דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 20

  נוב
  החזקת גרעין רבייה של דגי בינון דורי (Nemacheilus dori)

  חקלאות מים

  ע"י מרסיה פימנטה ליבוביץ

  החזקת גרעין רבייה של דגי בינון דורי (Nemacheilus dori)
  מחבר מרסיה פימנטה ליבוביץ, ברטה סיוון
  במהלך שנת 2008 הובאו למתקן לרביית דגים בפקולטה לחקלאות דגים מהמין בינון דורי (Nemacheilus dori) ממספר מקורות: בתחילת השנה הובאו 6 פרטים מחקלאי פרטי מהערבה (רן אפשטיין) וכ- 15 פרטים מדר' מנחם גורן מאוניברסיטת תל-אביב. ב- 17.6.08 הובאו לפקולטה 6 פרטים נוספים שנתפסו בטבע בעין מלקוח (בקעת בית שאן) וזמן קצר אחר כך קיבלנו את כל שאר הפרטים אשר היו במתקן הגידול באוניברסיטת תל-אביב. כל קבוצות הדגים שהתקבלו עברו איקלום מסודר למערכת והוחזקו למשך חודש לפחות בתנאי קרנטינה על מנת לנטר את בריאותם ולמנוע הדבקות במחלות. בכל תהליכי הקליטה לא נצפו תמותות משמעותיות (פחות מ-2 דגים בכל תהליך הקליטה) ולא נצפתה תחלואה. לאחר תום תקופת הקרנטינה אוחדו הקבוצות ועברו מיון לזכרים ונקבות. המיון לזוויגים איננו מוחלט ומתבסס על הסתכלות חיצונית: פרטים גדולים ורחבים בעלי בטן מלאה הוגדרו כנקבות ואילו פרטים בעלי אורך דומה אך מבנה גוף צר מוינו כזכרים. פרטים קטנים (מבחינת אורך) מוינו כצעירים ואוכלסו עם הזכרים. הזוויגים הוחזקו בנפרד למשך תקופת החורף.
  החזקת כל הדגים מתבצעת במיכלי פלסטיק בנפח של 120 ליטרים עם פילטרים חיצוניים והחלפת מים שבועית של 25%. הדגים מואכלים פעמיים ביום במזון יבש (40% חלבון, 6% שומן; רענן שיווק) ובזחלי יתושים קפואים ("תולעי דם"). כל הדגים אוכלים היטב ולאורך תקופת ההחזקה לא נצפו תמותות משמעותיות (פחות מ- 5 דגים לכל אורך התקופה).
  בהתאם לתצפיות באוניברסיטת תל-אביב עונת ההטלה העיקרית של המין היא באביב ובמתקן שלהם הטילו הדגים באופן ספונטני בין פברואר למאי אם כי לא בוצע איסוף של הביצים והדגיגים ולכן השרידות הייתה נמוכה באקווריום הקיבוצי. בתחילת 2007 ביצענו ניסויי הטלה במספר הפרטים המצומצם מאוד שהיה ברשותנו והצלחנו לקבל הטלות הן באופן ספונטני באקווריום והן בעקבות אילוצי הטלה הורמונליים אך הביצים לא התפתחו, ככל הנראה בעקבות בעיות בהפריה. השנה אנו נערכים לניסיונות רבייה באקווריומים (נפח 240 ליטרים) בחודשים הקרובים, עם עליית טמפרטורת המים.
  ניסינו להזריק לדגים GnRH ו/או DAGIN אולם רוב הדגים לא הגיבו לזריקות ההורמונים ואפילו מתו.
  לסיכום, נמצאים בידינו מעל 50 פרטים של הדג בגילאים שונים, וממקורות שונים. עד כה מצבם של הדגים נראה טוב, הם ניזונים היטב ומוחזקים בתנאים מתאימים. ההטלות הקרובות יתקבלו רק באביב הבא. במידה ולא נקבל הטלות, ננסה לחשוף את הדגים להורמונים בשיטות אחרות מלבד הזרקה. לכשיתקבלו הטלות סדירות יבחנו שיטות שונות לאיסוף יעיל של הביצים, מניעת קניבליזם מצד ההורים, הדגרה וגידול לרוואלי.

  מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  פתח
• 20

  נוב
  ניסוי הזנה דגי אנציסטרוס (Ancistrus temmincki)

  חקלאות מים

  ע"י מרסיה פימנטה ליבוביץ

  ניסוי הזנה דגי אנציסטרוס (Ancistrus temmincki)
  מחבר מרסיה פימנטה ליבוביץ, טל גור, מוטי אושרוביץ

  בגידול דגי אנציסטרוס (Ancistrus temmincki) במערכת סגורה וממוחזרת קיימת חשיבות רבה למזון המוגש. המזון מהווה גורם מכריע בקצב הגדילה, בריאות הדג ואיכות המים. ידע על גידול דגי אנציסטרוס ועל ההזנה שלהם במערכות מתועשות אינו בנמצא. דג זה הוא דג קרקעית אשר ניזון בטבע מאצות הגדלות על אבנים וצמחים וחי בנחלים בהם זרימת המים חזקה. במערכות סגורות קשה להגיע לתנאי הזנה וממשק אשר יכולים לדמות את תנאי המחייה הרגילים של הדגים. המזון של דגים אלו חייב להיות מגוון ומורכב מכמה סוגי מזון אשר יתנו טווח רחב של מרכיבים חיוניים לדגים. בחוות משלבים בין המזון היבש המסחרי שקיים בשוק לבין ירקות טריים כמו גזר, פלפל, קישואים ודלעת וכן ארטמיה בשלבים הראשונים של הגידול. מטרת הניסוי הייתה למצוא את המזון היבש המתאים ביותר לדגים בשלב הראשון של חייהם מבחינת קצב גדילה ושרידה. בניסוי שנערך בתחנת יאיר בשנת 2008/9 הושוו שלושה סוגי מזון: TCP של שיווק רענן (59% חלבון ו-10% שומן), סייפריקו קרמבל של חברת קופנס מהולנד (45% חלבון ו- 10% שומן) viformo של חברת SERA (45.7% חלבון ו- 8% שומן). אנציסטרוס מסוג Temmincki הינו קו פשוט אשר מעורב עם קווים אחרים של אנציסטרוס ונחשב לדג אוכל כל. מאחר ולא ידוע מהם מרכיבי המזון החיוניים לדג בשלבי הגידול הראשונים נבחנו שלושה סוגי מזון השונים זה מזה בכמות החלבון והשומן ובהתאמתם לדגים צמחוניים או אוכלי בשר. כמו כן נבחרו סוגי המזון אשר משתמשים בהם בחוות לגידול דגים.
  מתוצאות הניסוי עולה נמצא כי הזנה במזון מסוג סייפריקו קרמבל הביאה לקצב גדילה והישרדות המיטביים.

  מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  פתח
• 13

  נוב
  בחינת יעילות הוספת סייגרו לדגי גופי (Poecilia reticulata)

  חקלאות מים

  ע"י מרסיה פימנטה ליבוביץ

  בחינת יעילות הוספת סייגרו לדגי גופי (Poecilia reticulata)
  מחברים: מרסיה פימנטה ליבוביץ, טל גור, מוטי אושרוביץ, דינה זילברג, גלית שרון

  מגדלי הדגים נוהגים במהלך החודש הראשון לחיי הדג להשתמש במזון רפואי המכיל אנטיביוטיקה מסוג סייגרו ((Maduramycin, 1% כטיפול מונע לקוקסידיוזיס. גורם המחלה הוא טפיל הקוקסידיה Protista, Apicomplexa)) הפוגע בעיקר בקיבה ובמעי, פולש לתוך תאי המעי והורס אותם כליל דבר הגורם לדלקת הפרשתית קשה שפוגעת בספיגת הנוטריאנטים וכתוצאה מכך בגדילה, התפתחות ושרידות הדגים. ברוב החוות לגידול דגים משתמשים במזון זה באופן קבוע כטיפול מונע למשך חודש מבלי לבדוק נגיעות בקוקסידיה. למרות זאת נצפתה תמותה גבוהה של דגיגים לאחר כשבועיים וחצי של גידול. ביקשנו לבדוק את השפעת הסייגרו על הדגים, והימצאות טפיל הקוקסידיה בדגים. נבדקו שלושה סוגי מזון: המזון הניתן בחווה (90-60) בתוספת סייגרו, מזון 90-60 ללא תוספת סייגרו, ומזון מסוג אחר (סייפריקו קרמבל) שבניסויי גדילה בדגי נוי שונים הראה תוצאות גדילה ושרידה טובות. נבדקו השפעת הסייגרו על השרידה והגדילה של דגי גופי.
  בניסוי שנערך בתחנת יאיר בערבה בשנת 2008 נבדקו דגים מסוג גופי ((Poecilia reticultata בני יום, במערכת אקווריונים בני 30 ליטר כל אחד (60 דגיגים לאקווריום), עם ביו-פילטר משותף לכל המערכת עם שלושה טיפולים בארבע חזרות. הדגים עברו בדיקות בריאות לפני תחילת הניסוי. ההזנה ניתנה ארבע פעמים ביום ואיכות המים נבדקה פעמיים בשבוע. אחת לשבועיים הדגים נשקלו ונספרו. לא הייתה לתוספת הסייגרו השפעה מובהקת על גדילת הדגים, אך הגדילה הטובה ביותר נתקבלה בקבוצה שהוזנה במזון מסוג סייפריקו קרמבל (תוספת של 30-47%). מבחינת השרידה לא היה הבדל משמעותי בין דגים שהוזנו ב- 90-60 או סייפריקו קרמבל. לעומת זאת השרידה בקבוצות שהוזנו בתוספת סייגרו הייתה נמוכה באופן משמעותי. מתן אנטיביוטיקה לזמן ארוך גורם להרס של ההגנה של הפלורה הטבעית ("החיידקים הטובים") במעי ובכך גורם כפי הנראה להחלשות מערכת החיסון ולתמותה של הדגים. בנוסף, לאנטיביוטיקות רבות אפקט שלילי ישיר המתבטא בהחלשות הדגים. בעקבות ניסוי זה, יש לבצע ניסוי המשך לבדיקת השפעת (יעילות) הסייגרו על דגים נגועים.

  מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  פתח
• 21

  אוק
  ניסוי הזנת דגי מולי (velifera Poecilia)

  חקלאות מים

  ע"י מרסיה פימנטה ליבוביץ

  ניסוי הזנת דגי מולי (velifera Poecilia)
  מחברים: מרסיה פימנטה ליבוביץ, טל גור, מוטי אושרוביץ, שנאן הרפז

  הזנת הדגים הינה בעלת השפעה רבה על גדילת הדגים, צבעם, ואיכות מי הגידול. ידע על גידול דגים טרופיים במערכות מתועשות בהן כמעט ואין התפתחות מזון טבעי אינו בנמצא ולכן בוצע ניסוי לבחינת המזון המיטבי לדגי מולי מבין המזונות הקיימים בשוק. בניסוי זה נערכה השוואה בין ששה סוגי מזון: 90-60 (שיווק רענן) ; TCP (שיווק רענן); אנינון (דג הזהב); Ocean nutrition) Ocean nutrition ); אקווינר (ביומר); סייפריקו קרמבל (קופנס); סייפריקו קרמבל בתוספת פיגמנט אסטקסנטין מלאכותי - כרופיל פינק (כמחזק צבע וומשפר שרידת הדגים ) ו- MCP (,Mono Calcium Phosphate כמונע עיוותי גוף ומשפר גדילת דגים החסרים קיבה חומצית). נבדקו גדילה שרידה וההשפעה של הפיגמנט לחיזוק הצבע של הדגים במשך כשלושה חודשים. בסיום בוצע גם ניסוי עמידות לעקה (stress) שכלל חשיפה לטמפ' נמוכה (4 מ"צ) למשך 11 דקות. בעקבות העקה נבדקה תמותת הדגים.
  בניסוי שנערך בתחנת יאיר בערבה בשנת 2008 נבדקה הזנת דגים מסוג מולי (Poecilia velifera). הניסוי נערך באקווריונים של 30 ליטר (29 דגים/אקווריון) וכלל שבעה טיפולים עם שש חזרות לכל טיפול. הדגים עברו בדיקות בריאות לפני תחילת הניסוי. ההזנה ניתנה ארבע פעמים ביום. פעם בשבוע נערכו בדיקות איכות מים (טמפרטורה, O2, pH , NH3, NO2 ו-NO3) ונמצא כי איכות המים הייתה ברמה אופטימאלית. ההזנה ניתנה בהתאם לטבלת הזנה וביומסת הדגים ע"פ השקילה. ההזנה הייתה בעודף. מדי שבועיים נערכה שקילה מקובצת ונמדדו גדילה ושרידה. במהלך כשלושה חודשים, המזונות בהם הגדילה הייתה רבה ביותר היו אקווינר ו Ocean nutrition (2.33 גרם ו 2.18 גרם בהתאמה) ואחריהם TCP (1.71 גרם), סייפריקו (1.29 גרם) 60-90 וסייפריקו עם תוספת MCP וכרופיל פינק (0.93 גרם ו 0.99 גרם בהתאמה). המזון הגרוע ביותר היה אנינון (0.74 גרם ) של חברת דג הזהב. לפי התוצאות, תוספת MCP 1% למזון מסוג סייפריקו קרמבל לא שיפרה את גדילת הדגים. השרידה בניסוי הייתה טובה בכל הטיפולים (מעל 85%). מרבית הדגים החסרים קפצו מהאקווריום. התמותה בפועל הייתה באחוזים בודדים בלבד ולא נמצאו הבדלים בצבע הדגים בין הטיפולים השונים. בניסוי עמידות לעקה (stress) נמצא כי דגים שאכלו מזון אנינון מתו יותר מהשאר בצורה מובהקת. לא נמצא הבדל בין המזונות האחרים. בימים אלו אנו בודקים השפעת תוספת הפיגמנט אסטקסנטין טבעי (מאצות) ומלאכותי (כרופיל פינק) כמחזק צבע הדגים והשפעתו על עמידות הדגים למחלת הטטרהימנה.

  מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  פתח