סיכום עונת יצוא הפלפל 2012/13
ירקותע"י אביתר איתיאל
הרצאה במסגרת יום עיון לסיכום עונת גידול פלפל בערבה 23/5/2013
נונה אברהם ארליך, אביתר איתיאל
סנן תוצאות
דוחות והמלצות
נמצאו 126 תוצאות תואמות.(ברור)-
-
השפעת טיפולי העשרה באוויר ובמי חמצן על ריכוזי החמצן בבית השורשים ועל יבול הפירות בפלפל בתחנות יאיר בערבה וגלגל בבקעה
ירקותע"י אביתר איתיאלהשפעת טיפולי העשרה באוויר ובמי חמצן על ריכוזי החמצן בבית השורשים ועל יבול הפירות בפלפל בתחנות יאיר בערבה וגלגל בבקעה
אביתר איתיאל, דיויד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
כתובת המחבר: Eviatarel2014@gmail.com
שמואל פרידמן - המכון לקרקע ומים בית דגן, מנהל המחקר החקלאי
אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, יובל ברזילי, דורית חשמונאי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
זיוה גלעד, מאיר אחיעם (צומי), אפרים ציפילביץ, אורי אדלר - מו"פ בקעת הירדןתקציר
מצבי מחסור חמצן בבית השורשים קורים בתנאי טמפרטורת שורש גבוהים במיוחד (מעל 30 מ"צ), כאשר קצב נשימת השורש גבוהה משטף החמצן המגיע. בפלפל נמצאה רגישות גבוהה במספר הפירות לריכוזי החמצן המומס בטווח שבין 6-16 ח"מ. בניסויים שהתבצעו בתחנת יאיר בערבה בשנים 2010-2012, נמצאה תגובה שלילית של 1% ביבול הביומסה של פלפל שנחשף לריכוזי חמצן נמוכים ב 700 ח"מ מהביקורת. בעונת 2012/13 נבחנו בתחנת יאיר בפעם הראשונה טיפולי העשרה באוויר אטמוספרי באמצעות טפטוף טמון בתחתית בית השורשים עם טפטפת כל 20 ס"מ על השלוחה. באותו הניסוי לא נמצאה השפעה על ריכוזי החמצן בקרקע ולא על יבול הפירות והביומסה. באותה עונה נערכו בדיקת היתכנות לצינור מזיע (טרפלקס, רשפים, ישראל) ונמצא שבהזרמת אוויר לקרקע (ללא צמחים) באמצעות צינור זה ישנה אחידות בספיקה האורכית והשפעה תוספתית לריכוז החמצן במרחק רדיאלי של עד 10 ס"מ, בשיעור פוחת, ובממוצע של כ 15%. בעונת 2013/14 נבחנו בשני אתרים, תחנת יאיר - מו"פ ערבה תיכונה ותחנת צבי - מו"פ בקעת הירדן, שלושה טיפולי העשרה וטיפול ביקורת בשתי תשתיות בית שורשים: א. נש"מ במעטפת פלריג, ב. נש"מ במעטפת פוליאתילן בערבה, ואילו בבקעת הירדן א. נש"מ אפר פחם, ב. קרקע מקומית. טיפולי העשרה כללו: 1. ביקורת ללא העשרה, 2. העשרה באמצעות מי חמצן שהוזרקו למי ההשקיה בריכוז של 350 ח"מ, 3. העשרה באוויר אטמוספרי באמצעות שלוחת טרפלקס מוטמנת בעומק 20 ס"מ במרכז בית השורשים, 4. שתי שלוחות טרפלקס מוטמנות בעומק 20 ס"מ, 10 ס"מ הצידה מהמרכז. בהנחה שתכולת אוויר ממוצעת בקרקע היא 20% התקבלו בניסוי בתחנת יאיר 88 חילופי אוויר לשעה בשלוחה בודדת, וכפול מזה (176) בשתי שלוחות. הטיפולים הופעלו באופן רציף, מ- 25/7 ועד 1/12, סה"כ 126 ימים. בתחנת צבי לא נמצאה תגובה לאף לא אחד מגורמי הניסוי, ואילו בתחנת יאיר, בהשקיה במים מליחים, יבול הפירות ומספרם הושפעו מטיפולי העשרה בחמצן. טיפול העשרה באוויר אטמוספרי באמצעות שתי שלוחות טרפלקס הניב בניסוי בתחנת יאיר תוספת מובהקת יחסית לביקורת של 20 ו- 17% במספר וביבול הפירות, בהתאמה. השפעה זו באה לידי ביטוי מלא כבר בקטיף של ה- 2/12, מפירות שנוצרו בתחילת חודש אוקטובר. ריכוזי החמצן השעתיים בטיפול זה נמצאו גבוהים מאלו שבביקורת בכ- 2% (ריכוז מוחלט) בעומק 20 ס"מ, סמוך לשלוחת הטרפלקס וכ- 0.5% בעומק 10 ס"מ. ריכוז החמצן היממתי בטיפול זה נמצא יציב ולא הושפע מטמפרטורת הקרקע.Effect of air application and root-zone format on pepper plants. 2014.
Ityel E., Silverman D. – Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
Writer address: Eviatarel2014@gmail.com
Oshoroviz A. Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Golan R. – Central and Northern Arava R&D
Fridman S. – Soil and Water Institute, ARO
Gilad Z., Ahiam M., Tsipilevich E., Adler U. – Jorden Valley R&D -
השפעת טיפולי העשרה באוויר על ריכוזי החמצן בבית השורשים ועל יבול פירות בפלפל
ירקותע"י אביתר איתיאלמחסורי חמצן בבית השורשים הגורמים לעיכוב בגידול, צפויים בטמפרטורת קרקע גבוהות בשל קצב נשימה מוגבר. על מנת לבחון השפעת אלו נשתלו צמחי פלפל בשתי תשתיות נש"מ בתחנת יאיר בערבה ב 13/8/12. מטרת המחקר הייתה לחשוף צמחי פלפל לעקת חמצן בבית השורשים באמצעות שני טיפולי תשתיות השונים רק בסוג יריעת הצד: פלריג או פוליאתילן, ושמונה טיפולי רמות שונות של חילופי אויר מאולצים באמצעות הזרקת אויר אטמוספרי לקרקע, ולאמוד השפעתם של שני הגורמים על ריכוזי החמצן בקרקע, יבול הפירות והביומסה. אוויר אטמוספירי הוזרק לקרקע בלחץ מפוח ובאמצעות שלוחות טפטוף טמונות בקרקע אשר יצרו שמונה מדרגים של הזרקת אוויר (בין 0 ל- 187 חילופי אוויר לשעה). ריכוזי חמצן אווירוני בקרקע נמדדו באמצעות חיישני חמצן (KE-25, תוצרת חברת Figaro, יפן). תקופת הקטיף נמשכה על פני 126 ימים, החל מהשבוע האחרון של חודש נובמבר ועד לשבוע הראשון של חודש אפריל. בסה"כ נערכו 10 קטיפים.
בסיכום הניסוי לא נמצאה השפעה של שני גורמי הניסוי: סוג יריעת הצד, והזרקת אוויר אטמוספרי על ריכוזי החמצן בקרקע וממילא גם לא על יבול הפירות והביומסה. בבדיקת ייתכנות לצינור מזיע (טרפלקס) למדנו שבהזרמת אוויר לקרקע (ללא צמחים) דרך צינור זה ישנה אחידות בספיקה האורכית והשפעות על ריכוז החמצן בקרקע בפרוס נתון. בבדיקת ייתכנות להשפעת הזרמת אויר בקרקע (ללא צמחים) למדנו שקיימת השפעה תוספתית לריכוז החמצן במרחק אנכי של 10 ס"מ מנקודת יציאת האוויר בשיעור של כ- 15%. כמו כן נמצא, שקצב דעיכת הריכוז לאחר סגירת המפוח הינו כ- 10% לשעה.תודה למועצת הצמחים שתמכה במימון הניסוי, לחברת זרעים גדרה על תרומת הזרעים, ולכל העוסקים במלאכה, תודה מקרב לב.
אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אורי צעירי, אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
כתובת המחבר: Eviatar@arava.co.il
מחסורי חמצן בבית השורשים הגורמים לעיכוב בגידול, צפויים בטמפרטורת קרקע גבוהות בשל קצב נשימה מוגבר. על מנת לבחון השפעת אלו נשתלו צמחי פלפל בשתי תשתיות נש"מ בתחנת יאיר בערבה ב 13/8/12. מטרת המחקר הייתה לחשוף צמחי פלפל לעקת חמצן בבית השורשים באמצעות שני טיפולי תשתיות השונים רק בסוג יריעת הצד: פלריג או פוליאתילן, ושמונה טיפולי רמות שונות של חילופי אויר מאולצים באמצעות הזרקת אויר אטמוספרי לקרקע, ולאמוד השפעתם של שני הגורמים על ריכוזי החמצן בקרקע, יבול הפירות והביומסה. אוויר אטמוספירי הוזרק לקרקע בלחץ מפוח ובאמצעות שלוחות טפטוף טמונות בקרקע אשר יצרו שמונה מדרגים של הזרקת אוויר (בין 0 ל- 187 חילופי אוויר לשעה). ריכוזי חמצן אווירוני בקרקע נמדדו באמצעות חיישני חמצן (KE-25, תוצרת חברת Figaro, יפן). תקופת הקטיף נמשכה על פני 126 ימים, החל מהשבוע האחרון של חודש נובמבר ועד לשבוע הראשון של חודש אפריל. בסה"כ נערכו 10 קטיפים.
בסיכום הניסוי לא נמצאה השפעה של שני גורמי הניסוי: סוג יריעת הצד, והזרקת אוויר אטמוספרי על ריכוזי החמצן בקרקע וממילא גם לא על יבול הפירות והביומסה. בבדיקת ייתכנות לצינור מזיע (טרפלקס) למדנו שבהזרמת אוויר לקרקע (ללא צמחים) דרך צינור זה ישנה אחידות בספיקה האורכית והשפעות על ריכוז החמצן בקרקע בפרוס נתון. בבדיקת ייתכנות להשפעת הזרמת אויר בקרקע (ללא צמחים) למדנו שקיימת השפעה תוספתית לריכוז החמצן במרחק אנכי של 10 ס"מ מנקודת יציאת האוויר בשיעור של כ- 15%. כמו כן נמצא, שקצב דעיכת הריכוז לאחר סגירת המפוח הינו כ- 10% לשעה.תודה למועצת הצמחים שתמכה במימון הניסוי, לחברת זרעים גדרה על תרומת הזרעים, ולכל העוסקים במלאכה, תודה מקרב לב.
Effect of air application and root-zone format on pepper plants. 2012.
Ityel E., Tseirri ori., Oshoroviz A. Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I., Ben Gal A. and Lazarovich N. -
השוואת ביצוע של משאבי תמיסה שונים
ירקותע"י אביתר איתיאלהשוואת ביצוע של משאבי תמיסה שונים
אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
כתובת המחבר: eviatar@arava.co.ilיניקת תמיסת הקרקע מתבצעת על ידי יצירת תת לחץ בחלל הפנימי של חרס נקבובי. המים חודרים דרך החרס בקצב שנובע מפירוס הנקבובים בחרס, ממש כמו במטריקס הקרקע. ככל שנקבובי החרס קטנים יותר כך ירד שטף המים. מנגד, ערך פריצת האוויר הגבוה מאפשר יצירת תת לחץ גבוהה יותר. משך כניסת מים ארוך מחייב מרווח זמן בין הדריכה לאיסוף, כלומר להגיע אל המשאב פעמיים. אוגר המים הפנימי של המשאב חייב להיות קטן, משום שאוגר מים גבוהה גורם למיהול המים בתמיסה ששהתה בתוך המשאב מלפני הדריכה. משאב Rizon"" (Rhizosphere Research Products, Holland) עשוי מגליל של פולימר היפוקסי בעל מיבנה מיקרו-קפילרי בקוטר ממוצע של 0.15 מיקרון. בשל נפחו הקטן אוגר המשאב (הנפח ה"מת") פחות מ 1 סמ"ק. מנגד, המבנה הקפילרי מאפשר שטף ניכנס גבוהה בעומד נמוך יחסית (מתח נמוך). השאלה העקרונית היא מהו טווח מתח המים שמשאב זה מסוגל לינוק, כאשר הטווח הנדרש בקרקעות הערבה הינו עד 50 ס"מ.
בבדיקה שנערכה בתחנת יאיר בעונה 2012/13 נבחן משאב Rizon בהשוואה למשאבים תוצרת ע.מ.י, ומוטס מתוצרת ישראל. הבדיקות התייחסו לאוגר הנפח שנשאר במשאב וספיקת המשאב במתחי מים משתנים. נמצא שמשאבRizon אינו מתאים ליניקה בקרקעות ובמצעים בהם המים במתחים >-20 ס"מ, ומכאן שאינו מתאים לשימוש בתנאי הערבה. היתרון באוגר המים הנמוך נובע כנראה משטח פנים נמוך, וייתכן שבזה נעוצה הנחיתות שלו בקושי שאיבת תמיסה בתכולות רטיבות גבוהות יחסית.
