דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  זיהוי חומר המעכב התפתחות ריזוקטוניה ופיתיום

  הגנת הצומח

  ע"י רבקה אופיר

  סריקת ספרית מצויים מצמחי מדבר הערבה כנגד מחלות פטריתיות בצמחים : זיהוי חומר המעכב התפתחות ריזוקטוניה ופיתיום

  פתח
• 1

  ינו
  בעיות איכות בפלפל- שירותי הביקורת הגנה”צ 2001/2

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י אבי קרייזל

  הרצאה ע"י אבי קרייזלר - השירותים להגנת הצומח
  דיווח על בעיות איכות שנרשמו ע"י ביקורת הגנה"צ פלפל 2001/2

  פתח
• 1

  ינו
  מחלת הצהבון בלימוניום

  פרחים, הגנת הצומח

  ע"י גבי צוברי

  מחלת הצהבון בלימוניום
  עבד גרה ,רקח בנימין, אריה רוזנר- המחלקה לוירולוגיה, מינהל המחקר החקלאי, בית דגן.
  ויינטראוב פיליס- המחלקה לאנטמולוגיה, מינהל המחקר החקלאי, בית דגן.
  אוקו אורנה-שה"מ. צוברי גבריאל, נבון אמנון- מו"פ ערבה.
  לימוניום (Limonium) משמש כצמח גינה ולייצור פרחי קטיף . היקף הגידול בישראל כ - 1000 דונם עם יצוא של כ - 45 מליון פרחים . עיקר הגידול , כ - 700 דונם נעשה בערבה . בראשית אוקטובר 2000 נצפתה בחלקות לימוניום בערבה מחלה לא מוכרת שסימניה אופייניים למחלות פילודי ).Phyloddy) סימני המחלה - הצהבה , עיוות פרחים וניוון צמחים . בצמחים שנפגעו פסקה הצמיחה הוגטטיבית , וחל שינוי בצורת העלים מעלה עגול למחודד , עיוות פרחים ונינוס . ממדי התופעה הלכו וגדלו עד למצב של השמדת חלקות . שיעור הנזק הגיע ל - 10-60 אחוז . סימני המחלה העלו חשד שמדובר במחלת הצהבון הנגרמת על ידי פיטופלסמה . בבדיקות ראשוניות של חתכים דקים שבוצעו במיקרוסקופ אלקטרוני , במעבדתנו , נצפו גופיפים דמויי פיטופלסמה בתאי שיפה של צמחי לימוניום עם סימנים . בבדיקות מולקולריות (PCR) שנערכו עם תחלים אוניברסליים לפיטופלסמה , התקבלו תוצרים ספציפיים התואמים למקטע בגודל מתאים לפיטופלסמה כפי שנראה בג ' ל אגרוז . גורמי המחלהשל מחלות הצהבון הינם חיידקים חסרי דופן מקבוצת ה .Mollicutes- חיידקים אלו מועברים מצמח אחד לשני בצורה צירקולטיבית , בעיקר על - ידי מינים ספציפיים של ציקדות , בהם הגורם חודר מבעד למעי למערכת נוזלי הדם של החרקומשם לתוך בלוטות הרוק , מתרבה ומועבר עם הרוק בעת ההזנה . מינים רבים של ציקדות מסוגלות לרכוש את גורם המחלה וזה מתרבה בתוכן אך מכיוון שברובן , איו גורם המחלה מצליח להגיע לחלל בלוטות הרוק , אין הן מסוגלות להיות וקטור . הקושי הוא לכן , לא רק באיסוף , הגדרה וזיהוי גורם המחלה בציקדה , אלא בהכרח לגדל את הציקדות החשודות כווקטורים במעבדה על צמחים בריאים , והוכחת מעגל שלם של רכישה והדבקה בתנאים מבוקרים . אין מידע לגבי מיני ציקדות הפעילות בערבה אם כי צמחיית המלוח משמשת פונדקאי למינים אחדים של .Circulifer חיידקי הפיטופלסמה מוגבלים בתנועתם בצמח למערכת צינורות השיפה . הם מופיעים בריכוז נמוך מאוד ופיזורם בצמח אינו אחיד . עובדות אלו , יחד עם היות הפיטופלסמה פרזיט אובליגטורי שלא ניתן לגידול בתרבית , מקשים מאוד על דיאגנוסטיקה של המחלה ועל בדיקת חומר הריבוי .

  פתח
• 1

  ינו
  הפחתת הנזק ממחלות צוואר שורש וגבעול תחתון בטרכליום ע”י שינוי שיטות השקייה

  פרחים, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  הפחתת הנזק ממחלות צוואר שורש וגבעול תחתון בטרכליום ע"י שינוי שיטות השקייה
  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, סבטלנה דוברינין, גבי צוברי, שלומית כרמי - מו"פ ערבה,
  אמנון נבון - שה"מ
  בניסוי הראשון לא הצלחנו להוכיח שההשקיה בטפטוף טמון מנעה הדבקה בקישיוניה.למרות שעל פי נתוני
  הלחות שנמדדו במנהרות והיכולת לייבש את שכבת הקרקע העליונה ע"י השקיה טמונה הצביעו על
  פוטנציאל המניעה שלה.
  בניסוי השני בשנה הראשונה החל מחודש אוקטובר ראינו סימני נזק מקשיוניה ובשנה השניה כבר בחודש
  דצמבר החלו סימנים כאלה. בסוף חודש ינואר בחלקה שהושקתה בטפטוף עילי ואולחה במשך שנתיים עם
  נבגים מן האויר ראינו %90 של נגיעות בקשיוניה. פיזור נבגים מהאויר הביא לפיזור הנגיעות בקשיוניה בכל
  המנהרה בעוד שהטמנת קשיונות הביאה ליצירת מוקדי אילוח.
  במעקב של רמת הנבגים באוויר בחלקות טרכליום ובשטחי בור מסביבן נמצא שהמקור העיקרי לנבגים
  הוא מקישיונות הנמצאים בתוך שטח הטרכליום ולא נבגים ממקור חיצוני. על כן יבוש שכבת הקרקע
  העליונה ימנע היווצרות המקור העיקרי לאילוח בחממה. הורדת הלחות במנהרה באיזור צוואר השורש
  כתוצאה מהשקיה בטפטוף טמון תקטין גם הסיכון לאילוח השטח ממקור חיצוני.
  נמצא שהשקית טרכליום בטפטוף טמון עשויה להיות בעייתית להתפתחות הצמח בקרקעות חוליות עם
  חתך חולי עמוק. הצמחים לא פיתחו מערכת שורשים עמוקה וסבלו. חוסר אחידות של שכבת הציפוי
  בחלקות יקשה מאד על בחירת עומק ההטמנה הרצוי לטפטוף.
  על פי התוצאות ומסקר הנבגים שנלכדו במהלך העונה בשטחים נראה שלא היה קשר ישיר בין רמת
  הלכידות ורמת המחלה בשדות. ומכאן שלסוג המבנה ונוהגי ההשקיה ואוורור החלקה השפעה רבה על
  התפתחות הקישיוניה בצמחים.

  פתח