל יפה, גד אסף, משה מרוקו

  על מנת לאפשר לחקלאות בערבה להמשיך ולהתקיים כחקלאות משגשגת, על רקע התהפוכות הגלובליות הכלכליות והאקלימיות, יש לדאוג להגנה מתאימה יותר על הגידולים מפני פגעי מזג האוויר, באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ויצירתיים, המאפשרים הנבה רציפה ויציבה אופטימיזציה של יכולת ההנבה ליחידת שטח, תוך כדי העלאת איכות הפרי או כל מוצר חקלאי המתקבל מיחידת הגידול. מטרות - בחינה והשוואה של שיטות אשר יאפשרו חיסכון באנרגיה באמצעות מערכות משולבות המאפשרות שיפור בתנאי הגידול באמצעות חימום והקטנת הלחות היחסית בחלל מבני הגידול בהשוואה לשיטות הקונבנציונליות המשמשות כיום.
  הניסויים נערכו בעונת הגידול 2008/9 בתחנת הניסויים יאיר. בארבעה בתי צמיחה בגודל של כ-900 מ"ר לכל מבנה נבחנו הטכנולוגיות הבאות: (1) חממת ביקורת מחופה בפלסטיק וסגורה בהיקפה ברשת 50 מש. (2) חממה המצוידת במסך תרמי בלבד המסך בנוי מיריעה רפלקטיבית אטומה ומטילה צל של 50%. (3) חממה מצוידת במסך תרמי ובמערכת אגם. מערכת זו מבוססת על ממיר חום המסוגל להוריד את הלחות היחסית בחממה ולספק אנרגיה נוספת הנדרשת לחימום. יחידת מערכת אגם מבוססת על שאיבת אוויר החממה הלח לתוך תמיסת מלח מרוכזת ביותר הזורמת בתוך מטריצה. הלחות באוויר נשאבת למתקן המעבה המשחרר את החום הכמוס מהאוויר הלח לתוך תמיסת המלח, התמיסה מתחממת ומשחררת לאוויר החממה אויר יבש וחם. (4) חממה המצוידת במערכת חימום מים תנור חימום בהספק של 150,000 קילו קלוריות הכולל מחליפי חום מעולעלים המבוססים על זרימת מים חמים בצנרת מתכת, התנור מוסק ע"י גז. גם במבנה זה הותקנה מסך תרמי כמתואר בטיפולי טכנולוגיה 3 ו-2. בחממות המחוממות הותקן "קלורימטר" לבדיקת צריכת האנרגיה בחממות. בחממות נשתל (5.8.08) פלפל מהזנים, סליקה (אפעל), 7158, 7182 (זרעים גדרה). במהלך הניסוי אחת לשבוע נערכה בדיקה ידנית של טמפרטורת 2 פירות בכל מבנה והערכת לחות פני הפרי, הפרי היה פרי ירוק המתקרב לגודלו הסופי. הבדיקה נערכה לפני גלילת המסכים בדרך כלל ב- 645 עד 700 בבוקר ולאחר מכן כל שעה במשך 3 שעות. בדיקת הלחות על פני הפרי נבדקה באופן ידני והוגדרו לה ארבע דרגות: פרי יבש, לח, רטוב ורטוב מאוד. המסך התרמי שיפר את מאזן הטמפרטורה הלילי והוסיף בממוצע כ- 2 עד 3.5 מ"צ במהלך הלילה, ללא תוספת אנרגיה ממקור חיצוני (מלאכותי). לתרומה זו מתלווה תוספת לחות למבנה המעלה את רמת הסדקים בפירות הפלפל. מערכת אגם הגיעה לחיסכון אנרגטי של כ- 60 אחוזים בממוצע לעומת מערכת חימום מקבילה המשתמשת לחימום החממה במים חמים, שתי המערכות עשו שימוש במערכת מסך תרמי. הלחות היחסית במבנה המחומם ע"י מערכת אגם נמוכה יותר לעומת מערכת חימום קונבנציונלית המחממת את המבנה באמצעות מים חמים. הפרש זה יעלה ככול שרמת האטימה של המבנה תהיה גבוהה יותר. הזן סליקה הוא הסביל יותר לבעיית הסדקים והזן 7182 הרגיש יותר לתופעת הסדקים מבין הזנים אשר נבחנו. רמת הסדקים הגבוהה יותר התקבלה בחממת המסך התרמי וזאת בהתאמה לבדיקת הרטיבות הפרי והלחות הגבוהה במבנה זה, לעומת המבנים האחרים. מוצע לבדוק את מערכות החימום לעונה נוספת על מנת לאפיין את פיזור החום והלחות בשיטות החימום השונות, ובמקרה של חורף קר יותר את רמת הביצועים של כל מערכת בתנאים של חורף פחות אביבי מהשנה הנוכחית.

  פתח
• 1

  ינו
  ניסוי זני פלפל בבית רשת בגידול אורגני – תחנת יאיר 2009/10

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  ניסוי זני פלפל בבית רשת בגידול אורגני - תחנת יאיר 2009/10
  רבקה אופנבך, יורם צביאלי, שבתאי כהן, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, ישראל צברי, סבטלנה גוגיו, רמי גולן

  בניסוי זני פלפל נערך בחלקה האורגנית בתחנת "יאיר" נבחנו 8 זני פלפל, 4 זנים אדומים ו- 4 זנים צהובים. השתילה נערכה ב- 19/8/09, למבנה מכוסה ברשת 50 מש ומעליה רשת צל 40%. רוחב ערוגה: 1.5 מטר, טפטוף כל 20 ס"מ, שתילה כל 40 ס"מ, עומד מחושב של 3,3 צמחים למ"ר. במבחן נבחן רק הזן 134 Armada בהשוואה לזן הביקורת 7158 ונמצא דומה לו ביבול הכללי וביבול ליצוא. נבחנו שני זנים אדומים בתצפית אף הם היו זהים ביבול הכללי וביצוא לזן הביקורת 7158. ציון איכות פרי לאחר השהייה גבוה לזן 134 (5.4) בהשוואה לזן 7158 (3.1). שני זני התצפית נפלו באיכותם לאחר השהייה מהזן 7158, Zofar 83003 (2.3) ו -Atir 106 (1.8). הזן הצהוב Patrol 64 שנבחן בהשוואה לזן הביקורת דינמו, הניב יבול ליצוא נמוך יחסית (5.0 ק"ג/מ"ר) בהשוואה לביקורת דינמו (6.0 ק"ג/מ"ר). גם באיכות לאחר השהייה נפלה איכותו (3.8 לעומת 5.1 בדינמו). מבין הזנים בתצפית לא נמצא זן עם איכות טובה מהדינמו. מבין הזנים האורגניים ונמצאו ברשימת הזנים המומלצים לעונה הבאה בגידול הרגיל הקונוונציונלי היו הזנים האדומים: 7158, הזן Armada 134 - הומלץ לבדיקה בהיקפים חצי מסחריים והזן הצהוב הוותיק דינמו.

  Bio organic net house pepper varieties trail. Yair experiment station Arava 2009/10
  Offenbach R., Cohen S., Hashmonai D., Oshoroviz A.., Zvieli Y., Tsabari I., Golan R. – Northern and Central Arava R&D
  Keywords: capsicum, fruit quality

  פתח