הצמח כמפעל ליצור פלפל
ירקותהצמח כמפעל ליצור פלפל
שליטה בזמן אמת בקרינה, השקיה ודישון וביחס נוף פרי מאפשרת גידול אופטימלי של פלפל בתנאי הערבה
הרצאה בסיכום עונת ירקות 2015/16 בערבה
מו"פ ערבה מרכז ויידור תחנת יאיר 23.5.16
יואל מסיקה - גרו'אנ'טק זרעים גדרה סינג'נטה GRO'N'TEC SYNGENTA
הצמח כמפעל לייצור פלפל:
סיכום ניסויים בנושא השפעת קרינה מנת השקיה ועומס פרי על היבול של הפלפל בערבה
יואל מסיקה GroNTec זרעים גדרה-סינג'נטה yoel.messika@zeraim.com
ניהול משאבי הצמח בתנאי הגידול השוררים בערבה הוא אחד האתגרים המורכבים כאשר כל סטייה מהאופטימום הנדרש מוביל לאובדן יבול. האגרוטכניקה המקובלת בערבה היא הסרת רשת צל לאחר כ 35 ימים משתילה ועלייה משמעותית בקרינה (בהתאם לצפיפות רשת המש) עד לרמות שיא בשעות הצהריים של 1000-1400 מיקרו-איינשטיין (בהתאם לאחוז מעבר הקרינה של המבנה), תופעה נוספת השכיחה באזור הערבה הדרומית היא היווצרות גל חנטה של 10-14 פירות בגל הראשון שאחריו התפתחות הווגטטיבית של הצמח מואטת באופן משמעותי עד לפגיעה ביבול הכללי.
מטרת העבודה שנעשתה בשנתיים האחרונות הייתה בחינת היעילות הפוטוסינטתית של הצמחים לאורך היום במהלך עונת הגידול כתלות במנת ההשקיה, עוצמת הקרינה ועומס חנטה של הגל הראשון.
לצורך הניסוי נבחרו חלקות מסחריות במושב פארן עם מאפיינים של שתילה מוקדמת (20-25/7) קרקע קלה ומבנה בית רשת של 17 מש.
בעונת 2014/15 נבחן במשק רייך השפעת חיפוי ברשת פנינה אחרי חנטת הצמחים לעומת ביקורת ללא חיפוי (טיפול ראשי) כאשר בכל טיפול נבחנו 2 מנות השקיה: סטנדרטית (4 קוב לדונם), וכפולה (8 קוב לדונם).
בעונת 2015/16 נערך ניסוי במתכונת דומה במשק קלם כאשר הטיפול הראשי היה זהה, וטיפול המשנה היה עומס חנטה בגל הראשון. מבנה הניסוי היה בלוקים באקראי כל טיפול נבדק ב 4 חזרות.
היעילות הפוטוסינטתית של הצמחים נבחנה באמצעות מערכת חיישנים (חברת GROW) אשר בודקת את קצב מעבר האלקטרונים (המתבצע בשלב האור בעת פירוק המים בתהליך ההטמעה) בכלורופיל של העלה ביחידת שטח בזמן נתון, וע"י מדידת ריכוז הפד"ח בסביבת העלה.
דרך נוספת לבחינת יעילות הפוטוסינתזה הינה בדיקת קיבוע פחמן יומי באמצעות בדיקות מעבדה ובדיקת משקל רציף של הצמחים באמצעות מערכת מתלה משקל (חברת פסקל).
תוצאות עיקריות של העבודות מלמדות שהפעילות הפוטוסינטתית של הצמחים במבנים של 17 מש לאחר פתיחת הרשת הצל במהלך חודש ספטמבר והגעה לרמות קרינה גבוהות (בין 1300-1400 מיקרו-איינשטיין) בצהרי היום עולה עד לשעה 10-11 ומשם יורדת. הפחתת עוצמת הקרינה (לרמה של כ 1000 מיקרו-איינשטיין) במבנה באמצעות כיסוי ברשת פנינה 30% בתקופה הזאת לא הפחיתה באופן משמעותי את הפעילות הפוטוסינטתית של הצמח במהלך היום. לעומת זאת, נראה כי תוספת קרינה מחודש אוקטובר ואילך משפרת את עבודת הצמח. כמו כן, הוספת מנת השקיה שיפרה את פעילות הצמחים.
הסבר הגיוני לממצאים שהתקבלו הוא שמאזן המים בצמח משחק תפקיד מרכזי בפעילות הצמחים כאשר באזור הערבה כאשר הצמחים נכנסים למאזן מים שלילי הנובע מזמינות מים נמוכה (קרקע חולית) בתוספת לקצב איבוד מהיר (הנובע מקרינה, טמפרטורה ומלחץ אדים גבוהה) הם מגיבים בסגירת פיוניות וכתוצאה מכך פעילות הצמחים קטנה.
קיבוע פחמן בצמח עולה מהשתילה עד לנקודת שיא באמצע חודש אוקטובר ומנקודה זאת יורד בהתמדה עד לסוף הגידול. הטמפרטורה היא הגורם העיקרי שמשפיע על הירידה בכושר הייצור של הצמח.
לביומסה של הצמח עם הכניסה לשלב החנטה יש חשיבות גדולה ביכולת שלו לשמור על כושר ייצור גבוהה "לצמחים חזקים" יישארו מספיק עתודות סוכרים ולכן הם ימשיכו לייצר בהספק גבוה יחסית גם אחרי שהצמח חונט ומפנה חלק גדול מהמשאבים שלו אל הפרי.
ליחסי מקור מבלע יש השפעה רבה על שמירת כושר הייצור של הצמח: כאשר הצמח חונט כמות רבה מידי של פירות בגל הראשון (מעל 12) הם נהפכים למבלע גבוה מידי לצמח אשר מפנה את מרבית המשאבים שלו לפרי ולא משאיר די משאבים להמשך בניית הביומסה והתוצאה היא עצירת הגידול וירידה ביבול הכללי.
