דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינה ארוכת טווח של השפעת חיטויי קרקע והצנעת שאריות גידול קודם על יבול פלפל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, עמי מדואל

  פלפל הוא הגידול המרכזי בערבה התיכונה והיקפו בעונת 2009/10 היה כ 17,000 דונם. בעבר היו נוהגים לחטא את הקרקע עם מתיל ברומיד לפני כל עונת גידול. עם הפסקת השימוש במתיל ברומיד, לפני כחמש שנים, החל השימוש בתכשירי מתאם סודיום לחיטוי הקרקע. מאז ברוב השטחים לא נצפו בעיות מיוחדות הקשורות למחלות קרקע, למעט עלייה מסוימת ברמת ההתמוטטות החורפית הנגרמת ע"י פתיום והופעה של תופעה שלא הייתה מוכרת בעבר, של נזקים לצמחים מנמטודות חופשיות מהמין Pratylenchus penetrans. בעבודה זו אנו בוחנים לאורך זמן על חלקות קבועות את השפעת החיטויים על התפתחות ויבול הפלפל. עד עתה חלפו שלוש שנים מתחילת הניסוי והוא צפוי להמשך עוד כשלוש שנים נוספות. בשנה האחרונה (2009/10) נוספה בשטח הניסוי בדיקה של הצנעה בקרקע של הצמחים מגידול קודם. כיום יש צורך במציאת פתרונות חלופיים לפינוי ושריפת שאריות הצמחים בתום העונה. האלטרנטיבה של הצנעת השאריות בשדה היא המועדפת מבחינת החיסכון בכוח אדם ומבחינות נוספות, במידה ואינה מזיקה לגידול הבא.
  הניסוי נערך בתחנת זוהר בכיכר סדום בחממה בה גדל בעבר פלפל. לא ידועות בעיות מיוחדות של פגעי קרקע בחלקה לפני תחילת הניסוי. בשלושת השנים, זן הפלפל הנבדק היה סליקה. בתום שתי עונות ניסוי לא נמצאו הבדלים מובהקים ביבול הפלפל בין טיפול ביקורת לטיפולי החיטוי שכללו חיטוי סולרי, חיטוי סולרי בשילוב עם אדיגן וחיטוי באדיגן שניתן בטפטוף ללא חיטוי סולרי. למרות שלא נמצאה פחיתה מובהקת ביבול חלקת הביקורת ללא חיטוי, הצמחים נראו באופן כללי פחות טוב. בתום השנה השלישית נמצאה פחיתה מובהקת ביבול טיפול הביקורת בהשוואה לשלושת הטיפולים האחרים. בתום שנה ראשונה לבדיקת נושא הצנעת שאריות צמחים לא נמצא הבדל בין טיפולים בהם הוצנעו שאריות הצמחים מעונה קודמת, ירוקים ו/או לאחר חיסול באדיגן, לטיפולים בהם פונו מהשטח שאריות הצמחים מעונה קודמת.

  The impact of soil disinfection and the insertion into the soil of crop residues on pepper yields – A long term analysis
  Shimon Pivonia, Rachel Levite, Ami Maduel - Northern and Central Arava R&D
  Keywords: Capsicum, Metham Sodium, soil fumigant, pesticide, soil disinfestations,
  solarization, Methyl Bromide substitute, Pythium

  פתח
• 1

  ינו
  הדברה כימית של מחלת ההתמוטטות הפתאומית במלונים ואבטיחים הנגרמת על ידי הפטרייה Monosporascus cannonballus

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, עמי מדואל, רוני כהן, זאב גרסטל

  המלון הוא גידול מרכזי בערבה. מחלת הקרקע העיקרית של המלון בערבה ובאזורים אחרים בדרום הארץ היא ההתמוטטות הפתאומית הנגרמת ע"י הפטריה Monosporascus cannonballus. כיום, אין עדיין תחליף למתיל ברומיד להדברת המחלה במלון בעונת הגידול האביבית. מטרות המחקר שנערך במו"פ ערבה בעונות 2006/7 עד 2008/9 היו: א. לימוד יעילות פונגיצידים שונים להדברת מונוספורסקוס בערבה; ב. לימוד עיתוי היישום, תדירות היישום והמינון הדרוש של הפונגיצידים. נבחנה היכולת של פונגיצידים מקבוצות כימיות שונות לעכב את הגידול הוגטטיבי של מונוספורסקוס בצלחות פטרי. בניסויי שדה שנערכו בתחנת זוהר (כיכר סדום) בעונות הסתיו והאביב נבחנה יעילות ההדברה של המחלה וההשפעה על יבול המלון ואבטיח ננסי. נלמדו תזמון היישומים, מינונים הדרושים והתדירות. סריקת פונגיצידים בצלחות נמצאה שיטה יעילה לסינון ראשוני של חומרים כנגד מונוספורסקוס. נמצאו מספר חומרים שמנעו ביעילות את התפתחות המחלה בשורשים ואת תמותת הצמחים בשדה במלון ובאבטיח ננסי.
  חלק מהניסויים המופיעים בדו"ח זה עזרו לקבלת רישוי לשימוש בחומרים עמיסטאר ((Azoxystrobin וספורטק (Prochloraz) להדברת מונוספורסקוס במלון. החומרים סיגנום ((Pyraclostrobin + Boscalid וקומודור (Azoxystrobin + Chlorothalonil) נמצאים, ע"י החברות המשווקות אותם, בתהליכים לקראת קבלת רישוי. על פי הידע שנצבר עד היום נמסרו המלצות ליישום הפונגיצידים במלון ובאבטיח ננסי בעונות השונות. המלצות אלו אומצו ע"י מירב החקלאים בערבה ובאזורים אחרים בארץ ותורמות להפחתה ניכרת בתמותת הצמחים בשדות ולעליה ביבולים. שימוש מושכל ע"י תחלופה בין החומרים השונים בתוך ובין עונות הגידול מאפשר מניעה או הפחתה של מגוון מחלות קרקע ונוף במלון ויעזור בשמירה על יעילות השיטה לאורך זמן.

  Using fungicides for the control of the sudden wilt of melons and watermelons, caused by Monosporascus cannonballus.
  Shimon Pivonia, Rachel Levite, Ami Maduel – Northern and Central Arava Research and Development.
  Roni Cohen, Zeev Gerstel – Agricultural research Organization, Israel.
  Keywords: Cucumis melo, Citrullus lanatus

  פתח
• 1

  ינו
  קימחון במלון – לימוד המחלה ופיתוח אסטרטגיית הדברה

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, סווטלנה דוברינין, ישראל צברי, יגאל אלעד, דני שטיינברג, רוני כהן

  המלון הוא מגידולי הירקות החשובים בערבה והתוצרת מיועדת ליצוא ולשוק המקומי. השימוש בהדברה משולבת והפחתת השימוש בריסוסים כימיים עדיין לא מקובלת בגידול המלון בערבה ויש חשיבות לפיתוח כיוון זה. הקימחון הוא מחלת הנוף העיקרית במלון בעונת האביב וכדי למנוע נזקים לצמח וליבול החקלאים מרססים במהלך העונה מספר פעמים רב בעיקר עם תכשירי גפרית. קיים חשש סביר שבעתיד הקרוב יוגבלו מספר הריסוסים ואו כמות החומר המותרת בעונה ליחידת שטח והדבר יקשה מאד על הדברת המחלה. מטרת המחקר הנוכחי היא לפתח גישה שתאפשר התמודדות עם מחלת הקימחון תוך שימוש מזערי ומושכל בתכשירי הדברה. בעונת אביב 2008 נערכו ניסויים ללימוד משטר הריסוסים הדרוש להדברת המחלה. נבחנו אינטרוול הריסוסים הדרוש, מועד התחלת הריסוסים ומועד הסיום על רקע של זן המלון המקובל לגידול באביב בערבה שהוא זן עם סבילות לקימחון. כמו כן נבחנה היעילות של מספר תכשירים מורשים כנגד קימחון במלון. על פי התוצאות עד עתה פותחה אסטרטגיית הדברה שתתאים לזן המלון המקובל באביב בערבה. נראה שיש אפשרות לחסוך באופן ניכר במספר הריסוסים המקובל כיום בערבה למניעת נזקי קימחון במלון. כדאי להתחיל לרסס לא מייד לאחר הופעת המחלה אלא מערך סף שיקבע. סיום הריסוסים בשטחים עם הדברה טובה יהיה בתחילת מאי. באופן זה יתרכזו מאמצי ההדברה על פרק זמן של כ- 45 – 60 יום מתוך שמונה חודשי גידול המלון. יעילות ההדברה של חומרים שונים עם רישוי לקימחון במלון מצביעה על האפשרות שחלק ניכר מהחומרים המורשים לקימחון במלון הם בעלי יעילות הדברה נמוכה. תמשך העבודה לבחינת ספי הפעולה המוצעים להתחלה וסיום הריסוסים. כמו כן תימשך בחינת היעילות של חומרים להדברת קימחון במלון.

  פתח
• 1

  ינו
  פיתוח גישה אינטגרטיבית לייצור פלפל תוך שימוש מזערי בתכשירי הדברה: מיזם חוס”ן – פלפל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  מחבר: שמעון פיבוניה, יעל בר לבן, רחל לויטה, ישראל צברי, יגאל אלעד, דני שטיינברג, סווטלנה דוברינין

  מחלת הקימחונית היא מחלת העלים החשובה ביותר של גידול הפלפל. המגדלים מתמודדים עם המחלה בשיטת הביטוח ומיישמים כנגדה ריסוסים רבים, חלקם מיותרים. לפתח ממשק הדברה מושכל להתמודדות עם המחלה. במסגרת זו פותחה מערכת תומכת החלטה בשם פלפלת. במהלך המחקר בחנו את יעילות ההדברה המתקבלת על ידי יישום המערכת ואת הבסיס הביולוגי שלה, כימתנו את הנזק שגורמת מחלת הקימחונית ליבול ופיתחנו מודל להערכת נזקים. מערכת פלפלת נבחנה בתשעה ניסויים שבוצעו באזורי הגידול החשובים של הפלפל בארץ בבמגוון סוגים של מבני גידול; נתונים שנאספו מ – 26 ניסויים שבוצעו במהלך חמש שנות מחקר שימשו לפיתוח המודל להערכת נזקים. תוצאות עיקריות: 1. ניתן להפעיל את ההדברה כתגובה (במקום כטיפול הגנתי) ולהדביר את המחלה ביעילות; 2. ניתן בחלק מהזנים ליישם את הריסוסים העוקבים מידי 14 ימים אולם בזנים אחרים במידה ויתגלו כרגישים במיוחד למחלה יהיה צורך בתדירות ריסוסים גבוהה יותר; 3. מועד הופעת המחלה וקצב התפתחות המחלה מושפע (כנראה) משילוב בין תנאי הסביבה השוררים במהלך עונת הגידול החורפית של הפלפל בארץ ותגובת הפונדקאי; 4. תגובת הפונדקאי למחלה משתנה במהלך התפתחותו הפנולוגית; 5. מערכת פלפלת נבחנה בתשעה ניסויים שבוצעו בארבעה אזורי גידול בארץ, בשתי עונות. שימוש במערכת איפשר להדביר את מחלת הקימחונית ביעילות, בדומה ליעילות של טיפול הביטוח, תוך יישום מספר קטן יותר של ריסוסים (0.5±4.7 ריסוסים בטיפול פלפלת בהשוואה ל – 1.5±15.8 בטיפול הביטוח); 6. מחלת הקימחונית גורמת לנזק ליבול, אך הוא פחות ממה שמקובל להניח; 7. פותח מודל חיזוי להערכת נזקים באמצעותו ניתן, עוד במהלך העונה, לחזות את הנזק שיגרם ליבול בסוף העונה. יש לבחון את תגובת הזנים השונים למחלה כדי שניתן יהיה ליישם את המערכת בחלקות מודל (במעקב של אנשי הדרכה). במחקר זה התמקדנו בעונת הגידול החורפית (שתילות אוגוסט-ספטמבר 2008; סיום גידול אפריל-מאי 2009) ולכן הממצאים תקפים רק לגבי עונת גידול זו.

  פתח