בחינת השפעת הדישון החנקני על יבול הפלפל והתפלגותו החודשית בערבה
ירקותשבתאי כהן, רבקה אופנבך, אבי אושרוביץ, דורית חשמונאי, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן,אביתר איתיאל
בגידול פלפל בערבה בשנים האחרונות נראה כי חלק ניכר מהזנים הם זנים ווגטטיביים מאוד, המגיבים לעודפי הזנה בחוסר איזון בין נוף לפרי. המלצות הדישון כיום מותאמות לזנים הותיקים בעלי עצמת צימוח חלשה. הנחת העבודה היא כי ניתן להשפיע על כמות החנטה באמצעות הפחתה או הפסקת הדישון בשלבי הגידול הראשונים. על מנת לסייע בבחינת נושא ההזנה יושמה שיטה לבדיקת החנקה בפטוטרות ובעלים כדי לאפיין את אפקט טיפולי הדישון במטרה ללמוד את השפעת הפסקת הדישון החנקני לזמן מוגבל על כמות החנטים, היבול ואיכותו. לצורך הבטחת שליטה מרבית בגורמי הגידול, בוצע הניסוי במצע מנותק. הניסוי בוצע בתחנת הניסויים יאיר במבנה חממה אשר בתחילת העונה חופה ברשת 50 מש ובהמשך בחודש נובמבר חופה ביריעת פוליאתילן. שתילי פלפל מהזנים 7158 ו- 7182 (זרעים גדרה) נשתלו (5.8.08) במערכת תבניות אשר הכילו מצע גידול מסוג "פרלייט 2". הטיפולים שנבחנו היו ביקורת אשר בה הדישון נמשך ללא הפסקה כמקובל, ושלושה טיפולי הפסקת הדישון החנקני למשך 5, 10, ו-15 יום אשר הוצבו בבלוקים באקראי ב-5 חזרות לטיפול. הטיפולים החלו כ-30 יום משתילה. לאחר תקופת הטיפול הוחזרה ההזנה לרמת ההזנה כבטיפול הביקורת. במהלך הניסוי נלקחו באופן שוטף דגימות עלים בהם נבדקה במעבדה תכולת החנקה (NO3) במצוי פטוטרות.
מתוצאות הניסוי עולה כי ניתן לנטר בצורה מהירה, קלה ומדויקת את מצב ההזנה החנקנית (ואולי גם ביסודות אחרים) בצמח הפלפל באמצעות בדיקת פטוטרות.
הזן 7158 לא הגיב לטיפולי הפסקת הדישון לעומת זאת הזן 7182 הגיב לטיפולים, טיפול הביקורת היה נמוך משאר טיפולי הפסקת החנקן באופן מובהק, ביבול האיכותי המתאים ליצוא, וכמו כן הפרי הבכיר היה קטן יותר בטיפול הביקורת לעומת טיפולי הפסקת הדישון החנקני; לעליה במשקל הפרי בחודשי הקטיף הראשונים משמעות מסחרית רבה. לא ברור מדוע הפרי בטיפולים היה כבד יותר לעומת הביקורת, כי בביקורת גם מספר הפירות היה נמוך וגם משקלם, כך שלא נוצרה התחלופה הקלאסית של משקל ומספר פירות אלא ההיפך. אפקט נוסף היה הבכרה משמעותית של טיפולי הפסקת הדישון לעומת הביקורת. ניסוי זה מהווה תחילת הדרך לבניית פרוטוקול הזנה אשר יהיה מבוסס בעתיד על ערכות משקיות פשוטות להפעלה, ליצירת אמות מידה לדישון חנקני מושכל. ניתן יהיה לכוון תהליכי חנטה בצמח לשם הכוונת היבול למועדים רצויים באמצעות שליטה טובה בדישון החנקני. פערי הידע עדיין גדולים ואנו בראשית הדרך בנושא. ניתן לנטר בצורה מהירה, קלה ומדויקת את מצב ההזנה החנקנית (ואולי גם ביסודות אחרים) בצמח הפלפל באמצעות בדיקת פטוטרות ובעתיד תסייע שיטה לחקלאים בהגדרת ההזנה המתאימה לגידולים שונים.
