דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינת חיי מדף של לימוניום בלטלארד, חמניות וטרכליום

  פרחים

  ע"י גבי צוברי

  בחינת חיי מדף לימוניום בלטלארד, חמניות וטרכליום
  לאחר סימולציה של תובלה ימית באריזות שונות

  צוברי גבי , כרמי שלומית – מו"פ ערבה
  שמעון מאיר וסוניה פילוסוף הדס – מכון וולקני

  תובלה ימית הינה דרך טובה להורדת עלויות בפרחים. מינים מסוימים ובעיקר ירוקים עושים את דרכם לשווקים בדרך הים. בעבודתנו ביקשנו לבדוק האם ניתן להוביל פרחי לימוניום, חמניות וטרכליום הגדלים בערבה במסלול זה מבלי לפגוע באיכות הפרחים. במסגרת הניסוי נבדקה אריזה רגילה ואריזה בתוספת ניילון סלקטיבי.

  איכות הפרחים של החמנית והלימוניום בלטלארד שהתקבלה בסיום הסימולציה למשלוח הימי אינה טובה דיה כדי לעבור לשלב יישומי. הפרחים היו רחוקים מהאיכות הנדרשת בשוק ולכן יש צורך להמשיך ולנסות לשפר את הטיפול בפרחים או שינוי אוירה במהלך המשלוח. נראה כי בשני המינים הללו ארוכה הדרך להצלחה. טרכליום לעומת זאת נראה טוב יחסית במהלך חיי המדף וקיימת אפשרות לבצע משלוחים ניסיוניים זהירים בזנים הכהים.
  במקביל נבצע ניסיונות לשיפור איכות הפרחים בעקבות תובלה ימית.

  פתח
• 1

  ינו
  איקלום סלפיגלוסיס

  פרחים

  ע"י גבי צוברי

  איקלום סלפיגלוסיס
  צוברי גבי , כרמי שלומית – מו"פ ערבה
  איתן שלמה – שה"מ
  שדמי מני – חישתיל
  ארבעה זנים של הפרח סלפיגלוסיס ממשפחת הסולניים נבחנו בעונת 1999/2000 בתחנת יאיר.
  הצמחים נשתלו בתאריך 11/10/1999 בתנאי גידול שונים: שטח פתוח, חממה, יום ארוך
  ויום טבעי. יום ארוך ניתן בעזרת נורות ליבון של 100 ואט מחזורי 5/15 משך 8 שעות במרכז הלילה.

  פרח הסלפיגלוסיס מרשים ביופיו, צבעו עז וקטיפתי. עם זאת קיימות מגבלות המונעות ממנו להיות פרח קטיף העלים דביקים במקצת בעיקר בגידול בחממה, וכל הזנים מפילים אבקנים בהיפתחם. בבדיקת חיי מדף שעשינו בתחנה מצאנו שהפרחים שנפתחו בחדר תצפית היו חיוורים בהרבה מפרחים שנקטפו פתוחים. כמו כן לא הצלחנו בתנאי הניסיונות שלנו להגיע ליבול מניח את הדעת לכן אין באמתחתנו המלצה לגדל פרח זה בשלב הנוכחי.

  פתח
• 1

  ינו
  התמוטטות לימוניום בערבה

  הגנת הצומח, פרחים

  ע"י שמעון פיבוניה

  התמוטטות לימוניום בערבה
  שמעון פיבוניה, עמי מדואל, רחל לויטה, גבי צוברי, שלומית כרמי – מו"פ ערבה.
  מלי זקס – שה"מ. סטנלי פרימן, אידה צויביל, יהודה ניצני – מכון וולקני.
  נבחנו מספר דרכים להקטנת הנזק מקולטוטריכום בלימוניום.
  מבין השיטות שנבחנו, הטמנת הטפטוף לצורך יבוש אזור הכתר הפחיתה במידה הרבה ביותר את רמת המחלה בשדה. לגידול הצמחים בשיטה זו השלכות אגרוטכניות אשר צריכות עדיין להילמד.
  בתצפית ראשונית נראה שלהרחקת הטפטוף מאזור הכתר תוצאות דומות לאלו המתקבלות בטפטוף טמון.
  ניתן להפחית את המחלה באמצעים כימיים ע"י ריסוס באוקטב.
  מניעת הדבקת הצמח באמצעות הגנה ביולוגית נראה כבעל פוטנציאל. הנושא צריך עדיין להילמד מבחינת אופן מועד ההדבקה (שלב המשתלה או השדה) והשפעה לאורך זמן.
  יש אפשרות לחידוש הצמחים באמצעות גיזום הכתר וחשיפת שורשים וע"י כך להתחמק מהמחלה. החידוש לא הצליח כאשר נעשה לצמחים עם סימני מחלה בנוף.
  לא נמצאו הבדלים ברגישות צמחי לימוניום בלטלרד ממקורות וגילאים שונים לקולטוטריכום.
  נראה שהדרך הטובה ביותר למניעת המחלה הוא על ידי קבלת חומר ריבוי נקי. בעתיד תיבדק האפשרות לפיתוח כלי לבדיקת ניקיון חומר הריבוי באמצעים מולקולריים.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת עומד שתילה ודילול על יבול ואיכות גיפסנית

  פרחים

  ע"י גבי צוברי

  השפעת עומד שתילה ודילול על יבול ואיכות גיפסנית
  צוברי גבי - מו"פ ערבה, יצחק מור - שה"מ
  בניסוי זה נראה, כי במועד שתילה מוקדם בערבה נתקבלו התוצאות הגידוליות הטובות ביותר בעומד שתילה של 8 למ"ר, הן מבחינ ת יבול והן מבחינת משקל ענף ממוצע. צפיפות הצמחים לא פגעה גם בגל השני במשקלם של ענפי הפריחה. שתילת צמד ייחורים בשתיל הייתה טובה כמעט כמו שתילת סינגלים מבחינת יבול למ"ר אולם משקל גבעולי הפריחה היה נמוך יותר, ומאחר שמשקל בגיפסנית הינו מדד חשוב ביותר נראה שכדאי יותר לשתול שתיל בודד בקן.
  בתחילת העלייה לגל השני נעשה דילול של ענפים בחלקות שהיו בעומד של 8 צמחים למ"ר. הדילול פגע משמעותית ביבול למ"ר בהשוואה לחלקות שלא דוללו. לא זו בלבד שהיתה פחיתה ביבול, גם משקל ענפי הפריחה היה נמוך יותר לעומת חלקות שלא דוללו. יתכן שדבר זה מרמז על כך שהמסה הוגטטיבית שנמצאת בבסיס הצמח משמשת כמקור למוטמעים עבור ענפי הפריחה ובכך חשיבותה. נראה על כן כי ביצוע דילול בזן זה לקראת הגלים הבאים גורם לנזק ולכן אינו מומלץ.

  פתח