סקירת עונת גידול ירקות 2015/16 בערבה וכיכר סדום
ירקות הרצאה במסגרת סיכום עונת גידול ירקות 2015/16 בערבה
מו"פ ערבה מרכז ויידור תחנת יאיר 23/5/16
סקירת עונת הגידול בערבה וכיכר סדום
סיכום עונת גידול ירקות 2015/16, מרכז ויידור תחנת יאיר 23/5/2016
יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר yzvieli@arava.co.il
שטח גידולי הירקות בערבה (מ"א ערבה תיכונה) עמד בעונת 2015/16 על כ 19,540 דונם, ובכיכר סדום (מ"א תמר) 6,700 דונם.
בעונת 2015/16 נמשכה מגמת הירידה בהיקף שטחי הפלפל, ירידה שהחלה אחרי עונת 2012/13 בה היה שטח הפלפל בשיאו (כ 17,500 בערבה התיכונה וכ 2,500 דונם בכיכר) והגיע לכ 11,100 דונם במושבי הערבה ולכ- 700 דונם בלבד במושבי הכיכר. כלל שטחי הפלפל בשתילת סתיו בישראל היה בעונת 2015/16 כ- 17,000 דונם (ירידה של כ-30%). שטחי גידול פלפל בערבה ובכיכר הוסבו ביוזמת המגדלים ובהמשך בעידוד ועזרת "מתווה הפלפל" של משרד החקלאות למספר גידולים. החלופה העיקרית הייתה מטעי תמרים. במהלך העונה נטעו כ 1,500 דונם תמרים. גידולי ירקות חליפיים היו חצילים, מלון, אבטיח, דלעות, עגבניות, גידולים הנחשבים ל"מסורתיים" בערבה אך גם "שאר ירקות" ארטישוק, כרוב, כרובית, ברוקולי, קולרבי, שומר, בצל, כרישה, שום, בטטה ועוד. לראשונה מזה שנים, עמד חלק מהשטחים ריק מגידולים.
עונת 2015/16 החלה בתנאי אקלים קיצוניים, טמפרטורה קיצונית גבוהות. חנטה הפלפל נפגעה ונדחה הגל הראשון. שבוע סופת אבק וקרינה נמוכה בתחילת ספטמבר הקשה עוד על חיי הצמחים. בהמשך העונה פקדו את האזור אירועי קור (קרה וצינה) שגרמו לפגיעות נוספות בגידול ובעיקר להופעת חטטים. להערכתי נפגע יבול הפלפל ופחת בשיעור של כ 20-25% מהמקובל בזנים השונים. עם כל קשיי הגידול צוינה עונה זו על ידי מגדלים רבים כעונה טובה מבחינת השיווק והיצוא. מהערבה יוצאו העונה 65,000 טון פלפל (מתוך 72,000 טון מכלל יצוא הפלפל מישראל).
בתי הרשת 25 מש שהתפנו מגידול הפלפל שימשו בעונת 2015/16 למגוון גידולים ביניהם חציל, מלון, אבטיח, חצילים, עגבניות, קישוא, דלעות. רשת זו נועדה להגנה מינימלית על הפלפל ממזיקים שונים (בעיקר זבוב הים התיכון) כאחד התנאים לקבלת היתר יצוא לארה"ב. הרשת אינה מיטבה עם הגידולים שצוינו, לא עוצרת חדירת כנימות עלה וכנימות עש וגורמת להצללה. דלועיים שונים תחת רשת 25 סבלו מעודף צימוח וגטטיבי עיכוב פעילות דבורים ופגיעה בחנטה.
בעונת 2015/16 הורחבו שטחי המלון הסתווי שהגיע לכ 1,000 דונם. המלון סבל מעיכוב בגידול ובחנטה בהשפעת החום, בעיקר טמפרטורת הקרקע בשדות בהם לא ננקטו אמצעים להורדת טמפרטורת הקרקע. בעיות נוספות בגידול היו התקפות ציפורים בעת הפריחה בשטח פתוחים, פגיעה בחנטה בבתי רשת בהשפעת צל. חלק מיבול נשלח ליצוא כהתארגנות מקומית.
היקף שטחי העגבניות והצ'רי בבית צמיחה לא השתנה ועמד בעונת 2015/16 על כ 1,200 דונם. בדומה לאזורי גידול אחרים בארץ, עומד הגידול בסכנת וירוסים חדשות לבקרים. נעילת המבנים וצמצום המבקרים, הקפדה על מניעת הדבקה ע"י עובדים ומבקרים תרמה ללא ספק למניעת הפצת הוירוס בשטחי הגידול בערבה. שתילות מאוחרות, חורפיות ואביביות של עגבניות מסיימות התבצעו במנהרות עבירות, בתי רשת, ומנהרות נמוכות במטרה להגיע לשיווק לתקופת חג הפסח.
גידול הארטישוק בוצע לראשונה בערבה ע"י מספרי מגדלים בעונת 2014/15. בעונת 2015/16 הורחבו הגידול לכ- 200 דונם עם כניסת חקלאים נוספים. כלקח מעונת הגידול הראשונה גודלו כל השטחים כנהוג בפלפל, רשתות מש וצל בתחילת העונה ובהמשך הסרת הצל. הארטישוק התעכב למשך כחודשיים בהשפעת החום. בהמשך, לאחר הופעת קרקפות, נכנסו השטחים לקטיף מוקדם יחסית בהשוואה לשטחים במרכז הארץ. לאור גידול היתר של הצמחים עד כדי קריסתם, נראה כי יש למתן את השימוש ברשתות (מש וצל). כלכליות הגידול בתנאי הערבה אינה ברורה. נראה כי ללא מימוש אפשרויות יצוא לא יהיה לגידול הארטישוק עתיד בערבה.
בעונת 2015/16 נפוצו גידולי כרוביים ועלים שונים בערבה ובכיכר (כ- 1,000 דונם). בכלל זה נציין כרוב, כרובית, קולרבי, ברוקולי, חסה, סלרי, חסה, שומר ועוד, גידולים מסורתיים לשוק המקומי. רובם של גידולי אלו אוהבי קור ונפוצים במרכז הארץ בד"כ בשטחים פתוחים. שטחים רבים נשתלו, הושקו, דושנו, טופלו ונעקרו ערב השיווק או מיד לאחר תחילת קטיף מאחר ולחקלאי התברר שלא משתלם כלל לשווקם.
סיכום
• הערבה והכיכר, לא עוד מונוקולטורה אלא סל גידולים.
• עם הירידה בשטחי הגידול, הפלפל שומר על מקומו כגידול מרכזי ליצוא.
• בנוסף לפלפל, הגידולים המסורתיים (דלועים וסולניים) ימשיכו להוות חלופה עיקרית לירקני הערבה.
• אין יתרון לגידולים אוהבי קור בערבה: גידולים כגון כרוב, כרובית, קולרבי, ברוקולי, חסה, סלרי, חסה, שומר. גידולם תלוי בהבטחת השיווק לשוק המקומי.
