בחינת השקיה במנות מים שונות כהכנה לשימוש במערכות משולבות לשימוש חוזר במי נקז
ירקותשבתאי כהן, עמי מדואל, מורן קפון פתאל, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן, אביתר איתיאל, אלון בן-גל, נפתלי לזרוביץ
בשנים האחרונות מצאי המים בערבה קטן יחסית להגדלת שטחי הגידול. על מנת לחסוך במים וליעל את השימוש בדשנים, הועמדו שני משקי מודל במושב פארן (משק בארי, משק שטיגליץ) אשר מטרתם לחסוך בהשקיה ודישון ע"י איסוף ושימוש חוזר במי נקז. המשקים בנויים על יחידת מצע מנותק אשר ממנה נאספים מי הנקז ומופנים לשימוש חוזר. כשליש מכלל השטח גדל על מצע מנותק ושני שליש להשקיית פלפל הגדל בקרקע. יחסי הגודל נקבעו על מנת לאפשר השקיה בכמות גבוהה במצע כדי להדיח את המלחים מאזור בית השורשים ולאפשר משטר השקיה בעל מתחי מים רפים הנדרשים במערכות מצע מנותק המתבססים על נפח מצע בית שורשים קטן יחסית לגידול בקרקע, ומאידך שטח קולט לכמויות המים על מנת להשתמש בהם ברמה הנדרשת ולא בעודף. כל זאת, כדי לאפשר למערכת המצע לתפקד באופן מיטבי. כיום משתמשים בכמויות מים המגיעות לפי שלוש מהאוופו-טרנספירציה ((ET 3ׂכמות המאפשרת הדחה טובה של המלחים מתוך המצע, אך גם יוצרת דרישה לשטח גדול יחסית אשר יקלוט את הנקז אשר מקורו במצע המנותק. ככל שהיחס יקטן בין שטח המצע לשטח הגידול בקרקע היעילות של המערכת תגדל כמויות ההדחה (נקז) נגזרות גם מאיכות המים. כיום איכויות המים המגיעים לפתח שטחי הגידול לפני דישון עומדים על מוליכות חשמלית של בין 2.5 ל-3.5 dS/m באיכות מים טובה יותר כמות הנקז הנדרשת להדחת מלחים קטנה יותר.
מטרת הניסוי: בחינת איכות וכמות מי הנקז המתקבלים בשימוש במנות מים שונות להשקיה ובחינת ביצועי הצמח, על מנת להכין בסיס נתונים לקבלות החלטות בנושא שימוש חוזר במים.
הניסוי נערך בתחנת זוהר בכיכר סדום במבנה חממה בכיסוי פלסטיק. פלפל מזן סליקה נשתל בתאריך 15/9/08. הניסוי נערך במצעים מנותקים מסוג פרלייט 2 בתבניות גידול בנפח של כ-80 ליטר למטר רץ או כ-53 ליטר למטר רבוע שטח גידול. כל טיפול נבחן ב-5 חזרות, שטח הכולל לטיפול 300 מ"ר. מי הנקז נאספו למיכל טמון בעל משאבה טבולה ולאחר מכן הופנו מי הנקז דרך מוני מים כפולים למיכל אגירה. המשתנה הנבחן הוא רמות השקיה הנקבעות בהתאם ל-ET MAX (האוופוטרנספירציה המקסימאלית) המתקבל מתוך הטיפול בו ET הוא הגבוה ביותר. כמות המשמשת להקצאת המים וכבסיס להשקיה בכל הטיפולים. בניסוי נבחנו 4 רמות השקיה ET1, ET2, ET3 ו- ET4.
מתוצאות הניסוי עולה, כי הטיפול היחיד אשר נבדל ביבול הוא טיפול ההשקיה ET1, טיפול המושקה ברמת המים הנמוכה בניסוי. טיפולי ההשקיה יצרו תזמון שונה של הנבה, כאשר טיפולי ההשקיה ברמה הנמוכה הקדימו משמעותית בהנבה את שני הטיפולים המשקים ברמות מים גבוהות יותר. הנקז של טיפולים ET1 ו- ET2 מגיע למוליכות חשמלית של בין 6 ל-8 dS/m רמות אשר יגרמו לכך שהמים לא יהיו ראויים להמשך שימוש (במערכות ממוחזרות). ניסיון למהול במים מהקו יביא לבזבוז ולחוסר יעילות. טיפול ET3 הוא המתאים ביותר מבחינת השימוש החוזר במים, הן ברמות המוליכות החשמלית של מי הנקז והן ברמות ההקזה העומדות על כ-30 אחוזים בלבד יותר מטיפול ET2 אשר אינו ראוי לשימוש חוזר. הטיפול המיטבי המומלץ בניסוי זה הוא גם הנוהל הננקט היום בשטחי המודל הקיימים במושב פארן.
בשנים האחרונות מצאי המים בערבה קטן יחסית להגדלת שטחי הגידול. על מנת לחסוך במים וליעל את השימוש בדשנים, הועמדו שתי משקי מודל במושב פארן (משק בארי, משק שטיגליץ) אשר מטרתם לחסוך בהשקיה ודישון ע"י איסוף ושימוש חוזר במי נקז. המשקים בנויים על יחידת מצע מנותק אשר ממנה נאספים מי הנקז ומופנים לשימוש חוזר. כשליש מכלל השטח מצע מנותק ושני שליש להשקיית פלפל הגדל בקרקע. יחסי הגודל נקבעו על מנת לאפשר השקיה בכמות גבוהה במצע כדי להדיח את המלחים מאזור בית השורשים ולאפשר משטר השקיה בעל מתחי מים רפים הנדרשים במערכות מצע מנותק, המתבססים על נפח מצע בית שורשים קטן יחסית לגידול בקרקע ומאידך שטח קולט לכמויות המים על מנת להשתמש בהם ברמה הנדרשת ולא בעודף. כל זאת כדי לאפשר למערכת המצע לתפקד באופן מיטבי. כיום משתמשים בכמויות מים המגיעות לפי שלוש מהאוופו-טרנספירציה ((ET 3ׂכמות המאפשרת הדחה טובה של המלחים מתוך המצע, אך גם יוצרת דרישה לשטח גדול יחסית אשר יקלוט את הנקז אשר מקורו במצע המנותק. ככל שהיחס יקטן בין שטח המצע לשטח הגידול בקרקע היעילות של המערכת תגדל כמויות ההדחה (נקז) נגזרות גם מאיכות המים. כיום איכויות המים המגיעים לפתח שטחי הגידול לפני דישון עומדים על מוליכות חשמלית של בין 2.5 ל-3.5 dS/m באיכות מים טובה יותר כמות הנקז הנדרשת להדחת מלחים קטנה יותר.
מטרת הניסוי בחינת איכות וכמות מי הנקז המתקבלים בשימוש במנות מים שונות להשקיה ובחינת ביצועי הצמח, על מנת להכין בסיס נתונים לקבלות החלטות בנושא שימוש חוזר במים.
הניסוי נערך בתחנת זוהר בכיכר סדום במבנה חממה בכיסוי פלסטיק. פלפל מזן סליקה נשתל בתאריך 15/9/08. הניסוי נערך במצעים מנותקים מסוג פרלייט 2 בתבניות גידול בנפח של כ-80 ליטר למטר רץ או כ-53 ליטר למטר רבוע שטח גידול. כל טיפול נבחן ב-5 חזרות, שטח הכולל לטיפול 300 מ"ר. מי הנקז נאספו למיכל טמון בעל משאבה טבולה ולאחר מכן הופנו מי הנקז דרך מוני מים כפולים למיכל אגירה. המשתנה הנבחן הוא רמות השקיה הנקבעות בהתאם ל-ET MAX (האוופוטרנספירציה המקסימאלית) המתקבל מתוך הטיפול בו ET הוא הגבוה ביותר.כמות זו משמשת להקצאת המים וכבסיס להשקיה בכל הטיפולים. בניסוי נבחנו 4 רמות השקיה ET1, ET2, ET3 ו- ET4. מתוצאות הניסוי עולה כי הטיפול היחיד אשר נבדל ביבול הוא טיפול ההשקיה ET1, טיפול המושקה ברמת המים הנמוכה בניסוי. טיפולי ההשקיה יצרו תזמון שונה של הנבה כאשר טיפולי ההשקיה ברמה הנמוכה הקדימו משמעותית בהנבה את שני הטיפולים המשקים ברמות מים גבוהות יותר. הנקז של טיפולים ET1 ו- ET2 מגיע למוליכות חשמלית של בין 6 ל-8 dS/m רמות אשר יגרמו לכך כי מים אלו לא יהיו ראויים להמשך שימוש (במערכות ממוחזרות). ניסיון למהול מים אלו במים קו יביא לבזבוז וחוסר יעילות. טיפול ET3 הוא המתאים ביותר מבחינת השימוש החוזר במים, הן ברמות המוליכות החשמלית של מי הנקז והן ברמות ההקזה העומדות על כ-30 אחוזים בלבד יותר מטיפול ET2 אשר אינו ראוי לשימוש חוזר. הטיפול המיטבי המומלץ בניסוי זה הוא גם הנוהל הננקט היום בשטחי המודל הקיימים במושב פארן.
