דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    ניסויי עומדים וכנות בעגבניות, תחנות יאיר וזוהר 2001
    ירקות

    מצגת תוצאות ניסויים בזני עגבניות קטיף באשכולות 2536 נסיכה ודורינטה, מורכבים על כנות שונות

    בתחנת “יאיר” :
    כל הכנות במבחן עלו ביבול על הרוכב 2536 הלא מורכב
    בתצפית - הכנה החדשה Sekutto התקבל יבול גבוה
    באיכות הפרי נראה יתרון מסויים להרכבות - עלייה בגודל הפרי ולאחר השהייה רעננות שדרה טובה יותר

    בתחנת “זהר”
    לא נמצא יתרון במבחן ליבול על רקע קרקע שעברה חיטוי הכנות השונות בהשוואה לגדול הזן המסחרי 2536 ללא הרכבה, הכנה 5775 שיבולה היה זהה לאחרות ב”יאיר” נמצאה עם יבול נמוך סטטיסטי גם מהביקורת.
    בהתאמת הכנות לזן דורינטה נראה כי הכנות מגיבות שונה לזן זה בהשוואה להרכבה של הזן 2536.
    נמצאו מספר כנות חדשות מצטיינות ביבול ובאיכות בהשוואה לביקורת ללא הרכבה.

    במבחן : עלייה מובהקת בגודל הפרי לכנה בופור בהרכבה עם הזן 2536.
    בתצפית - נמצאו מספר כנות חדשות שהעלו מאד את גודל הפרי.
    איכות לאחר השהייה :נראה יתרון לאחוז קטן של נפל פרי, רעננות שדרה טובה יותר לחלק מהכנות.

    ציון איכות כללי גבוה יותר לרוב הכנות בהשוואה לביקורת.

    יבול גבוה התקבל בהורדת מספר הצמחים
    מ – 2.5 צמח למ"ר עם ענף אחד ל – 1.7 צמחים עם 2 ענפים בשתיל המורכב
    משקל הפרי הבודד נמצא מתאים לשיווק ולא הייתה ירידה בגודל הפרי

    מבחינה כלכלית ירידה ל – 1.7 צמחים עם ענף אחד אינה מורידה בצורה משמעותית את היבול ושומרת על גודל פרי טוב. החסכון במספר שתילים ובידים עובדות – פחות ענפים לטיפול וגיזום במהלך העונה הינו משמעותי למגדל.

  • 1
    ינו
    בחינת חיי מדף של לימוניום בלטלארד, חמניות וטרכליום
    פרחים

    בחינת חיי מדף לימוניום בלטלארד, חמניות וטרכליום
    לאחר סימולציה של תובלה ימית באריזות שונות

    צוברי גבי , כרמי שלומית – מו"פ ערבה
    שמעון מאיר וסוניה פילוסוף הדס – מכון וולקני

    תובלה ימית הינה דרך טובה להורדת עלויות בפרחים. מינים מסוימים ובעיקר ירוקים עושים את דרכם לשווקים בדרך הים. בעבודתנו ביקשנו לבדוק האם ניתן להוביל פרחי לימוניום, חמניות וטרכליום הגדלים בערבה במסלול זה מבלי לפגוע באיכות הפרחים. במסגרת הניסוי נבדקה אריזה רגילה ואריזה בתוספת ניילון סלקטיבי.

    איכות הפרחים של החמנית והלימוניום בלטלארד שהתקבלה בסיום הסימולציה למשלוח הימי אינה טובה דיה כדי לעבור לשלב יישומי. הפרחים היו רחוקים מהאיכות הנדרשת בשוק ולכן יש צורך להמשיך ולנסות לשפר את הטיפול בפרחים או שינוי אוירה במהלך המשלוח. נראה כי בשני המינים הללו ארוכה הדרך להצלחה. טרכליום לעומת זאת נראה טוב יחסית במהלך חיי המדף וקיימת אפשרות לבצע משלוחים ניסיוניים זהירים בזנים הכהים.
    במקביל נבצע ניסיונות לשיפור איכות הפרחים בעקבות תובלה ימית.

  • 1
    ינו
    איקלום סלפיגלוסיס
    פרחים

    איקלום סלפיגלוסיס
    צוברי גבי , כרמי שלומית – מו"פ ערבה
    איתן שלמה – שה"מ
    שדמי מני – חישתיל
    ארבעה זנים של הפרח סלפיגלוסיס ממשפחת הסולניים נבחנו בעונת 1999/2000 בתחנת יאיר.
    הצמחים נשתלו בתאריך 11/10/1999 בתנאי גידול שונים: שטח פתוח, חממה, יום ארוך
    ויום טבעי. יום ארוך ניתן בעזרת נורות ליבון של 100 ואט מחזורי 5/15 משך 8 שעות במרכז הלילה.

    פרח הסלפיגלוסיס מרשים ביופיו, צבעו עז וקטיפתי. עם זאת קיימות מגבלות המונעות ממנו להיות פרח קטיף העלים דביקים במקצת בעיקר בגידול בחממה, וכל הזנים מפילים אבקנים בהיפתחם. בבדיקת חיי מדף שעשינו בתחנה מצאנו שהפרחים שנפתחו בחדר תצפית היו חיוורים בהרבה מפרחים שנקטפו פתוחים. כמו כן לא הצלחנו בתנאי הניסיונות שלנו להגיע ליבול מניח את הדעת לכן אין באמתחתנו המלצה לגדל פרח זה בשלב הנוכחי.

  • 1
    ינו
    התמוטטות לימוניום בערבה
    הגנת הצומח, פרחים

    התמוטטות לימוניום בערבה
    שמעון פיבוניה, עמי מדואל, רחל לויטה, גבי צוברי, שלומית כרמי – מו"פ ערבה.
    מלי זקס – שה"מ. סטנלי פרימן, אידה צויביל, יהודה ניצני – מכון וולקני.
    נבחנו מספר דרכים להקטנת הנזק מקולטוטריכום בלימוניום.
    מבין השיטות שנבחנו, הטמנת הטפטוף לצורך יבוש אזור הכתר הפחיתה במידה הרבה ביותר את רמת המחלה בשדה. לגידול הצמחים בשיטה זו השלכות אגרוטכניות אשר צריכות עדיין להילמד.
    בתצפית ראשונית נראה שלהרחקת הטפטוף מאזור הכתר תוצאות דומות לאלו המתקבלות בטפטוף טמון.
    ניתן להפחית את המחלה באמצעים כימיים ע"י ריסוס באוקטב.
    מניעת הדבקת הצמח באמצעות הגנה ביולוגית נראה כבעל פוטנציאל. הנושא צריך עדיין להילמד מבחינת אופן מועד ההדבקה (שלב המשתלה או השדה) והשפעה לאורך זמן.
    יש אפשרות לחידוש הצמחים באמצעות גיזום הכתר וחשיפת שורשים וע"י כך להתחמק מהמחלה. החידוש לא הצליח כאשר נעשה לצמחים עם סימני מחלה בנוף.
    לא נמצאו הבדלים ברגישות צמחי לימוניום בלטלרד ממקורות וגילאים שונים לקולטוטריכום.
    נראה שהדרך הטובה ביותר למניעת המחלה הוא על ידי קבלת חומר ריבוי נקי. בעתיד תיבדק האפשרות לפיתוח כלי לבדיקת ניקיון חומר הריבוי באמצעים מולקולריים.