השפעת חמצן על בית השורשים
ירקותע"י אביתר איתיאל
הרצאה ביום עיון בנושא: פלפל בערבה בעשור הקרוב, סיכונים והזדמנויות
תחנת יאיר 30/1/13 ,במסגרת אירועי יום פתוח 2013 בערבה
סנן תוצאות
דוחות והמלצות
נמצאו 126 תוצאות תואמות.(ברור)-
-
השפעת מנת השקיה ומחסורי חמצן בפלפל 2011/12
ירקותע"י אביתר איתיאלהשפעת מנת השקיה ומחסורי חמצן בפלפל 2011/12
אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אורי צעירי, אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
כתובת המחבר: Eviatar@arava.co.ilמחסורי חמצן אפשריים על פי רוב בתנאי טמפרטורת שורש גבוהים במיוחד, כאשר קצב נשימת השורש עולה ושטף החמצן המגיע לשורשים נמוך מהנדרש. בפלפל נמצאה רגישות גבוהה במספר הפירות לריכוזי החמצן המומס בטווח שבין 6-16 ח"מ. מחסורי חמצן בבית השורשים גורמים לעיכוב בהתפתחות הצמח וצפויים בטמפרטורת מצע גבוהות בשל קצב נשימה מוגבר. על מנת לבחון השפעת אלו נשתלו (4/8/2011) צמחי פלפל בשתי תשתיות נש"מ בתחנת יאיר בערבה. התשתיות היו שונות רק בסוג יריעת הצד. בתשתית 1 יריעת פלריג ובתשתית 2 יריעת פוליאתילן. בנוסף הושקו הצמחים בארבע מנות מים יחסיות לערכי אוופוטרנספירציה (ET). ניסוי זה מהווה חזרה על ניסוי שהתבצע בעונות קודמות.
חסימת מסלולי דיפוזיית החמצן הצידית באמצעות יריעת פוליאתילן הפחיתה את ריכוזו במצע בעומק של 20 ס"מ בשיעור יחסי של 7%, אך בשונה מניסויים קודמים בהם נמצאה פגיעה ביבול הפירות והביומסה בניסוי זה לא נמצאה פגיעה. מנגד טיפולי ההשקיה גרמו לתגובה של 25% בביצועי הצמח. הסיבה לחוסר התגובה לתשתית נמצאה באמצעות חשיפות השורשים. חדירת השורשים לתוך מצע החול התעכבה למשך 80 הימים הראשונים שלאחר השתילה. מחשיפות שהתבצעו בעונות הקודמות נמצא שקצב התארכות השורשים הממוצע מגיע לכדי 1 ס"מ ליום בתקופה שמיד לאחר השתילה. כלומר, ניתן היה לצפות שעשרים ימים לאחר השתילה יגיעו השורשים לעומק של 20 ס"מ. דבר זה לא קרה בניסוי הנוכחי בשל אחיזת המים הגבוה של הקומפוסט בהשוואה לזו שבחול. אנו מניחים כי הבדלי ריכוזי החמצן שנמדדו בין שני טיפולי התשתית נבעו במלואם מנשימת המיקרו אורגניזמים ולא מנשימת שורשים.תודה למועצת הצמחים שתמכה במימון הניסוי, לחברת זרעים גדרה על תרומת הזרעים, ולכל העוסקים במלאכה, תודה מקרב לב.
Effect of water application and root-zone format on pepper plants. 2011/12
Ityel E., Tzeiri U., Oshoroviz A., Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I., Ben Gal A. and Lazarovich N.
Eviatar@arava.co.il
Keywords: Capsicum annuum, irrigation, root distribution -
השפעת התשתית, אופן יישום הקומפוסט ומנת ההשקיה בפלפל אורגני, 2011/12
ירקותע"י אביתר איתיאלהשפעת התשתית, אופן יישום הקומפוסט ומנת ההשקיה בפלפל אורגני, 2011/12
אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
חשמונאי ד', אופנבך ר', אושרוביץ א', צברי י' וצביאלי י' - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
כתובת המחבר: Eviatar@arava.co.ilשיטת הנש"מ בה מיישמים מחסום קפילארי מאפשרת השגת רטיבות גבוהה במנות מים נמוכות. להפחתת מנות ההשקיה בפלפל אורגני צפוי יתרון רב בשל ההתייעלות בהזנת הצמח בנוסף לייעול השימוש במים. כמויות הדשן המומס במי ההשקיה צפויות לפחות במידה רבה בשל הירידה בכמות מי ההשקיה, ולהקטין בכך את זיהום מי התהום בחנקות. הבעייתיות ביישום השיטה טמון בכך שבממשק האורגני חל איסור בהטמנת יריעה חוסמת שורשים (כגון יריעת הפלריג המשמשת כיריעת צד). בשל התכונות ההידראוליות של היריעה ישנה פחיתה משמעותית של תנועת המים הצדית ובכך משתפרת דחיקת המלחים. בדגם המותר לשימוש בחקלאות האורגנית קיים מחסום בלבד ללא יריעת צד המביא לכך שתנועת המים עוקפת את מחסום החצץ.
בניסוי רב שנתי המתנהל זו העונה השלישית בתחנת יאיר, נשתלו (1/8/2011) צמחי פלפל מהזן סובק (זרעים גדרה) בבית רשת. שתי מנות השקיה נבחנו כך שהמנה הנמוכה נפלה ב- 40% ממנת ההשקיה הגבוהה. בסוף עונת הגידול הסתכמו המנות ב-1,240 ו-760 קוב לדונם, בהתאמה. נבחנו שתי תשתיות בית שורשים, בהן תשתית נש"מ הכוללת מחסום של שכבת חצץ שהוטמנה בעומק 40 ס"מ מתחת לפני הקרקע, ואילו כתשתית הביקורת שימשה קרקע בלתי מופרת. בכל תשתית ומנת השקיה נבחנו שני אופני יישום קומפוסט: (1) הצנעת הקומפוסט בתיחוח, (2) פיזור ע"פ הקרקע ללא הצנעה.
מתוצאות הניסוי בעונה זו עולה כי נמצאה השפעה רק לטיפולי התשתית. טיפול המחסום העלה את כלל יבול הפירות ואת מספר הפירות ליצוא ב 17% יחסית לביקורת.תודה לצוות מו"פ ערבה שעסקו במלאכה ולמועצת הצמחים שתמכה במימון הניסוי.
Effects of root zone format, irrigation quantity and compost mode of application on organically grown pepper.
Ityel Eviatar – Extension Service (Sha'ham) Ministry of Agriculture and Rural Development
Hashmonai D., Oshoroviz A. Offenbach R., Zvieli Y., Tsabari I. – Central and Northern Arava R&D
Writer address: Eviatar@arava.co.il -
שטיפת קומפוסט ממלחים בתנאי מעבדה
ירקותע"י אביתר איתיאלשטיפת קומפוסט ממלחים בתנאי מעבדה אביתר איתיאל - שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר יורם צביאלי - מו"פ ערבה מרכזית וצפונית כתובת המחבר: Eviatar@arava.co.il בשנים האחרונות בשל התמעטות מקורות החול באזור הערבה היכולים לשמש לציפוי או למילואי בתעלות, קיים חיפוש אחר מצעים חלופיים. אחת מהאפשרויות הינה שימוש בסוגי קומפוסט בעלי מירקם מתאים. לקראת עונת 2011/12 הוקמו שתי חלקות בפארן עם תשתית נש"מ במצע קומפוסט. שתי החלקות סבלו מערכי מליחות גבוהים (>8 דצס'\מ' במי משאב) במהלך העונה. במטרה לאמוד את כמות מי השטיפה הנדרשים על מנת לשטוף תעלת קומפוסט בעובי של 30 ס"מ הועמד בתחנת יאיר ניסוי בתנאי מעבדה. מצע קומפוסט בוצה מסוג "אור" הוכנס לעמודה ועבר שטיפה במים מזוקקים בתנאי מעבדה. התשטיף נאסף ונמדדה מוליכותו וריכוז הכלורידים בו. במקביל הוחדר חיישן דקגון מליחות\רטיבות מסוג "TE 5" לתוך המצע קרוב לשפה התחתונה. מליחות הנקז ירדה מ- 45 ל- <1 דצס'\מ' במנת שטיפה של 1,000 מ"מ שהיוו כ-14 נפחי מצע. ירידה זו לוותה בירידה מקבילה בערכי הכלוריד. מוליכות המצע בעומק של 25 ס"מ כפי שנמדדה בחיישן דקגון פחתה במהלך השטיפה מ- 22 ל- <1 דצס'\מ'. ערכי המליחות שנמדדו קרוב לתחתית המצע נבעו הן ממליחות המצע והן מעובי השכבה. סביר שבמהלך תנועת המים מהטפטפת אל תחתית העמודה חלה צבירת מלחים כפי שמוצג בתהליך ההדמיה. ניתן להסיק שלגובה עמודת המצע ישנה השפעה על ריכוז המלחים בתשטיף. כמות המים הנדרשת על מנת להגיע לשטיפה שלמה (>1 דצס'\מ') תהיה כ- 14 נפחי מצע. המתאם הגבוה בין ריכוזי הכלוריד בתשטיף לבין המוליכות מלמד שהמצע רווי בכלוריד. על פי בדיקות המעבדה היון המשלים לכלוריד הינו נתרן. על מנת לשטוף ביעילות את הנתרן יהיה צורך כנראה להוסיף גיר לערמת הקומפוסט לפני שטיפתה. תודה לצוות מו"פ ערבה שעזר ביצוע הניסוי. Compost leaching under laboratory conditions Eviatar Ityel - Sha'ham, Ministry of Agriculture and Rural Development Yoram Zvieli - Central and Northern Arava R&D
