דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  ניסוי זני עגבניות בבית צמיחה לקטיף באשכולות בגדלים שונים, תחנת יאיר 2005/6

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  ניסוי זני עגבניות בבית צמיחה לקטיף באשכולות בגדלים שונים, תחנת יאיר 2005/6

  רבקה אופנבך, שי אהרון, דודו אלקיים, רמי גולן וישראל צברי - מו"פ ערבה
  יורם צביאלי - לה"ד נגב, שה"מ, משרד החקלאות

  תקציר

  בניסוי זני עגבניות לקטיף אשכולות שנערך בבית צמיחה בתחנת "יאיר" (שתילת 14.9.05) נבחנו 7 זנים בעלי פרי גדול (מול זן הביקורת נסיכה), 2 זנים בעלי פרי גודל בינוני, איקרם ו - 1476 ו - 8 זני צ'רי (מול זן ביקורת 1335). מבין הזנים הגדולים שהיו בתצפית בלבד נמצא הזן 1450 (הזרע), עם יבול כללי (22.7 ק"ג\מ"ר) וראוי ליצוא (12.4 ק"ג\מ"ר) הגבוה מיבול זן הביקורת הנסיכה (10.1 ק"ג\מ"ר). לזן 2203 יבול גבוה כללי וליצוא, מוצקות הפרי של זן זה לאחר השהיה זהה לנסיכה אך ערך ציון איכות כללי נמוך מהנסיכה בגלל רמת הנפל מהאשכול. לכן זן זה אינו מותאם לשיווק באשכולות. נבחנו שלושה זנים בגודל פרי בינוני: 1476, איקרם ו - 6180. הזן 1476 הניב יבול ליצוא (11.7 ק"ג/מ"ר) הגבוה באופן מובהק מהזן איקרם (9.2 ק"ג/מ"ר). במבדק האיכות לאחר השהייה עלה השנה ציונו של הזן איקרם (5.6) על זה של הזן 1476 (4.2). לזן 1476 רעננות שדרה גבוהה (3.9) לעומת איקרם (3.0). במדד מוצקות הפרי התקבל בזן איקרם שיעור פרי מוצק (57%) גבוה בהשוואה ל- 1476 (26%) ואילו אחוז הפרי רך בזן 1476 היה גבוה (7%) לעומת זה של האיקרם (1%). בבדיקת שני זני הבייבי מסינה ובייבי מאיה, לא נמצא הבדל משמעותי בין שני הזנים. בבדיקת זני הצ'רי לא נמצא זן העולה באיכותו על 1335 (שירן) של חברת הזרע.
  לסיכום, בנוסף לזנים המומלצים לגידול מסחרי היום מומלץ בעונה הבאה למגדלי העגבניות לקטיף פרי גדול באשכולות לבחון את הזן 1450 של חברת הזרע בגדול חצי מסחרי.

  פתח
• 1

  ינו
  ניסוי זני מלון סתיו, נאות הכיכר 2005/6

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  ניסוי זני מלון סתיו, נאות הכיכר 2005/6

  יורם צביאלי, רבקה אופנבך, עמי מדואל, רמי גולן, ישראל צברי – מו"פ ערבה
  אביתר איתיאל – לה"ד נגב שה"מ, משרד החקלאות
  שמשון עומר – אגף הירקות שה"מ, משרד החקלאות
  עמי זעירא – נאות הכיכר

  בניסוי שנערך ע"י מו"פ ערבה בחלקה מסחרית של משק זעירא בנאות הכיכר נבדקו זנים טיפוסי גליה וזנים בעלי ציפה כתומה (קנטלופ, שרנטיה), סה"כ 26 זנים במבחן ובתצפית. הניסוי נשתל ב- 20/9/05. קטיף נערך בשבועות 47 עד 51, החל בתאריך 20/11/2005 (61 ימים משתילה) ונמשך עד 14/12/2005, סה"כ 8 קטיפים. מזני הגליה במבחן נקטף יבול כללי ממוצע של 4.9 ק"ג\מ"ר (לכל הזנים) ואילו היבול באיכות יצוא הגיע ל- 3.9 ק"ג\מ"ר (בממוצע לכל הזנים). מבין זני הגליה שנבחנו במבחן בלטו הזנים 2161, 7506 כזנים בעלי איכות ויבול טובים. מבין זני הגליה בתצפית ראוי לציון הזן 6025 עם יבול כולל של 5.4 ק"ג\מ"ר ו-87% פרי ליצוא אולם הינו בעל נטייה לג'ינגים, המהווים גורם שלילי בשיווק. הזן 1625 בלט בשיעור גבוה של פרי גדול במקטעי היצוא, אולם הינו בעל מתיקות נמוכה יחסית. הזן 7506 בלט בבכירותו והזן 7507 באפילות. מזני הקנטלופ במבחן עולה הזן מגריט (5131) ביבול ואיכותו על הזן מגנט (3101) 4.1 ק"ג\מ"ר עם 89 אחוזי יצוא). הזנים 96201 ודרבי היו בעלי איכות גבוהה יותר מזו של המגריט אך נחותים ממנו ברמת היבול. לסיכום, מוצע לבחון בניסוי נוסף את הזנים 2161 (סמקו), 7506 (ים תיכון זרעים) ו-6025 (הזרע) בהשוואה לזני המסחריים 7303, 1537 (טרופר) ו1625.

  פתח
• 1

  ינו
  תרומת מיקוריזה להתפתחות וניבת פלפל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  תרומת מיקוריזה להתפתחות וניבת פלפל

  רחל לויטה, יעל בר-לבן, שמעון פיבוניה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  סמדר וייננגר, ברוריה בן-דור, יורם קפולניק - מנהל המחקר החקלאי

  תקציר
  הסימביוזה שבין פטריות המיקוריזה (AM) לבין צמחים עילאיים נפוצה בטבע ותורמת לשיפור הזנת הצמח וגדילתו. כ-80% מכלל הצמחים העילאיים יוצרים קשר עם פטריות קרקע החודרות לרקמת השורש של הצמח ויוצרות מיקוריזה. קורי הפטריה גדלים בתוך שורשי הצמח וכן מחוצה לו ומשפרים קליטת יסודות הזנה חיוניים לצמח. בנוסף גורמת הפטריה לשיפור משק המים של הצמח, שינוי המאזן ההורמונאלי, שיפור מבנה הקרקע ומקנה עמידות כנגד פתוגנים התוקפים את השורש. בתנאי חקלאות אינטנסיבית שבהם מיושמים פונגיצידים או טיפולים הגורמים לשינוי המיקרו פלורה בקרקע (בעיקר חיטויים למיניהם), חלה ירידה דרסטית באוכלוסיית פטריות המיקוריזה המקומיות באופן שבו צמחים בעלי תלות מיקוריטית גבוהה אינם מתפתחים באופן אופטימאלי. צמחי הפלפל ידועים כצמחים בעלי תלות מיקורטית וטיפולי קרקע בטרם עונת הגידול עלולים לגרום לעיכוב בהתפתחות הצמחים ללא דישון מתאים. הדו"ח בא לסכם שתי עונות גידול בהן בדקנו את תרומת המיקוריזה לפלפל על רקע של דישון זרחני בשתי רמות (רמה מקובלת ורמה של 20% מהמקובל).
  הניסויים נערכו בבית רשת אמריקאי בתחנת יאיר. בעונת הגידול 2004/05 נבחן הזן סליקה ובעונת הגידול 2005/06 נבחנו שלושה זנים: 7158, ורגסה, וסליקה.
  בשתי העונות הנבחנות, כבר בשלבי הגידול הראשונים (חודשים ספטמבר-אוקטובר) ניתן היה לראות כי הצמחים הגיבו באופן בולט לרמת הזרחן המיושמת בהשקיה ולנוכחות פטריית המיקוריזה בשורשיהם.
  ביישום המיקוריזה התקבל יבול גבוה גם ברמות הזנה זרחנית מופחתת וללא ירידה באיכות הפרי. נוכחות המיקוריזה בשורשים הביאה גם להנבה מוקדמת (בשבועיים לפחות) בשתי רמות ההזנה שנבדקו.

  פתח
• 1

  ינו
  ניסוי זני פלפל במנהרה עבירה תחנת זוהר 2005/2006

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  ניסוי זני פלפל במנהרה עבירה, תחנת זוהר כיכר סדום 2005/6

  יורם צביאלי, עמי מדואל, רבקה אופנבך, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה
  אביתר איתיאל – לה"ד נגב, שה"מ, משרד החקלאות
  איציק פוסלסקי – אגף הירקות שה"מ, משרד החקלאות

  זני פלפל נשתלו (12/9/05) בשתי מנהרות עבירות (מפתח 6.40 מטר) מכוסות פוליאתילן. המנהרות כוסו ברשת צל נוספת למשך כחודש ימים מיום השתילה. הניסוי כלל 30 זנים אדומים, 6 זנים צהובים ו- 4 זנים כתומים.
  הזנים חולקו לפי אופי הצימוח, גבוהים ונמוכים (בהתאם להגדרת חברות הזרעים) ונשתלו בשתי המנהרות בהתאם לצימוח. נתוני הזנים מפורטים בטבלה 1.
  סידור הצמחים במנהרה היה שורות בודדות לאורך הדפנות ו-3 צמדי שורות פנימיים. מרחקי השתילה 40 ס"מ, עומד מחושב של כ- 3,125 צמחים לדונם. גודל חלקה 4 מטר ערוגה משני צידי השביל, 20 צמחים, 6.4 מ"ר.
  קטיף החל ב- 26/12/05 ונמשך עד 23/5/06, סה"כ 147 ימי קטיף.
  הפירות מויינו לפי המדדים המקובלים ביצוא. פירות באיכות יצוא הושהו במעבדת האיכות בתחנת יאיר בסימולציה ליצוא ימי במשך 17 ימים ב-7 מ"צ ו- 95% לחות יחסית ו-3 ימים ב-20 מ"צ ונבדקו שוב לקביעת חיי המדף ואיכותם לאחר השהייה.

  פתח