דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  ניסוי זני מלון אביב, תחנת זהר 2014

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  ניסוי זני מלון אביב, תחנת זהר 2014

  עדי סויסה, שמעון פיבוניה, יורם צביאלי, עמי מדואל, רבקה אופנבך, טום גרונוולד, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  שמשון עומר - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחברת: adisuisa@arava.co.il

  תקציר
  המלון האביבי במנהרות עבירות מהווה גידול חשוב בסל הגידולים של חקלאי הערבה, וחשיבותו עולה לצורך המשבר המתמשך בגידול הפלפל והצורך לגוון את סל הגידולים במשק המושבי. בניסוי שנערך בתחנת זהר בכיכר סדום, בהשתתפות 8 חברות זרעים, נכללו 10 זנים מטיפוס גליה וסולאר, במבחן ב- 4 חזרות. הניסוי נשתל בתאריך 17/2/14 ונקטף במהלך החודשים אפריל ומאי (שבועות 16-22). מבין זני המבחן, הזנים RZ 34-248 (סולי), סוזן (ג'נסיס) וקירן (ים תיכון זרעים) בלטו ביבול כללי ובאחוזי ייצוא גבוהים מזן הביקורת רענן (הזרע סידס). כמו כן, זנים אלו בלטו בשיעור גבוה של פרי בגדלים מועדפים לייצוא.
  הזנים RZ 34-248 ו- (1040)349 (זרעים טכנולוגיות) היו אפילים. הזנים 891 (תרסיס), 145-01 (סמקו), RZ 34-248, (1040)349 וסוזן בלטו בשיעור החמות נמוך מאד. הזנים RZ 34-248 וקירן היו בעלי שיעור הפגמים הנמוך ביותר ביום הקטיף. הזנים RZ 34-248, (1040)349, סוזן, ודונה (ג'נסיס) בלטו בציוני איכות פרי גבוהים לאחר השהיה. מוצע לבחון את הזנים המצטיינים 34-248RZ, 349 וסוזן בניסוי נוסף ובהיקף מצומצם בחלקות מסחריות.

  Comparison of late spring melon varieties, Sodom Valley 2014
  Adi Suisa, Shimon Pivonia, Yoram Zvieli, Rami Golan, Ami Maduel, Rivka Offenbach, Tom Gronvold – Central and Northern Arava Tamar R&D
  Shimshon Omer – Extension Service (Sha'am) Ministry of Agriculture and Rural Development
  Email for correspondence: adisuisa@arava.co.il
  Keywords: Cucumis melo, yield, fruit quality

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת דישון אשלגני על גידול פלפל בערבה 2013/14

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  השפעת דישון אשלגני על גידול פלפל בערבה
  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, יורם צביאלי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  כתובת המחבר: sab@inter.net.il

  תקציר
  בשנים האחרונות נראו מספר מקרי מחסור באשלגן בערבה אשר גרמו לצריבות בעלים ולהתנוונות הצמח. תופעות אלו לוו בירידה משמעותית ברמות האשלגן בעלים לכ-20% מכלל רמת האשלגן הרצויה. מטרת הניסוי היא להגדיר את רמות ההזנה האשלגנית הרצויה בגידול פלפל בערבה באמצעות כלים אשר יאפשרו יישום התוצאות בחלקות מסחריות. הניסוי התבצע במבנה חממה המחופה ברשת 25 מש. שתילי פלפל מהזן 7158 (קנון, זרעים גדרה) נשתלו ב- 8/8/12. נבחנו רמות הזנה אשלגנית כאשר שאר היסודות היו דומים בריכוזם הטיפולים הם טיפול ביקורת ללא תוספת אשלגן אך במי ההשקיה נמצא כי יש ריכוז מובנה של אשלגן של 23 ח"מ אשלגן (מי קדוחים), ואשלגן מוסף לרמות של 50, 100 ו- 150 ח"מ במי השקיה וטיפול נוסף דישון בריכוז משתנה בהתאם לחנטה: עד 6 חנטים 50 ח"מ ואחר כך 100 ח"מ. בדיקות פטוטרות נערכו לאפיון רמת חנקן ואשלגן. לבניית פרוטוקול שדה לאופטימיזציה של רמות האשלגן לפי בדיקות פטוטרות, הבדיקה נערכה ע"י מיצוי פטוטרות ובדיקת באמצעות פוטומטר להבה. הפרי נקטף ומוין לפי מדדי האיכות ליצוא ונבחנה איכותו לאחר השהייה בסימולציה לתנאי יצוא ימי. לאחר סיום עונת הגידול הראשונה הוחלט להמשיך את הניסוי באותה מתכונת על אותם עקבות. הקרקע לא עובדה כדי לשמר את החלקות והטיפולים בהם בוצעה עונת הניסוי הראשונה. בעונה ב' נבחן שוב הזן קנון בתאריך שתילה 10/8/13. בעונה ב' בדומה לעוונה א' לא היו הבדלים ביבול ומרכיביו בין הטיפולים, ערכי האשלגן בטיפול הביקורת ירדו עד לרמה של כ-11 ח"מ כאשר הרמה ההתחלתית לעונה זו בטיפול זה עמדה על 68 ח"מ. גם שאר הטיפולים למעט הטיפול הגבוה של 150 ח"מ ירדו באופן משמעותי. בחודש מרץ ניכרו ויזואלית מחסורי אשלגן בעלים בטיפול הביקורת, כאשר ערכי בדיקות הקרקע ההתחלתיות גבוהות מאוד כפי שהיה בניסוי אכן ניתן לא לקבל סימני מחסור במשך זמן ארוך אך במעשה החקלאי הרגיל יש במקרה זה נטילת סיכון. באופן ברור עולה בניסוי הנוכחי כי אין צורך לעלות בריכוזי האשלגן מעל ל-100 ח"מ אך ירידה מתחת לערכים אלו כאשר אין בקרה מתאימה בבדיקות קרקע עלולה לגרום לתופעות חסר כפי שקרה במקומות שונים בערבה.

  פתח
• 1

  ינו
  משק מודל לתשתיות גידול, משק אורי גנות פארן – שנה שלישית (2013/14)

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  משק מודל לתשתיות גידול, משק אורי גנות פארן - שנה שלישית (2013/14)
  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  כתובת המחבר: Eviatarel2014@gmail.com
  אורי גנות - מושב פארן
  רבקה אופנבך, יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר

  תקציר
  שטחים רבים בערבה מאופיינים כקרקעות "חמדה", קרקע אבנית לא אחידה, עם מרכיב אבק הגורם למוליכות הידראולית נמוכה. במהלך עשרות שנות הרחבת ההתיישבות בערבה הגיעו למסקנה שעדיף לצפות בחול מיובא את הקרקע המקומית על פני התמודדות עם כל הבעיות שמציבה קרקע החמדה. לנוכח הידלדלות מקורות החול בשנים האחרונות עולה הצורך של בחינת חלופות לתשתית ציפוי החול.
  בחלקת קרקע חמדה במושב פארן, הוקם בעונת 2011/12 משק מודל בשיטת הנש"מ בה מיושם מחסום קפילרי בצורת שכבת חצץ המנטרלת במידה רבה את השפעות הבסיס הקרקעי. משק המודל בשטח של 5 דונם הוקם במטרה לעקוב אחר העלויות הכרוכות ביישום השיטה ולהשוות את ביצועי הצמחים לאלו שבתשתית ציפוי חול. משק המודל כלל תעלות נש"מ עם המצעים הבאים: קומפוסט בלבד; חול וקומפוסט (2 : 1) (להלן - חולפוסט); חול ואפר פחם (2 :1).
  תשתית נש"מ אפר פחם הניבה בעונת הגידול השנייה (2012/13) תוצאות נחותות יחסית לשתי התשתיות האחרות בשל ערכי רטיבות נמוכים יותר במיוחד בתקופה אוקטובר נובמבר. על מנת לשפר את תנאי הגידול במצע זה הוספה לקראת העונה השלישית (2013/14) (המדווחת) שכבת קומפוסט בשיעור של 6 קוב לדונם מעל לשכבת הפחם. פעולה זו שינתה לחלוטין את מראה הצמחים בנש"מ האפר פחם אשר דמה לאלו שגדלו בתשתית החולפוסט. צמחי הקומפוסט נראו בד"כ רעננים וחזקים יותר. מתוצאות שלושת חלקות המדגם לא ניתן להצביע על הבדלים סטטיסטיים בגובה היבול שהגיע בין 10.5 ל- 12.5 ק"ג למ"ר.

  A model farm with an artificial capillary barrier to improve root zone conditions for pepper cultivation 3rd year.
  Ityel, E. – Extension Service, Ministry of Agriculture and rural development
  Writer address: Eviatarel2014@gmail.com
  Ganot, O. - Moshav Paran
  Offenbach, R., Zvieli, Y. - Northern & Central Arava-Tamar Research and Development.

  פתח
• 1

  ינו
  הידוד בין דישון חנקני לרמות מוליכות חשמלית במי השקיה בגידול פלפל בערבה, תחנת יאיר 2013/14

  ירקות

  ע"י שבתאי כהן

  הידוד בין דישון חנקני לרמות מוליכות חשמלית במי השקיה בגידול פלפל בערבה, תחנת יאיר 2013/14

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, יורם צביאלי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר.
  כתובת המחבר: sab@inter.net.il

  תקציר
  בשנים האחרונות פותח במו"פ ערבה פרוטוקול לבדיקת רמת החנקן בפטוטרות, ככלי עזר לבקרת ההזנה בתקופת החנטה הראשונה. המחסור במים וירידת איכות המים עקב עליית המליחות בבארות, מחייבים בקרה ודיוק במתן החנקן. הכלים תומכי ההחלטה של בדיקת פטוטרות לריכוזי חנקה, ספירת החנטים ככלי המכוון את רמת הדישון ועיתויו, במשולב עם בדיקת הפטוטרות ואיכות מי הטפטפת המשאב וריכוזי החנקה, מאפשרים כיום להשיא יבולים טובים אשר יאפשרו את ההישרדות בתחום זה. הניסוי בעונת 2013/14 נערך באותה מתכונת ועל עקבות של עונה קודמת, (ניסוי זהה בטיפולים). נבחנו 3 רמות חנקן 50, 100 ו- 150 ח"מ במי השקיה המשולבים ב- 3 איכויות מים במוליכות חשמלית של 1, 2.8 ו- 4.0 dS/m. רמות האשלגן והזרחן היו שוות בכל הטיפולים. פלפל מזן 7158 (זרעים גדרה) נשתל (8/8/13) בבית רשת 25 מש, אך בניגוד לעונה קודמת טיפולי הדישון הדיפרנציאלים החלו בהתאם למדד פיסיולוגי של חנטה, טיפולי הדישון החלו בעיתוי כאשר לכל צמח היו בממוצע כ-7 עד 8 חנטים. כאשר עיתוי הטיפולים החל בהתאם לעומס החנטים על הצמח, הגענו בניסוי להבדלים מובהקים ביבולים בין טיפולי הדישון, אשר הופעלו באיכויות המים השונות. נמצא כי באיכות מים המליחים 2.8 ו- 4.0 dS/m אין הבדל מובהק ביבול בין טיפולי ה- 100 וה- 150 ח"מ חנקן, לעומת זאת בטיפול המים השפירים של 1 dS/m התקבל שיפור ביבול עם העלייה בדשן החנקני מ-100 ל-150 ח"מ הבדל זה בא לידי ביטוי במיוחד בעליה במספר הפירות למ"ר, הבדל של 10% במספר הפירות בין טיפולים אלו. בכל טיפולי הדשן של 50 ח"מ רמות היבול היו הנמוכות ביותר. היבול הכללי הגבוה בכל טיפולי איכות המים 1, 2.8 ו- 4.0 dS/m היה 13.7, 11.7 ו- 8.6 ק"ג למ"ר בהתאמה ויבול היצוא הגבוה 11.3, 10.0 ו- 7.4 ק"ג למ"ר, בהתאמה.
  מניסוי זה עולה כי יש להעלות את רמות הדישון החנקני ל- 100 ח"מ בטיפולי איכות המים המליחים עם קבלת בין 6 ל-8 חנטים ספורים ואילו בטיפול באיכות המים השפירים של 1 dS/mיש להעלות את המינון ל- 150 ח"מ על מנת לממש את פוטנציאל היבול אשר הגיע בטיפול זה ליבול כללי של 13.7 ק"ג למ"ר וליבול פרי באיכות יצוא של 11.3 ק"ג למ"ר.

  Interrelations between nitrogen fertilization electrical conductivity in pepper grown in the Arava, Yair station 2013/14
  Cohen S., Oshoroviz A., Hashmonai D., Offenbach R., Zvieli Y., Golan R. - Central and Northern Arava Tamar R&D
  Writer address: sab@inter.net.il
  Keywords: Capsicum annuum, salinity

  פתח