דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 29

  ספט
  בחינת ההשפעה של השקיה חלקית בלילה על ייעול השימוש במים של עצי מטע בערבה 2020-22

  מטעים

  ע"י אביתר איתיאל

  תקציר
  הנחת המחקר הגורסת שניתן השיג יבולים טובים יותר באמצעות פיצול מנת ההשקיה למנה עיקרית הניתנת בשעות היום ומנה חלקית בשעות הלילה, נבחנת בשני ניסויים שהוצבו בשנה זו, 1. ניסוי בעצי תמר בתחנת יאיר ו 2. ניסוי בעצי מנגו בחלקה מסחרית בחצבה. השפעות על היבול יבחנו רק בקטיפים ובגדידים בשנים 2021, ו 2022. בניסוי בתמרים מהזן מג'הול נבחנים שני טיפולי השקיה: א. 100% מההשקיה ביום, ו ב. 80% ביום ו 20% בלילה. בעונה זו החלו מדידות בקצב התארכות הלולב, משקל הכפות, ומליחות תמיסת הקרקע. בשלב זה נמצא שמספר ומשקל הכפות פחת בשיעור משמעותי בטיפול ההשקיה המפוצלת יחסית להשקיה בודדת ביום. בנוסף נבחנה השונות המרחבית ליבול הפירות טרום הפעלת הטיפולים, בגדיד של 2020 ונמצא שהשונות הינה אקראית. עובדה שתקל בהמשך על ניתוח התוצאות. בניסוי בעצי המנגו נבחרו שני טיפולי השקיה: א. 100% יום, ו ב. 100% לילה אשר הופעלו החל מסיום קטיף פירות 2020, מתחילת חודש יולי 2020. בעת הזו מתבצעות המדידות הבאות: א. רטיבות באמצעות טנסיומטרים, ב. מדידות רטיבות ומליחות באמצעות חיישני TDR, ג. מליחות באמצעות משאבי תמיסת קרקע. לא ניתן בשלב זה לדווח על השפעות כלשהן לטיפולי ההשקיה.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת התשתית, אופן יישום הקומפוסט ומנת ההשקיה בפלפל אורגני, תחנת יאיר, 2013/14

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  השפעת התשתית, אופן יישום הקומפוסט ומנת ההשקיה בפלפל אורגני, תחנת יאיר, 2013/14
  איתיאל א' - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  חשמונאי ד', אופנבך ר', אושרוביץ א', צביאלי י' - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  כתובת המחבר: Eviatarel2014@gmail.com
  תקציר
  שיטת הנש"מ בה מיישמים מחסום קפילארי מאפשרת השגת רטיבות גבוהה במנות מים נמוכות. להפחתת מנות ההשקיה בפלפל אורגני צפוי יתרון רב בשל ההתייעלות בהזנת הצמח בנוסף לייעול השימוש במים. כמויות הדשן המומס במי ההשקיה צפויות לפחות במידה רבה בשל הירידה בכמות מי ההשקיה, ולהקטין בכך את זיהום מי התהום בחנקות.
  נמטודות עפצים וחופשיות תוקפות גידולי חממה רבים ומהוות נטל על הגידול, המגדל והסביבה. הפחתת הנגיעות בקרקעות חוליות ובגידול אורגני אפשרית ע"י חסימת חדירתם לבית השורשים באמצעות יריעה בעלת חורים מיקרונים, משולבת בתשתית הנש"מ.
  מערך תשתיות קרקע הוכן בתחנת יאיר לקראת עונת 2009/10 וכלל את תשתיות בית שורשים הבאות: א' תשתית עם מחסום של שכבת חצץ שהוטמנה בעומק 40 ס"מ מתחת לפני הקרקע, ב' תשתית ביקורת בה שימשה קרקע בלתי מופרת. בעונת 2012/13 הוספו לניסוי שתי תשתיות: ג' נש"מ נמטודות-מצע קומפוסט, ד' תעלת הזנה-מצע קומפוסט. בשתי התשתיות א' ו ב' נבחנו שני אופני יישום קומפוסט: (1) הצנעת הקומפוסט בתיחוח, (2) פיזור ע"פ הקרקע ללא הצנעה. כל תשתיות הניסוי נבחנו בשתי מנות מים, רגילה (100%) ומופחתת (60%).
  בעונה המדווחת (2013/14) הצטיינה התשתית נש"מ נמטודות קומפוסט במספר וביבול הפרי לעומת עונה שעברה בה נמצא טיפול זה נחות כנראה מסיבות של מליחות יתר. זו שנה ראשונה מתוך חמש שנות ניסוי (2009/10-2013/14) בה נמצאה נחיתות לפיזור קומפוסט ללא הצנעה, אך שיעור הפחיתה היה רק ב 5%. בעונות הבאות ניתן יהיה לקבוע האם זה אירוע נקודתי או תחילתה של מגמה. ירידה במנת ההשקיה ב 34% גרמה לפחיתה של 10% ביבול הכולל, יבול ליצוא, ומשקל כלל הצמח. גם השפעת ההשקיה הינה חדשה ולא נמצאה בחמש העונות הקודמות.

  Effects of root zone format, irrigation quantity and compost mode of application on bio-organic grown pepper.
  Ityel Eviatar - Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
  Hashmonai D., Oshoroviz A., Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I. - Central and Northern Arava-Tamar R&D
  Writer address: Eviatarel2014@gmail.com
  Keywords: capsicum, compost, organic matter

  פתח
• 1

  ינו
  תגובת פלפל לתעלות הזנה רב שנתיות, שנה רביעית 2013/14

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  תגובת פלפל לתעלות הזנה רב שנתיות, שנה רביעית 2013/14
  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחבר: Eviatarel2014@gmail.com
  דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר

  תקציר
  לפני כעשור החלו חקלאים בגידול בתעלות טוף בגידול פלפל בערבה, כאשר מבחן ההצלחה היה השגת יבולים שאינם נופלים מהביקורת, יציבים לאורך שנים, וללא עיבודי קרקע. החשיבות להימנע מעיבודי קרקע קיבל משנה חשיבות לאחר הוצאת התכשיר מתיל ברומיד משימוש. ב-1/6/2010 הוכנה חלקת ניסוי בבית רשת בתחנת יאיר בערבה ובה שישה טיפולים, מהם ארבע טיפולי תעלות הזנה עם מצע קומפוסט בעומק אחיד של 10 ס"מ ובמידות רוחב של 0, 20, 40 ו-60 ס"מ אשר יצרו נפחי מצע של: 6.25, 12.5, 25, ו- 37.5 ליטר למ"ר, בהתאמה. בנוסף שני טיפול ביקורת (1) במנה של 6.25 ליטר קומפוסט למ"ר מפוזר ומתוחח על פני הערוגה מידי שנה ו (2) ערוגה מתוחחת ללא מתן קומפוסט כלל. בסיום הגידול בעונה הראשונה והשניה, בארבעת טיפולי תעלות ההזנה בלבד, נגזמו הצמחים לגובה הקרקע והנוף פונה ללא מערכת השורשים שהושארה בקרקע. בשני טיפולי הביקורת כל הצמח פונה כולל מערכת השורשים ובוצע עיבוד קרקע כמקובל. מתוצאות יבול הפירות בשנה השניה של הניסוי שוב לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים.
  בעונה המדווחת (2013/14) נבחנו רק שני טיפולי הביקורת: ערוגה מתוחחת עם ובלי קומפוסט בשיעור של 6.25 קוב לדונם. יבול הפירות הגיע לכדי 8.1 ו 8.5 ק"מ למ"ר בהתאמה, ללא הבדל מובהק בין שני הטיפולים. תוצאות שנה רביעית (2013/14) לניסוי תואמות את התוצאות שהתקבלו משלושת העונות הקודמות (2010/11, 2011/12 ו- 2012/13) ומלמדות שבתנאים ששררו בניסוי אין צידוק ליישום קומפוסט גם לאחר הפסקה של שלוש שנים ללא מתן.

  Four years evaluation of pepper grown in nutrition canal. 4th year report.
  Ityel Eviatar - Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
  Hashmonai D., Oshoroviz A., Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I. - Central and Northern Arava-Tamar R&D
  Writer address: Eviatarel2014@gmail.com
  Keywords: capsicum, compost, organic matter

  מחבר אביתר איתיאל, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן

  פתח
• 1

  ינו
  חשיבות הרכיב הדיפוזי בשטיפת מלחים ממצע קומפוסט באמצעות טיפטוף

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  חשיבות הרכיב הדיפוזי בשטיפת מלחים ממצע קומפוסט באמצעות טיפטוף
  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחבר: Eviatarel2014@gmail.com
  Juyoung Yoon - האוניברסיטה העברית, רחובות.
  אבי אושורוביץ, יובל ברזילי, רבקה אופנבך, יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר

  תקציר
  מצע קומפוסט הינו אחד הפתרונות הזמינים לשיפור אחידות הגידול, כאשר מיושם בתעלה החפורה בקרקע המקומית. לקומפוסט יתרונות ברורים בשל הרקע התזונתי העשיר המצוי בו, אך המליחות הגבוהה דורשת הדחה לפני תחילת הגידול. תנועת היונים בתמיסת המצע יכולה לנבוע משני כוחות: (1) תנועת מסה של המים והמומסים בתוכם, (2) תנועה דיפוזית בתוך תמיסת הקרקע הנובעת מהפרשי ריכוזים.
  בניסוי הקודם נבחנה השפעתם של מספר השלוחות בעת השטיפה בתעלות קומפוסט בעלות עובי מצע שונה, וכן תשתית המכילה מחסום קפילרי בדמות שכבת חול דקה הנחה מעל לתעלת הקומפוסט. בניסוי המדווח להלן נבחנה אסטרטגיית חלוקת המים בעת השטיפה. הופעלו ארבע טיפולי חלוקת מי השטיפה, כאשר מנת המים הכוללת של 100 מ"מ, פוצלה לארבע מנות שוות של 25 מ"מ כ"א. טיפולי פרקי הזמן בין מנות המים היו: 0, 6, 12 ו-24 שעות. נבחנו שני סוגי קומפוסט, השונים במליחות הראשונית ובמאפיינים ההידראוליים שלהם וכן טיפול נוסף שבחן השפעת המחסום הקפילרי.
  העלאת משכי הזמן בין פעימות ההשקיה מ-0 ל-24 שעות הפחיתה את יעילות ההדחה ב-32%. כמות המלח שהודחה פחתה אף היא ב 35%. כמות המלח שנותרה בשכבת הקומפוסט עלתה בעקבות תוספת הזמן בין הפעימות בכ- 30%. מחסום קפילרי, באמצעות חיפוי בשכבת חול על גבי הקומפוסט, העלה את יעילות ההדחה, כמות המלח שהתנקזה, כמות המלח שנדחפה לצדדים, וזו שנדחקה משכבת הקומפוסט ב- 22, 22 ו 64%, בהתאמה. במקביל פחתה כמות המלח השיורית בקומפוסט ב- 20% בהשוואה לטיפול ללא מחסום. מתוצאות אלו ניתן להסיק שלהתקנת מחסום קפילרי ייתרון משמעותי ביותר בייעילות הדחיקה של המלחים ממצע מלוח, ובכל מיקרה עדיף לרכז את מנת השטיפה מאשר לפזרה במספר פעימות.

  The importance of the diffusion factor in salt leaching from compost using drip irrigation
  Ityel E. – Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
  Juyoung Yoon – Faculty of Agriculture, Hebrew University of Jerusalem
  Hashmonai D., Oshoroviz A., Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I. - Central and Northern Arava-Tamar R&D
  Writer address: Eviatarel2014@gmail.com
  Keywords: capsicum, compost, organic matter

  פתח