דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  הערכת עמידות קווי עגבניות למחלת ריקבון הכתר בתנאי מעבדה ובשדה הפתוח

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י יורם צביאלי

  יעל רקח, יעקב קטן, עמי מדואל, רבקה אופנבך

  מחלת ריקבון הכתר היא מחלה הנגרמת ע"י הפתוגן שוכן הקרקע Fusarium oxysporum f. sp. radicis-lycopersici. הפתוגן חודר דרך מערכת השורשים וגורם לנבילת הצמחים בשלב של עומס פרי גדול על הצמח, דהיינו בשלבים הראשונים של פרי אדום. לכן מחלה זו היא הרסנית כל כך ועלולה לגרום להשמדת היבול כולו. יעילותם של אמצעים חלופיים למניעת המחלה היא אפסית, ועקב הפסקת השימוש במתיל ברומיד החקלאים הגיעו למצב שבו לא ניתן לגדל עגבניות באזור כיכר סדום בגלל הנזקים העצומים שמחלה זו גורמת. בשנים האחרונות התגלה הגן Frl המקנה עמידות לצמחי עגבניה. העמידות היא דומיננטית ומוחדרת כיום לרוב זני העגבניות המשווקים בארץ ובעולם. במהלך הטיפוח של זנים נעשים מבחנים ביולוגיים רבים להערכת עמידות הצמחים למחלה. מאחר ולגן זה עדיין לא נמצא סמן PCR המאפשר באמצעים פשוטים לזהות את העמידות ברמה של DNA, המבחנים הביולוגיים הם בעלי חשיבות בלעדית לאישור העמידות. מבחני העמידות למחלת ריקבון הכתר מצריכים סריקה מהירה של קוים בזמן קצר ומבוצעים של נבטי עגבניה המאולחים בפתוגן בריכוזים גבוהים עם הנבטתם, בשיטה שפותחה בפקולטה לחקלאות. זוהי למעשה שיטת סימולציה למצב בשדה. השאלה הקריטית היא האם יש התאמה בין האבחון הבדיקה במעבדה למצב בתנאי שדה. על כן זני בקורת וזנים שאובחנו כעמידים נבדקים בתנאי שדה, מזה מספר שנים על מנת לאשר את ההדירות של שיטת האבחון לעמידות במעבדה. במבחן בתנאי שדה שנערך בתחנת זוהר (מו"פ ערבה תיכונה וצפונית) כיכר סדום בעונת 2007/8 נבחנו 2 זני בקורות רגישים, 2 זני בקורת עמידים (הומוזיגוט עמיד והטרוזיגוט עמיד) ו-27 זנים מובילים. שיעור המחלה בזנים הרגישים למחלה היה 82-100% בעוד שזני הביקורת העמידים נשארו בריאים לחלוטין. 26 מהזנים הנבדקים היו עמידים לחלוטין ואולם בזן אחד נתגלה המחלה ב-26% מהצמחים. עובדה זו חשובה מאוד למניעת הוצאת זנים לשוק שעמידותם אינה מוחלטת.

  פתח
• 1

  ינו
  שימוש בפונגיצידים בהגמעה להדברת קימחונית בפלפל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, אלי ברדוגו, יעל בר לבן, דורית חשמונאי

  קימחונית היא מחלת עלים נפוצה בפלפל המופיעה מידי עונת גידול בערבה בדרגות שונות של חומרה. המחלה נגרמת ע"י הפטריה Leveillula taurica. הדברת המחלה מתבצעת בדרך כלל בריסוס עם תכשירי גפרית נוזלית וחומרים מורשים בעיקר מקבוצת הטריאזולים והסטרובילורינים. בעבר נעשה שימוש יעיל בפונגיציד בויסטין שיושם בהגמעה במים. תוצאות ההדברה היו טובות, אולם חומר זה נאסר לשימוש בפלפל המיועד ליצוא. בניסוי שנערך בבית צמיחה בתחנת יאיר בערבה בעונת 2007/8 נבחנה יעילות ההדברה של הפונגיציד הסיסטמי עמיסטאר מקבוצת הסטרובילורינים. תוצאות ההדברה הושוו להגמעה בבוויסטין ולריסוס בגפרית נוזלית. נמצא ששני יישומים של עמיסטאר בכמות של 150 סמ"ק לדונם היו יעילים ביותר להדברת הקימחונית לאורך זמן. היישום הראשון של עמיסטאר ניתן כשבועיים לפני המועד הצפוי להופעת הקימחונית. הטיפול השני יושם כשלושה שבועות לאחר היישום הראשון. בבדיקות שאריתיות נמצא שהעמיסטר הגיע בכמות רבה יחסית לעלים ובכמות שהיא מתחת לסף הגילוי, לפירות.

  פתח
• 1

  ינו
  מלון מורכב-ברירת חומר גנטי עמיד למחלות קרקע; אביב 2008 – גידול מלון מורכב בהדליה

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י שמעון פיבוניה

  רוני כהן, מנחם אדלשטיין, אסף פורת, בני אלוני, שמעון פיבוניה, עמי מדואל, רבקה אופנבך, שמשון עומר, אמנון קורן

  בניסויים שנערכו בתחנת זוהר כיכר סדום בסתיו 2007 ובאביב 2008 נבחנו הביצועים של מלונים מורכבים על כנות דלעת מטיפוח נווה יער. בסתו 2007 נשתלו צמחי מלון מורכבים על 50 כנות בקרקע מאולחת טבעית בפטריה Monosporascus cannonballus הגורמת למחלת ההתמוטטות הפתאומית של המלונים. מתוך הכנות שנבחנו, נמצאו שמונה צירופים (מלונים מורכבים) שלא התמוטטו ואלו נבחרו לניסוי ההמשך.
  באביב 2008 נשתלו צמחי מלון מורכבים וגודלו בחממית בהדליה. הוצבו שני ניסויים זהים, אחד הושקה במים מליחים מקומיים והשני הושקה במים מותפלים. מתוך הצירופים שנבדקו נמצאו שתי כנות (34 ו-18) שעלו בביצועיהן על הכנה המסחרית הנהוגה כיום בערבה. יבול המלונים של כנה 34 שהושקתה במים מליחים היה גבוה ב 28% מזו של הכנה המסחרית ששימשה כביקורת. הכנה המסחרית התמוטטה לקראת סיום הניסוי בשיעור של כ 50% כאשר הצמחים המורכבים על הכנה 34 לא התמוטטו. מימצאים אלו מהווים נקודת תפנית באפשרות לגדל מלון מורכב בהדליה בעונת הגידול האביבית.

  פתח
• 1

  ינו
  מיזם “חוסן פלפלת” למיזעור השימוש בחומרי הדברה בגידול פלפל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  יגאל אלעד, דני שטיינברג, שמעון פיבוניה, יעל בר לבן, רחל לויטה, ישראל צברי, סווטלנה דוברינין

  מחלת הקימחונית היא מחלת העלים החשובה ביותר של גידול הפלפל. המגדלים מתמודדים עם המחלה בשיטת ה"ביטוח" ומיישמים כנגדה ריסוסים רבים, חלקם מיותרים. מטרות המחקר היא לפתח ממשק הדברה מושכל להתמודדות עם המחלה. במסגרת זו פותחה מערכת תומכת החלטה בשם פלפלת. בשנת המחקר השנייה (2007/8) נבחנה יעילות ההדברה המתקבלת על ידי יישום המערכת ואת הבסיס הביולוגי שלה, כומת הנזק שגורמת מחלת הקימחונית ליבול ופותח מודל להערכת נזקים. מערכת פלפלת נבחנה בששה ניסויים שבוצעו בשלושה אזורי גידול בארץ במבני גידול של פלפל. הבסיס הביולוגי של המערכת נבחן בשני ניסויים; נתונים שנאספו ב – 24 ניסויים שבוצעו במהלך ארבעת השנים האחרונות (2004-2008) שימשו לפיתוח המודל להערכת נזקים. שימוש במערכת פלפלת-4 איפשר להדביר את המחלה ביעילות הדומה לזו של חלקות שרוססו כטיפול ביטוח תוך יישום של 4.3 ריסוסים בממוצע (בהשוואה ל – 18.1 ריסוסים שיושמו בטיפול הביטוח). 2. מועד תחילת הקטיף לא מהווה אומדן מהימן מספיק לשינויים המתרחשים בעמידות הפיזיולוגית של הצמחים למחלה. 3. על פי המודל שפותח להערכת נזקים, כשחומרת המחלה בתחילת הקטיף נמוכה מ – 17% לא יגרם נזק ליבול גם אם המחלה לא תודבר עד לסוף חודש מאי. ניתן ליישם את המסקנות כבר עתה, אם כי כדאי להגדיר בצורה ברורה יותר את המועד בו חל שינוי בעמידות הפיזיולוגית של הצמחים למחלה.

  פתח