דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  מיהול מים מותפלים עם מליחים לייעול השימוש במים בחקלאות ומזעור נזקים סביבתיים

  ירקות, פרחים

  ע"י רבקה אופנבך

  נפתלי לזרוביץ, אלון בן גל, אורי ירמיהו, עמי מדואל, רבקה אופנבך, שבתאי כהן

  את המינרלים החסרים ממים מותפלים המיועדים לחקלאות ניתן להוסיף כדשן או לחילופין לספק אותם על ידי ערבוב עם מים מליחים שריכוז היסודות הללו בהם גבוה. שאלת המחקר היא, האם ערבוב מים מותפלים עם מליחים להוספת המינרלים שהורחקו בתהליך ההתפלה ודרושים לצמח על מנת לקבל יבול מיטבי הינו פתרון נכון, כלכלי ובר קיימא מבחינה סביבתית? מטרת המחקר היא לבחון את הגישות השונות באספקת המינרלים החסרים לצמח (ערבוב או הוספת דשנים) המושקה במים מותפלים.
  מטרות ייחודיות של המחקר הם: א. כימות היתרונות והחסרונות של ערבוב מים מותפלים עם מים מליחים מבחינת גידול צמחי פלפל, בזיל, ועגבנייה וזיהום הסביבה. ב. התאמה ובחינה של תהליכים במודלים המשלבים זרימת מים והסעת מלחים ברצף קרקע, צמח ואטמוספרה להערכת היבול ונזקי סביבה כתלות באיכות והרכב מי ההשקיה. ג. יחסים בין מינראלים חיוביים ושליליים בקליטה על ידי הצמח ובהצטברות בצמח.
  המחקר מבוסס על ניסויים בצמחים בתנאים מבוקרים ובחלקות חצי מסחריות. במחקר גם שימוש במודלים למערכת קרקע- צמח - אטמוספרה. מספטמבר 2009 עד מאי 2010 בוצעו שני ניסויים בגידול פלפל (Capsicum annuum) מהזן סליקה. ניסוי אחד במערכת של 24 ליזימטרים בחממה בגילת והשני ב-12 ליזימטרים ובחלקות שדה בחממה חצי מסחרית בתחנת זוהר שבכיכר סדום. בניסויים נמצא כי בהשקיה עם מים מעורבבים ניתן לקבל יבולים השווים לאלה שגדלו עם מים מותפלים מדושנים אך זאת רק כאשר מעלים את מנת ההשקיה ביותר מ-20%. העלות הסביבתית של השקיה עודפת כאשר מליחות המים עולה מ-0.9 (מותפלים מדושנים) ל-2 ד"ס/מ' (מעורבבים מדושנים) היא משמעותית מאחר וכמות המלחים הנשטפים מעבר לבית השורשים הינה כפולה במים המעורבבים בהשוואה למים המותפלים.

  Blending of desalinated and saline water for efficient agricultural and responsible environmental use
  Naftali Lazarovitch, Alon Ben-Gal, Uri Yermiyahu, Ami Maduel, Rivka Offenbach, Shabtai Cohen
  Keywords: Irrigation, Salinity, Lysimeters, Bell peppers

  פתח
• 1

  ינו
  מערכות חוסכות אנרגיה בחממות – תחנת יאיר 2008/9

  ירקות, פרחים

  ע"י רבקה אופנבך

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, דודו אלקיים, אבי אושרוביץ, אריאל יפה, גד אסף, משה מרוקו

  על מנת לאפשר לחקלאות בערבה להמשיך ולהתקיים כחקלאות משגשגת, על רקע התהפוכות הגלובליות הכלכליות והאקלימיות, יש לדאוג להגנה מתאימה יותר על הגידולים מפני פגעי מזג האוויר, באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ויצירתיים, המאפשרים הנבה רציפה ויציבה אופטימיזציה של יכולת ההנבה ליחידת שטח, תוך כדי העלאת איכות הפרי או כל מוצר חקלאי המתקבל מיחידת הגידול. מטרות - בחינה והשוואה של שיטות אשר יאפשרו חיסכון באנרגיה באמצעות מערכות משולבות המאפשרות שיפור בתנאי הגידול באמצעות חימום והקטנת הלחות היחסית בחלל מבני הגידול בהשוואה לשיטות הקונבנציונליות המשמשות כיום.
  הניסויים נערכו בעונת הגידול 2008/9 בתחנת הניסויים יאיר. בארבעה בתי צמיחה בגודל של כ-900 מ"ר לכל מבנה נבחנו הטכנולוגיות הבאות: (1) חממת ביקורת מחופה בפלסטיק וסגורה בהיקפה ברשת 50 מש. (2) חממה המצוידת במסך תרמי בלבד המסך בנוי מיריעה רפלקטיבית אטומה ומטילה צל של 50%. (3) חממה מצוידת במסך תרמי ובמערכת אגם. מערכת זו מבוססת על ממיר חום המסוגל להוריד את הלחות היחסית בחממה ולספק אנרגיה נוספת הנדרשת לחימום. יחידת מערכת אגם מבוססת על שאיבת אוויר החממה הלח לתוך תמיסת מלח מרוכזת ביותר הזורמת בתוך מטריצה. הלחות באוויר נשאבת למתקן המעבה המשחרר את החום הכמוס מהאוויר הלח לתוך תמיסת המלח, התמיסה מתחממת ומשחררת לאוויר החממה אויר יבש וחם. (4) חממה המצוידת במערכת חימום מים תנור חימום בהספק של 150,000 קילו קלוריות הכולל מחליפי חום מעולעלים המבוססים על זרימת מים חמים בצנרת מתכת, התנור מוסק ע"י גז. גם במבנה זה הותקנה מסך תרמי כמתואר בטיפולי טכנולוגיה 3 ו-2. בחממות המחוממות הותקן "קלורימטר" לבדיקת צריכת האנרגיה בחממות. בחממות נשתל (5.8.08) פלפל מהזנים, סליקה (אפעל), 7158, 7182 (זרעים גדרה). במהלך הניסוי אחת לשבוע נערכה בדיקה ידנית של טמפרטורת 2 פירות בכל מבנה והערכת לחות פני הפרי, הפרי היה פרי ירוק המתקרב לגודלו הסופי. הבדיקה נערכה לפני גלילת המסכים בדרך כלל ב- 645 עד 700 בבוקר ולאחר מכן כל שעה במשך 3 שעות. בדיקת הלחות על פני הפרי נבדקה באופן ידני והוגדרו לה ארבע דרגות: פרי יבש, לח, רטוב ורטוב מאוד. המסך התרמי שיפר את מאזן הטמפרטורה הלילי והוסיף בממוצע כ- 2 עד 3.5 מ"צ במהלך הלילה, ללא תוספת אנרגיה ממקור חיצוני (מלאכותי). לתרומה זו מתלווה תוספת לחות למבנה המעלה את רמת הסדקים בפירות הפלפל. מערכת אגם הגיעה לחיסכון אנרגטי של כ- 60 אחוזים בממוצע לעומת מערכת חימום מקבילה המשתמשת לחימום החממה במים חמים, שתי המערכות עשו שימוש במערכת מסך תרמי. הלחות היחסית במבנה המחומם ע"י מערכת אגם נמוכה יותר לעומת מערכת חימום קונבנציונלית המחממת את המבנה באמצעות מים חמים. הפרש זה יעלה ככול שרמת האטימה של המבנה תהיה גבוהה יותר. הזן סליקה הוא הסביל יותר לבעיית הסדקים והזן 7182 הרגיש יותר לתופעת הסדקים מבין הזנים אשר נבחנו. רמת הסדקים הגבוהה יותר התקבלה בחממת המסך התרמי וזאת בהתאמה לבדיקת הרטיבות הפרי והלחות הגבוהה במבנה זה, לעומת המבנים האחרים. מוצע לבדוק את מערכות החימום לעונה נוספת על מנת לאפיין את פיזור החום והלחות בשיטות החימום השונות, ובמקרה של חורף קר יותר את רמת הביצועים של כל מערכת בתנאים של חורף פחות אביבי מהשנה הנוכחית.

  פתח
• 1

  ינו
  מערכת ערפול הדרגתית לצינון חממות

  ירקות, פרחים

  ע"י אברהם ארבל

  אברהם ארבל, מרדכי ברק, גיא לידור, שבתאי כהן, דודו אלקיים, רבקה אופנבך, אבי אושרוביץ, דורית חשמונאי, ישראל צברי, רמי גולן

  ענף החממות בארץ התבסס בעיקר על ייצוא תוצרת חקלאית לתקופת החורף בשל היתרון היחסי בהשוואה לאירופה והמהווה שוק יעד עיקרי. שוק זה מתאפיין ברמת דרישות גבוהה למוצרים איכותיים, מוצרים ללא שאריות חומרי הדברה והספקה סדירה. לאחרונה, שוק זה מוצף בתוצרת חקלאית עם כניסתן של מדינות דרום אירופה וצפון אפריקה המתחרות על אותו נתח שוק. כתוצאה מכך, רווחיות הגידול במגמת ירידה. הספקה סדירה של תוצרת חקלאית איכותית ובכל ימות השנה מבטיחה יתרון שיווקי ניכר למגדלים ועשויה להוות פתרון לכך. הספקה סדירה של תוצרת חקלאית מחייבת גידול ו\או שתילה במהלך חודשי הקיץ, תקופה שבה עומס החום גדול בעקבות שילוב של שטף הקרינה וטמפרטורות הסביבה גבוהים בהשוואה לתקופת הגידול הנוכחית, חורפית בעיקרה. לצורך זה פותחה מערכת ערפול לצינון חממות. המערכת הותקנה בעונת 2008/9 בתחנת הניסויים יאיר בערבה בבית צמיחה בו נשתל פלפל. השנה הראשונה יוחדה בעיקר לבחינת ביצועים פיזיקאליים של המכלול המוצע הכולל מערכות אוורור, ערפול ובקרה. המערכת המוצעת תוכננה על פי התנאים הרצויים בחממה בצהרי היום של 28 מ"צ ולחות יחסית של 80%, תנאים מקומיים קיצוניים, בצהרי היום, והותקנה על פי המתכונת הבאה:
  ערפול - לצורך הספקת מים הדרגתית, קווי פומיות הריסוס חולקו לשלושה קבוצות (שישית, שליש וחצי מכמות הפומיות). חלוקה זו עם הפעלת קווי ההספקה חלקית ולסירוגין תוך כדי שינויי לחץ בתחום המותר, מאפשרת שינוי הדרגתי של ספיקת המים שתענה על הצורך בספיקה נמוכה התחלתית, המתאימה לשעות הלילה והבוקר, והגדלתה בהתאם לעומסי החום במהלך שעות היום והלילה.
  אוורור החממה - פתחי גג (לכניסת האוויר) ומאווררים המותקנים בדפנות. המאווררים חולקו לשתי קבוצות, כאשר אחת הקבוצות (קבוצה נשלטת) הופעלה באמצעות משנה תדר. ספיקת האוויר הרצויה מתקבלת באמצעות קביעת מספר קבוצות המאווררים המופעלים ובנוסף לכך וויסות התדר בקבוצה הנשלטת.
  בקרה - השליטה בתנאים הרצויים מתבצעת על ידי וויסות ספיקות האוויר והמים בהתאם, ובכפוף לסטיות המותרות.
  לאור התוצאות המבטיחות שהתקבלו ניתן להצביע על המסקנות העיקריות הבאות: קיימת התאמה טובה מאוד בין התנאים המתקבלים בפועל לבין התנאים הרצויים, הבקרה מתמודדת היטב במצבים בהם לא ניתן לקיים את התנאים הרצויים, מערכות השליטה הופעלו בצורה יעילה וללא שינויים תכופים בהפעלה. מומלץ להמשיך בעבודה בהתאם לפירוט הבא: אפיון התמורה לגידול, בחינת אלגוריתמים נוספים לבקרה, והכללת משטרי הפעלה נוספים כגון אוורור טבעי וחימום.

  פתח
• 1

  ינו
  תגובת ליזיאנתוס לתשתיות קרקע (נפח שורשים מתוחם ותעלת הזנה) בבית צמיחה בערבה

  פרחים

  ע"י מעין פלוס קטרון

  תגובת ליזיאנתוס לתשתיות קרקע (נפח שורשים מתוחם ותעלת הזנה) בבית צמיחה בערבה
  מעין פלוס קטרון, איתן שלמה, אבי אושרוביץ, קטרינה קריזובה, יאיר נשרי

  בשיטה המקובלת מזה שנים בהכשרת הקרקע לגידולים חקלאיים בערבה ממלאים את כלל השטח במיועד לעיבוד בשכבת חול מיובא לגובה של 40-50 ס"מ. עם השנים, התדלדלו מקורות החול בערבה, ועל כן נוצר הצורך לאתר תשתיות גידול חלופיות. ניסוי ראשוני זה מטרתו לבחון חלופות לתשתית גידול פרחים כמו ליזיאנתוס. בניסוי שנערך בתחנת יאיר במהלך העונות 2008/9 ו- 2009/10, גידלנו את הליזיאנתוס בקרקע מילוי ובנפח שורשים מתוחם (נש"מ). בעונה השנייה נבחן הגידול בתעלת הזנה בנוסף לגידול בקרקע ובנש"מ. הגידול בקרקע ציפוי חול ובתעלת הזנה המכילה טוף הניב תוצאות טובות יותר מאשר הגידול בנש"מ. בשלב זה נראה שתעלת ההזנה יכולה להיות תשתית גידול חליפית טובה יותר עבור מגדלי הפרחים אולם יש לחזור על הניסוי כדי לאמת את התוצאות ולהמשיך לבחון את תשתית הנש"מ בסוגי פרחים אחרים.

  Response greenhouse of Lisianthus to different growing media (soil, roots capillary barrier and tuff canal) in the Arava.
  Maayan Plaves Kitron, Eithan Shlomo, Katrina Krizova, Avi Usherovitz - Northeren and Southern Arava R&D
  Yair Nishri - Extension Srvice (SHA'AM), Ministry of Agriculture and Rural Development

  פתח