ירקות שבתאי כהן, אריאל יפה, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, רמי גולן
רוב חומרי ההזנה למעט החנקן מוספים לתמיסת הקרקע באמצעות הקומפוסט הניתן לקרקע בכמויות נדיבות של בין 10 ל- 15 מ"ק לדונם, כחלק מהאגרו טכניקה המקובלת בחקלאות האורגנית בארץ. החנקן המוסף לקרקע באמצעות הקומפוסט נמצא בכמות של כ-1.5% מכלל החומר היבש בקומפוסט אך על רקע של קרקעות חוליות בערבה ושטיפות הקרקע הנערכות לפני השתילה, רוב החנקן מודח מאזור בית השורשים עוד בשלבי הגידול הראשוניים ואינו משמש לצורכי ההזנה של הצמח, אלא באופן שולי אשר אינו יכול לספק את הצרכים האינטנסיביים של הצמחים במהלך הגידול. מסיבה זו מוסיפים את החנקן באמצעות "הדשיה" באופן רציף (יחסי) במהלך ההשקיה או באופן כמותי, כלומר מנת חנקן בגרם לדונם ליום ללא קשר לרמות ההשקיה היומיות. בניסוי שנערך בגידול פלפל בחלקה האורגנית בתחנת יאיר בערבה בעונת 2007/8 נבחנו הדשנים "טבעון" 6.5% חנקן. הדשן 4:0:4 אשר הרכב החנקן בו הוא זהה לטבעון 6.5% אך ריכוזו נמוך יותר (4%) והוא מכיל גם 4% אשלגן. טיפול הביקורת בניסוי זה היה דישון בתמיסת גואנו ברמה של 40 ח"מ חנקן. כמו כן נבחן טיפול מס' 1 בדישון על בסיס כמותי יומי ובו יושמו 165 גרם חנקן ליום. טיפולי הטבעון האחרים הם טיפולים בו הדשן ניתן באופן יחסי למנות המים בכמות של 40 ח"מ חנקן ו 80 ח"מ חנקן בטיפולים אלו יושם גם דשן טבעון 4:0:4 המכיל אשלגן. לא היו הבדלים מובהקים ביבול ובמשקל הפרי בין הטיפולים גם בטיפול הכמותי אשר בו יושמה הכמות הקטנה ביותר של חנקן לדונם ליום, בו יושמו 165 גרם חנקן ליום בלבד לעומת הטיפול המכסימלי בו יושמו כ- 400 גרם חנקן ביום, בשיא הצריכה, בחודש אוקטובר ניתן לומר כי ניתן לחסוך באופן משמעותי בהזנה החנקתית ולא לפגוע ביבול. במבחן חיי מדף, בטיפול של דישון כמותי, אשר בו יושמה רמת החנקן הנמוכה ביותר, כמות הפרי המוצק הייתה גבוהה באופן משמעותי לעומת כל הטיפולים האחרים, כמו כן לא היו בטיפול זה פירות זקנים וציון איכות הפרי לאחר קטיף, היה בעקבות כך הגבוה בין הטיפולים.
