דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינת השקיה במנות מים שונות כהכנה לשימוש במערכות משולבות לשימוש חוזר במי נקז – תחנת זוהר 2010/11

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  שבתאי כהן, עמי מדואל, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית sab@inter.net.il
  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות
  אלון בן-גל - המחלקה לפיזיקה סביבתית והשקיה, מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
  נפתלי לזרוביץ - המכון לחקלאות באזורים צחיחים, שדה בוקר, אוניברסיטת בן גוריון

  תקציר
  כדי לחסוך במים וליעל את השימוש בדשנים הועמדו שני משקי מודל במושב פארן (משק בארי-פורת ומשק שטיגליץ) אשר מטרתם לחסוך בהשקיה ודישון ע"י איסוף ושימוש חוזר במי נקז המשקים בנויים על יחידת מצע מנותק אשר ממנה נאספים מי הנקז ומופנים לשימוש חוזר. כשליש מכלל השטח הוא מצע מנותק ושני שליש הוא גידול פלפל בקרקע. יחסי הגודל נקבעו על מנת לאפשר השקיה בכמות גבוהה במצע כדי להדיח את המלחים מאזור בית השורשים ולאפשר משטר השקיה בעל מתחי מים רפים הנדרשים במערכות מצע מנותק ומתבססים על נפח מצע בית שורשים קטן יחסית לגידול בקרקע. מאידך דרוש שטח קולט לכמויות המים על מנת להשתמש בהם ברמה הנדרשת ולא בעודף. כל זאת, כדי לאפשר למערכת המצע לתפקד באופן מיטבי.
  באיכות מים של כ- 3 dS/m משתמשים בכמויות מים המגיעות עד לפי שלוש מהאוופוטרנספירציה ((ET3. כמות זו מאפשרת הדחה טובה של המלחים מתוך המצע, אך גם יוצרת דרישה לשטח גדול יחסית אשר יקלוט את הנקז אשר מקורו במצע המנותק. ככל שהיחס יקטן בין שטח המצע לשטח הגידול בקרקע, היעילות של המערכת תגדל. כיום איכויות המים המגיעים לפתח שטחי הגידול לפני דישון עומדים על מוליכות חשמלית של בין 2.5 ל-3.5dS/m באיכות מים טובה יותר כמות הנקז הנדרשת להדחת מלחים קטנה יותר. בניסוי שהתקיים בעונת 2010/11 נבחן ממשק ההשקיה הנדרש בהשקיה באיכות מים מותפלים, ,איכות וכמות מי הנקז המתקבלים שונות להשקיה ובחינת ביצועי הצמח. הניסוי נערך בתחנת זוהר בכיכר סדום במבנה חממה בכיסוי פלסטיק. זן סליקה, תאריך שתילה. 13/9/10. איכות מי ההשקיה 0.3 dS/m. המשתנה הנבחן היה רמות השקיה הנקבעות בהתאם ל-ET MAX (האוופו-טרנספירציה המקסימאלית) המתקבל מתוך הטיפול בו ET הוא הגבוה ביותר. כמות המשמשת להקצאת המים וכבסיס להשקיה בכל הטיפולים. בניסוי נבחנו 4 רמות השקיה 0.7, 0.9, 1.1 ו- 1.3ET. נתונים אלה חושבו מתוך ההפרש בין שעוני מי ההשקיה למי הנקז. במהלך הניסוי נדגמו מי ההשקיה ומי הנקז, נקטפו הפירות, נשקלו ומוינו. מתוצאות הניסוי עולה כי במים באיכות גבוהה ניתן להשתמש בנקז ברמה של כ- 16% ללא פגיעה ביבול (טיפול 1.1ET). עליה בכמות הנקז לקרוב ל- 30% לא שיפרה את רמת היבולים, לא שינתה את רמת הדיות ויצרה עודף של מי נקז שלא לצורך. מנתונים אלו עולה כי במערכות משולבות של מצעים מנותקים ושטח קרקעי אשר יקלוט את מי הנקז, היעילות בשימוש במים מותפלים היא גבוהה מאשר בשימוש במים מליחים. באיכות המים הקיימת בערבה אנו זקוקים לשני שליש שטח "קולט" אשר יושקה במי נקז שיגיעו משליש אחד "תורם". בשימוש במים מותפלים נזדקק לשטח קולט של לא יותר מ- 10%, כלומר היעילות המתקבלת היא ברמה של 90% ללא הבעיות התפעוליות הקיימות במערכות מים ממוחזרות סגורות.

  Evaluation of different irrigation regimes in preparation for the implementation of combined irrigation systems while reusing leached water
  Shabtai Cohen, Ami Maduel, Rivka Offenbach, Yoram Zvieli, Israel Tsabari, Rami Golan - Central and Northern Arava R&D
  Eviatar Ityel - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development
  Alon Ben-Gal - Environmental Physics and Irrigation, Gilat Research Center, Agricultural Research Organization (ARO)
  Naftali Lazarovitch - Institutes for Desert Research, Ben-Gurion University of the Negev
  Writer address: sab@inter.net.il
  Keywords: Pepper, Capsicum, Evapotranspiration, Sodom Valley, recycled water

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת מווסת צמיחה אגריטון על חנטה והתפתחות פירות פלפל בערבה, תחנת יאיר 2010/11

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, רמי גולן, ישראל צברי, סבטלנה גוגיו – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית rivka@arava.co.il
  חגי יסעור – המחלקה לחקר ירקות, מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי

  תקציר
  איזור הערבה הינו אזור ייצור הפלפל העיקרי בישראל, גידול זה הינו הגידול העיקרי בערבה ונמצא בסכנת רווחיות עקב תחרות שוק בשווקי העולם והגדלת התשומות החקלאיות. על מנת לצמצם פגיעה ברווחיות החקלאי יש למצוא דרכים להגברת היבול. מחקרים בספרד הראו ששימוש במווסתי גדול מעודדים חנטה ומשפרים את האיכות הפלפל הגדל המבנים. מדיווח בספרד נמצא כי אגריטון המורכב משני חומרים: NAD ג'\ל' (NAAamide) 18 ג'\ל' ו - 6.75 ג'\ל' NAA Naphtalene Acetic Acid)), הן בהגמעה והן בריסוס העלה את רמת היבול ומספר הפירות. בעונת 2010/11 נערך ניסוי בגידול פלפל בתחנת יאיר שמטרתו לבחון טיפול בחומר דמויי אוקסין - אגריטון, על שיפור החנטה והתפתחות הפרי. הניסוי נערך בבית רשת 25 מש בו נשתל (15/8/10) הזן סובק. נבחנו 2 טיפולי הגמעה במינונים של 100 ו- 170 סמ"ק לדונם. הטיפולים נתנו בתדירות של כאחת לשבועיים, החל ב- 2/9 עד 9/12, סה"כ 8 הגמעות. הקטיף החל ב-1/12/10 והסתיים ב- 22/4/11 סה"כ נערכו 11 קטיפים. בסיכום הניסוי לא נמצאה כל השפעה של הגמעת האגריטון על היבול ואיכותו. כיוון שחקלאי ספרד מדווחים על השפעה של החומר על היבול, צוות המחקר החליט בעונה הבאה לבדוק את האגריטון בריכוזי הגמעה גבוהים יותר בהנחה שיתכן ותנאי האקלים ואיכות המים בערבה דורשים התאמת ריכוזים שונה מאשר בספרד.

  Auxin application in pepper: fruit set and fruit quality improvement, Arava Valley 2010-11
  Rivka Offenbach, Dorit Chashmonay, Ram Golan, Israel Tzabbry, Svetlana Gogio
  Central and Northern Arava R&D
  Hagai Yasuor, Department of Vegetable Research, Gilat Research Center, Agricultural Research Organization
  Email for correspondence: rivka@arava.co.il
  Keywords: hormone, capsicum

  פתח
• 1

  ינו
  הארכת עונת הקטיף באמצעות אגרוטכניקת גידול, שתילה מוקדמת ומגוון זני פלפל במבנים שונים – תחנת יאיר 2010/11

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, יורם צביאלי, סבטלנה גוגיו, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  rivka@arava.co.il

  תקציר
  הסיכוי הגבוה ביותר להגדלת היבול היא על ידי הארכת העונה באמצעות הקדמת השתילה והארכת עונת הקטיף. זני הפלפל הנם אחד הכלים החשובים בשיפור כלל התכונות המבוקשות לגידול ושיווק התוצרת. אולם התקדמות אמיתית תתקבל מהתאמת זנים בשילוב אגרוטכניקת אשר תאפשר לנו להאריך את העונה במבנים פשוטים יחסית, ללא טכנולוגית אקלים מתקדמת, ובכך להגדיל את היבול המשווק. שילוב זה נבדק בניסוי שנערך בעונת 2010/11 בתחנת יאיר. מטרת התצפית בדיקה של הארכת עונת הקטיף באמצעות שילוב של אגרוטכניקת גידול והתאמת זנים בשתילה מוקדמת בבית צמיחה בו פרוסה רשת בתחילת העונה וכיסוי המבנה בפוליאתילן באמצע אוקטובר בהשוואה לבית רשת רגיל. נבחנו 5 זני פלפל בשני המבנים השונים. הזנים שנבחנו הם: קנון (7158), סובק (7303), גודזילה (7192), מקינה (7269) ו-פאראון (7271), כל זן נבחן בשתי חזרות. בבית הצמיחה הקטיף החל בתחילת חודש נובמבר ונמשך עד השבוע הראשון בחודש מאי. היבול הכללי שהתקבל בכל בזנים היה גבוה משמעותית בבית הצמיחה לעומת בית הרשת, מתוספת של 50% בזן קנון ועד תוספת של 100% בזן פאראון. היבול הכללי הגבוהה ביותר היה בזן קנון 15.4 ק"ג/מ"ר, בבית הרשת בו הסתיים הקטיף מוקדם יותר הגיע היבול הכללי ל - 9.5 ק"ג/מ"ר. גם הזנים האחרים נתנו יבול כללי של בין 12 ל 13.5 (סובק) ק"ג/מ"ר. ניתן להסיק מכך כי הארכת העונה בבית צמיחה בשתילה תחת כיסוי רשת ומעבר לכיסוי פוליאתילן מאפשר הגדלה משמעותית של היבול. יבול היצוא בכל הזנים היה גבוה בחממה מאשר בבית הרשת מלבד הזן סובק. שיעור הפרי ליצוא היה נמוך בניסוי. הסיבות העיקריות לפסילת הפרי ליצוא בניסוי היו: עיוותי פרי, פרי קטן, וסידוק. המשך הפיתוח של השיטה יהיה כרוך בריכוז מאמץ בהעלאת אחוז היצוא באמצעות התאמת זנים והאגרוטכניקה. בעיות איכות הפרי התבטאו בתחילה העונה – בזנים סובק פאראון ומקינה – בעיקר בשיעור גבוה של פרי קטן ובסוף העונה בעיקר בפרי מעוות או סדוק. התפלגות ההנבה הייתה שונה בין הזנים: בזנים קנון ומקינה נקטף 66% מהיבול בחודשים נובמבר דצמבר , הזן מקינה המשיך לתת יצוא במהלך כל המשך העונה. לסיכום, בעונה זו התקבל בחממה שנשתלה מוקדם (20/7/2011) תחת רשת והועברה לפלסטיק באוקטובר יבול גבוה מאוד. השיא היה בזן קנון שהניב יבול כללי מעל 15 טון. בכל הזנים התקבלה תוספת יבול של בין 50% ל100% לעומת בשתילה מוקדמת בבית רשת. תוצאות אלה מעידות על ייתכנות גבוהה של הגידול בעונה ארוכה ככלי להגדלת היבול. נראה כי האתגר העתידי הוא שיפור אגרוטכני בשילוב זנים מתאימים שיאפשרו תוספת ליבול היצוא וצמצום משמעותי של שיעור הפרי הפגום.
  מומלץ לחזור ולבחון מגוון רחב יותר של זנים. יש חשיבות רבה להתאמת עיצוב הצמח ודילול פירות לכל זן. בתצפית זו לא נערכו טיפולי דילול ועיצוב מיוחדים לכל זן ויש לבחון זאת בהמשך.

  Combining of early planting, suitable cultivars, growing structures and methods for extension of production period of pepper in the ARAVA.
  Rivka Offenbach, Dorit Chashmonay, Yoram Zvieli, Ram Golan, Israel Tzabbry, Svetlana Gogio - Central and Northern Arava R&D
  Email for correspondence: rivka@arava.co.il

  פתח
• 1

  ינו
  דרכים לשיפור וייעול ההזנה של גידולי ירקות באזור הערבה: פיתוח פרוטוקול דישון לוויסות החנטה והגידול של פלפל

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, אבי אושרוביץ, דורית חשמונאי, רמי גולן, יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  sab@arava.co.il
  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  פנחס פיין - המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מנהל המחקר החקלאי
  חגי יסעור - מרכז מחקר גילת,המחלקה לירקות, מנהל המחקר החקלאי
  יוני אלקינד - הפקולטה לחקלאות רחובות, האוניברסיטה העברית בירושלים
  יואל מסיקה, חזי קאלו, איתי מיארה - זרעים גדרה

  תקציר
  המלצות הדישון הקיימות היום מותאמות לזני הפלפל הותיקים בעלי עצמת צימוח חלשה. בשנים האחרונות טופחו זנים בעלי עוצמת צימוח ונראו לא תופעות של צמחים הנמצאים במצב של חוסר איזון בין חנטת פרחים וצימוח וגטטיבי. במטרה לבנות פרוטוקול דישון לוויסות החנטה והגידול של פלפל באמצעות שינוי במשטר ההזנה החנקנית אשר יאפשר בניית צמח מאוזן ביחס פרי/נוף לחלוקה מיטבית של היבול לאורך חודשי ההנבה ולהגדלת היבול הועמד בעונת 2010/11 ניסוי בתחנת יאיר. הניסוי נערך בבית צמיחה בגידול בקרקע. שתילי פלפל מ- 8 זנים (קנון (7158), סובק (7303), מקינה (7269), קולוסו (7229), מיקו (7182), מלצור 7181, טיר (7849) וריאלטו (7802) מטיפוח זרעים גדרה) נשתלו בתאריך 13/9/10. נבחנו טיפולי הפסקת הדישון חנקני לזמן מוגבל: 20, 25 ו- 30 ימים וביקורת ללא הפסקת דשן, שבועיים לאחר שתילה (2/9) וחודש לאחר שתילה (17/9). במהלך הניסוי התבצעו בדיקות חנקן לפטוטרות כחלק מבניית פרוטוקול תומך בעתיד להחלטה על הפסקת הדישון החנקני.
  מתוצאות הניסוי עולה כי כל טיפולי הפסקת ההזנה אשר הופעלו הן בגיל שבועיים משתילה והן בגיל חודש גרמו להקדמת ההנבה. הפעלת טיפולי הפסקת הזנה בגיל שבועיים הוא תהליך בעל סיכון העלול לגרום לנזקים לטווח ארוך ביישום בשטחים מסחריים. טיפולי הפסקת דישון אשר החלו בגיל חודש תרמו לתוספת יבול בשיעורים בין 13 ל-27 אחוז יחסית לטיפול הביקורת, בזנים טיר, קנון, ריאלטו וקולוסו. כל שאר הזנים הגיבו בהקדמת ההנבה לטיפולי הפסקת החנקן אך לא הביאו ליבול גבוה יותר בסוף הניסוי ולעיתים אף לנזק. הזנים טיר וקנון אשר הגיבו בעליה ביבול בין 22 ל-25 אחוז בהנבה בסוף ניסוי, הגיבו באופן שונה לחלוטין לעוצמת העקה אשר הופעלה עליהם כפי שבאה לידי ביטוי בבדיקת החנקה בפטוטרות. לזן טיר נדרשו 30 ימים הפסקת דישון ורמה חנקה הנמוכה מ- 1,000 ח"מ על מנת להשיא היבול. לעומתו בזן קנון נדרשו 5 ימים בלבד בסף המוזכר לעיל של חנקה בפטוטרות לקבלת תוספת יבול של 25 אחוז ביבול הסופי. הניסוי בעונה זו התבצע כניסוי אשר מטרתו לבחון את תגובת זני פלפל רבים, הן לשלב היישום והן לעוצמת הטיפול של הפסקת הדישון, הנבדלת בימי היישום. בשל אילוצי מקום בוצע הניסוי במסגרת תצפית ללא חזרות. מוצע לבחון בעונה הקרובה שני זנים עיקריים ומסחריים בערבה באופן מעמיק יותר, במספר חזרות, כדי לוודא כי עקרונית התוצאות חוזרות על עצמן, ולשפר את יכולת האבחון באמצעות בדיקת חומרי ההזנה ומינרלים בפטוטרות.

  Improvement of vegetable crops in the Arava region: Development of a fertilization protocol for the management of pepper growth and fruit set
  Shabtai Cohen, Rivka Offenbach, Yoram Zvieli, Avi Usherovitz, Dorit Hashmonai, Israel Tsabari, Rami Golan - Central and Northern Arava R&D
  Eviatar Ityel - Extension Service (Shaham) Ministry of Agriculture and Rural Development
  Pinhas Fine, Hagai Yashur - Environmental Physics and Irrigation, Gilat Research Center, Agricultural Research Organization (ARO)
  Yoni Elkind - Faculty of Agriculture, The Hebrew University of Jerusalem
  Yoel Masika, Hezi Kalo, Itai Miara – Zeraim Gedera
  Writer address: sab@inter.net.il
  Keywords: Capsicum, salinity

  פתח