דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  השפעת חימום יום על גידול פלפל בכיכר סדום 2006/7

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, עמי מדואל, דורית חשמונאי, ישראל צברי, יורם צביאלי, רמי גולן, אביתר איתיאל

  בניסוי שנערך בתחנת זוהר בעונת 2006/7 נבחנו השפעת העלאת טמפרטורת היום על רקע זנים ושיטות עיצוב שונות בהדליה "הולנדית" ו"ספרדית". ניסוי זה נערך על רקע ניסויים בשתי עונות קודמות בהן נבחנה השפעת העלאת הטמפרטורה במבנה בשעות היום ע"י סגירת וילונות בשעות היום במבנה המחומם ולכידת החום במבנה עד לתחום של 28 מ"צ, בהשוואה למבנה מחופה פלסטיק אשר הוילונות בו פתוחים. הניסוי המדווח כלל שני חלקים: ניסוי א' - הדליה ספרדית, שלושה זנים אדומים נשתלו בשתי חממות בתחנת זהר שבכיכר סדום ב- 7/9/06. טיפול חימום יום תופעל בחממה אחת בתקופה: 12/11-2/3, והשנייה שימשה לביקורת. חממת הביקורת עמדה עם וילונות כנוסים 24 שעות ביממה במשך כל התקופה: נובמבר-פברואר. ואילו בחממת "חימום יום" נסגרו הוילונות מזרח מערב וצפון באופן קבוע ורק וילון דרומי נפתח בהגיע הטמפרטורה ל- 28 מ"צ. במשך הלילה נפתח הוילון באופן מלא.
  ניסוי ב' - כלל טיפולי הסרת פירות שונים במטרה לבחון האם עומס הפרי הראשוני בקומות הראשונות גורם להשפעה על המשך ההנבה ועל ביצועי הצמח בהמשך בהדליה הולנדית. בשיטה המקובלת כיום בהדליה הולנדית, משאירים על הגבעול את כל הפירות אשר הצמח יכול לשאת עליו, למעט שלושת הקומות הפריחה הראשונות, אשר מוסרות כדי למנוע כליאת פירות בין הענפים ועל מנת לאפשר התפתחות תקינה של הצמח,תוך מניעת עומס בשלב הראשון, אשר עלול לגרום "לתקיעת הצמח" עקב יחס לא מתאים בין מקור למבלע. טיפול הביקורת הוא הטיפול המפורט לעיל כלומר אין התערבות במספר הפירות הקיים על השיח,טיפול שני הוא הסרה של כל פרי שני, טיפול שלוש הוא הסרה של שני פירות והשארה של פרי אחד, טיפול 4 הסרה של שלושה פירות תוך השארת פרי אחד.
  בניסוי ההדליה "הספרדית" תוצאות העונה הקודמת חוזרות על עצמן, היבולים בזנים סליקה ופרארי עלו ב-18 עד 23 אחוז בעקבות טיפולי החימום. יבולי היצוא עלו ב- 8 אחוז בזן פרארי עד 22 אחוז בזן סליקה. הזן דיבלה בדומה לעונה קודמת לא הגיב לטיפולים, מבחינת היבול הנקטף, אך גודל הפרי השתנה והגיב בירידה של כ- 10 אחוז בטיפולי החימום, כנראה עקב האצת קצב גדילת הפירות וצבירת משקל נמוך יותר עקב כך. ישנה תגובה אינדיבידואלית לכל זן והתאמה לשיטה האגרו טכנית הננקטת בגידול. בשיטת הגידול "ההולנדית" לא התקבל יתרון לטיפול המחומם. עיצוב הצמח למספר פירות שונה לצמח הביא לירידה ביבול עם העלייה במספר הפירות המוסרים. לא התקבל פיצוי ביבול בטיפולים בהם הוסרו פירות. במהלך הגידול בחודשים סוף פברואר ומרץ נוצר הבדל משמעותי באופן הצימוח בטיפולי ההדליה "ההולנדית" וההדליה "הספרדית". הטיפולים המבוצעים בהדליה ההולנדית ככלל, מלווים בהסרת ענפי משנה אשר מדללים את אמיר הצמיחה ומחלישים אותו. התאוששות הצמח לקראת האביב עם שיפור התנאים החיצוניים של קרינה וטמפרטורה היא חלשה מאוד יחסית לצימוח השופע המתקבל בטיפולי ההדליה הספרדית. הצימוח בחממה המחוממת יום, מקדים בעוצמתו את החממה אשר אינה מחוממת, עיקר ההפרש ביבול מתקבל החל מחודש מרץ ואפריל. שיטת ההדליה ההולנדית אינה מתאימה לתנאים בהם בוצע הניסוי, מעבר להשקעה הגדולה הנדרשת בימי עבודה עודפים בהשוואה להדליה הספרדית.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת השפעת עומד הצמחים בשורה על יבול הפירות בפלפל מהזן 7158

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  אביתר איתיאל, יורם צביאלי, רבקה אופנבך, יואל טל

  השפעת אוכלוסיית הצמחים על היבול וגודל הפרי בפלפל זן 7158 נבדקה בניסוי שנערך במושב פארן בבית רשת בשטח מסחרי (שתילת 10/8/06, משק יואל טל). ציפוף השתילים והגדלת אוכלוסיית הצמחים בשורה העלתה באופן מובהק את מספר הפירות והיבול הכללי ליחידת שטח במעבר ממרווח 40 ס"מ ל- 30 ס"מ בין השתילים בשורה אולם גודל הפרי הבודד פחת באופן מובהק סטטיסטית (מ- 177 ל- 166 גרם) רק בין שני הטיפולים הקיצוניים, 50 ס"מ ו- 20 ס"מ בין שתילים, כלומר, כאשר הועלתה אוכלוסיית הצמחים מכ- 2,800 ל- 6,900 צמחים לדונם. יש לשקול כדאיות תוספת היבול והפחתת גודל פרי מול תוספת ההוצאה הנכבדת הכרוכה במחיר השתילים והעבודה בטיפול בצמחים.

  פתח
• 1

  ינו
  ניסוי חימום לילה ודילול חנטים בפלפל, תחנת יאיר 2006/7

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דודו אלקיים, יורם צביאלי ,שי אהרון, שוש אליהו, רמי גולן, אביתר איתיאל, איתן פרסמן, אמנון בוסתן

  השוואת היבול השנתי ליחידת שטח של פלפל בערבה עם נתונים מהולנד, למשל, מצביעה על פוטנציאל גדול לשיפור. מלבד זאת, מטרידה מאוד בעיית גליות הקטיף ואיכות הפרי במרכז העונה. בהמשך לסדרת ניסויים קודמים שנערכו בתחנת יאיר בערבה ובתחנת זוהר בכיכר סדום, נבחנה בעונת הגידול 2006/7 השפעת חימום לילה ברמות שונות על היבול ואיכותו. בנוסף, נבחנה בעונה זו לראשונה השפעת דילול חנטים מבוססים בחלק הראשון של העונה על היבול ואיכותו. בבחינת משטר הטמפרטורות בחממות נמצא, כי החימום למינימום 17 מ"צ הוסיף כ- 5,000 שעות-מעלה כאשר הופעל עד תחילת מרץ, וכ- 1,300 שעות-מעלה כאשר בוצע במשך חודש אחד (15.11-15.12) בעוד שאר טיפולי החימום לא היו משמעותיים. החימום לא השפיע באופן מובהק על היבול הכללי, אך תרם להעלאת יבול היצוא מ- 8.7 לכ- 9.5 ק"ג למ"ר בממוצע. תרומה זו חיבת להיבחן כלכלית מול עלות החימום. החימום גרם להקדמה ניכרת והעצמה של גל הקטיף המוקדם על חשבון מרכז העונה. דילול החנטים גרם דווקא למיתון גליות הקטיף ולהעברת חלק מהיבול למרכז העונה, אך לא הייתה לו השפעה ברורה על היבול הכללי או על היבול ליצוא. התברר, שפעולת הדילול החליפה נשירה טבעית ומאוחרת יותר של פירות במהלך התפתחות הפרי. בסופו של דבר, הדילול גרם להפחתה במספר הפירות המיוצאים ולעליה משמעותית, לא תמיד רצויה, בגודל הפרי.
  החימום בלילה ודילול החנטים מקזזים זה את זה ואינם פתרונות להעלאת היבול בפלפל בערבה, לפחות בשלב זה. הבעיה של "תקרת היבול" נובעת מכך שהיתרון היחסי של הערבה – קרינת שמש בחורף – אינו מספיק או שאינו מנוצל נכון. חימום לילה דווקא מחזק את עוצמת המבלעים בצמח ומחריף את חוסר האיזון עם המקורות. כדי להעלות את היבולים יש לטפל בהגדלת המקורות: יש לבחון את רמת הקרינה בתוך החממה עצמה במהלך העונה, לתקן מפגעים מפחיתי קרינה כהצטברות אבק בגג ובקירות, לבדוק סוגי כיסוי המאפשרים חדירה טובה יותר של קרינה פוטוסינתטית ולטפל בשאלת עיצוב הצמח וחדירת האור לתוכו. עם זאת, נותן מחקר זה בידי המגדל שני כלים להשפעה על מהלך עונת הקטיף. בחינת העניין צריכה להיעשות בהיבט הכלכלי. מניסיון העבר, עונת השיווק והמחירים באירופה אינה יציבה ואינה ניתנת לחיזוי. מגדלים המעוניינים לפזר את הסיכון והסיכוי על פני העונה יכולים להשתמש בצורה מושכלת בחימום כדי להקדים בחלק מהחממות, ובדילול – כדי לדחות ולקבל יבולים אפילים יותר בחממות אחרות.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת מנת השקיה, הבסיס הקרקעי, ותשתית בית השורשים בפלפל

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  אביתר איתיאל, שי אהרון, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דוד אלקיים, רמי גולן, ישראל צברי, יורם צביאלי, אלון בן גל, נפתלי לזרוביץ

  מטרת העבודה הייתה לבחון תגובת פלפל למנות השקיה בתנאי תשתית בית שורשים על רקע של שני בסיסי קרקע בעלי תכונות הידראוליות שונות באופן קיצוני. החמאדה - בעלת מוליכות נמוכה למים, וציפוי חול בעל מוליכות מים גבוהה.
  צמחי פלפל מהזן 7187 (זרעים גדרה) נשתלו (25/8/06) בבית רשת 50 מש בתחנת יאיר בערבה והושקו בארבע מנות מים. מנות המים לטיפולים פוצלו 31 ימים לאחר השתילה. המנות עודכנו אחת לשבוע יחסית לערכי האוופוטרנספירציה (ETc) שנמדדו מליזימטר מרבי, בהתאם למקדמי החזר של: 0.8, 1.2, 1.6, ו- 2.4 מערכי הליזימטר. בסיום העונה הסתכמו מנות ההשקיה ב: 611, 862, 1064 ו- 1518 מ"מ בהתאמה. בשני בסיסי הקרקע יושמו שתי תשתיות בית שורשים: תעלת הזנה - שכבת טוף בעובי של 10 ס"מ וברוחב של 40 ס"מ, ונש"מ (נפח שורשים מתוחם) דו שכבתי - תעלה בעומק של 35 וברוחב של 40 ס"מ שבבסיסה שכבת חצץ בעובי של 5 ס"מ, עליה מונחת יריעת פלריג שבתוכה שכבת חול בעובי של 20 ס"מ, ומעלייה שכבת טוף 0-8 בעובי של 10 ס"מ. על גבי החמאדה בלבד נבדקו שתי תשתיות בית שורשים נוספות: תעלת הזנה עמוקה בה שכבת הטוף הייתה בעובי של 20 ס"מ, ונש"מ חד שכבתי בעובי מצע טוף של 20 ס"מ.
  לטיפול הנש"מ נמצאה השפעה מרשימה ביותר בציפוי, וחלקית בלבד בחמאדה. תוספת יבול הפירות יחסית לתעלת ההזנה שנמדדה בציפוי הייתה בתחום 20-40% בטווח מנות ההשקיה. יתרה מכך, בתשתית הנש"מ בציפוי, במנות המים הגבוהות, עלה יבול הפירות על אותם הטיפולים בחמאדה, בעוד שבתשתית תעלת הזנה התקבלה תוצאה הפוכה, היבול בחמאדה עלה על זה שבציפוי בכל מנות המים. מההשוואה שנעשתה בין שתי תעלות ההזנה בחמאדה התקבל יתרון לתעלת ההזנה העמוקה בשתי מנות המים הגבוהות, וזאת למרות שמליחות הטוף בשכבה: 0 - 10 ס"מ, הייתה גבוהה יותר בתעלת ההזנה העמוקה.
  תוצאות יבול הפירות אינן בהתאמה עם יבול החומר היבש. יבול החומר היבש הרב ביותר התקבל בחמאדה וזאת בשתי תשתיות בית השורשים ועלה בתגובה לתוספת במנת ההשקיה, ואילו יבול הפירות המרבי התקבל בנש"מ בציפוי החול. מקובל שמחסור חמור בחמצן פוגע בייצור החומר היבש הכולל, אך אפשרי שעקת חמצן מתונה עשויה להשפיע על היחס נוף\פרי. השפעות אלו תלמדנה בעונה הקרובה.

  פתח