דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  פיתוח פרוטוקול דישון לאחר הפסקת חנקן לוויסות הגידול והחנטה, תחנת יאיר 2013/4

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  פיתוח פרוטוקול דישון לאחר הפסקת חנקן לוויסות הגידול והחנטה, תחנת יאיר 2013/4

  רבקה אופנבך, שבתאי כהן, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, יובל ברזילי, יורם צביאלי, סבטלנה גוגיו, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  כתובת המחברת: rivka@arava.co.il

  תקציר
  המלצות הדישון הקיימות היום מותאמות לזני הפלפל הוותיקים בעלי עצמת צימוח חלשה. בשנים האחרונות טופחו זנים בעלי עוצמת צימוח ונראו תופעות של צמחים הנמצאים במצב של חוסר איזון בין חנטת פרחים וצימוח וגטטיבי. מניסויים רבים שנערכו בערבה בפלפל נמצא כי ניתן ליצור מסה צמחית גבוהה ביותר אך ללא יחס לכמות הפרי באמצעות שימוש במים מותפלים בכמויות מים גבוהות. בזני הפלפל הנמרצים מבחינה ווגטטיבית עקת צימוח יכולה לסייע ב"הלבשת חנטים" על השיח כאשר לעיתים קרובות דישון עודף או תנאי השקיה באיכות מים טובה ובכמות מופרזת במיוחד יוצרים צמח חזק מאוד. שילוב תנאי אקלים כמו טמפרטורות לילה ויום גבוהות במיוחד ובשילוב מאפיינים גנטיים של זנים נמרצים עלולים לגרום לנשירת קומות הפריחה הראשונות וליצירת חוסר איזון בין הייצור הווגטטיבי והרפרודוקטיבי, מצב בו הצמח מייצר עלים המתחרים עם הפרי עד למצב קיצוני של הפלת חלק ניכר מהחנטים תוך חלוקה תת-אופטימאלית של קצבי הקטיף בחודשים הראשונים ופגיעה בפוטנציאל היבול. בניסויים קודמים שנערכו בערבה הצביעו על הפוטנציאל הטמון ברמות הדישון ובהפסקה זמנית של הדישון להשפעה על החנטה, אך לא נלמדה רמת הדישון לאחר הפסקת החנקן. הניסוי המדווח נערך בתחנת יאיר בעונת 2013/14 למטרת בניית פרוטוקול דישון לוויסות החנטה והגידול של זני פלפל באמצעות התאמת משטר ההזנה החנקנית, לאחר הפסקת חנקן, לבניית צמח מאוזן ביחס פרי/נוף לחלוקה מיטבית של היבול לאורך חודשי ההנבה ולהגדלת היבול. מתוצאות הניסוי עולה כי הפסקת הדישון בזן 7158 ל- 20 יום הגדילה בצורה מובהקת את היבול הכללי והמשווק ליצוא ברמת הזנה נמוכה וגבוהה לעומת הביקורת, בהפסקה ל- 30 יום היבול הכללי וליצוא היה גבוה באופן מובהק בדישון הגבוה בהשוואה לביקורת. החזרת הדשן לאחר הפסקה ברמה גבוהה העצימה את ההשפעה בהשוואה להחזרת הדשן ברמה נמוכה. אחוזי היצוא בשני טיפולי ימי ההפסקה ובשתי רמות הדישון היו גבוהים סטטיסטית יחסית לביקורת של הדישון הרציף.
  Development of a fertilization protocol for the management of pepper growth and fruit set after interruption of nitrogen in the Arava 2013/4
  Rivka Offenbach, Shabtai Cohen, Dorit Hashmonai, Avi Usherovitz Yuval Barzilay Yoram Zvieli,, Svetlana Gorgio, Rami Golan - Central and Northern Arava R&D
  Writer address: rivka@arava.co.il
  Keywords: Capsicum, nitrogen
• 1

  ינו
  פיתוח פרוטוקול דישון לוויסות הגידול והחנטה בזני פלפל גרנדי ו- דותן, תחנת יאיר 2013/4

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  פיתוח פרוטוקול דישון לוויסות הגידול והחנטה בזני פלפל גרנדי ו- דותן, תחנת יאיר 2013/4
  רבקה אופנבך, שבתאי כהן, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, יובל ברזילי, יורם צביאלי, סבטלנה גוגיו, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  כתובת המחבר: rivka@arava.co.il
  הניסוי נערך בשיתוף חברות הזרעים אפעל וסמקו.

  תקציר
  פרוטוקול דישון לוויסות החנטה והגידול של פלפל באמצעות שינוי במשטר ההזנה החנקנית נחקר בתחנת יאיר בשנים האחרונות. פרוטוקול זה מאפשר בניית צמח מאוזן ביחס פרי/נוף לשם הגדלת היבול. בניסויים אלה מתבצעות בדיקות חנקן לפטוטרות כחלק מבניית פרוטוקול תומך החלטה על הפסקת הדישון החנקני בהתאמה לזן. בניסויים וביישומם בשדות החקלאים נמצא שהפסקת דישון חנקני משפרת את חנטת פרי הפלפל בתחילת העונה, כאשר הטמפרטורות גבוהות. כתוצאה מכך ברוב המקרים התקבלה הבכרה וגדל היבול המוקדם. לעיתים הפסקה למשך זמן ארוך מידי הביאה לעודף חנטה שגרם לצמח להפסיק את צמיחתו הווגטטיבית כתוצאה מעודף פרי. כמו כן נמצא שזנים שונים הגיבו בצורה שונה למשכי זמן שונים של הפסקת דישון. מטרת הניסוי הייתה לאפיין תגובת הזן דותן של חברת אפעל והזן גרנדי של חברת סמקו לשני משכי הפסקת דשן חנקני. הניסוי נערך בתחנת יאיר, שתילה ב- 8/8/13 למבנה מכוסה רשת 25 מש ורשת 40% צל. רשת הצל הוסרה 38 ימים לאחר השתילה.
  הפסקת הדישון בזן גרנדי הביאה לעליה מובהקת ביבול הכללי לעומת טיפול הביקורת (9.5 ק"ג/מ"ר ו- 7.6 ק"ג/מ"ר בטפול ההפסקה ובביקורת, בהתאמה). ביבול ליצוא לא חל שינוי. משקל הפרי ליצוא (ממוצע עונתי) בזן גרנדי היה קטן בטיפול הפסקת חנקן ל- 25 יום, 187 גרם בהשוואה ל- 196 גרם בביקורת ו-193 גרם בהפסקה ל- 15 יום. בזן דותן תרמה הפסקת חנקן למשך 15 יום לעליה מובהקת ביבול הכללי וביבול ליצוא לעומת הביקורת ללא הפסקת חנקן. יבול כללי של 11.0 ק"ג/מ"ר בהשוואה ל- 8.9 ק"ג/מ"ר בביקורת. יבול היצוא היה 9.1 ק"ג/מ"ר בטיפול ההפסקה בהשוואה לביקורת 7.3 ק"ג/מ"ר. הפסקת הדישון למשך 25 הקטינה את היבול הכללי וליצוא והקטינה את משקל הפרי ליצוא. טיפולי הפסקת החנקן בממוצע לאורך העונה לא השפיעו על איכות הפרי לאחר השהייה בשני הזנים. בבדיקת חנקה בפטוטרות נמצאה הדינאמיקה של עליה וירידה ברמות בהתאם לטיפולים דומה בשני הזנים. בשני הזנים התכנסו טיפולי הניטרט בפטוטרות לרמה נמוכה של 3,000-3,500 ח"מ ובסיום ההפסקה חזרה לרמות ממוצעות זהות של כ-6,000 ח"מ ניטרט בפטוטרות. טיפולי סגירת הדשן הקדימו את תחילת צבירת החנטים על הצמחים והשפיעו על קצב צבירת החנטים בשני הזנים. בזן גרנדי היה הקצב (בשיאו) 0.17, 0.2 ו- 0.25 חנטים ליום בממוצע בטיפולים ביקורת, סגירה ל-15, סגירה ל-25, בהתאמה. בזן דותן 0.22, 0.24. 0.31 חנטים ליום בממוצע בטיפולים ביקורת, 15 יום ו-25 יום, בהתאמה. טיפול הפסקת חנקן הביאו בשני הזנים להבכרה בקטיף.
  Development of a fertifor the management of pepper varieties (Emperio & Grandi) growth and fruit set in the Arava 2013/14
  Rivka Offenbach, Shabtai Cohen, Dorit Hashmonai, Avi Usherovitz Yuval Barzilay Yoram Zvieli,, Svetlana Gorgio, Rami Golan - Central and Northern Arava Tamar R&D
  Writer address: rivka@arava.co.il
  Keywords: Capsicum, nitrogen

  פתח
• 1

  ינו
  קואופרציה שיווקית באיחוד האירופי

  ירקות

  ע"י יעל קחל

  הרצאה בסיכום עונת פלפל בערבה 26/5/14

  קואופרציה שיווקית באיחוד האירופי – מבנה, תועלות ותמיכה מדינית
  רוני הרשקוביץ, יעל קחל
  החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  ronih@moag.gov.il

  לקואופרטיבים תפקיד חשוב בשיווק תוצרת חקלאית באיחוד האירופי. נתח השוק של הקואופרטיבים משתנה ממדינה למדינה, ובין הענפים. בממוצע, 40% מהתוצרת החקלאית באיחוד משווקת על-ידי קואופרטיבים, בפירות וירקות נתח זה מעט גבוה יותר. חלקם של המגדלים אשר חברים בארגוני מגדלים באיחוד האירופי עמד על כ-17% בשנת 2010
  לאחרונה מימן האיחוד האירופי תכנית מחקר גדולה לבחינת הצלחת השיווק הקואופרטיבי באיחוד ולזיהוי הגורמים התורמים להתארגנות או מונעים התארגנות של חקלאים לשיווק משותף. תוצאות המחקר מצביעות על כך שקואופרטיב משפר את כוח המיקוח של החקלאים החברים ומאפשר ניצול יתרונות לגודל. יתרון נוסף הוא שחקלאים יכולים להגדיל את הנתח שלהם בסך ערך המוסף הנוצר בשרשרת הערך להספקת תוצרת חקלאית. מדיניות התורמת להתפתחות של קואופרטיבים היא חוקה גמישה בנושא מבנה והתארגנות הקואופרטיביים, כללי מיסוי (single taxation) וחוקי הגבלים עסקיים ברורים. חוסר הצלחה של ארגוני מגדלים יכול לנבוע מסיבות היסטוריות של חוסר אמון, חשדנות, תופעת ה"טרמפיסט", ניסיון לחמוק מתשלום מיסים, ומגבלות בגיוס הון.
  בענף הפירות והירקות, האיחוד האירופי תומך בקואופרטיבים ("ארגוני מגדלים") כספית. ארגוני המגדלים רשאים להגיש "תכנית פעולה" וזכאים למימון של 50% של תכנית הפעולה. מטרת מדיניות זו היא ריכוז ההיצע וחיזוק כוח המיקוח של החקלאים אל מול הריכוזיות הגוברת של הסיטונאים ובמיוחד הקמעונאים.
  יחד עם זאת, בין 2003 ל-2010 התרחשה ירידה של-6% בשטחי הגידול של פירות וירקות ומספר המגדלים צנח אף הוא ב -39%.
  לאור הריכוזיות ההולכת וגדלה בשרשרת השיווק דרושה גם בישראל התרחבות של ההתארגנות הקואופרטיבית בשיווק תוצרת חקלאית טרייה, במיוחד במגזר המושבי. בערבה קיימת תופעה נוספת של ריבוי יצואנים שעלולה לפגוע במחירים שהחקלאים פודים. על המדינה לבחון האם קיימות מגבלות המקשות על הקמת קואופרטיבים חדשים והאם נדרש סיוע כדי לקדם את השיווק המשותף של מגדלים.
  המשבר הנוכחי בערבה נותן הזדמנות לבחון אם תקום קואופרציה בעקבות משבר חמור, האם תתכן הקמתה/ המשכיותה בזמני שגשוג כלכלי?

  פתח
• 1

  ינו
  מגמות בצריכת ירקות

  ירקות

  ע"י ציפי פרידקין

  הרצאה בסיכום עונת פלפל בערבה 26/5/14

  מגמות בצריכת ירקות
  ציפי פרידקין
  החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  tsipip@moag.gov.il

  פירות וירקות מהווים כשישית מערך הייצור החקלאי של האיחוד האירופי. האיחוד האירופי הוא היצרן השני בגודלו, היצואן השני בגודלו והיבואן הגדול ביותר של פירות וירקות בעולם.
  המדיניות החקלאית המשותפת של האיחוד האירופי (CAP) עברה רפורמות בשנים 1996, 2001 ו2007 במסגרתן ננטשו התמיכות במחיר לטובת סיוע ישיר מוגבר לחקלאים.
  על פי משרד החקלאות האמריקאי (USDA), האיחוד האירופי ממשיך לפעול מערכת מורכבת של מכסות יבוא, הגבלות עונתיות והסדרי סחר מועדפים, מודרכת על ידי מערכת מחיר הכניסה.
  שנת 2009 הייתה שנה קשה למסחר בפירות וירקות באיחוד האירופי. .ירידת המחירים שאפיינה את התקופה הכניסה את המגזר לחץ פיננסי גדול, תולדה של ההאטה הכלכלית הגלובלית ויבולים גבוהים.
  החששות החמורים הופרכו במידת מה. הדו"ח השנתי של האיחוד האירופי 'החקלאות באיחוד האירופי' טוען כי שנת 2010 הייתה טובה במונחי מחיר בהשוואה לשנת 2009 '. הדו"ח גם ציין כי העלייה המשמעותית במחירים 'התקרבה לרמות של שנת 2008'. חשוב לציין עם זאת כי מצב זה נבע במידה רבה מהספקה נמוכה אותה שנה, תוצאה של בעיות ייצור, אשר הביאו לירידה באספקת ירקות ופירות לאיחוד האירופי. גם שנת 2010 הביאה שיפור במחירים, אולם מצבם הכלכלי של מגדלי הפירות והירקות באיחוד האירופי הושפע לרעה מאירועי מזג אוויר, או ממשברים פיננסיים (לדוגמא, יוון). מצבם של מגדלי הפירות והירקות באיחוד האירופי היה ספציפי לתתי ענפים ולאזורים שונים באיחוד האירופי.
  אותה שנה הובעו חששותיהם של מנהיגי חקלאים באיחוד האירופי ביחס לתלות הגוברת של האיחוד האירופי בפירות וירקות מיובאים. חששות אלה משתנים ממגזר למגזר, ומהסכם להסכם. באופן כללי, יצרני הפירות והירקות בדרום אירופה מודאגים מההסכמים עם מדינות צפון אפריקה השכנות ביותר (Agritrade 'מאמרי דאגה ספרדית על עסקת סחר מרוקו לאיחוד האירופית ", ינואר 2010, ו' ההסכם חדש מרחיב את ההזדמנויות ליצוא פירות וירקות ממצריים ... ', אוקטובר 2010), ואילו בצפון אירופה מודאגים יותר מההסכמים עם מדינות אמריקה הלטינית .
  לנוכח האזהרות על המחסור העולמי האפשרי באספקת פירות וירקות, קנו מספר חברות מסחר של פירות וירקות באירופה קרקעות במדינות מתפתחות במטרה להבטיח אספקה ארוך טווח. מדינות אמריקה לטיניות נתפסות כאטרקטיביים במיוחד במקומות השקעה.
  בשנת 2011 התפוגג הסיוע הציבורי במגזר הפירות וירקות ולבש צורה של 'תמיכה בארגוני יצרנים' .
  התמיכה האירופית במגזר הירקות והפירות מתבסס כיום על
  א) מדיניות שמטרתה לחזק את עמדתם של ארגוני היצרנים בשרשרת האספקה;
  ב) רשת ביטחון שמטרתה להבטיח שחשיפה מוגברת לכוחות השוק אינו מערער את בסיס הייצור בענף הפירות וירקות.

  ההרצאה תמשיך ותסקור את המגמות העכשוויות במסחר בירקות טריים באירופה, בשימת דגש על המסחר בפלפל.

  פתח