ירקות אביתר איתיאל, עמי מדואל, מורן קפון, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן, אלון בן גל, נפתלי לזרוביץ
ארבעה ליזימטרים בנפח של 800 ליטר כל אחד מוקמו בתוך מחפורת בבית צמיחה בתחנת זהר שבכיכר סדום והיוו חלק מניסוי שבוצע בחלקות בקרקע בעונת 2007/8. בתוך הליזימטרים מוקמו ארבע תשתיות בית שורשים: ביקורת חול מקומי, תעלת הזנה טוף, נש"מ (נפח בית שורשים מתוחם) עם ריצפת פלריג ונש"מ ריצפת רשת. לשם הבנת התהליכים המתקיימים בבית השורשים מוקמו חישני טמפרטורה, מתח מים (טנסיומטרים), חמצן, ומליחות (TDR) בעומקים שונים בליזימטרים. ערכי ההשקיה, הצריכה והנקז חושבו מתוך הקריאות הרציפות של המשקל. אחת לחודש נדגמו עלים לקביעת ריכוזי כלוריד. פירות נקטפו ומוינו בתדירות שנקבעה על סמך קצב ההבשלה. בסיום הניסוי נעקרו הצמחים בליזימטרים ונשקלו לקביעת יבול החומר היבש. הליזימטרים הושקו מטיפול השקיה שנקבע להיות "פעמיים צריכת הצמח" כפי שנמדדה בליזימטרים. ערכי האוופוטרנספירציה בליזימטר הביקורת היו גבוהים מהאחרים בתקופת החורף ולא היו שונים באביב. בתקופת החורף ערכי הצריכה היו נמוכים מ- 2 מ"מ ליום והחל ממחצית ינואר חלה עלייה קווית שהגיע לכדי 6 מ"מ בחודש מרץ. צריכת הצמחים בתקופת החורף הייתה מעט נמוכה מ- 0.5 מערכי ההתאדות בגיגית חוץ ואילו בחודשי האביב מעט גבוהה מ- 0.5 מערכי הגיגית. ערכי המליחות בתמיסת הנקז היו כפולים בדרך כלל מערכי מי ההשקיה. חיישני חמצן אווירני סיפקו נתונים על פירוס השורשים. ירידת ריכוז החמצן האטמוספרי בכ- 1% במהלך תקופת המדידות הייתה מונעת מהתחממות האוויר וירידת הלחץ החלקי של החמצן שפחת בקרקע בכ- 3%. השפעות קליטת החמצן על ריכוזי החמצן באווירת הקרקע מבטאות את מיקום המסה העיקרית של השורשים. ריכוזי החמצן בשכבת החצץ בעומק 35-40 ס"מ, היו גבוהים ב 2-3% בטיפול הפלריג בהשוואה לטיפול הרשת. ירידה זו בטיפול הרשת ניתן ליחסה לנשימת שורשים. לחילופין הריכוזים בשכבות 15-20 ס"מ היו נמוכים בטיפול הפלריג באותה המידה. מצב זה מבטא את יכולת הצמח לווסת קליטת חמצן מאזורי זמינות משתנה, כול עוד ערכי החמצן האווירני אינם נופלים מ-10%. בסיכום הניסוי נמצא כי יבול הפירות בטיפול תעלת ההזנה היה נמוך בכ- 25% מיתר הטיפולים ואילו יבול החומר היבש היה דומה בכל טיפולי הניסוי ועמד על כ- 1 ק"ג\מ"ר. מתקן הליזימטרים סיפק נתונים רבים שלא ניתן לקבלם מניסוי בחלקות בקרקע. דימיון הצמחים לחלקות הקרקע נובע הן מהתאמת התנאים בבית השורשים והן מאופן ההצבה. כאשר קיים דמיון טוב ניתן להשתמש בערכים הנמדדים בליזימטרים לכיול מודל לחיזוי קליטת המים על ידי הצמח ותנועת המים והמומסים במרחב.
