דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  ניסוי זני עגבניות בתנאי הערבה בממשק אורגני – תחנת יאיר, 2011/12

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  ניסוי זני עגבניות בתנאי הערבה בממשק אורגני - תחנת יאיר, 2011/12
  רבקה אופנבך, שבתאי כהן, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, יורם צביאלי, יובל ברזילי, ישראל צברי, סבטלנה גוגיו, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  שלי גנץ - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחברת: rivka@arava.co.il

  היקף שטח העגבניות האורגניות (גדולות וצ'רי) בערבה בעונת 2010/12 הגיע לכ- 480 דונם, ירידה של כ- 40% בהשוואה לשנת 2010/11. בסל הירקות האורגניים בערבה מהוות העגבניות 20% מהשטח, גידול שני לאחר הפלפל (70%). מגוון זני העגבניות קטן מאד וקיים מחסור בזנים מתאימים לדרישות השוק ליצוא לאירופה וארה"ב.
  בניסוי שנערך בחלקה האורגנית של תחנת הניסויים יאיר של מו"פ ערבה תיכונה וצפונית נבחנו זני עגבניות. הגידול נשתל (14/9/11) בבית צמיחה המכוסה פוליאתילן בולע UV ובדפנותיו רשת 50 מש. בניסוי נבדקו 18 זנים, 5 זני עגבניות בגודל פרי בינוני עד גדול במבחן, בנוסף במבחן נבחנה הכנה ארנולד (זרעים גדרה) מורכבת בזן איקרם והכנות בופור ו- 1658654 (א.ב. זרעים) מורכבות בזן לה ג'ולי. נבחנו 7 זנים בגודל פרי בינוני עד גדול בתצפית, 3 זני צ'רי ושני זני צ'רי פלאם. הצמחים הודלו בענף אחד לזנים הגדולים ושני ענפים לזני הצ'רי. הקטיף החל ב- 18/12/11 ונמשך עד 20/5/12, נערכו 23 קטיפים.
  מבין הזנים במבחן בעלי פרי בינוני וגדול הצטיינו ביבול אשכולות ליצוא (12.7 – 13.3 ק"ג/מ"ר) הזנים לה ג'ולי מורכב על הכנה בופור ורזיסטאר, איקרם שהורכב על הכנה ארלונד. הזן 1888 שהורכב על רזיסטאר הצטיין ביבול אשכולות ליצוא אך נפל ביבול כללי ובחיי המדף לאחר השהייה, בהשוואה לזנים המסחריים איקרם ולה ג'ולי. מבין זני התצפית עם פרי גדול הצטיין הזן 74395 שהורכב על רזיסטאר, ביבול ליצוא אשכולות (12.7 ק"ג/מ"ר) ובאיכות פרי טובה לאחר השהייה (4.3). מבין זני הצ'רי לאשכולות לא נמצא אף זן חדש שעשוי להחליף את הזן המסחרי שירן. מבין שני זני צ'רי לאשכולות בצורת פלאם שנבחנו בתצפית (1650 וג'וליה) תוצאות היבול ואיכות הפרי ביום הקטיף זהים. משקל פרי ממוצע נמוך 10 גרם לג'וליה בהשוואה ל- 14 גרם בזן 1650. לזן ג'וליה 10.6 פירות לאשכול בהשוואה ל- 8.7 בזן 1650. הצטיין בציון איכות פרי כללי לאחר השהייה הזן 1650 בהשוואה ל-לג'וליה (3.1 בהשוואה ל – 2.7).

  הבעת תודה
  תודתנו נתונה לחברות הזרעים א.ב. זרעים, ארז, הזרע, זרעים גדרה, ירוק 2000, כצ"ט, מכתשים, סולי, תרסיס, לאגף הירקות בשה"מ ולמועצת הצמחים על השתתפותם במימון הניסוי.

  Bio organic greenhouse tomato varieties trail. Yair experiment station, Arava 2011/12
  Rivka Offenbach, Cohen Shabtai, Dorit Hashmonai, Avi Oshoroviz, Yoram Zvieli, Yuval Barzilay, Israel Tsabari, Rami Golan, Svetlana Gogio - Central and Northern Arava R&D
  Shely Gantz - Extension Service (Sha'am) Ministry of Agriculture and Rural Development Keywords: fruit quality, cluster tomato, on the vine tomatoes
  Address of the writer: rivka@arava.co.il

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת מתפיל בשיטת הננופילטרציה וניצול מי המתפיל לגידול תות שדה ומי רכז מהמתפיל לגידול סליקורניה ליצוא בערבה

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  אנדראה גרמדי, רמי מסאלם - המכון לחקר המים ע"ש צוקנברג, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
  שבתאי כהן, רבקה אופנבך - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית sab@inter.net.il

  תקציר
  איכות מי ההשקיה, המליחות הגבוהה, מהווים גורם מגביל להרחבת סל הגידולים בערבה. בעונה החקלאית 2010/11 הופעל מתקן ניסיוני (מודל) בתחנת יאיר בערבה להשבחת המים המקומיים העיקרון דומה למתקני אוסמוזה הפוכה. מדובר בממברנות משוכללות אשר מאפשרות חדירה סלקטיבית של יונים דרך הממברנה בניגוד לפעילות הממברנות במתקני האוסמוזה ההפוכה "המנקה" את כל המלחים מהתוצר העובר דרך המערכת עקב כך מים אלו נדרשים לתוספות של סידן, מגניון וגופרית וביקרבונט על מנת להתאימם לשימוש חקלאי מערכות הננופלטרציה ישפרו מצב זה על ידי כך שחלק מהיסודות יעברו לתוצר הסופי (גם כלורידים ונתרן אך ברמה נשלטת). מערכת הננופילטרציה היא גם מערכת חסכונית מאוד באנרגיה כ-50% חסכון באנרגיה לעומת מערכות אוסמוזה הפוכה קונבנציונלית, כי הלחצים הנדרשים לשימוש במערכת נמוכים יחסית, המאפשרת הפעלת המערכת ע"י מערכת של תאים סולארים. מטרת הניסוי - לימוד ביצועי המתפיל בשיטה ננופילטרציה ושימוש מושכל במים לגידול תות שדה ליצוא במצע מנותק אשר יושקה במים באיכות גבוהה במטרה להגדיל את סל מוצרי הירקות המקומיים המיועדים ליצוא מהערבה, בשילוב הלופיטים, (halophyte) צמחי מלח המיועדים לשוק היצוא דוגמת סליקורניה, המושקים במי רכז מלוחים אשר הם תוצר לוואי של מתקן הטיפול במים. הניסוי התקיים בחממה בתחנת יאיר בהיקף של 350 מ"ר. המבנה צויד במערכת המצעים המנותקים התלויים על מבנה החממה בגובה של כ- 1.7 מטר מעל פני הקרקע מצע הגידול הוא קוקוס בשקי גידול, הקוקוס דחוס וכאשר הוא נטען במים הוא טופח וממלא את שקית הגידול הפלסטית אשר המצע נמצא בתוכה. בכל שקית 12 נקבי שתילה המאפשרים את קבלת עומד הצמחים הנדרש ליחידת שטח בשיטת גידול זו. המרחק בין מרזב למרזב 0.60 מ'. תאריך שתילה 26/9/2010. מבנה החממה צויד במערכת של מזרן לח ובבקרת אקלים לצורך הפחתת הטמפרטורה בשלבי הגידול הראשונים. המים אשר השקו את תות השדה והן המים הנדרשים להפעלת המזרן הלח הם מים באיכות גבוהה ברמת מוליכות חשמלית של 0.8 dS/m שני שליש מהחממה שימשו לגידול תות השדה, נבחנו הזנים תמיר טיפוח של המחלקה לירקות בבית דגן, ע"י המטפח ניר דאי, והזן יובל שטופח ע"י חברת Fertiseeds. למבנה הוכנסה כוורת של דבורי דבש אשר לא תפקדה כראוי לכן הוצבה במקביל כוורת של דבורי בומבוס.
  השליש האחרון במבנה שימש לגידול סליקורניה (פירקן עשבוני, Salicornia) ונזרע ב- 20/12/11. הצמח ההלופיטי הושקה במי הרכז של המתפיל מוליכות חשמלית של 4.5 dS/m אליהם הוסף מלח בישול (NaCl) מומס במים במינון של כ-6 ק"ג/למ"ק על מנת להעלות את המוליכות החשמלית של מי ההשקיה לרמה אופטימאלית לגידול סליקורניה של כ- 15dS/m.
  יבול: תות השדה החל להניב בחודש נובמבר בשני הזנים אך היבול הגבוה יותר בחודש זה הוא בזן תמיר כמעט כפול מהזן יובל 0.81 ק"ג/למ"ר. נתון זה חריג, כי הזן יובל מקובל כזן בכיר יותר. עד חודש פברואר באה לידי ביטוי יתרונו ביבול המצטבר של הזן תמיר לעומת הזן יובל, 4.58 ק"ג/למ"ר 3.47 ק"ג/למ"ר, בהתאמה. במהלך חודש דצמבר כמעט ולא נוצר יבול מסחרי עקב בעיית הפריה הקשורה למצב הכוורת. לתקופת ההנבה בתות השדה חשיבות כלכלית רבה כאשר בחודש נובמבר פודה תות שדה כ- 20 עד 25 שקלים לק"ג ואילו בשלהי העונה כ- 5 שקלים בלבד. יש להמשיך ולבחון את שיטת הגידול וזנים נוספים כדי למקסם את היבול ליחידת שטח.
  יבול הסליקורניה נאסף החל באמצע חודש אפריל. במהלך כ- 50 ימי קטיף נאסף יבול חומר טרי של כ 5 ק"ג למ"ר מתוכו 90% באיכות המתאימה ליצוא. שילוב הגידולים שהודגם בניסוי זה נמצא אפשרי. יש לחזור ולבחון שילוב גידולים נוספים על מנת להעלות את רווחיות הגידול במים מותפלים ליחידת שטח.

  Evaluation of desalination unit using nanofiltration method: combined growing of Strawberries irrigated with desalinated water and Salicornia using desalination concentrate
  Andrea Ghermandi1,*, Rami Messalem1, Rivka Offenbach2, Shabtai Cohen2
  1 Ben-Gurion University of the Negev, Zuckerberg Inst. for Water Research, Desalination & Water Treatment, Israel
  2 Central and Northern Arava Research and Development, M.P. Arava, Sapir, Israel
  Writer address: sab@inter.net.il

  פתח
• 1

  ינו
  תגובת פלפל לגידול בתעלות הזנה רב שנתיות

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר Eviatar@arava.co.il
  דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

  תקציר
  חלק מקרקעות הציפוי בערבה מתאפיינות בחוסר אחידות הנובע בעיקר משינויים בתכונות הקרקע, דבר המתבטא בעיקר בתאחיזת המים. לפני כעשור החלו חקלאים בגידול בתעלות טוף בפלפל בערבה, כאשר מבחן ההצלחה היה השגת יבולים שאינם נופלים מהביקורת, יציבים לאורך שנים, וללא עיבודי קרקע. החשיבות להימנע מעיבודי קרקע קיבל משנה חשיבות בשל הוצאת התכשיר מתיל ברומיד משימוש.
  תשתית גידול ניסויית רב שנתית שהוכנה בבית רשת בתחנת יאיר כללה שישה טיפולים, מהם ארבע טיפולי תעלות הזנה עם מצע קומפוסט אחיד בעומק אחיד של 10 ס"מ ובמידות רוחב של 0, 20, 40 ו- 60 ס"מ אשר יצרו נפחי מצע של 6.25, 12.5, 25 ו- 37.5 ליטר למ"ר, בהתאמה. בנוסף הוכנו חלקות עם שני טיפולי ביקורת (1) במנה של 6.25 ליטר קומפוסט למ"ר מפוזר ומתוחח על פני הערוגה ו (2) ערוגה מתוחחת ללא מתן קומפוסט כלל. טיפולי הניסוי הועמדו במבנה של בלוקים באקראי בארבע חזרות. שטח הניסוי נשתל (15/8/10) עם צמחי פלפל מהזן סובק (זרעים גדרה).
  בסיכום הניסוי נמצא כי יבול הפירות הכללי וליצוא לא הושפעו מאף לא אחד מטיפולי הניסוי. יבול החומר היבש נמצא נחות ביישום הקומפוסט בתעלה ב- 17% מפיזורו ותיחוחו ע"פ הערוגה. כמו כן לא נמצאה כל השפעה למתן הקומפוסט וכמובן שגם מינון הקומפוסט לא השפיע.
  המסקנות העולות משנת הניסוי הראשונה: (1) יבול הפירות לא נפגע משתילת צמחי פלפל על פני תעלות קומפוסט. (2) יבול החומר היבש נפגע מיישום הקומפוסט בתעלה בהשוואה לפיזורו ותיחוחו. (3) לא נמצאה השפעה למתן קומפוסט על יבול הפירות וכלל הביו מסה. המבחן לאי-עיבוד יבוא לידי ביטוי החל מעונת הניסוי השנייה ואילך.

  Five years evaluation of pepper grown in nutrition canal (First year)
  Ityel Eviatar - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development Eviatar@arava.co.il
  Chashmonai D., Oshoroviz A. Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I. - Central and Northern Arava R&D

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת תשתית בית השורשים ועיתוי ההשקיה על יבול הפירות וייצור החומר היבש בפלפל – תחנת יאיר 2010/11

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר Eviatar@arava.co.il
  רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, שבתאי כהן, יורם צביאלי, ישראל צברי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

  תקציר
  חלק מקרקעות הציפוי בערבה מתאפיינות בחוסר אחידות הנובע בעיקר משינויים בתכונות הקרקע, דבר המתבטא בעיקר בתאחיזת המים. לפני כעשור שנים החלו לגדל פלפל בתעלות מצע שונות, כאשר מבחן הקבלה היה השגת יבולים שאינם נופלים מהביקורת, יציבים לאורך שנים וללא עיבודי קרקע. החשיבות להימנע מעיבודי קרקע קיבל בשנים האחרונות משנה תוקף ככל שעוברות השנים ממועד הוצאתו של התכשיר מתיל ברומיד משימוש.
  במהלך שלוש העונות 2006/7, 2007/8 ו- 2008/9 נבחנו בבית צמיחה מכוסה בפוליאתילן בתחנת יאיר שתי תשתיות ללא עיבוד: תעלת הזנה, ונש"מ (נפח שורשים מתוחם) בהשוואה לתשתית העוברת עיבוד כמקובל מדי שנה, ולא נמצאו הבדלים בתוצאות יבול הפירות וכלל יבול הביו מסה. בשתי העונות האחרונות (2009/10 ו- 2010/11) הוסף לניסוי גורם עיתוי ההשקיה, השקית יום לעומת השקית לילה, במתכונת של ניסוי דו גורמי. מסיכום הניסוי עולה כי גם לגורם זה לא נמצאה השפעה. אנו מסכמים: (1) בתנאים השוררים בתחנת יאיר בגידול בבית פלסטיק לא צפויה השפעה לעיתוי ההשקיה על יבול הפירות בפלפל במגוון רחב של סוגי קרקע; (2) תשתיות גידול קבועות הכוללות מצע עליון כגון טוף, יציבות ומשחררות מהצורך להוסיף חומר אורגני ולעבד מידי שנה. תשתיות אלו אינן נופלות מגידול בקרקע חולית (ציפוי) שעוברת עיבוד ותוספת קומפוסט מדי שנה.

  Effect of root-zone substrate and day/night irrigation on pepper plants fruit and biomass yields 2010/11
  Ityel Eviatar - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development Eviatar@arava.co.il
  Chashmonai D., Oshoroviz A. Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I. - Central and Northern Arava R&D

  פתח