דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  מחלות במלון בערבה ואמצעים להדברתם

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  הרצאה במסגרת ימי עיון לחקלאי הערבה
  עין יהב 29/1
  תחנת זוהר 11/2

  פתח
• 1

  ינו
  תצפית בהדברת כשות (Cuscuta) ע”י תכשיר נחושתי “קוציד”

  פרחים, ירקות, מטעים, הגנת הצומח

  ע"י יעקב גוטליב

  תצפית בהדברת כשות (Cuscuta) ע"י תכשיר נחושתי "קוציד"
  יעקב גוטליב
  הסוג כשות שייך למשפ' החבלבליים וכולל כ-200 מינים של טפילי עלווה עם מגוון גדול של פונדקאים באזורי תפוצה המשתרעים על פני כל היבשות. בארץ נפוץ בעיקר המין כשות השדות- (Cuscuta campestris )
  הכשות הינו צמח עשבוני חסר עלים ושורשים ובעל גבעולים דקים בצבע זהוב. בשלב הראשון להתפתחותו מתנהג הנבט כצמח עצמאי ורק לאחר "איתור" פונדקאי מתאים הופכת הכשות לטפיל מוחלט והקשר שלה עם הקרקע פוסק. הכשות יוצרת באיזורי המגע עם הצמח "מצוצות" החודרות לרקמת הצמח הנטפל ושואבות ממנו את רוב הזנתה. הכשות מתרבה ע"י זרעים אך גם וגטטיבית ע"י קטעי גבעול המועברים בעיקר בזמן הפעילות החקלאית. הזרעים נובטים בעיקר באביב אך גם בקיץ (בעיקר בתנאי שלחין).
  הכשות יוצרת זרעים שבחלקם הם בעלי קליפה קשה ובלתי חדירה כמעט למים וגאזים. זרעים אלו יכולים לנבוט גם לאחר 10 שנים ויותר והם עמידים לקוטלי עשבים ולתכשירים המשמשים לחיטוי קרקע.
  הכשות גורם הן לנזק ישיר בכך שנוכחותו משרה עיכוב על קודקוד הצמיחה של הפונדקאי וכופה על הצמח הפונדקאי להזרים חומרי צמיחה אל הטפיל, והן לנזק עקיף משום שלפי התקנות הבינלאומיות נוכחות של קטעי כשות או זרעים שלו פוסלים תוצרת צמחית המיועדת לייצוא ובפרט זרעים של קטניות שונות.הכשות ידועה גם כבעלת יכולת העברה של מחלות וירוס ומיקופלסמה.

  למרות שבמשך השנים נבחנו בארצות רבות גישות הדברה שונות (אגרוטכניות ,ביולוגיות וכו') מתבססת הדברת הכשות בעיקר על הדברה כימית בקוטלי עשבים. ישנם תכ' המונעים את הצצת הכשות כגון : דאקטל, קרב, אלאכלור (לאסו אלפאז אלנקס), דיניטרואנילינים ( טרפלאן, סטומפ ודומיהם) סנפשוט ואחרים.
  "תת גישה" נוספת היא זו הממליצה על שימוש בתכ' שאינם בררניים תוך כדי פגיעה ברמה זו או אחרת גם בצמח התרבותי. גישה זו מיושמת בעיקר בשלב של כשות מבוססת ובמוקדי נגיעות בלבד. התכשירים המשמשים לצורך זה הם דו-קטלון, בסטה (ודומיו), ראונדאפ (ודומיו) ועוד.

  בנוסף לאמור לעיל נמצא כי תכ' שונים שאינם מוגדרים כקוטלי - עשבים הביאו להדברה או/ו לעיכוב הכשות. לדוגמא: שמן נים (Neem oil), מיצויים של יבלית ודורת ארם צובא, מלחי סידן, חנקת אשלגן.
  תכ' נחושת המשמשים בעולם כולו להדברת מחלות ידועים גם כצורבניים (פיטוטוקסיים) במ' גידולי כגון מלפפון, אפרסק, נץ חלב ועוד.
  בתצפית הנוכחית נבדקה השפעת התכשיר נחושתי קוצייד על הכשות.

  פתח
• 1

  ינו
  גמרת לקטוף, שרוף!

  הגנת הצומח, ירקות, פרחים

  ע"י סבטלנה דוברינין

  גמרת לקטוף, שרוף!
  סבטלנה דוברינין

  המלצות לחיסול שטח גידול בסיום העונה
  בתום כל גידול שהוא המיועד להוצאה, מומלץ לחסל את השטח מיד עם גמר הקטיף האחרון בתכשיר מתאם-סודיום (אדיגן, מתמור, אדוכם). כמות התכשיר היא 15-20 ליטר לדונם במערכת הטפטוף עם 5-7 מ"ק מים לדונם, בהתאם לעומק בית השורשים.
  חובה לוודא לפני ההפעלה שמערכת המים בשטח המטופל מנותקת מיתר המערכת כדי לא לפגוע בשטחים השכנים קיימים.
  חובה לקרוא את התווית ולפעול בהתאם. רצוי להתקשר עם אנשי השדה של החברה לקבלת תדרוך מתאים ועזרה בביצוע הטיפול.
  לאחר 7-10 ימים אפשר להוציא את הצמחים. מומלץ להשאיר את המבנים סגורים למשך כשבוע עד להתייבשות הצמחים.

  פתח
• 1

  ינו
  שיקולים לבחירת סוגי כיסוי לירקות 2007/8

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י יורם צביאלי

  שיקולים לבחירת חומרי כיסוי מתאימים לירקות
  יצחק אסקירה - רכז פעילות בתי צמיחה, מועצת הצמחים
  בישראל כ-65 אלף דונם בתי צמיחה לגידול ירקות. מרביתם מכוסים ביריעות פוליאתילן. יריעות אלה מוחלפות אחת לשנה, שנתיים או שלוש בהתאם ליריעה, גידול, סוג המבנה והתנאים החיצונים אליהם היריעה נחשפה.
  השיקולים המנחים את החקלאי בבחירת יריעה חדשה הם כלכליים ומקצועיים. בשנים האחרונות ראינו מגוון רחב של יריעות תרמיות המוצעות לחקלאים ברמת תרמיות שונה – מתרמיות נמוכה ביותר המאפיינות יריעות למנהרות עבירות לגידול חד שנתי ועד ליריעות בעלות תרמיות גבוה ביותר ורמת שקיפות גבוה ועמידות טובה נגד התכלות קרינתית.
  להלן התכונות הנדרשות מהיריעות שיסייעו למגדל לבחור את היריעה המתאימה לצרכיו.

  פתח