דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 326 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 1
    ינו
    השפעת השהיית פלפל על השיח על איכות הפרי
    ירקות

    רמי גולן, סווטלנה גוגיו, שי אהרון, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, שי אהרון, אלי פאליק, יוני אלקינד

    בתקופות בהן המחירים בשוק נמוכים או בזמנים בהם קיימת מצוקת כוח אדם נוהגים מגדלי הפלפל לפרוס רשת מעל הפלפל במהלך הקטיפים בכדי לדחות את ההבשלה ולדחות את הקטיף בשבוע ועד שלשה שבועות. השפעת נוהגים אלה על איכות הפרי וההבדלים בתגובת זנים לדחיית הקטיף לא נמדדה עד כה. מטרת עבודה זו הייתה לבחון את השפעת מועדי הכסוי, זנים ומשך השהיית הפרי על הצמח על איכות הפרי.
    הניסוי נערך בתחנת יאיר בערבה בבית צמיחה מכוסה פוליאתילן. נבחנו שלושה זנים (7158, 7182 ו- 7187, זרעים גדרה) בשני מועדי כיסוי רשת (15/12/06 ו- 4/2/06). סומנו מועדי החנטה וההגעה של הפרי למוכנות לקטיף (80% פרי אדום). הפרי נקטף במועדים שונים מזמן המוכנות שלו לקטיף. לאחר הקטיף הושהה הפרי ל- 17 ימים ב- 7 מ"צ ושלשה ימים נוספים ב- 20 מ"צ ולאחר מכן נבחנה איכותו.
    הפרי שחנט באמצע נובמבר הגיע ל- 80% צבע אדום לאחר 114 יום ללא הצללה וכתוצאה מההצללה הגיע למוכנות לקטיף לאחר 135 יום. לעומת זאת לא היתה להצללה כל השפעה על הפרי שחנט באמצע דצמבר ואשר הגיע למוכנות לקטיף לאחר כ-85 ימים. הפרי שחנט מוקדם היה גדול מהפרי שחנט מאוחר ואילו ההצללה המאוחרת הקטינה את גודל הפרי.
    בטיפולי הביקורת בכל הזנים השהיה של שבוע על השיח העלתה את אחוז הפרי הזקן ב- 15% לעומת קטיף ביום המוכנות של הפרי. בזנים 7158 ו- 7182 גרמה ההצללה לתוספת בשיעור הפרי הזקן של בין 10-50 אחוז לעומת הביקורת. בזן 187 במהלך השבוע הראשון לא היתה עליה בשיעור הפרי הזקן עקב ההצללה אולם לאחר מכן שוב גרמה ההצללה לתוספת באחוז פרי זקן של עשרות אחוזים מעבר לביקורת.
    המסקנות מניסוי זה הן כי לכיסוי ברשת יש השפעה על אחור במוכנות לקטיף רק של מועדי החנטה המוקדמים. ואילו אחסון על השיח אפילו לשבוע מוריד את חיי המדף של הפרי בצורה דרמטית.

  • 1
    ינו
    השפעת תנועת אוויר (סחרור) בבתי צמיחה על יבול הפלפל
    ירקות

    יצחק אסקירה, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, אמנון נבון, אביתר איתיאל

    בבתי צמיחה המכוסים פלסטיק ובבתי רשת המכוסים ברשתות חרקים תנועת האוויר מוגבלת וקצב החלפות האוויר בין המבנה לסביבה מוגבל, דבר הגורם לאי אחידות האקלים במבנה ולפחיתה בפוטנציאל היבול הכללי והכלכלי של הגידול. בעבודות שונות שנעשו בירקות (עגבניות) ובפרחים (ורדים) נמצא שתנועת אוויר בטווח מהירויות של 0.2-0.7 נתנה את התוצאות החקלאיות הטובות ביותר. בניסוי שנעשה בין השנים 2005-2007 במושב עין יהב בערבה נבחנה השפעת מסחררים על יבול פלפל בחממה מסחרית (משק אמנון נבון) מכוסה פוליאתילן (ורשתות חרקים במעטפת). בשנת הניסוי הראשונה (2005/6) התקבלה תוספת יבול של 5.5 ק"ג למ"ר בטווח מהירות רוח שבין 0.75 ל-1.75 מ'/שנייה. בשנת הניסוי השנייה (2006/7) לא התקבלו הבדלי יבול מובהקים בין החלקות המסוחררות לחלקות הביקורת.

  • 1
    ינו
    שימוש במזרון לח עשוי רשתות צל בגידול פלפל בבית צמיחה
    ירקות

    אסקירה יצחק, עמי מדואל, דורית חשמונאי, דודו אלקיים, אופנבך רבקה, צביאלי יורם

    "מזרון לח" מבוסס על מתזים ורשתות צל שחורות נבחן בעונת גידול 2006/7 בחממה לגידול פלפל בתחנת ניסויים זוהר בכיכר סדום. בחממה הורכבה רשת מצננת מ -4 רשתות שנתפרו אחת בצמוד לשנייה כאשר אזור האריגה מופנה כלפי חוץ במטרה להאט את קצב ירידת המים ולהגדיל את יעילות הצינון. המזרון הלח עשוי מתזים ורשתות צל איפשר גידול פלפל בשתילה קיצית מוקדמת והארכת עונת הקטיף עד תחילת יוני. המערכת נבחנה לראשונה בכיכר סדום ופעלה כהלכה בעונה האביבית. בצילום תרמי שנעשה באביב כאשר הנוף הצמחי היה מפותח התקבלה אחידות סבירה של הטמפרטורה בתוך המבנה בדומה למזרן לח "רגיל", לאורך ולרוחב המבנה. הפעלת מסחררים במבנה הפחיתה ב- 5-8 מעלות את הטמפרטורה בתוך הנוף בהשוואה לביקורת (ללא הפעלת מסחררים).

  • 1
    ינו
    תגובת צמחי פלפל להשקיה במנות ובאיכויות מים שונות בתנאי כיכר סדום, עונת 2006/7
    ירקות

    שבתאי כהן, עמי מדואל, דורית חשמונאי, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן, אלון בן גל, אביתר איתיאל, שלמה קרמר

    בשנתיים האחרונות נבדק פוטנציאל השימוש במים מותפלים כאמצעי לחיסכון במים בערבה בתחנת זוהר.
    במחקר זה התברר כי ניתן לחסוך כ- 50% ממנת המים המקובלת בהשקיה במים המקומיים ללא ירידה ביבול, עקב הקטנת המנה היומית הממוצעת המשמשת להשקיה. מאידך, בעקבות הליך ההתפלה, ריכוזם של חלק ניכר מיסודות החשובים להתפתחות הצמח הנמצאים במי ההשקיה ללא התפלה (סידן, מגנזיום, גופרית) יורדים לרמות תת-אופטימליות העלולות לגרום לנזקים בהתפתחות הצמח ולאחר מכן ביבול ובאיכותו. בעונות הניסוי הקודמות הוספו יסודות אלו אל מי ההשקיה המותפלים כדי למנוע נזקי מחסור אך עלות ההוספה יכולה להגיע לכ- 2 ש"ח למ"ק מים (מעבר לתוספת הדשנים המקובלים), סכום אשר מכפיל כמעט את עלות המים המותפלים. לכן, בשנת הניסויים 2006/7 נבחנה השפעת השימוש במים מותפלים מהולים במים המקומיים מתוך מגמה להוסיף את היסודות החסרים באופן טבעי מתוך הרכב המים הקיים ללא צורך בהוספת דשנים יקרים (מעבר לדשנים הרגילים המכילים חנקן זרחן אשלגן ויסודות קורט) והן תוך כדי הוזלת מי ההשקיה המהולים מעצם מהילתם בכ- 30% במים מקומיים מליחים, אשר עלותם נמוכה יותר מהמים המותפלים.
    בניסוי נבחנו שתי איכויות מים - מי מקור מקומיים, ברמת מוליכות חשמלית של 3.5 dS/m ומים מותפלים מהולים במי מקור כאשר רמת המוליכות החשמלית במי ההשקיה בטיפול זה עמדה על כ- 1.3 dS/m. גודל מנות ההשקייה היו 100% (המנה המומלצת ע"י שירות ההדרכה של משרד החקלאות) 75%, 50% ו- 25% ממנה זו. מנות ההשקייה ניתנו לשתי תשתיות גידול, קרקע ומערכת נש"מ (נפח שורשים מתוחם, תעלה חפורה בקרקע שבתחתיתה 5 ס"מ טוף גס, מעל הטוף הגס יריעת פלריג התוחמת את התעלה. בתוך היריעה: שכבה תחתונה של 20 ס"מ חול מקומי, ומעליה שכבה עליונה של 10 ס"מ טוף 0-8).
    סה"כ 16 טיפולים במבנה פקטוריאלי מלא. הניסוי נערך בבלוקים באקראי, בשלוש חזרות. היבול הגבוה ביותר התקבל בגידול בקרקע, במים המהולים, ברמות ההשקיה של 100% ו- 75%, 15.2 ו- 14.5 ק"ג למ"ר, בהתאמה. בגידול בקרקע בהשקיה במים המקומיים הייתה הפחתה של כ-2.6 ק"ג למ"ר בממוצע לעומת טיפולי המים המהולים. הבדל זה מגיע אף ל-3 ק"ג למ"ר בין איכויות המים השונות ברמת השקיה של 75% (הפרש של 27%). הגידול בנש"מ ברוב המקרים לא תרם לעליה ביבול ואף גרם לירידה ביבול בחלק מהמקרים.
    כאשר במים המותפלים בגידול בקרקע עמד היבול הממוצע על 13.6 ק"ג למ"ר היה היבול בנש"מ באותה איכות מים 12.7 ק"ג למ"ר. ההבדל הגדול הוא בהשקיה במים מותפלים בקרקע ובנש"מ ברמת השקיה של 100%; במקרה זה הייתה ירידה של 12% ביבול. בהשקיה במים המקומיים בנש"מ ובקרקע היבולים היו דומים. היבול הממוצע לשני הטיפולים על רקע כל טיפולי ההשקיה היו זהים 11 ק"ג למ"ר.
    לסיכום, כמות המים הכללית אשר שמשה לגידול במים המהולים בטיפול של 75% עמדה על כ-1,000 מ"ק מים לדונם מתוך כך כ- 30% הם מים מקומיים. בדרך כלל כמות המים הנדרשת לגידול באזור עומדת על כ- 1,500 מ"ק מים (טיפול 100%). בניסוי זה התקבלו שתי תוצאות אשר יש להם משמעות רבה בשימוש במים מותפלים/מהולים: א' חסכון כלכלי בתוספות של סידן ומגנזיום מעצם השימוש במים המקומיים לתוספת הנדרשת; ב' חסכון של כ- 25% בכמות המים הנדרשת לקבלת היבול הנדרש; ג' קבלת עליה ביבול ליחידת שטח בטיפולי ההשקיה במים המהולים לעומת השימוש במים במליחים בגידול בקרקע.