הנחיות והמלצות לטיפול בפרי פלפל קטוף ליצוא
רמי גולן, יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
אלי פליק - המחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר הקטיף, מרכז וולקני, מינהל המחקר החקלאי
עדי סויסה, דוד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
.
חטטים ומכות קור בפלפל
איפיון התופעה בעונת 2015/16
הרצאה בסיכום עונת ירקות 2015/16 בערבה
מו"פ ערבה מרכז ויידור תחנת יאיר 23.5.16
הופעת חטטי קור בפלפל בעונת 2015/16 בערבה - תיאור מצב
רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר gram@netvision.net.il
בעונת 2015/16 הופיעו חטטי קור בצורה מאוד מסיבית בפירות פלפל אצל מגדלי הערבה. התופעה נגרמה בעקבות ירידה חדה בטמפרטורה ב- 5/12/15 ובאה לביטוי בפרי הקטוף בתקופה בין 5/1/16 -15/2/16.
במסגרת ניסויי הזנים של מו"פ ערבה בפארן ובתחנת יאיר תועדו הפגמים השונים בפרי הקטוף וביניהם הופעת החטטים ועוצמתם ולמעשה ניתן בפעם הראשונה לתת צילום מצב מאוד עדכני לגבי מה שקרה בערבה.
תופעת החטטים הייתה קשה יותר בפארן מאשר בחצבה כנראה משום ששעות המעלה מתחת ל-5 מ"צ בלילה הזה היו רבות בפארן, ואילו בחצבה לא הייתה ירידה כלל מתחת ל-5 מ"צ. הטמפרטורה בחצבה ירדה תוך מ 13.1 מ"צ בלילה קודם ל- 7.6 מ"צ. בפארן ירדה טמפרטורת המינימום מ-8.4 ל-4.9 מ"צ.
התופעה הייתה מוגבלת לאירוע זה ואירועים אחרים של ירידת טמפרטורה חדה לא לוו אחריהם בהופעת חטטי קור.
לא נצפתה רגישות לצבעי הפלפל השונים. הרגישות התחלקה בין הזנים השונים. היו זנים שנפגעו מאוד והיו זנים שלא נפגעו.
להסרת רשת מאוחרת (50 יום משתילה) הייתה השפעה חיובית על רמת החטטים. הדלייה הולנדית מנעה חטטים.
חצילים ליצוא: קטיף וטיפול לאחר קטיף, מיון אריזה
רמי גולן – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
קטיף: הקטיף יעשה בעדינות מרבית למניעת לחיצות על הפרי. יש להכניס למיון פרי אשר אינו חשוד בנזקי צינה ועוקציו אינם יבשים או שחורים (ראה בהמשך המסמך). יש להפריד גם את הפרי הסגול אשר אינו ראוי ליצוא. להבטחת נקודה זו רצוי להנחות את העובדים לבצע את ההפרדה בעת הקטיף.
המיון יעשה לגודל ולפגמים כמו התעגלות של הפרי ושריטות. יש לשים לב למיון עדין בכדי לא לשרוט את הפרי ולא לגרום לפצעי לחץ במהלך המיון. יש להימנע ככל האפשר משטיפת הפרי. אם יש אבק או לכלוך קל ניתן להוריד באמצעות כפפות בד רכות.
טיפול למניעת השחרת העוקצים: מקובל לטבול את העוקצים בלבד באחד מתכשירי ה- NAA הבאים בריכוז 100 ח"מ: אגריטון, אלפאנול, אלפארון, אלפטין, אמיגו או בולרו. לאחר הטבילה יש לייבש את הפרי באחסון ב-12 מ"צ.
אריזה ואחסון: אם האריזה נעשית בשתי שכבות יש לחצוץ בין השכבות בנייר עבה 80 גרם (אפשרי גם פלסטיק בועות אך לא אסתטי).
טמפ' האחסון של החציל 12 מ"צ ו- 95% לחות. אם נדרש אחסון למעלה משבועיים יש לארוז בשקיות המיועדות לחציל של החברות המצויות בשוק. יש להקפיד להכניס פרי קר לשקיות. קירור מוקדם של הפרי לפני ההכנסה לשקיות יאריך את חיי המדף של החציל. השקיות ישמרו על מוצקות הפרי ויקטינו את שיעור השחרת העוקצים.
הובלה: יש להקפיד על שרשרת קירור והובלה ב- 12 מ"צ עד להגעת הפרי ללקוח. במקרה וההובלה בקונטיינר מעורב של חציל ופלפל יש להוביל ב-11 מ"צ, לא פחות !! טמפ' נמוכה יותר תגרום לנזקי צינה לחציל במהלך ההובלה.
נזקי צינה בחציל
נזקי צינה נגרמים כאשר הטמפרטורה בבית הגידול היא 7 מ"צ ומטה למשך כ- 20 שעות. מספר השעות לא חייב להיות רציף ויכול להיות הצטברות של כמה לילות עוקבים כפי שאירע ב- 24-27/11/16.
הסימן הראשון והבולט ביותר של נזקי הצינה נראה כבר ביום הקטיף ומתבטא בהשחרת עוקצים. יתכן מצב בו העוקצים ישחירו יום או יומיים מאוחר יותר. קצב השחרת העוקצים הינו גבוה ויכול להגיע ל- 100% מהפירות תוך ימים מספר. נזקי צינה כמו החמות וחטטים יופיעו מאוחר יותר.
בדרך כלל פרי שעוקציו השחירו סמוך לקטיף יפתח סימפטומים של נזקי צינה חריפים יותר עם מהלך ההובלה.
המלצות1617
