דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינת יעילות רכנף Nesidiocoris tenuisלהדברת טוטה אבסולוטה (Tuta absoluta) בעגבניות חממה ובחינת פוטנציאל הנזק הישיר שלו

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י שמעון פיבוניה

  בחינת יעילות רכנף Nesidiocoris tenuisלהדברת טוטה אבסולוטה (Tuta absoluta) בעגבניות חממה ובחינת פוטנציאל הנזק הישיר שלו

  דנית פרקר, אלה יוסל, שמעון פיבוניה ורחל לויטה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  ארנון אלוש ושמעון שטיינברג - ביובי, שדה אליהו
  כתובת דוא"ל: ShimonP@arava.co.il

  טוטה אבסולוטה Tuta absoluta הנו מזיק חדש בארץ הגורם פגיעה רבה לגידולים שונים, ובעיקר לעגבנייה. בארה"ב נחשב למזיק הסגר. משתייך לסדרת הפרפראיים Lepidoptera ולמשפחת העשבחניניים Gelechiidae. לאחר בקיעתו הזחל נובר לתוך העלווה של העלים, לפירות או לגבעולים ויוצר בהם מנהרות ותעלות אופייניות, לעיתים חודר הזחל לתוך הגבעולים ואמירי הצמיחה וגורם לקיטום האמירים ולנבילתם. אורך גוף הבוגר כ- 10 מ"מ. אמצעי המניעה וההדברה כנגדו אינם מספקים, בייחוד בחקלאות אורגנית, בה מספר התכשירים המותר לשימוש הוא מצומצם מאד. מאז חדירתו בשנים האחרונות לכל אגן הים התיכון מתבצע במקומות רבים מחקר אינטנסיבי בכוונה לפתח דרכים להתמודדות עימו. אחד מכיווני המחקר הקיימים הנו פיתוח ממשק של הדברה משולבת עם מדביר ביולוגי טבעי מקומי, הרכנף Nesidiocris tenuis, המותאם היטב לצמח העגבנייה. רכנף N. tenuis משתייך לסדרת הפשפשאים ולמשפחת הרכנפיים. הבוגר הנו בעל יכולת להיזון מהחי ומהצומח ((Omnivore. הרכנף טורף ביצים וזחל מדרגה ראשונה של עש הטוטה אבסולוטה ולכן הוא בעל פוטנציאל לשמש מדביר ביולוגי כנגדו. כאשר הרכנף ניזון הזנה צמחית הוא מוצץ את מוהל הצמח מעלים, גבעולים ופרי צעיר, כתוצאה מכך נוצרים חיגורים באותן רקמות, אשר עלולים לגרום להתייבשות ובסופו של דבר לנשירת עלים ופרי. בניסוי שנערך בתחנת יאיר בעונת 2011/12 בדקנו את יעילות הרכנף N. tenuis כנגד עש הטוטה, בחנו את מידת הנזק של הרכנף ואופיו לעגבניות חממה והשווינו בין מידת היעילות של הרכנף כמדביר ביולוגי לבין מידת הנזק אותו הוא גורם לעגבניות כגידול החקלאי. בעונה זו נבחנה גם האפשרות לשלבו יחד עם טיפולים כימיים - אורגניים. הניסוי נערך על עגבניות אשכול מזן איקרם (זרעים גדרה) ושורות בודדות של עגבניות צ'רי מזן 1335 (שירן, הזרע ג'נטיקס). בתחילת העונה לא הייתה נוכחות של טוטה אבסולוטה במנהרות הניסוי והתרכזנו בבחינת רמת הנזק הישיר של הרכנף N. tenuis לעגבנייה. נבחנו ארבעה טיפולים: רכנף בלבד, רכנף משולב עם כימי-אורגני, כימי-אורגני בלבד וביקורת ללא טיפול כלל. כאשר חדר המזיק טוטה אבסולוטה למנהרות הניסוי, נבדקה השפעת רמות הרכנף הנ"ל על רמת הנזק של הטוטה לצמח וליבול העגבנייה ונערכו השוואות בין סוגי הטיפולים. נמצא שהרכנף גרם לחיגורים בעלים אך לא נמצאה פגיעה ביבול ובאיכותו. הדברת העש בטיפול רכנף בלבד הייתה חלקית ונראה שהטיפול המשולב של הרכנף עם הטיפול הכימי היה היעיל ביותר כנגד נזקי העש בפרי. רמת הרכנף בניסוי זה הייתה נמוכה יחסית לעונה קודמת וזה קשור כנראה למספר גורמים, פיזור מאוחר וברמה נמוכה, ירידת טמפרטורות כבר בחודש נובמבר וחורף קר. ניסויים עם הרכנף לבחינת יעילותו כנגד טוטה אבסולטה ולבחינת השפעתו הישירה על איכות וכמות העגבניות בגידול בממשק גידול אורגני ימשכו גם בעונה הבאה.

  Using the zoophytophagous plant bug, Nesidiocoris tenuis, for the control of Tuta absoluta in tomatoes: its direct impact on plants and yield and its control efficiency.
  Danit Parker, Ela Yosel, Shimon Pivonia, Rachel Levite – Central and Northern Arava Research and Development
  Arnon Allush and Shimon Shtainberg – Bio bee.
  Email for correspondence: shimonp@arava.co.il

  פתח
• 1

  ינו
  דרכים למניעת נזקי פתיום קיצי בפלפל בערבה

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י שמעון פיבוניה

  שמעון פיבוניה ורחל לויטה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  כתובת להתכתבות: shimonp@arava.co.il

  תקציר
  פלפל הגדל בערבה נתקף ע"י מספר מינים של פתיום. בתחילת העונה הצמח עלול לסבול ממיני פתיום המתפתחים היטב בטמפרטורות גבוהות במיוחד כאשר המין העיקרי הוא בד"כ Pythium aphanidermatum. הפתיום עלול לגרום בד"כ תמותה בשלב הנבט. לאחר מכן הצמח שנמצא בתנאים נוחים, כמו התנאים השוררים במשתלה, אינו רגיש לפתיום. כאשר שותלים את הצמחים בשדה הם נחשפים לטמפרטורות השוררות באוגוסט בערבה ואז הצמחים חוזרים להיות רגישים לפתיום. הצמחים הפגועים מפתיום מאבדים טורגור במהלך היום ומתאוששים בערב וחוזר חלילה עד לירידת הטמפרטורות. חלק מהצמחים הפגועים לא מצליח להתאושש והנגיעות במחלה גורמת למותם. היבול של צמחים פגועים מפתיום צפוי להיות נמוך בהרבה בהשוואה לצמחים בריאים. מטרת העבודה היא לבחון חומרים מתאימים להדברת פתיום קיצי בשדה. במסגרת העבודה שנערכה בתחנת יאיר בעונת 2010/11 פותחה שיטה לחיקוי תמותת הצמחים בשדה בחדר גידול מבוקר. כך התאפשר לבחון מגוון רחב של טיפולים. טיפולים ביולוגיים וטיפולים המשרים עמידות בצמח שנבחנו לא נמצאו יעילים למניעת נזקי פתיום בפלפל. מבין חומרי ההדברה שנבחנו בחדר גידול, רידומיל (metalaxyl) וטאצ'יגרן (hymexazol) היו היעילים ביותר והם נבחנו בתנאי שדה. נמצא שבשדה הטיפול היעיל ביותר היה שילוב של מתן טאצ'גרן בשלב המשתלה כיומיים לפני הוצאת הצמחים לשתילה יחד עם יישום רידומיל בשדה כחמישה ימים משתילה. בד"כ השדות שעברו חיטוי נקיים מפתיום קיצי ובד"כ הצמחים מהמשתלות מגיעים נקיים מגורם המחלה. לכן נראה שניתן יהיה בעתיד, כאשר החומר יאושר, להסתפק כביטוח ביישום טאצ'יגרן לשתילים לפני השתילה. בחלקות בהן יופיעו בהמשך סימני התעלפות צמחים כתוצאה מאילוח בפתיום כדאי יהיה ליישם גם רידומיל פעם אחת ו/או יותר כתלות ברמת הנגיעות.

  Control of Pythium in pepper plants during summer in the Arava
  Shimon Pivonia, Rachel Levite - Central and Northern Arava R&D
  Email for correspondence: ShimonP@arava.co.il
  Keywords: Capsicum, metalaxyl, hymexazol

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת דרכים למניעת רעילות לצמח של חומרים הניתנים בהגמעה כנגד מחלת הקימחונית בפלפל

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י שמעון פיבוניה

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, עמי מדואל - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית shimonp@arava.co.il

  תקציר
  קימחונית היא מחלת הנוף העיקרית בפלפל בערבה ונגרמת על ידי הפטרייה Leveillula taurica. הפטרייה מתפתחת בתוך רקמת העלים וגורמת להתמוטטותה. התפטיר והנבגים המבצבצים מהעלה מקנים לו את הגוון הלבן האופייני, בדומה לקמח. המחלה מופיעה בכל עונת גידול. הפלפל נשתל בערבה מסוף יולי והקימחונית מופיעה בשדות עם ירידת הטמפרטורות. למשך תקופה של שישה עד שמונה שבועות מהופעתה התנאים להתפתחות הקימחונית הם בדרך כלל מיטביים. בהמשך חלה ירידה בקצב התפתחות הקימחונית. בניסויים שבוצעו במו"פ נמצא שניתן למנוע ו/או להפחית מאד את חומרת המחלה במשך כל העונה ע"י מניעת ההתפתחות שלה במהלך התקופה המיטבית. כמו כן נמצא שניתן להגן על הצמח מפני התפתחות הקימחונית לתקופה של שלושה עד ארבעה שבועות באמצעות יישום בודד של פונגיצידים בהגמעה. ולכן באמצעות שתי הגמעות של פונגיצידים הניתנים בתזמון נכון ניתן להגן על הצמח מקימחונית במהלך התקופה המיטבית להתפתחותה. ע"י שימוש בשיטה זו ניתן לחסוך ריסוסים רבים ולשפר את יעילות ההדברה. עם התרחבות השימוש בשיטה למרב שטחי הפלפל בערבה נצפתה לעיתים תופעה של רעילות לצמחים כתוצאה מהשימוש באזוקסיסטרובין הנמצא בתכשירים עמיסטר ופריורי אקסטרה. בעבודה זו נבחנה המשמעות של הנזק מבחינת היבול בזן רגיש במיוחד לפיטוטוקסיות ונבחנו דרכים להפחתת הנזק.
  פלפל מטיפוס רמירו זן מדונה שנבחן נמצא רגיש לחומר שניתן בהגמעה. נצפתה הצהבה והתקפלות עלים וההאטה בצימוח שנמשכה כחודש לאחר ההגמעה האחרונה. מבחינת היבול נצפתה דחייה בקטיפים במהלך מרץ אך לא הייתה השפעה על היבול הכללי ולא על גודל הפרי והאיכות. פיצול היישום למספר יישומים גדול יותר עם מנה מופחתת בכל יישום לא הפחית את סמני הרעילות בצמחים. בניסוי סמוך עם הזן 4833 שגדל בהדליה ספרדית נצפו גם סמני רעילות בקודקודים כתוצאה מיישום של אזוקסיסטרובין. אולם לא הייתה לכך השפעה מבחינת קצב צבירת היבול והיבול הכללי. יתכן והרעילות הרבה יחסית שנצפתה בזן מדונה קשורה גם לצורת הגידול בהדליה הולנדית בה מירב החומר מגיע לקודקוד צימוח אחד בכל צמח לעומת מספר קודקודים בהדליה ספרדית.
  עד היום לא נצפתה בעיה של רעילות לצמחים עם החומר חוסן ודומיו מקבוצת הטריאזולים. החומרים האחרים שברישוי ליישום בהגמעה נגד קימחונית בפלפל הם עמיסטר ודומיו מקבוצת הסטרובילורינים ופריורי אקסטרה שהוא שילוב של טריאזול (אטמי) עם סטרובילורין (אזוקסיסטרובין). רצוי שהחקלאים המיישמים פונגיצידים בהגמעה ימשיכו להשתמש בשיטה זו של הגמעה פעמיים בעונה עם חומרים מקבוצות שונות, למעט אולי בזנים רגישים במיוחד. כך יקטן מאד הסיכון להתפתחות עמידות הפטרייה לחומרים ונוכל ליהנות מיתרונות השיטה לאורך שנים רבות.

  Phytotoxicity to pepper plants from Azoxystrobin applied via drenching for powdery mildew control.
  Shimon Pivonia, Rachel Levite, Ami Maduel – Central and Northern Arava R&D
  Email for correspondence: ShimonP@arava.co.il
  Keywords: Capsicum

  פתח
• 1

  ינו
  קימחון במלון אביב בערבה

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, סווטלנה דוברינין, ישראל צברי, אלה יוסל, יגאל אלעד, דני שטיינברג, רוני כהן

  המלון הוא מגידולי הירקות החשובים בערבה והתוצרת מיועדת ליצוא ולשוק המקומי. השימוש בהדברה משולבת והפחתת השימוש בריסוסים כימיים עדיין לא מקובלת בגידול המלון בערבה ויש חשיבות לפיתוח כיוון זה. הקימחון הוא מחלת הנוף העיקרית במלון בעונת האביב וכדי למנוע נזקים לצמח וליבול החקלאים מרססים במהלך העונה מספר פעמים רב עם תכשירי גפרית ותכשירים אחרים. מטרת המחקר הנוכחי היא לפתח גישה שתאפשר התמודדות עם מחלת הקימחון תוך שימוש מזערי ומושכל בתכשירי הדברה.
  בעונות אביב 2006 - 2010 נערכו ניסויים ללימוד הקשר בין תנאי סביבה והתפתחות הקימחון במלון בתנאי שדה ולימוד משטר הריסוסים הדרוש להדברת המחלה. נבחנו מרווח הריסוסים הדרוש, מועד התחלת הריסוסים ומועד הסיום על רקע של זני מלון רגישים מאד ועם סבילות מסוימת לקימחון. כמו כן נלמדה האפשרות להדביר את הקימחון במלון באמצעות שימוש בפונגיצידים סיסטמיים שניתנו בהגמעה לקרקע דרך מערכת הטפטוף. הוגדרו גזעי הקימחון הנפוצים במלון ובדלועיים נוספים בערבה.
  מתוצאות הניסויים עולה כי אפשר לחלק את עונת הגידול האביבית בערבה המרכזית (שתילה בתחילת דצמבר וגידול עד לסוף יוני במנהרות עבירות) למספר מקטעי זמן מבחינת התפתחות הקימחון, שהגורם העיקרי המכתיב אותה הם תנאי הטמפרטורה. השלב הראשון משתילה ועד להופעת המחלה, מתחילת דצמבר ועד לבין אמצע ינואר לאמצע פברואר. השלב השני עם תנאים טובים עד אופטימאליים להתפתחות מחלה, מהופעת המחלה לבין אמצע וסוף אפריל. השלב השלישי עם תנאי סביבה פחות טובים להתפתחות המחלה, מסוף אפריל ועד לסוף יוני, תחילת תקופת הסניטציה.
  על פי החלוקה לתקופות שונות מבחינת הופעה והתפתחות הקימחון ניתן לכוון את משטר הריסוסים. בשלב הראשון אין כמובן צורך לרסס. בשלב השני יש לרסס בתחילה לפי פיקוח ובהמשך בתדירות של אחת לשבוע עד שבועיים כתלות ברמת האילוח ובחומר המרוסס. בשלב האחרון ניתן להפסיק לרסס במידה ורמת האילוח בשדה נמוכה.

  Powdery mildew in Arava Spring Melons
  Shimon Pivonia, Rachel Lavite, Svetlana Dobrinin, Israel Tsabari, Ela Yosel - Central and Northern Arava Research and Development.
  Yigal Elad, Dan Shtainberg - Agricultural research Organization, Israel.
  Keywords: Cucmis melo, Powdery mildews, Podosphaera xanthii, walk in tunnel, off season agriculture.

  פתח